מתי המדינה תירש את רכושו של אדם – המקרים שבהם אין יורשים והחוק נכנס לתמונה

מתי המדינה תירש את רכושו של אדם היא שאלה מסקרנת שלא רבים מודעים לחשיבותה – אך היא נוגעת לכל אחד מאיתנו. ברוב המקרים, כאשר אדם הולך לעולמו, רכושו מתחלק בין יורשיו לפי צוואה או לפי חוק הירושה. אולם, יש מקרים נדירים שבהם אין כלל יורשים חיים, ואין צוואה שמורה מה לעשות עם העיזבון – ואז, באופן יוצא דופן, המדינה היא זו שזוכה בירושה.

במאמר זה נבין מתי המדינה תירש את רכושו של אדם, כיצד מתנהל ההליך המשפטי במקרים כאלה, מה קורה עם הנכסים בפועל, והאם יש למישהו אפשרות לטעון לזכות בירושה גם לאחר שהמדינה כבר קיבלה אותה.

מה קובע חוק הירושה בישראל

חוק הירושה, התשכ"ה–1965, מסדיר את כללי הירושה בישראל. הוא מגדיר את סדר היורשים, את הזכויות של בן/בת הזוג, הילדים, ההורים ושאר קרובי המשפחה, וגם את המצב שבו אין יורשים כלל.

סעיף 17 לחוק הירושה קובע במפורש:

“בהיעדר יורש לפי דין או לפי צוואה – יועבר העיזבון למדינה.”

כלומר, המדינה נכנסת בנעליו של היורש רק כאשר לא נמצא אף אדם הזכאי לרשת את הנפטר לפי חוק או לפי צוואה תקפה.

מתי המדינה תירש את רכושו של אדם – שלושת המצבים העיקריים

1. כאשר לא הושארה צוואה ואין יורשים חיים

במקרה שבו אדם נפטר בלי להשאיר אחריו צוואה, החוק בוחן את סדר הירושה הטבעי:

1. בן או בת הזוג.
2. הילדים וצאצאיהם.
3. ההורים וצאצאיהם.
4. הסבים וצאצאיהם.

אם לא נמצא אף קרוב משפחה מדרגות אלו – המדינה יורשת את העיזבון כולו.
זהו מצב נדיר יחסית, אך הוא קורה לעיתים אצל אנשים עריריים, חסרי משפחה או כאלה שנותקו ממשפחתם במשך שנים רבות.

2. כאשר כל היורשים הסתלקו מהירושה

ישנם מקרים שבהם יש יורשים על פי דין, אך כולם מוותרים על חלקם בירושה.
אם כל היורשים מגישים הצהרה רשמית על הסתלקותם, ואין אדם אחר הזכאי לרשת, הרכוש עובר למדינה.

3. כאשר הצוואה אינה תקפה או נפסלה

אם הנפטר ערך צוואה אך היא נפסלה על ידי בית המשפט (למשל בשל זיוף, השפעה בלתי הוגנת או פגם צורני), ואין צוואה חלופית או יורשים לפי דין – גם אז המדינה תהפוך ליורשת היחידה.

מה כוללת הירושה שהמדינה מקבלת

כאשר המדינה יורשת אדם, היא מקבלת את כל נכסי העיזבון:

1. דירות, קרקעות ונכסי נדל"ן.
2. כספים, חסכונות וניירות ערך.
3. חפצי ערך, רכבים, אמנות וריהוט.
4. זכויות עתידיות (כמו תמלוגים, פנסיות או חובות שניתן לגבות).

עם זאת, לפני שהרכוש עובר למדינה, יש להסדיר את כל החובות של הנפטר – חובות לבנקים, לרשויות ולנושים פרטיים. רק היתרה נטו מועברת לקופת המדינה.

מי מטפל בעיזבון שאין לו יורשים

במקרים שבהם המדינה אמורה לרשת אדם, האפוטרופוס הכללי נכנס לתמונה ומנהל את העיזבון.
תפקידו כולל:

1. איתור יורשים פוטנציאליים.
2. גביית נכסים וחובות.
3. מכירת נכסים שאינם ניתנים לניהול.
4. הפקדת הכספים בקופת המדינה עד להכרעה סופית.

אם בתוך תקופה מסוימת מתגלה יורש, ניתן להגיש בקשה להחזרת הרכוש או חלקו – אך רק אם הוכח הקשר המשפחתי כדין.

האם ניתן לערער על ירושת המדינה

כן. גם לאחר שהעיזבון הועבר למדינה, אם מתגלה קרוב משפחה מאוחר יותר, הוא רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לענייני ירושה ולהוכיח את זיקתו לנפטר.
אם יצליח להראות שהוא יורש חוקי – בית המשפט רשאי להורות על השבת העיזבון או חלקו.

עם זאת, ככל שחולף זמן רב ממועד הפטירה, כך קשה יותר להוכיח את הקשר המשפחתי, במיוחד אם אין מסמכים רשמיים. לכן חשוב לפעול מהר עם גילוי המידע.

מה עושה המדינה ברכוש שהיא יורשת

המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי, מנהלת את הנכסים בהתאם להוראות החוק.

1. נכסי מקרקעין נמכרים בדרך כלל במכרזים.
2. כספים מועברים לקרן מיוחדת של המדינה.
3. לעיתים, המדינה משתמשת בכספים אלה למטרות ציבוריות, כמו תמיכה במוסדות חינוך, בריאות או רווחה.

מתי המדינה תירש את רכושו של אדם – דוגמאות מהמציאות

1. אדם ערירי שנפטר בגיל מבוגר מבלי להשאיר צוואה או קרובים חיים – המדינה ירשה את דירתו וחשבונותיו.
2. יורשים שהסתלקו כולם מהירושה בשל חובות גבוהים של הנפטר – העיזבון עבר למדינה לאחר כיסוי החובות.
3. צוואה שנפסלה בבית המשפט בשל זיוף חתימה – בהיעדר יורשים אחרים, המדינה קיבלה את הנכסים.

איך ניתן למנוע מצב שבו המדינה יורשת את הרכוש

הדרך הבטוחה ביותר למנוע זאת היא עריכת צוואה מסודרת ומאושרת כדין.
צוואה מאפשרת לאדם לקבוע בעצמו למי יועבר רכושו, גם אם אין לו קרובי משפחה קרובים.
ניתן להוריש לנכדים, לחברים, לשכנים או אפילו לעמותות צדקה – ולמנוע מצב שבו המדינה תירש את הרכוש שלא על פי רצונו.

מתי המדינה תירש את רכושו של אדם

המדינה תירש את רכושו של אדם רק במקרים חריגים שבהם אין יורשים חיים ואין צוואה תקפה.
במצבים כאלה, האפוטרופוס הכללי מנהל את העיזבון ומעביר את הנכסים למדינה, אלא אם מתגלה יורש מאוחר יותר.
עריכת צוואה מסודרת מראש היא הדרך היחידה להבטיח שרכושו של אדם יועבר לידיים הנכונות בהתאם לרצונו.

שאלות ותשובות נפוצות – מתי המדינה תירש את רכושו של אדם

1. מתי המדינה תירש את רכושו של אדם?
   המדינה יורשת את רכושו של אדם רק במקרים שבהם אין לו יורשים על פי דין, ואין צוואה הקובעת יורשים אחרים. זהו מצב נדיר יחסית, הנקרא “ירושת המדינה”.
2. מה המשמעות של ירושת המדינה?
   כאשר אין יורשים כלל, הרכוש עובר לבעלות המדינה, שהיא למעשה היורשת האחרונה לפי החוק, לאחר שמוצו כל אפשרויות הירושה האחרות.
3. מי נחשב יורש על פי דין?
   יורשים על פי דין הם בני משפחתו של הנפטר לפי סדר הקבוע בחוק הירושה: בן או בת זוג, ילדים, נכדים, הורים, אחים, אחיינים וסבים – לפי קרבתם לנפטר.
4. האם ניתן למנוע מצב שבו המדינה יורשת רכוש?
   כן. כל אדם רשאי לערוך צוואה מסודרת ולקבוע למי יעבור רכושו לאחר מותו, ובכך למנוע את העברתו למדינה.
5. מה קורה אם נמצאים קרובי משפחה רחוקים לאחר שהרכוש הועבר למדינה?
   במקרים כאלה ניתן להגיש בקשה להשבת הרכוש, בתנאי שמוכיחים את הקשר המשפחתי באמצעות מסמכים רשמיים או ראיות גנטיות.
6. כיצד מתנהל תהליך ירושת המדינה?
   לאחר שנקבע שאין יורשים, המדינה נכנסת בנעלי היורש, והרכוש מועבר לאפוטרופוס הכללי שמנהל אותו בשם המדינה.
7. האם המדינה רשאית למכור את הנכסים שקיבלה בירושה?
   כן. האפוטרופוס הכללי רשאי לממש את הנכסים, למכור מקרקעין, ניירות ערך או רכוש אחר, ולנהל את התמורה לטובת המדינה.
8. האם המדינה רשאית להחזיק ברכוש לצמיתות?
   ברוב המקרים המדינה מממשת את הנכסים, אך החוק מאפשר לה גם להחזיק ברכוש במקרים מסוימים, לדוגמה כאשר יש לו ערך ציבורי או היסטורי.
9. האם ניתן לערוך בירור יזום כדי לוודא שלא קיימים יורשים?
   כן. האפוטרופוס הכללי מפרסם הודעה פומבית על כוונתו לרשת את העיזבון, ובכך נותן הזדמנות לקרובי משפחה להגיש תביעה בתוך פרק זמן מסוים.
10. כמה זמן עומד לרשות קרובי משפחה כדי להגיש תביעה על ירושה?
    באופן כללי, ניתן להגיש בקשה להשבת רכוש עד שבע שנים ממועד קבלת הירושה על ידי המדינה, אך כל מקרה נבחן לגופו.
11. האם המדינה גובה מס על ירושת רכוש שאין לו יורשים?
    לא מדובר במס אלא בירושה ממשית של המדינה. עם זאת, המדינה רשאית לנכות הוצאות ניהול, אחזקה ומכירה של הנכסים.
12. האם ניתן לערוך הסדר עם המדינה בנוגע לנכסים שנרכשו בירושה כזו?
    כן, במקרים חריגים ניתן להגיע להסדר מול האפוטרופוס הכללי, במיוחד אם יש צדדים הטוענים לקשר משפחתי מאוחר שהתברר.
13. מה תפקידו של האפוטרופוס הכללי בתהליך?
    האפוטרופוס הכללי מברר אם יש יורשים, מנהל את הנכסים, גובה חובות, משלם התחייבויות, ולבסוף מעביר את יתרת הכספים לקופת המדינה.
14. האם המדינה אחראית לחובות של הנפטר?
    המדינה אחראית רק עד לגובה הנכסים שנמצאו בעיזבון, ולא מעבר לכך. אם החובות עולים על שווי הנכסים, הם לא משולמים ממקורות המדינה.
15. האם ניתן לבדוק אם המדינה ירשה רכוש של אדם מסוים?
    כן. ניתן לפנות לאפוטרופוס הכללי ולבקש בירור לגבי עיזבון ספציפי, באמצעות הצגת פרטים מזהים של הנפטר.
16. האם המדינה שומרת את הרכוש עד למציאת יורשים?
    כן. במקרים מסוימים האפוטרופוס מחזיק ברכוש לתקופה מוגבלת כדי לאפשר איתור יורשים נוספים לפני מימוש הנכסים.
17. מה קורה עם כספים או רכוש שהמדינה ירשה?
    הכספים מועברים לקופת המדינה ומשמשים למטרות ציבוריות שונות בהתאם לחוק ולתקנות משרד המשפטים.
18. האם צוואה לא חתומה יכולה למנוע ירושת המדינה?
    לא. רק צוואה תקפה על פי חוק – חתומה כדין, בפני עדים או בפני רשות – יכולה למנוע מהמדינה לרשת את הרכוש.
19. האם המדינה יכולה לוותר על ירושה כזו?
    במקרים נדירים המדינה רשאית לוותר על חלק מהעיזבון, בעיקר אם מדובר בנכס שאין בו תועלת או שיש עליו חובות משמעותיים.
20. למי ניתן לפנות במקרה של חשד כי רכוש נלקח שלא כדין על ידי המדינה?
    יש לפנות בכתב לאפוטרופוס הכללי או לעורך דין המתמחה בדיני ירושה, שיבדוק את הזכויות והאפשרות להשיב את הרכוש.

רוצים לוודא שהרכוש שלכם לא יועבר למדינה?

פירמת עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילות בישראל בתחום דיני הירושה והצוואות, מתמחה בעריכת צוואות, ניהול עיזבונות וייצוג בהליכי ירושה מול האפוטרופוס הכללי.
עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה בניהול תיקים מורכבים ובמניעת סכסוכי ירושה, נבטיח שרצונכם יתממש במלואו ושרכושכם יועבר ליקיריכם – ולא לאוצר המדינה.

צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ דיסקרטית – ונעזור לכם להבטיח את העתיד המשפטי והמשפחתי שלכם בביטחון מלא.