נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה – מה באמת קובע החוק

בעידן שבו זוגות רבים בישראל בוחרים להינשא מחוץ לגבולות המדינה, עולה שוב ושוב השאלה – מה מעמדם של נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה?
האם המדינה מכירה בהם כנישואין לכל דבר ועניין?
ומה קורה כאשר בני הזוג הללו מבקשים להתגרש או להסדיר זכויות רכושיות בישראל?

נושא הנישואין האזרחיים בחו"ל נמצא בלב המחלוקת בין המשפט האזרחי למשפט הדתי, והוא משליך ישירות על חיי אלפי זוגות בישראל – במיוחד אלה שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא ברבנות.

במאמר זה נבחן לעומק כיצד רואים את נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה, מה ההבדלים בגישות, מה מעמד הנישואין מבחינת החוק, וכיצד כדאי לפעול כדי להגן על זכויותיכם במקרה של פרידה.

מדוע זוגות ישראלים מתחתנים בחו"ל?

בישראל אין כיום נישואין אזרחיים.
החוק קובע כי כל זוג חייב להינשא לפי הדין הדתי של בני הזוג – כלומר, יהודים ברבנות, מוסלמים לפי השריעה, ונוצרים לפי הכנסייה.

כתוצאה מכך, אלפי זוגות מדי שנה בוחרים להינשא בחו"ל, במדינות שבהן ניתן להינשא בנישואין אזרחיים כמו קפריסין, פראג או ניו יורק.
אך כאן צצה השאלה המשפטית המורכבת: כיצד מתייחס החוק הישראלי – ובעיקר בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה – לנישואין כאלה?

ההכרה בנישואין אזרחיים – עמדת בית המשפט לענייני משפחה

מבחינת בית המשפט לענייני משפחה, נישואין אזרחיים שנערכו כדין במדינה זרה נחשבים לנישואין תקפים לצורך ההכרה האזרחית בישראל.
המשמעות היא שהזוג מוכר כ"נשוי" לצורכי זכויות וחובות אזרחיות:

1. זכויות ירושה.
2. זכויות רכוש משותף.
3. מזונות בני זוג.
4. זכויות סוציאליות, ביטוח לאומי ופנסיה.

בית המשפט העליון קבע עוד בשנות ה־60 כי נישואין שנערכו כדין במדינה זרה נרשמים במרשם האוכלוסין בישראל, גם אם אינם נישואין דתיים.

מכאן שברמה האזרחית, נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה מקבלים תוקף מלא – אך רק מבחינת ההכרה הרישומית והאזרחית.

עמדת בית הדין הרבני – נישואין בחו"ל אינם נעלמים

בניגוד לעמדה האזרחית, בית הדין הרבני רואה את הדברים באופן שונה.
מבחינת ההלכה, נישואין שנערכו שלא לפי הדין הדתי אינם נחשבים כנישואין כשרים, אך אם מדובר בזוג יהודי – בית הדין עדיין רשאי להחיל עליהם את דיני הגירושין.

למעשה, כאשר זוג יהודי שנישא בנישואין אזרחיים מבקש להיפרד, בית הדין הרבני ידרוש מהם גט פיטורין כדי לוודא שאין חשש לבעיות הלכתיות (כגון ממזרות).
כלומר, גם אם הנישואין לא נעשו לפי ההלכה, בית הדין רואה בהם “חיבור זוגי בפועל” שמחייב גירושין רשמיים.

מכאן נובעת המשמעות המשפטית הכפולה של נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה – הזוג נחשב נשוי מבחינה אזרחית, אך גם כפוף לסמכות הדתית במקרה של פירוד.

דוגמה מהמציאות – זוג שהתחתן בקפריסין ונדרש לגט

במקרה שנדון בבית הדין הרבני בתל אביב, זוג יהודי שנישא בנישואין אזרחיים בקפריסין ביקש להתגרש בישראל.
האישה טענה כי הנישואין אינם תקפים ולכן אין צורך בגט, אך בית הדין קבע כי “קשר זוגי שנוצר כקשר נישואין לכל דבר, גם אם לא דתי, דורש סיום רשמי בגט כדי למנוע חשש הלכתי”.

בפועל, אף שבני הזוג לא נישאו דרך הרבנות, בית הדין ראה עצמו מוסמך לדון בגירושין.
מקרה זה ממחיש היטב את הגישה של בתי הדין הרבניים כלפי נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה – גם אם ההליך לא הלכתי, ההשלכות בהחלט דתיות.

מה קורה במקרה של גירושין?

כאשר בני זוג שנישאו בחו"ל מבקשים להתגרש, נוצרת שאלה של סמכות שיפוט:
האם יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה (כדי לפרק את הקשר האזרחי והרכושי), או לבית הדין הרבני (כדי לבצע גט דתי)?

בפועל, רוב הזוגות נדרשים לשלב בין שתי הערכאות:

1. בבית המשפט דנים בענייני רכוש, מזונות, ילדים ומשמורת.
2. בבית הדין הרבני נערכת פרוצדורת הגירושין עצמה (אם מדובר בזוג יהודי).

כלומר, גם זוג שלא נישא ברבנות מוצא את עצמו כפוף לדין הדתי כאשר מדובר בגירושין – אחת מהנקודות המרכזיות בהבנת נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה.

מה מעמד הילדים?

אחת השאלות הרגישות ביותר שנוגעות לנישואין אזרחיים היא מעמדם של הילדים.
במקרה של נישואין בין יהודי ליהודייה בחו"ל – הילדים נחשבים כשרים לכל דבר, ואין לכך השפעה דתית.
אך כאשר מדובר בזוגות מעורבים (כמו יהודי ונוכריה), בית הדין הרבני אינו רואה בנישואין תקפים, והילדים עשויים להיות רשומים כחסרי דת.

בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, מכיר בילדים כחוקיים לכל דבר – עם זכויות זהות לאלה של ילדים שנולדו בנישואין דתיים.

היתרונות והחסרונות של נישואין בחו"ל

היתרונות:

1. חופש בחירה מלא – ללא צורך ברבנות.
2. נישואין אזרחיים מוכרים על ידי רשויות המדינה.
3. אפשרות לזוגות מעורבים או בני דתות שונות להינשא.

החסרונות:

1. כפילות משפטית – הכרה אזרחית מול כפייה דתית בגירושין.
2. חוסר בהירות לגבי הסמכות השיפוטית.
3. סיבוכים משפטיים במקרה של פרידה, ירושה או משמורת.

מכאן נובעת החשיבות להבין לעומק מה מעמדם של נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה, כדי למנוע הפתעות משפטיות בהמשך.

מה קורה במקרה של ירושה או זכויות כלכליות?

מבחינת בית המשפט לענייני משפחה, זוג שנישא בנישואין אזרחיים בחו"ל נחשב נשוי לכל דבר – ולכן בן הזוג זכאי לחלק בירושת הנפטר, לזכויות בפנסיה ובביטוחים.
עם זאת, אם מתעוררת מחלוקת – למשל אם המשפחה טוענת שהנישואין “לא אמיתיים” – העניין עלול לעבור לבית הדין הרבני, שיבחן האם מדובר בזוגיות מוכרת לפי ההלכה.

לכן, חשוב להסדיר מראש את הזכויות הרכושיות באמצעות הסכם ממון תקף ומאושר בבית המשפט.

עמדת הפסיקה – חיים משותפים חשובים יותר מטקס

בתי המשפט חזרו וקבעו כי מה שקובע הוא מהות הקשר, לא המקום שבו נערך הטקס.
במקרים רבים, גם זוג שלא נישא כלל (אלא חי יחד כידועים בציבור) הוכר כזוג נשוי לצורכי רכוש ומזונות.
לכן, לעניין דיני משפחה אזרחיים, אין הבדל מהותי בין נישואין דתיים לבין נישואין אזרחיים שנערכו כדין.

סיכום – נישואין בחו"ל הם לא “פרצה”, הם מציאות משפטית

הבנת נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה חיונית לכל זוג שבוחר בדרך זו.
בעוד שבית המשפט רואה בהם נישואין לכל דבר, בית הדין הרבני רואה בהם קשר המחייב גירושין הלכתיים – כך שבפועל, אף זוג אינו חסין מהמערכת הדתית.

הדרך הנכונה היא לפעול מראש בצורה מושכלת: לערוך הסכם ממון, להסדיר צוואה ולוודא שכל ההיבטים החוקיים מטופלים כדי למנוע סכסוכים בעתיד.

נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה משמעותם של נישואין בחו"ל בהקשר המשפטי בישראל?
   נישואין בחו"ל הם נישואין אזרחיים הנערכים מחוץ לגבולות ישראל, במדינה שבה הדבר מותר, ומוכרים בישראל לרישום סטטוס זוגי, גם אם לא נערכו על פי ההלכה.
2. מדוע זוגות בוחרים להינשא בחו"ל?
   הסיבות העיקריות הן חוסר אפשרות להינשא ברבנות (למשל זוגות מעורבים או חסרי דת) או רצון להימנע מטקס דתי ולערוך טקס שוויוני ואזרחי.
3. כיצד נרשמים נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל בישראל?
   לאחר הנישואין, מגישים למשרד הפנים תעודת נישואין מאומתת מהמדינה הזרה, ולאחר בדיקה היא נרשמת כסטטוס “נשוי” במרשם האוכלוסין.
4. האם הנישואין האזרחיים בחו"ל מוכרים על ידי בית הדין הרבני?
   בית הדין הרבני אינו מכיר בנישואין האזרחיים כתוקף הלכתי, אך במקרים מסוימים הוא רשאי לדון בעניינים הנובעים מהם, כמו גירושין או מזונות.
5. כיצד רואה בית המשפט לענייני משפחה נישואין בחו"ל?
   בית המשפט רואה בנישואין בחו"ל קשר אזרחי תקף לצורכי זכויות רכושיות, מזונות, ירושה וזכויות סוציאליות, גם אם אין לו תוקף דתי.
6. מה ההבדל המרכזי בין עמדת ביה"ד הרבני לעמדת ביהמ"ש למשפחה?
   ההבדל הוא בגישה המשפטית: בית הדין הרבני פועל לפי דין תורה, בעוד בית המשפט למשפחה פועל לפי הדין האזרחי והחוק הישראלי.
7. האם זוג שהתחתן בקפריסין נחשב נשוי בישראל?
   כן. כל עוד הנישואין נערכו כדין במדינת היעד, משרד הפנים רושם את בני הזוג כנשואים, גם אם לא עברו דרך הרבנות.
8. כיצד ניתן להתגרש מנישואין שנערכו בחו"ל?
   אם שני בני הזוג יהודים, עליהם להתגרש דרך בית הדין הרבני; אם אחד מהם אינו יהודי, הגירושין יתבצעו בבית המשפט לענייני משפחה.
9. מה קורה אם אחד מבני הזוג מסרב לתת גט?
   במקרה כזה, בית הדין הרבני מוסמך לדון בסירוב ולנקוט צעדים שונים נגד בן הזוג המסרב, אף שהנישואין עצמם היו אזרחיים.
10. כיצד משפיעה דרך הנישואין על חלוקת רכוש במקרה של פרידה?
    בית המשפט למשפחה מחיל את חוק יחסי ממון בין בני זוג, ולכן הנישואין האזרחיים מקנים זכויות רכושיות זהות לאלה של נישואין דתיים.
11. מה מעמד הילדים מנישואין בחו"ל?
    הילדים נחשבים חוקיים לכל דבר, ואין פגיעה במעמדם האזרחי או הדתי בישראל כתוצאה מנישואין אזרחיים.
12. מהו ההליך המשפטי להכרה בנישואין שנערכו מחוץ לישראל?
    יש להגיש תעודת נישואין מקורית, מתורגמת ומאושרת באפוסטיל, למשרד הפנים לצורך רישום רשמי.
13. האם נישואין אזרחיים משפיעים על הזכאות למזונות אישה?
    כן. בית המשפט למשפחה רשאי לפסוק מזונות לפי הדין האזרחי, גם אם הנישואין אינם מוכרים מבחינה הלכתית.
14. האם נישואין בחו"ל יכולים למנוע נישואין עתידיים ברבנות?
    כן. כל עוד הסטטוס הוא “נשוי”, לא ניתן להינשא מחדש בישראל דרך הרבנות עד להסדרת גירושין כדין.
15. מה עמדת בית הדין הרבני במקרים של בני זוג מעורבים?
    בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בעניינים הנוגעים לנישואין בין יהודי ללא-יהודי, ולכן סוגיות אלה נידונות בבית המשפט למשפחה בלבד.
16. מהן ההשלכות של נישואין בחו"ל על ירושה וצוואה?
    הנישואין מוכרים לעניין חוק הירושה, כך שבן או בת הזוג זכאים לחלק מהעיזבון גם אם הנישואין נערכו בחו"ל.
17. האם יש צורך בייצוג משפטי בהליך הכרה או גירושין מנישואין אזרחיים?
    מומלץ מאוד. עורך דין לדיני משפחה יבטיח שההליך יתנהל בצורה נכונה, במיוחד כשמעורבים בתי דין שונים.
18. מה היחס של בתי המשפט לנישואין חד-מיניים שנערכו בחו"ל?
    בתי המשפט בישראל מכירים בהם לצורכי זכויות אזרחיות ורישום סטטוס, אף שהם אינם מוכרים על ידי הרבנות.
19. כיצד ניתן להגן על זכויות בן או בת הזוג במקרה של נישואין אזרחיים?
    מומלץ לחתום על הסכם ממון לפני או לאחר הנישואין כדי להסדיר חלוקת רכוש והתחייבויות הדדיות.
20. מה ניתן ללמוד מהנושא נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה?
    שהמערכת המשפטית בישראל פועלת בשני מישורים – דתי ואזרחי – ולכן כל זוג צריך להבין מראש את המשמעויות המשפטיות והדתיות של נישואיו בחו"ל ולקבל ייעוץ מתאים.

נישאתם בחו"ל? מתלבטים כיצד להסדיר את מעמדכם בישראל?

פירמת עו"ד רן רייכמן, מהמובילות בישראל בתחום דיני המשפחה והירושה, מתמחה בייעוץ וליווי משפטי לזוגות שנישאו בנישואין אזרחיים.
עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה ואלפי תיקים מוצלחים, המשרד מעניק ייעוץ מקיף בנושא נישואין בחו"ל בראי ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה, גירושין, זכויות רכושיות והסכמי ממון.

פנו אלינו עוד היום לייעוץ דיסקרטי וללא התחייבות – ונעזור לכם להבין בדיוק כיצד להגן על זכויותיכם, כאן בישראל.