הגשת בקשה לצו ירושה – המדריך המקיף שיעשה לכם סדר בתהליך

מהו צו ירושה ומתי צריך אותו? – הסבר ברור + דוגמאות מהחיים

כאשר אדם נפטר ללא צוואה, הדרך המשפטית היחידה להוכיח מי יורשיו החוקיים היא באמצעות צו ירושה. זהו מסמך רשמי המצהיר מי הם היורשים לפי חוק הירושה ומה חלקו של כל אחד. ללא הצו, לא ניתן לפנות לבנקים, לחברות הביטוח, לקרנות הפנסיה, לרשם המקרקעין או לכל גורם אחר שמחזיק בנכסים של המנוח.

מתי צריך צו ירושה?

1. כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה.
2. כאשר יש צוואה, אך קיימת מחלוקת לגבי תקפותה או שהיא אינה מכסה את כל הנכסים.
3. כאשר הצוואה אבדה או אינה ניתנת למימוש.
4. כאשר יש צורך להוכיח מי היורשים מול מוסדות פיננסיים.

דוגמאות מציאותיות שממעטים לדבר עליהן

רוב האתרים מסבירים את הבסיס, אבל דוגמאות אמיתיות עוזרות להבין:

1. המנוח נפטר שנים רבות לאחר פרידה מבן/בת הזוג – בן זוג פרוד עדיין נחשב לפעמים כיורש לפי חוק.
2. יורש נפטר אחרי המנוח אך לפני מתן הצו – במקרה כזה, חלקו עובר ליורשיו שלו.
3. ידועים בציבור – זכויותיהם עשויות להיות משמעותיות למרות שאינם נשואים.
4. משפחה שבה יש ילדים מנישואים קודמים – חלקי הירושה עשויים להתחלק בצורה לא צפויה.

למה דווקא להגיש בקשה לצו ירושה?

צו ירושה אינו "רק טופס". הוא הבסיס לכל פעולה עתידית: פתיחת חשבונות בנק, משיכת כספים, מכירת נכסי נדל"ן, חלוקת רכוש והסדרת עיזבון.
הגשת בקשה לצו ירושה היא הצעד הראשון שמאפשר להעביר את הנכסים בצורה מסודרת, חוקית וללא עיכובים מיותרים.

 

למי מגישים בקשה לצו ירושה? – רשם הירושה, בתי הדין הרבניים ובית המשפט (השוואה אמיתית)

רוב האנשים חושבים שיש "רק דרך אחת" להגיש את הבקשה, אבל בפועל קיימות שלוש ערכאות שונות, וכל אחת מהן מתאימה לסוג אחר של משפחות וסיטואציות. זו נקודה שהמתחרים מזכירים בשתי שורות — אך כאן ניתן פירוט אמיתי שמאפשר לקבל החלטה נכונה.

1. רשם לענייני ירושה – המסלול הנפוץ ביותר

זהו המסלול העיקרי ברוב המקרים.

יתרונות:

1. תהליך מקוון פשוט יחסית.
2. זמני טיפול קצרים ברוב המחוזות.
3. פרוצדורה ברורה ומוכרת.

מתאים במיוחד כאשר:

• כל היורשים מסכימים על זהות הזכאים.
• אין התנגדויות צפויות.
• אין טענות לזיוף או השפעה בלתי הוגנת.
• היורשים בארץ וקל ליצור איתם קשר.

2. בתי הדין הרבניים – מסלול שמעטים מבינים לעומק

למרות שכמעט לא מדברים על זה, גם בית הדין הרבני יכול להוציא צו ירושה, ובמקרים מסוימים זה אפילו עדיף.

מתי המסלול הזה מתאים?

1. משפחות מסורתיות/דתיות בעלות זיקה לרבנות.
2. כאשר כבר מתנהל הליך משפחתי אחר בבית הדין.
3. כאשר יש חשש לסכסוך בתוך המשפחה והליך בבית הדין עשוי להיות יעיל יותר.
4. כאשר בית הדין יכול לתת מענה מהיר יותר מהמחוז הממשלתי.

חשוב לדעת:
צו ירושה מבית הדין מוכר לכל המוסדות הפיננסיים בדיוק כמו צו של רשם הירושה.

3. בית המשפט לענייני משפחה – בעיקר במקרים מיוחדים

בית המשפט אינו מוציא צו ירושה באופן ישיר, אלא מטפל במקרים שבהם נדרשת הכרעה משפטית, לדוגמה:

1. הגשת התנגדות לצו.
2. טענות להשפעה בלתי הוגנת.
3. חשד לזיוף מסמכים.
4. מחלוקת על זהות היורשים.
5. שאלות על כשירות המנוח בעת עריכת צוואה שנפסלה.

מסלול זה מתאים לתיקים מורכבים שפשוט אי אפשר לפתור בהליך טכני ברשם.

 

למה ההבנה הזו כה חשובה?

בחירה בערכאה הלא נכונה עלולה לגרום לעיכוב של חודשים, ואפילו לאפשר לבן משפחה אחר לפעול בניגוד לאינטרס שלך.
לכן, לפני שמתחילים הגשת בקשה לצו ירושה, חשוב להבין מי הגורם המתאים ביותר למקרה הספציפי.

הגשת בקשה לצו ירושה – מסלול מקוון לעומת מסלול ידני (הבדלים אמיתיים ואגרות מעודכנות)

בעשור האחרון הפך המסלול המקוון לדרך המרכזית והנפוצה להגשת בקשה לצו ירושה. למרות זאת, לא כל המשפחות יכולות או צריכות לבחור בו. רבים לא מודעים לכך שההבדלים בין ההגשה המקוונת להגשה הידנית אינם רק "טכניים", אלא משפיעים על מהירות הטיפול, על העלות ואף על רמת הדיוק של המסמכים.

הגשה מקוונת – למי זה מתאים ומה היתרונות?

המסלול הדיגיטלי מאפשר להגיש את הבקשה דרך מערכת מקוונת של רשם הירושה. הוא זמין למי שיש חתימה אלקטרונית (כמו כרטיס חכם או אמצעי זיהוי מאומת) — או למי שמגיש באמצעות עורך דין.

יתרונות מרכזיים:

1. חיסכון באגרה – ההגשה הדיגיטלית זולה יותר בכ־15% לעומת מסלול ידני.
2. מהירות – ברוב המחוזות, תיקים מקוונים מטופלים מהר יותר.
3. נוחות – העלאת מסמכים ממחשב ביתי, קבלת אישורים במייל, מעקב מלא אחר סטטוס הבקשה.

מתי ההגשה המקוונת פחות מתאימה?

1. כאשר יש כמות גדולה של מסמכים סרוקים באיכות ירודה.
2. כאשר היורשים אינם בארץ וקשה להשיג חתימות אונליין.
3. במצבים שבהם צפויה התנגדות – כך או כך, הבקשה תועבר לבית המשפט.

הגשה ידנית – עדיין רלוונטית במקרים מסוימים

למרות שמדובר בשיטה הוותיקה יותר, היא עדיין חיונית עבור חלק מהמשפחות.

יתרונות:

1. מאפשרת לצרף מסמכים נוטריוניים כבדים או מסמכים מקוריים שקשה לסרוק.
2. מתאימה למשפחות שאין להן גישה נוחה למחשב או לאמצעי זיהוי מקוון.

חסרונות:

1. אגרות גבוהות יותר.
2. זמן טיפול ממושך.
3. פוטנציאל לעיכובים בגלל טעויות בהגשה או מסמכים חסרים.

מה באמת חשוב להבין כשבוחרים מסלול?

לא המסלול עצמו הוא העיקר — אלא התאמתו למקרה.
אם מדובר בעיזבון פשוט, עם כל היורשים בישראל ובלי מחלוקת – המסלול המקוון עדיף כמעט תמיד.
אם מדובר בתיק מורכב שמסמכיו רבים או חלקם בשפות זרות – לעיתים הגשה ידנית תהיה מסודרת ובטוחה יותר.

 

רשימת מסמכים מלאה להגשת בקשה לצו ירושה – צ’ק־ליסט פרקטי שמונע עיכובים

אחד הגורמים העיקריים לעיכובים הוא צירוף חסר או שגוי של מסמכים. בניגוד למה שנדמה, אפילו טעות קטנה כמו תאריך לידה לא מדויק או מסמך שאינו חתום כראוי — יכולה לעצור את התיק למשך שבועות.
לכן, לפני שמתחילים הגשת בקשה לצו ירושה, חשוב להכין מראש את כל הנדרש.

1. מסמכים בסיסיים שחובה לצרף

• תעודת פטירה מקורית או מאושרת – בלעדיה לא ניתן להתחיל את ההליך.
• צילום תעודות זהות של כל היורשים – כולל ספח עדכני.
• טופס בקשה למתן צו ירושה – ממולא במלואו וללא חוסרים.
• אישורי תשלום אגרות – פתיחת בקשה + פרסום בעיתון/רשומות.

2. מסמכים נדרשים לפי תנאי משפחה

• הודעה לכל היורשים – כדי לוודא שכולם יודעים על ההליך ויכולים להתנגד אם ירצו.
• תצהיר הסתלקות – כאשר יורש מוותר על חלקו לטובת אחר.
• מסמכי הוכחת זהות במקרים של ידועים בציבור – כגון חשבונות משותפים או כתובות זהות.
• מסמכים משפטיים במקרה של פרידה או גירושין בין המנוח לבין בן זוגו (למשל: הסכמי חיים משותפים, הסכמי ממון).

3. מסמכים למקרים מורכבים

• מסמכים מאומתים מחו"ל – כאשר יורש חי מחוץ לישראל או כשחלק מהנכסים נמצאים במדינה אחרת.
• תרגומים נוטריוניים – לכל מסמך שאינו בעברית.
• אישורים לגבי חשבונות בנק נעולים – מסייעים בהמשך הדרך.
• מסמכים המעלים חשד לזיוף או אי־כשירות – שימושיים אם צפויה התנגדות.

4. איך לוודא שכל המסמכים תקינים?

• לבדוק שהשמות כתובים באותו אופן בכל המסמכים.
• לוודא שהתצהירים חתומים בפני עורך דין או נוטריון.
• לוודא שכל היורשים מופיעים בבקשה.
• לשמור עותק דיגיטלי של כל מסמך שהוגש.

למה חלק זה כל כך חשוב?

כי הגשת בקשה לצו ירושה אינה עניין "טכני".
המסמכים הם המסד שעליו נבנה כל ההליך. אם משהו חסר או לא ברור — הרשם ידרוש השלמות, הטיפול יתעכב, ולעיתים התיק יועבר לבית המשפט, מה שעלול להאריך את התהליך בחודשים.

 

שלבי ההליך – מההגשה ועד קבלת הצו – כולל פרסום, התנגדויות וזמני טיפול אמיתיים

לאחר הכנת המסמכים וביצוע הגשת בקשה לצו ירושה, ההליך עובר לרשם לענייני ירושה (או לבית הדין הרבני, בהתאם למסלול שנבחר). אף שזה נשמע טכני, בפועל מדובר בתהליך שמכיל כמה שלבים חשובים שכל אחד מהם יכול להשפיע על משך הטיפול ועל התוצאה עצמה.

שלב 1: בדיקת שלמות הבקשה

עם קבלת הבקשה, מזכירות הרשם בודקת האם הוגשו כל המסמכים הנדרשים: תעודה מקורית, טפסים מלאים, אישורי אגרות והודעות ליורשים.
אם יש חוסר—even קטן—הטיפול נעצר עד להשלמת המסמכים.

טיפ חשוב:
לבדוק מראש שכל השמות והתאריכים מופיעים בצורה אחידה בכל המסמכים. טעות בשם (כגון הבדל של אות אחת) עלולה לגרום לעיכוב של שבועות.

שלב 2: פרסום הודעה לציבור

לאחר שהבקשה נמצאה תקינה, מתבצע פרסום רשמי בעיתון וברשומות. מטרת הפרסום היא לאפשר לכל מי שטוען לזכות בעיזבון להגיש התנגדות בתוך 14 ימים.

זהו שלב קריטי:

1. אם אין התנגדויות – ההליך ממשיך כרגיל.
2. אם מוגשת התנגדות – הטיפול עובר ישירות לבית המשפט לענייני משפחה.

שלב 3: תקופת ההתנגדויות

במהלך תקופה זו רשאי כל אדם להגיש התנגדות לבקשה. לרוב מדובר במקרים של מחלוקת בין אחים, טענות ל"זכות ירושה" של בן משפחה שלא נכלל בבקשה, או מצבים שבהם יש חשד להשפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות או הסתרת מסמכים.

שלב 4: בחינת הבקשה על ידי האפוטרופוס הכללי

הבקשה מועברת לבדיקה אצל אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
תפקידו לוודא שאין מניעה להפקת הצו, שאין חשד למעורבות פלילית, ושכל הטפסים והמסמכים עומדים בדרישות החוק.

שלב 5: קבלת ההחלטה והנפקת צו ירושה

לאחר בדיקות הרשם והאפוטרופוס, ובהיעדר התנגדויות—המבקש יקבל צו ירושה חתום. הצו נשלח בדוא"ל ונגיש גם במערכת המקוונת.

כמה זמן זה לוקח באמת?

בפועל הזמנים משתנים בין מחוזות:

1. תיק פשוט במסלול מקוון: לרוב 30–60 יום.
2. תיק ידני: לעיתים 60–120 יום.
3. תיק עם השלמות או טעויות במסמכים: עלול להימשך 3–6 חודשים.
4. תיק עם התנגדות: עלול להימשך שנה ואף יותר, כי עובר לבית המשפט.

דוגמה מחיי היומיום

משפחה הגישה בקשה מקוונת תקינה לחלוטין, אך צירפה צילום תעודת זהות ישנה של אחד היורשים ללא ספח.
התוצאה: דרישת השלמה, עיכוב של חודש וחצי בטיפול.
הלקח: איכות המסמכים ואחידותם משפיעה ישירות על זמן קבלת הצו.

 

טעויות נפוצות שמעכבות את קבלת צו הירושה – ואיך להימנע מהן

מרבית העיכובים בהליך אינם נובעים מ"עומסים ברשם" אלא מטעויות של המגישים themselves. טעויות קטנות — אפילו פרטים חסרים או מסמכים שאינם חתומים כראוי — עלולים לעצור את ההליך חודשים.
כאן מרוכזות הטעויות שחוזרות כמעט בכל תיק (ולא מופיעות אצל רוב המתחרים).

טעות 1: אי־הודעה לכל היורשים

חובה לשלוח הודעה רשמית לכל יורש.
אי־הודעה עלולה לגרום להתנגדות מאוחרת או להשבת הבקשה לתיקון.

איך להימנע?
לשמור הוכחות מסירה או תיעוד של שליחה בדוא"ל/דואר רשום.

טעות 2: בקשה עם שמות או פרטים לא תואמים

הבדל קטן כמו רווח מיותר או שם משפחה לאחר שינוי עלול לייצר סתירה ברישומי הרשם.

איך להימנע?
להצליב בין כל המסמכים: תעודת פטירה, ספחי ת"ז, טפסי הבקשה.

טעות 3: הסתלקות לא תקינה

תצהיר הסתלקות הוא מסמך משפטי שחייב להיות חתום כנדרש.
מקרים רבים נתקעים כי היורש הסתלק "בעל־פה" או חתם על מסמך לא נכון.

דוגמה:
יורש שהסתלק לטובת אחיו, אך לא חתום בפועל אצל עו"ד — מה שמחייב החזרה לשלב ההתחלתי.

טעות 4: מסמכים מחו"ל ללא אישור נוטריוני

האפוטרופוס הכללי אינו מקבל מסמכים זרים ללא אימות מתאים (אפוסטיל או אישור נוטריון).

טעות 5: הגשת הבקשה לערכאה הלא נכונה

משפחה חילונית מגישה לבית הדין הרבני — ומגלה שההליך אינו מתאים לתיק שלה, או להפך.
זה יוצר עיכוב ולעיתים צורך להתחיל הכול מחדש.

טעות 6: הגשת בקשה ללא ראיות על קיום קשר זוגי (לידועים בציבור)

ידועים בציבור זכאים לעיתים למעמד של יורש, אך רק אם מוכיחים זאת.
הרבה תיקים נתקעים כי לא צורפו מסמכים שמהם ניתן ללמוד על חיי השיתוף.

טעות 7: התעלמות מקיומם של יורשים נוספים

כמו ילדים מנישואים קודמים, בן זוג פרוד, או יורשים שאינם בקשר.
הסתרתם אינה פותרת את הבעיה — רק מאריכה את ההליך ויוצרת סכסוך.

 

טיפ פרקטי שמייעל את התהליך:

ליצור תיק דיגיטלי מסודר שבו כל המסמכים סרוקים וברורים, מסומנים בשמות אחידים, ובעלי גיבוי.
כשאלה מוגשים בצורה מסודרת — הרשם מטפל בתיק מהר יותר וממעט לדרוש השלמות.

בקשה לצו ירושה במקרים מורכבים – יורשים בחו"ל, התנגדויות, בני זוג פרודים וחשד לזיוף

רוב ההליכים לקבלת צו ירושה מתנהלים באופן יחסית פשוט, אך בפועל משפחות רבות מתמודדות עם מורכבויות שהופכות את התהליך לארוך, טעון ולעיתים גם יקר. בחלק זה נצלול למצבים שלא מקבלים כמעט מקום אצל המתחרים — אך בפועל הם קריטיים.

יורשים החיים בחו"ל

כאשר אחד היורשים מתגורר מעבר לים, ההליך מסתבך בשל מספר גורמים:

1. מסמכים זרים חייבים לקבל חותמת אפוסטיל.
2. נדרשות חתימות נוטריוניות בלשכה מקומית.
3. זמן הדואר בין מדינות עלול לעכב את הבקשה.
4. לעיתים מתגלה פער מידע בין היורשים בארץ לבין היורש שבחו"ל.

טיפ מקצועי:
במקרים כאלה כדאי לוודא מראש שכל המסמכים המתורגמים חתומים כנדרש, כדי למנוע דרישת השלמות מצד האפוטרופוס הכללי.

הסתלקויות מורכבות בין יורשים

כאשר יורש מוותר על חלקו — למשל, אח מסתלק לטובת אח אחר — נדרש תצהיר הסתלקות תקין, חתום ומתועד.
הבעיות מתחילות כאשר:

1. יורש מסתלק רק "למראית עין".
2. יש לחץ משפחתי על יורש לוותר.
3. ההסתלקות מטיבה עם צד אחד על חשבון אחר.

התנהלות כזו עלולה להצית סכסוך פנימי ולגרום להעברת התיק לבית המשפט.

התנגדויות לצו ירושה

כאשר מוגשת התנגדות, ההליך הופך ממשפט טכני לדיון מהותי. ההתנגדות עשויה לטעון ל:

1. קיומם של יורשים שלא נכללו בבקשה.
2. טעות או זיוף במסמכים.
3. נישואים/ידועים בציבור שלא דווחו.
4. השפעה בלתי הוגנת על המוריש בהכנת מסמך אחר.

הטיפול בהתנגדות דורש ידע מקצועי מעמיק ויכולת ליטיגציה — נקודת חוזק מובהקת של משרד רייכמן.

חשד לזיוף או אי־כשירות של המנוח

במקרים שבהם עולות טענות שהמנוח לא היה כשיר בזמן חתימה על מסמכים מסוימים, או כאשר קיים חשד שמישהו ניצל את מצבו — הרשם יעביר את התיק לבית המשפט לצורך בירור יסודי.

דוגמה רווחת:
אדם קשיש שסבל מדמנציה, ומספר חודשים לפני פטירתו נעשו פעולות בחשבון או נכתבו מסמכים ללא יכולת אמיתית להבין.
במקרים כאלה נדרש ליווי משפטי אסטרטגי, איסוף ראיות רפואיות והתמודדות משפטית מורכבת.

בני זוג פרודים / ידועים בציבור

אחת הסוגיות הרגישות ביותר. לעיתים אדם היה פרוד שנים רבות אך לא התגרש, או שהייתה מערכת יחסים זוגית ארוכה ללא נישואים.
במצבים אלו יש צורך להוכיח את מהות הקשר — או את היעדרו — כדי לקבוע האם בן/בת הזוג זכאים לחלק בעיזבון.

 

מה עושים אחרי קבלת צו הירושה? מדריך פרקטי לשלב שכולם שוכחים

רבים חושבים שההליך מסתיים ברגע שמתקבל הצו, אך למעשה זהו רק השלב שמאפשר להתחיל לפעול מול הגופים המחזיקים בנכסים. בלי הידע הנכון — השלב הזה עלול להפוך לארוך ומתיש.

פנייה לבנקים ושחרור חשבונות

כל בנק דורש:

1. העתק מאושר של הצו.
2. תעודות זהות של כל היורשים.
3. מסמכים שמוכיחים הוצאות קבורה (לשחרור כספים ייעודיים).

הבנק פותח "תיק ירושה" ומשחרר את הכספים בהתאם לצו.

העברת זכויות במקרקעין

אם המנוח היה בעל נכסי נדל"ן:

1. מגישים בקשה לרישום בטאבו.
2. מצרפים את צו הירושה, נסח טאבו וטופס מתאים.
3. במקרה של מספר יורשים, נדרש תיאום ביניהם לפני הרישום.

פנייה לחברות ביטוח וקרנות פנסיה

מוצרים פנסיוניים או ביטוחיים המשולמים "למוטבים" אינם תמיד חלק מהעיזבון — ולכן צריכים טיפול נפרד.
זהו שלב שרבים מתבלבלים בו, אך הוא משפיע על חלוקת הכסף בפועל.

חלוקת כספים בין היורשים

לאחר שכל הנכסים שוחררו, נדרש לעיתים הסכם חלוקה פנימי בין היורשים, בייחוד כאשר:

1. יש נכסים שאי אפשר לחלק פיזית (כמו דירה).
2. חלק מהיורשים מעוניינים למשוך כסף וחלק נשארים בנכס.
3. יש חובות או הלוואות על שם המנוח.

כאן יש חשיבות לתכנון מס, הערכת שווי נכסים, והימנעות מסכסוכים עתידיים.

למה רוב האנשים נתקעים בשלב הזה?

כי אין גוף רשמי שמלווה אותם לאחר קבלת הצו.
הבנקים, הטאבו, הביטוח — כל אחד דורש טפסים שונים ונהלים שונים.
משרד מנוסה בתחום יכול להפוך שלב זה לפשוט בהרבה.

 

צריכים ליווי מקצועי להגשת בקשה לצו ירושה? פנו לעו"ד רן רייכמן – המומחה שמוביל את התחום בישראל

הטיפול בבקשה לצו ירושה נראה לעיתים טכני, אבל בפועל הוא דורש דיוק, ידע משפטי מעמיק ויכולת לראות את התמונה הרחבה.
עו"ד רן רייכמן הוא אחד מעורכי הדין הבכירים והמוערכים בישראל בתחום דיני המשפחה, הירושה והעיזבונות. עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה, הובלת תקדימים משפטיים וייצוג במאות תיקים מורכבים — הוא מלווה משפחות במקרים הרגישים והחשובים ביותר בחייהן.

משרדו של עו"ד רייכמן מעניק ללקוחותיו:

1. ליווי מלא בהגשת בקשות לצו ירושה וצווי קיום.
2. טיפול מקצועי במקרים מורכבים: התנגדויות, חשד לזיוף, אי־כשירות, יורשים מחו"ל ועוד.
3. ייצוג מלא בבית המשפט כשנדרש בירור מהותי.
4. יחס אישי, דיסקרטי ורגיש — מתוך הבנה של כל ההיבטים האנושיים והמשפחתיים.

רוצים להתחיל את התהליך בצורה בטוחה ונכונה?

אנחנו כאן כדי ללוות אתכם בכל שאלה, בכל שלב ובכל מורכבות.
פנייה אחת אל משרדו של עו״ד רן רייכמן יכולה לחסוך חודשים של עיכובים, טעויות וסכסוכים מיותרים.

צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי ואישי — ולהבטיח שהעיזבון של יקיריכם ינוהל בצורה צודקת, מדויקת ומכבדת.

 

הגשת בקשה לצו ירושה – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה זה בכלל צו ירושה ומתי צריך אותו?
   צו ירושה הוא מסמך משפטי הקובע מי יורש את המנוח ומה חלקו של כל יורש. יש צורך בצו כאשר אין צוואה, או כאשר יש צורך להוכיח זכאות מול בנקים, ביטוחים, פנסיות ומוסדות נוספים.
2. מי רשאי לבצע הגשת בקשה לצו ירושה?
   כל יורש לפי דין יכול להגיש את הבקשה, וגם נושה או אדם בעל אינטרס משפטי בעיזבון רשאים להגיש בקשה במקרה הצורך.
3. האם חייבים להיעזר בעורך דין לצורך ההגשה?
   לא חובה, אך מומלץ. במקרים מורכבים או כאשר יש חשש להתנגדויות, ליווי משפטי יכול למנוע טעויות ועיכובים משמעותיים.
4. אילו מסמכים חייבים לצרף לבקשה?
   תעודת פטירה, צילום תעודות זהות של היורשים, טופס בקשה מלא, אישורי אגרות, ולעיתים גם תצהירי הסתלקות או מסמכים מאומתים מחו"ל.
5. האם ניתן להגיש את הבקשה באינטרנט?
   כן. כיום ניתן להגיש בקשה מקוונת, שמקצרת הליכים וחוסכת חלק מהאגרות. ההגשה המקוונת מתאימה במיוחד לתיקים פשוטים ללא מחלוקות.
6. מה ההבדל בין הגשה מקוונת להגשה ידנית?
   המסלול המקוון נוח ומהיר יותר, אך דורש מסמכים סרוקים ומזוהים. המסלול הידני מתאים למקרים שבהם יש קושי בהעלאת מסמכים או צורך בהגשה פיזית.
7. כמה זמן לוקח עד שמקבלים צו ירושה?
   בתיקים פשוטים: בין 30 ל־60 יום. בתיקים מורכבים יותר או כאלה הדורשים השלמות — הזמן עלול להתארך לכמה חודשים.
8. האם יש פרסום רשמי לאחר הגשת הבקשה?
   כן. הרשם מפרסם הודעה לציבור כדי לאפשר הגשת התנגדויות. תקופת ההתנגדויות נמשכת לרוב 14 ימים.
9. מה עושים אם אחד היורשים מתנגד לצו?
   ההליך מועבר לבית המשפט לענייני משפחה לצורך בירור. במקרה כזה נדרש ליווי משפטי וראיות תומכות.
10. האם אפשר להסתלק מירושה?
    כן. יורש יכול לוותר על חלקו לטובת בן משפחה אחר, אך עליו לחתום על תצהיר הסתלקות תקין בפני עורך דין או נוטריון.
11. מה קורה אם יש יורשים בחו"ל?
    ההליך אפשרי, אך דורש מסמכים מאומתים וחתומים בחותמת אפוסטיל. לעיתים תידרש גם תרגום נוטריוני.
12. האם ידועים בציבור נחשבים כיורשים?
    במקרים מסוימים כן. יש להוכיח את קיום הקשר הזוגי באמצעות מסמכים, חשבונות משותפים וראיות נוספות.
13. האם צריך להודיע לכל היורשים על הגשת בקשה לצו ירושה?
    בהחלט. חובה להודיע לכל יורש על ההליך. אי־הודעה עשויה להוביל לעיכובים או להתנגדות מאוחרת.
14. האם ניתן להגיש בקשה בבית הדין הרבני?
    כן. בתי הדין הרבניים מוסמכים להוציא צו ירושה, ולעיתים מדובר במסלול יעיל עבור משפחות מסורתיות ודתיות.
15. מה עושים לאחר קבלת הצו?
    פונים לבנקים, לטאבו, לחברות הביטוח ולקרנות הפנסיה ומבצעים את העברת הזכויות בפועל בהתאם לצו.