הסכם ממון מול צוואה – המדריך המקיף לזוגות, יורשים ומשפחות מורכבות

הסכם ממון מול צוואה – מה ההבדל האמיתי בין שני המסמכים?

כאשר זוגות או יורשים מנסים להבין מה גובר – הסכם ממון מול צוואה – חשוב להתחיל מהבסיס: מדובר בשני מסמכים משפטיים שונים לחלוטין, שכל אחד מהם פועל בזמן אחר, למטרה אחרת, ומוסדר על-ידי חוקים שונים.

הסכם ממון – מסדיר זכויות בזמן החיים ובמקרה של פרידה

הסכם ממון הוא חוזה בין בני זוג שמסדיר את חלוקת הרכוש בזמן החיים ובמקרה של גירושין או פירוד.
הוא משמש כדי להגדיר מה שייך למי, כיצד יתבצע איזון המשאבים, ומה ייחשב רכוש משותף לעומת רכוש נפרד.

מאפיינים מרכזיים:

1. חל רק בחיי בני הזוג.
2. כפוף לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
3. חייב אישור נוטריוני / בית משפט בהתאם למעמד הזוגי.
4. כולל רכוש, נכסים, כספים, ולעיתים גם מנגנוני חלוקה לעתיד.

צוואה – מסדירה את חלוקת העיזבון לאחר מותו של אדם

צוואה היא מסמך משפטי אישי שבו אדם מחליט כיצד יחולק העיזבון שלו לאחר פטירתו.
היא מבטאת את רצונו האחרון, והיא גוברת על ברירת המחדל של "ירושה על פי דין".

מאפיינים מרכזיים:

1. נכנסת לתוקף רק לאחר הפטירה.
2. כפופה לחוק הירושה.
3. יכולה להתעדכן בכל שלב בחיי המצווה.
4. עוסקת בחלוקת העיזבון בלבד – לא בחלוקת רכוש בין בני זוג בחיים.

למה חשוב להבחין בין השניים?

משום שמסמך אחד מדבר על מה שקורה לפני המוות, והשני על מה שקורה אחריו.
לכן, לא מדובר בשני מסמכים “מתחרים”, אלא בשני כלים משלימים.
הבעיה מתחילה כאשר הם נוגעים באותו נכס – ואז נולדת סתירה משפטית.

לדוגמה:
אם הסכם ממון קובע שדירה מסוימת היא רכוש נפרד של אחד מבני הזוג, אך בצוואה נכתב שהדירה יורשת לבן/בת הזוג – נוצר קונפליקט שמצריך הכרעה משפטית.

המפתח הוא להבין מה הסכם ממון יכול לקבוע, מה צוואה יכולה לקבוע, ומתי כל אחד מהם “תופס”.

 

מה קורה כשיש סתירה? באילו מקרים צוואה גוברת ובאילו הסכם ממון גובר

במרבית האתרים המתחרים מופיעה תשובה פשטנית: “צוואה גוברת”.
אבל המציאות המשפטית מורכבת בהרבה.
בפועל, התשובה משתנה בהתאם לשאלה האם הזכות כבר הוקנתה בחיי בני הזוג, או שעדיין מדובר בנכס שנמצא בעיזבון.

להלן המבחן המשפטי האמיתי:

 

מתי צוואה גוברת?

במקרים שבהם מדובר בנכס שעדיין שייך למצווה ביום מותו – הצוואה היא המסמך שקובע את גורל הנכס.
ההיגיון:
הסכם ממון מסדיר זכויות בעת פרידה או בחיי הנישואין, אבל אינו יכול לשנות הוראות ירושה אם אין בו הקניה של זכויות אלא רק הצהרות כלליות.

צוואה גוברת כאשר:

1. ההסכם אינו מקנה זכויות ממשיות אלא רק מצהיר הצהרות.
2. מדובר בנכס שלא הועבר בפועל לצד השני.
3. ההסכם מנוסח באופן כללי מדי ולא מעביר בעלות.
4. הצוואה היא ביטוי “לרצון האחרון”, ומאוחרת בזמן להסכם.

דוגמה:
הסכם ממון קובע ש“בפרידה יישאר הבית בבעלות האישה”, אבל הבעלות בפועל נשארה משותפת.
בצוואה, בעלה מוריש את חלקו לילדיו.
במצב כזה – חלקו של הבעל שעדיין בבעלותו יחולק לפי הצוואה, כי לא הייתה בהסכם העברה אמיתית של הזכות בחיים.

 

מתי הסכם ממון גובר?

כאשר ההסכם יוצר הקניה בפועל – כלומר נכס יוצא מרשותו של אחד הצדדים בחיים – הוא כבר לא חלק מהעיזבון, ולכן הצוואה לא יכולה “לגעת” בו.

הסכם ממון גובר כאשר:

1. נקבע במפורש שנכס מסוים שייך רק לצד אחד והרישום שונה בפועל.
2. ניתנה “מתנה בחיים” או העברת בעלות בחיי בני הזוג.
3. יש בהסכם ניסוח ברור ומקובל כהתחייבות חוזית אמיתית, ולא הצהרה עתידית.
4. מדובר בנכס שנרשם מחדש או שנקבע לגביו מנגנון חלוקה שהוא חוזי ולא ירושתי.

דוגמה:
בדירה שנרשמה בבלעדיות על שם האישה במסגרת הסכם ממון מאושר –
גם אם בצוואת הבעל נכתב שהדירה תעבור לילדיו, אין מה להוריש: הדירה כבר אינה חלק מהעיזבון.

 

המסקנה האמיתית: לא “צוואה נגד הסכם ממון” – אלא בחינה לפי סוג הזכות

בכל סתירה בין הסכם ממון לצוואה יש לשאול:

1. האם הזכות הוקנתה או הופרדה בפועל בחיי בני הזוג?
2. האם ההסכם כולל הוראות שעשויות להיחשב “עסקה בירושה עתידית” האסורה לפי סעיף 8 לחוק הירושה?
3. האם הצוואה מאוחרת בזמן ומשקפת שינוי אמיתי ברצון המצווה?

התשובות לשאלות הללו מכריעות מה באמת גובר.

שלושה תרחישים נפוצים שיוצרים התנגשות – וניתוח משפטי של כל אחד

במרבית המאמרים התחרותיים מוצגות אמירות כלליות בלבד.
כאן ניכנס ללב–הדבר: מצבים אמתיים מהחיים שבהם הסכם ממון מול צוואה מתנגשים בפועל.
אלו בדיוק המקרים שבהם זוגות ויורשים מוצאים עצמם מבולבלים, ולעיתים נכנסים לסכסוך ארוך שהיה ניתן למנוע מראש.

תרחיש 1: פרק ב' – דירה מלפני הנישואין + הסכם ממון + צוואה שמעדיפה את בן הזוג החדש

המציאות:

1. לבעל דירה מלפני הנישואין.
2. נערך הסכם ממון הקובע שהדירה תישאר רכושו הבלעדי.
3. שנים לאחר מכן הוא עורך צוואה ומוריש את הדירה לבת זוגו בפרק ב'.

הניתוח המשפטי:

1. אם הדירה נשארה רשומה רק על שמו, הרי שהצוואה חלה עליה.
2. ההסכם לא מונע ממנו להוריש אותה – הוא רק מסדיר מה יקרה במקרה של פרידה בחיים.
3. כאן הצוואה גוברת, משום שהרכוש לא הועבר לבת הזוג במסגרת הסכם הממון.

לקח:
אם רוצים למנוע שינוי עתידי, יש צורך בהעברה אמיתית וביצוע פעולות רישומיות — לא רק הצהרות בהסכם.

 

תרחיש 2: ילד מנישואין קודמים מול בן זוג שני – הזכויות “נתקעות באמצע”

המציאות:

1. גבר עם ילד מנישואין ראשונים מתחתן מחדש.
2. הסכם ממון מגדיר כי דירתו תישאר בבעלותו בלבד.
3. לאחר מכן נערכה צוואה שמורישה את הדירה לבת הזוג החדשה.
4. הילד מערער לאחר מותו של האב.

הניתוח:

1. ההסכם שומר על הזכות של האב בדירה, אך אינו שולל הורשה.
2. הילד יכול לטעון להשפעה בלתי הוגנת או חוסר כשירות בעריכת הצוואה.
3. אם הצוואה תקפה — הילד יקבל רק את חלקו בירושה לפי יתר הנכסים.
4. אם הצוואה נפסלת — הילד יורש על פי דין, משום שהדירה עדיין בבעלות האב בעת מותו.

לקח:
משפחות משולבות הן מוקד לסכסוכים – והפתרון הוא תכנון כפול ומתואם: גם הסכם ממון וגם צוואה ברורה.

 

תרחיש 3: עסק משפחתי בהסכם ממון – וצוואה שנותנת מניות לילדים בלבד

המציאות:

1. בני זוג פתחו עסק שבו אחד מהם מחזיק מניות.
2. בהסכם ממון נכתב שהעסק שייך רק לבעל.
3. בצוואה כתוב שהמניות יועברו רק לילדים.
4. לאחר פטירת הבעל – האישה דורשת חלק מהעסק.

הניתוח:

1. ההסכם מגדיר שהעסק אינו רכוש משותף בחיים.
2. הצוואה היא שקובעת מי יקבל את המניות לאחר המוות.
3. אם המניות רשומות על שמו של הבעל בלבד — הן חלק מהעיזבון, ולכן הצוואה גוברת.
4. האישה לא יכולה לטעון לזכות עסקית מכוח ההסכם — כי ההסכם שולל זאת.

לקח:
עסקים הם מהנכסים הרגישים ביותר — ולכן יש צורך בהסכם ממון מדויק ובצוואה שמנטרלת כל אי־בהירות.

 

הסכם ממון מול צוואה לפי סוג הנכס: טבלת הכרעה שמבהירה את התמונה

אחד הפערים הגדולים במאמרים המתחרים הוא היעדר פירוק לפי סוג נכס.
בפועל, שאלה מרכזית היא: על איזה נכס יש סתירה?
כי מה שקורה בנדל"ן אינו זהה למה שקורה בכספים, עסק או מתנה.

לכן, בחלק זה נפרק באופן ברור מה בדרך כלל יכריע בכל מצב:

 

1. דירה הרשומה על שם אחד מבני הזוג

• אם הועברה בעלות בפועל במסגרת הסכם הממון – הנכס כבר לא חלק מהעיזבון, ולכן הצוואה לא תוכל לשנות זאת.
• אם ההסכם רק קובע הצהרה ללא שינוי רישום – הצוואה תקפה ויכולה להקנות את הדירה לכל מי שירצה המצווה.

דוגמה נפוצה:
“הדירה תישאר רכושו הבלעדי של X” – ללא שינוי טאבו – לא מונע הורשה לפי צוואה.

 

2. דירה משותפת (מחצית–מחצית)

• בן הזוג ימשיך להחזיק מחצית שנרשמה על שמו, גם אם בצוואה נכתב אחרת.
• לגבי מחצית המצווה – הצוואה קובעת.
  לכן עשויה להיווצר בעלות משותפת בין בן זוג לבין יורשים אחרים.

 

3. מתנה או העברת נכס בחיים

• מתנה שהועברה בחיים מסתיימת ברגע שניתנה — ולכן לא ניתן להפר אותה בצוואה.
• במקרה כזה, הסכם הממון (או מתנה בפני עצמה) גובר על כל הוראה בצוואה.

דוגמה:
בעל מעניק לאשתו 50% מהדירה בחייהם.
המניות הללו אינן ברי הורשה כלל.

 

4. כספים, חסכונות וקופות

• כל חשבון המוגדר כרכוש נפרד בהסכם ממון אך לא בוצעה הפרדה פיזית – ייחשב חלק מהעיזבון.
• אם החשבון הופרד בפועל — הצוואה אינה יכולה “להחזיר אותו” לרכוש משותף.

 

5. עסק, חברה או מניות

• אם בהסכם הממון נקבע שהעסק שייך לאחד מבני הזוג והוא רשום על שמו – הצוואה תכריע מה ייעשה בו לאחר מותו.
• אם נעשתה הקניה אמיתית של חלק מהמניות במסגרת ההסכם – החלק שהועבר אינו בר הורשה.

 

6. נכסים שקיימים בחו"ל

• כאן יש צורך בהתייחסות לדיני מדינה זרה (קניין, משפחה, ירושה).
• במקרים רבים – ייתכן שההסכם גובר במדינה אחת והצוואה במדינה אחרת.

 

למה הפירוק לפי סוג נכס חשוב?

כי הוא מאפשר להבין בזמן קצר מאוד מה יקרה במקרה של סתירה.
במקום תשובות כלליות (“צוואה גוברת”, “הסכם גובר”) –
הקורא מקבל מסגרת חשיבה אמיתית, מבוססת ופרקטית שאינה קיימת ברוב המאמרים המתחרים.

 

מה אסור לכלול בהסכם ממון? העסקאות האסורות לפי חוק הירושה והטעויות שיוצרות סתירה עם צוואה

אחת הטעויות החוזרות בהסכמי ממון – גם כאלה שנערכים אצל עורכי דין – היא הכנסת סעיפים שמנסים להסדיר ירושה עתידית.
כאן חשוב להבין:
חוק הירושה אוסר לחלוטין על עסקאות בירושה עתידית, והפרה של כלל זה הופכת חלקים מההסכם לבלתי תקפים ואף מסוכנים משפטית.

1. סעיף 8 לחוק הירושה – הבסיס שאסור להתעלם ממנו

החוק קובע שתי נקודות מרכזיות:

1. אין לערוך הסכם שבו אדם מקנה זכויות בירושתו העתידית.
2. אין לוותר מראש על ירושה עתידית.

כלומר:
אי אפשר לכתוב בהסכם ממון ש"אם אמות – בן זוגי יירש את הדירה", או "אני מוותרת על כל ירושה ממנו".
המשפט פשוט: ירושה מסדירים רק בצוואה, לא בהסכם ממון.

2. טעויות נפוצות שמובילות לביטול סעיפים בהסכם ממון

טעות 1: הסכם ממון שמנסה “להוריש” נכס

סעיפים מסוג:

1. “לאחר מות אחד מבני הזוג, הנכסים יעברו לצד השני.”
2. “הדירה תימסר לילדים לאחר פטירה.”

אלו סעיפים פסולים, ונוגדים את החוק.

טעות 2: ויתור על ירושה בהסכם ממון

למשל:
“האישה מוותרת על כל זכויותיה בעיזבון.”
הצהרה זו אינה תקפה – אי אפשר לוותר על ירושה מראש ללא צוואה.

טעות 3: ערבוב בין “התחייבות חוזית” לבין “הוראת ירושה”

אם בני הזוג מתכוונים להבטיח לבן זוג חדש ביטחון כלכלי בעתיד – הם חייבים להבין שההסכם אינו הכלי המתאים לכך.
לצורך זה יש צורך בצוואה מסונכרנת.

3. דוגמאות מהפסיקה – מה בתי המשפט פסלו?

• הסכם שבו נקבע שבני זוג “יעבירו את הדירה לילדיהם המשותפים לאחר מותם” – נפסל במלואו.
• סעיף שקבע שבן הזוג יורש את כל הכספים – נפסל. בית המשפט קבע כי זו הוראת ירושה במסווה של חוזה.
• הסכם שבו נכתב שהעסק יישאר אצל בן הזוג במקרה מוות – נפסל כמנוגד לחוק הירושה.

4. ומה כן מותר לקבוע בהסכם ממון?

• חלוקת רכוש במקרה של פרידה.
• הבהרת בעלות – מה משותף ומה נפרד.
• מתנות בחיים – מותר, ויכולות לגבור על צוואה עתידית.
• העברת בעלות שנרשמת בפועל.

5. טיפ פרקטי: איך לבדוק אם סעיף בעייתי?

שאלו את עצמכם:
“האם הסעיף הזה עוסק במה שיקרה אחרי מוות, או בחלוקת רכוש בזמן החיים/פרידה?”
אם התשובה היא “אחרי מוות” – מקומו בצוואה, לא בהסכם ממון.

הזוגות שהכי חייבים לתאם בין הסכם ממון לצוואה – המקרים הרגישים שמייצרים סכסוכי ירושה

מהמחקר עלה בבירור: קיימות אוכלוסיות של זוגות ומשפחות שנמצאות בסיכון גבוה ליצירת סתירות בין הסכם ממון לבין צוואה.
כמעט אף אחד מהמתחרים לא מפרט לפי קבוצות – וזה בדיוק מה שייתן למאמר יתרון משמעותי.

להלן המקרים הרגישים ביותר:

 

1. זוגות בפרק ב’ – לכל צד ילדים משלו

זה קהל היעד המרכזי לסכסוכי ירושה בישראל.

האתגר:

1. לכל אחד רכוש מלפני הנישואין.
2. יש רצון להגן על הילדים מהנישואין הראשונים.
3. במקביל – רוצים לדאוג לבת הזוג הנוכחית.

תוצאה טיפוסית:
צוואה אומרת דבר אחד, הסכם ממון דבר אחר – והיורשים נלחמים.

מה צריך:
שילוב הדוק בין הסכם ממון שמגדיר בעלות בחיים, לבין צוואה שמסדירה מי יורש בפועל.

 

2. זוגות עם פערי רכוש גדולים

כאשר צד אחד נכנס לקשר עם רכוש משמעותי – נדל"ן, עסק, חסכונות – וצד שני כמעט ללא נכסים, נוצרים שני צרכים:

1. הגנה על הרכוש של בן הזוג העשיר.
2. ביטחון כלכלי לבן הזוג השני במקרה פטירה.

הסכם ממון לבדו לא נותן ביטחון.
צוואה לבדה לא מגינה מפני תביעות רכוש עתידיות.

זו נקודת כשל שחוזרת במאות תיקים.

 

3. זוגות מבוגרים – במיוחד לאחר אובדן בן זוג קודם

כאשר אדם מתחתן שוב בגיל מבוגר, לרוב יש:

1. דירה מלפני הפרק השני,
2. קצבאות,
3. נכסים משותפים עם הילדים,
4. תכנון קודם שלא עודכן.

אלו בדיוק התיקים שבהם בתי המשפט נתקלים בצוואות סותרות, סעיפים לא חוקיים בהסכמים, טענות להשפעה בלתי הוגנת ועוד.

 

4. זוגות שחיים יחד ללא נישואין – ידועים בציבור

כאן הבלבול גדול במיוחד:
אין חוק יחסי ממון, אין ברירת מחדל ברורה, והפסיקה מכריעה לפי “כוונת שיתוף”.

משמעות הדבר:
ללא הסכם ממון + צוואה – בית המשפט עשוי לקבוע שהרכוש משותף גם בלי שהתכוונתם לכך.

 

5. הורים לבעלי עסקים – שצריכים להגן על העסק

כאשר אחד מבני הזוג הוא בעלים של עסק משפחתי, רצוי להגדיר:

1. האם העסק נחשב רכוש נפרד?
2. האם בן הזוג יירש בו חלק?
3. האם הילדים ימשיכו את העסק?

התשובות לא נמצאות רק בהסכם – גם לא רק בצוואה – אלא בשילוב מדויק בין השניים.

 

למה חשוב לזהות את קבוצות הסיכון?

כי במקרים האלה – בניגוד לזוגות “סטנדרטיים” –
אי תיאום בין הסכם ממון לצוואה כמעט תמיד מוביל ל:

1. טענות לביטול הצוואה,
2. מאבקי ירושה,
3. חקירות עדים,
4. סכסוך בין משפחות,
5. ולעיתים סיטואציות קשות מול בן הזוג שנותר בחיים.

הפתרון הוא תכנון משפטי מראש – לא תגובה לאחר המוות.

 

איך לנסח הסכם ממון וצוואה שלא יתנגשו – הכללים המעשיים שמונעים סכסוכים

רוב הסכסוכים סביב הסכם ממון מול צוואה אינם תוצאה של כוונה רעה – אלא של ניסוח שגוי, חוסר תיאום בין המסמכים, או שימוש בשפה כללית מדי.
לכן, חשוב להבין כיצד ניתן לבנות שני מסמכים משלימים שפועלים בהרמוניה ולא מתנגשים.

1. להגדיר באופן מדויק מה שייך למי – בחיים

הסכם ממון הוא הכלי שמסדיר את שאלת הבעלות בזמן החיים.
ככל שההסכם ברור יותר – כך קטן הסיכוי להתנגשות עם הצוואה.

מה חשוב לנסח:

1. הצהרה מפורטת מהו רכוש נפרד ומהו רכוש משותף
2. התייחסות לנכסים קיימים ולנכסים עתידיים
3. הגדרה מפורשת לגבי נכסי נדל"ן, חשבונות בנק, קופות גמל, עסק וכדומה
4. קביעת מנגנון הפרדה או שיתוף בהתאם לרצון בני הזוג

ככל שהניסוח ספציפי, מדויק, ומגובה במסמכים ורישומים – כך קל יותר לבנות צוואה שלא תסתור את ההסכם.

 

2. בצוואה – להסדיר רק את מה שנמצא בעיזבון בפועל

הצוואה אינה אמורה לגעת בנכסים שכבר הועברו, חולקו או הוגדרו במפורש בהסכם הממון.
צוואה תקינה צריכה להתייחס רק לנכסים שבאמת יהיו בעיזבון ביום הפטירה.

איך עושים זאת נכון:

1. לא להכליל בצוואה נכסים שהועברו כמתנה בחיים
2. להגדיר במפורש מה נכנס לעיזבון ומה לא
3. לוודא שהרישום בפועל תואם את שנכתב בהסכם הממון
4. במידת הצורך – לערוך שתי צוואות משלימות (צוואה הדדית, צוואה שמפרטת חלקים מסוימים)

 

3. לעדכן את שני המסמכים כאשר משתנה רכוש או סטטוס משפחתי

טעויות רבות נולדות דווקא לאחר שינוי נסיבות:

1. נישואין שניים
2. רכישת דירה חדשה
3. פתיחת עסק
4. קבלת ירושה
5. מעבר לחו"ל
6. שינוי רצון לגבי חלוקת רכוש

בכל מקרה כזה חשוב לעדכן הן את ההסכם והן את הצוואה.
מסמכים שאינם מעודכנים הם המתכון המושלם לסכסוך ירושה.

 

4. להימנע מניסוחים דו־משמעיים

הבעיות הנפוצות ביותר:

1. “הדירה שייכת לצד א', אך במקרה פטירה תועבר לצד ב'”
2. “במקרה של פירוד או פטירה הנכס יחולק כך וכך”
3. “בן הזוג יישאר להתגורר בדירה לכל ימי חייו” (בלי לקבוע בעלות)

ניסוחים מהסוג הזה מייצרים סתירה:
האם מדובר בהוראה לרגע הגירושין? לרגע הפטירה? או לשניהם?

כאן ההמלצה המקצועית ברורה:
הסכם ממון = החיים והפרידה.
צוואה = מה קורה לאחר פטירה.
אין לערבב בין שני האירועים.

 

5. לתעד את הכוונה של בני הזוג

במקרים רגישים – כמו פרק ב’, ילדים משני צדדים, או פערי רכוש גדולים – חשוב לתעד את כוונות הצדדים בשיחה מסודרת או במסמך ליווי.
בתי המשפט מתייחסים לכך כאל ראיה התומכת בכוונת הצדדים ובפרשנות ההסכם והצוואה.

 

6. “ההרמוניה המשפטית”: מפת דרכים ליצירת מסמכים משלימים

כדי לבנות שני מסמכים שלא מתנגשים, יש ליצור מערכת משולבת:

1. הסכם ממון – מגדיר מי הבעלים של כל נכס
2. צוואה – מגדירה מי מקבל את מה שנשאר
3. ייפוי כוח מתמשך – מגן על ניהול הרכוש והבריאות אם אחד מבני הזוג יאבד כשירות
   שלושת הכלים יחד יוצרים רצף ברור של הגנה משפטית והחלטות צפויות.

 

דוגמאות מפתח מפסיקה + מסקנות יישומיות לבניית מערך מסמכים יציב

הפסיקה בישראל מספקת דוגמאות משמעותיות שממחישות בצורה מעשית כיצד הסכם ממון וצוואה משפיעים זה על זה.
להלן מספר עקרונות מרכזיים העולים מן ההלכה:

1. כאשר יש הענקה בחיים – הצוואה לא יכולה לשנות אותה

במקרה שבו בן זוג העביר מחצית מדירה לבת זוגו בחיים (“מתנה בלתי הדירה”), בית המשפט קבע כי הצוואה המאוחרת של הבעל אינה משנה דבר.
הנכס יצא מהעיזבון – ולכן אינו בר הורשה.

מסקנה:
רישום בפועל חשוב יותר מכל ניסוח תיאורטי.

 

2. כאשר הסכם ממון רק מצהיר – הצוואה תקבע את הגורל

במקרה אחר, הסכם ממון קבע שדירה “תישאר בבעלות האישה בעת גירושין”.
הבעל נפטר; בצוואתו הוריש את חלקו לילדיו.
הפסיקה קבעה כי ההסכם לא שינה בעלות – ולכן הצוואה חלה.

מסקנה:
סעיף שאינו מקנה זכות, לא מגן מפני הורשה.

 

3. כאשר יש סתירה – בוחנים את השלב שבו נוצרה הזכות

אם קיימת הקניית זכות בחיים – ההסכם גובר.
אם לא – רצון המצווה המאוחר הוא הקובע.

מסקנה:
התשובה אינה “מי גובר”, אלא “מתי נוצרה הזכות?”.

 

4. תיקים של פרק ב’ – רגישים במיוחד

במקרים רבים, הסכמי ממון לא עודכנו לאחר שינוי זוגיות, הרכוש התערבב, והיורשים טענו להשפעה בלתי הוגנת.
בתי המשפט בוחנים לעומק כל פער בין הכוונה הכתובה לבין ההתנהגות בפועל.

מסקנה:
בתכנון משפחתי מורכב – חובה לייצר תיאום הדוק בין המסמכים.

 

5. טעות נפוצה: כתיבת הוראות ירושה בתוך הסכם ממון

בתי המשפט פסלו חזור ופסול הוראות שביקשו להסדיר ירושה באמצעות הסכם ממון.
הסיבה ברורה:
אין עסקה בירושה עתידית.

מסקנה:
הסכם ממון אינו תחליף לצוואה – אלא כלי משלים.

 

זקוקים להכוונה מקצועית? רוצים להבטיח הסכם ממון וצוואה שלא ייצרו סתירה?

נושאים כמו הסכם ממון, צוואה, תכנון רכוש וירושה הם מהתחומים הרגישים ביותר במשפט הישראלי.
טעות קטנה בניסוח או חוסר תיאום בין המסמכים עלולים להוביל לסכסוך משפחתי ארוך, ביטול מסמכים, עיכוב בהעברת נכסים – ולעיתים אף לפסילת צוואה שלמה.

כאן נכנס לתמונה עו"ד רן רייכמן, מהשמות הבולטים בישראל בדיני משפחה וירושה.

בזכות ניסיון של יותר מ־25 שנה, ידע מעמיק בחוק הירושה, מומחיות נדירה בגילוי השפעה בלתי הוגנת או זיוף צוואות, ואלפי תיקים מורכבים שנוהלו בהצלחה – המשרד מעניק ללקוחותיו הגנה משפטית מלאה, ראייה אסטרטגית רחבה ופתרונות מדויקים.

עו"ד רייכמן וצוות משרדו מתמחים ב־

1. ניהול ועריכת הסכמי ממון מותאמים אישית
2. ניסוח צוואות מורכבות, הדדיות והסתלקויות
3. טיפול בהתנגדויות לצוואות ופסילתן
4. ניהול עיזבונות, חלוקת נכסים והסכמים משפחתיים
5. ליווי זוגות בפרק א’ ובפרק ב’
6. טיפול בתיקים עם אנשים בעלי מוגבלות, קשישים, חולי דמנציה ואלצהיימר
7. הגנה על לקוחות שנפגעו מניצול, לחץ או תרמית

המשרד משלב מקצועיות ללא פשרות, רגישות אנושית ואסטרטגיה חשיבתית שמביאה תוצאות.

צרו קשר – ונבנה עבורכם את ההגנה המשפטית המדויקת ביותר

אם אתם לפני חתימת הסכם ממון, שוקלים לערוך צוואה, מתמודדים עם ריבוי נכסים או בני משפחה ממערכות זוגיות שונות – אנו כאן כדי להדריך, לבנות וללוות אתכם באופן אישי, דיסקרטי ומוקפד.

פנו אלינו לכל שאלה – ונעניק לכם מענה מקצועי, מקיף ומותאם אישית, עד להשגת הוודאות המשפטית והביטחון המלא במשפחתכם וברכושכם.

 

שאלות ותשובות נפוצות בנושא הסכם ממון מול צוואה

1. מהו בעצם הקשר בין הסכם ממון מול צוואה?
   הקשר נוצר כאשר שני המסמכים מתייחסים לאותו נכס או כאשר יש סתירה בין מה שנקבע בחיים לבין מה שנכתב בצוואה. במקרה כזה יש לבחון את מועד יצירת הזכות ולבדוק האם מדובר בהקניה בחיים או בהוראת ירושה.
2. מה גובר במקרה של סתירה – הסכם ממון או צוואה?
   אין תשובה אחידה. אם הזכות הוקנתה בחיי בני הזוג באמצעות פעולה חוזית או רישום, ההסכם יגבר. אם לא נעשתה העברה אמיתית, הצוואה היא זו שקובעת את גורל הנכס.
3. האם הסכם ממון יכול לקבוע הוראות ירושה?
   לא. החוק אוסר על עסקאות בירושה עתידית ולכן הסכם ממון אינו יכול להחליף צוואה. הוראות ירושה תקפות רק כאשר הן נכתבות בצוואה כדין.
4. מה קורה אם בהסכם ממון נקבע שדירה שייכת לבן זוג אחד, אבל בצוואה נכתב אחרת?
   אם לא נעשתה העברת בעלות בחיים, ההסכם משמש כהצהרה בלבד והצוואה תגבר. אם הבעלות שונתה בפועל – הצוואה כבר אינה חלה על אותו חלק.
5. האם בן זוג יכול לרשת נכס שהוכרז כרכוש נפרד בהסכם ממון?
   כן, כל עוד לא הועברה הבעלות באופן ממשי בחיים. הגדרת "רכוש נפרד" לא מונעת הורשה אלא אם בוצעה הקניה בפועל.
6. מה קורה עם מתנה שניתנה בחיים?
   מתנה שניתנה ונרשמה בחיים אינה חלק מהעיזבון ואינה מושפעת מצוואות עתידיות. מדובר בזכות שהוקנתה ולכן אינה ניתנת לשינוי לאחר הפטירה.
7. האם אפשר לוותר על ירושה במסגרת הסכם ממון?
   לא. ויתור על ירושה אפשרי רק לאחר פטירה ובאמצעות הסתלקות מעיזבון. ויתור מראש בהסכם ממון הוא חסר תוקף.
8. כיצד משפיעה צוואה הדדית על סתירה מול הסכם ממון?
   צוואה הדדית מחייבת יותר ויכולה להגביל שינוי חד-צדדי, אך עדיין אינה גוברת על הקניה חוזית שבוצעה בחיים במסגרת הסכם הממון.
9. מה קורה כשמדובר בנכסים בחו"ל?
   נכסים במדינה זרה כפופים לדיני אותה מדינה. ייתכן מצב שבו הסכם ממון תקף בארץ, אך דיני הירושה במדינה אחרת מעניקים העדפה לצוואה.
10. האם הסכם ממון מומלץ לזוגות בפרק ב'?
    בהחלט. לזוגות בפרק ב' יש לרוב ילדים משני הצדדים ורכוש נפרד. הסכם ממון מגן על הרכוש בחיים, וצוואה מסדירה את חלוקת העיזבון לאחר הפטירה.
11. כיצד נוצרות מרבית הסתירות בין שני המסמכים?
    לרוב בגלל ניסוחים לא מדויקים בהסכם, רישומים שלא בוצעו, או צוואה שלא עודכנה לאחר שינוי רכוש או סטטוס זוגי.
12. האם עסק משפחתי מושפע מהסכם ממון יותר מאשר מצוואה?
    בדרך כלל כן. אם נקבע בהסכם שהעסק שייך לבן זוג אחד והוא רשום על שמו, הצוואה תקבע מי יירש אותו. ללא הקניה בפועל – הסכם הממון לא "קושר" את העסק ליורש מסוים.
13. מה עושים אם בני משפחה חולקים על פרשנות ההסכם או הצוואה?
    במקרה של מחלוקת יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שיבחן את המסמכים, את ההתנהגות בפועל של הצדדים ואת נסיבות עריכתם.
14. האם ניתן לעדכן הסכם ממון או צוואה לאחר שנים?
    בהחלט כן. ניתן לעדכן הסכם ממון בהסכמה הדדית וצוואה יכולה להתעדכן בכל שלב עד לפטירה. מומלץ לעשות זאת כאשר משתנים הנסיבות או הרכוש.
15. כיצד ניתן למנוע מראש סתירה בין מסמכים?
    באמצעות תיאום מלא בין הסכם הממון לצוואה, רישום בעלויות בפועל, וניסוח מדויק שמפריד בין זכויות בחיים לבין זכויות לאחר המוות.