באילו מקרים יש לתבוע בערכאה כזו ולא אחרת – איך לבחור את בית המשפט הנכון בתיקי משפחה, גירושין וירושה

באילו מקרים יש לתבוע בערכאה כזו ולא אחרת? זו אחת השאלות החשובות ביותר לפני פתיחת כל הליך משפטי בענייני משפחה. רבים לא מודעים לכך שבישראל קיימות שתי ערכאות שיפוט שונות שיכולות לדון באותם נושאים – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני – ולבחירה ביניהן עלולות להיות השלכות דרמטיות על תוצאות התיק.
במאמר זה נבין מתי נכון להגיש תביעה בכל ערכאה, מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת, ומהם השיקולים המשפטיים והאסטרטגיים שיש לקחת בחשבון לפני שמחליטים היכן לתבוע.

שתי הערכאות המרכזיות בדיני משפחה בישראל

בישראל, נושאי משפחה וגירושין מתבררים באחת משתי ערכאות שיפוט מקבילות:

1. בית המשפט לענייני משפחה – גוף אזרחי הפועל לפי חוק שיפוט בענייני משפחה.
2. בית הדין הרבני – גוף דתי הפועל לפי הדין העברי וההלכה.

שתי הערכאות מוסמכות לדון בנושאים דומים – אך לא זהות מוחלטת בסמכויותיהן. הבחירה בין הערכאות חשובה מאוד, משום שהראשון שמגיש תביעה בעניין מסוים “קובע את הסמכות”.

מה ההבדל בין הערכאות?

הבדל מרכזי נעוץ באופי הדיון ובגישה המשפטית:

באילו מקרים יש לתבוע בערכאה כזו ולא אחרת?

כדי להבין מתי לבחור באיזו ערכאה, נפרט את סוגי העניינים העיקריים שבהם מתעוררת הבחירה ואת היתרונות של כל ערכאה:

1. גירושין

נושא הגירושין עצמו נמצא בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני, שכן רק הוא מוסמך על פי ההלכה היהודית לבצע גט כדין.
עם זאת, ניתן לפתוח את הליך הגירושין גם בבית המשפט לענייני משפחה בכל הנושאים הנלווים (רכוש, מזונות, משמורת וכו’), ורק את מתן הגט עצמו לבצע בבית הדין.

מתי לפנות לבית הדין הרבני:

1. כאשר אחד הצדדים מעוניין לסיים את הקשר בהליך מהיר ומעוניין בגט מיידי.
2. כאשר יש עילת גירושין מובהקת לפי ההלכה (כמו בגידה).

מתי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה:

1. כאשר אין הסכמה על עצם הגירושין או שיש צורך לדון בזכויות רכושיות ומזונות.
2. כאשר אחד הצדדים חושש מאפליה או מחוסר שוויון בדיון ההלכתי.

2. חלוקת רכוש ואיזון משאבים

שתי הערכאות מוסמכות לדון בחלוקת רכוש, אך הגישה שונה.

בית המשפט לענייני משפחה פועל לפי חוק יחסי ממון, כלומר – איזון שווה של נכסים שנצברו במהלך הנישואין.
בית הדין הרבני עשוי לשלב שיקולים הלכתיים, למשל – “חובת הבעל לזון את האישה” או “זכותה כתובה”.

מתי לבחור בבית המשפט לענייני משפחה:

1. כאשר מבקשים חלוקה שוויונית וברורה על בסיס החוק.
2. כאשר מדובר בנכסים מורכבים (עסקים, מניות, נכסים בחו"ל).

מתי לבחור בבית הדין הרבני:

1. כאשר אחד הצדדים טוען ל"זכויות כתובה" או רוצה להביא שיקולים מוסריים-דתיים.
2. כאשר ניתן להוכיח התנהגות חמורה של בן הזוג (כמו בגידה) שעשויה להשפיע על פסק הדין.

3. משמורת וזמני שהות של הילדים

בדרך כלל עדיף להגיש סוגיה זו בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר שהוא מתבסס על עקרון “טובת הילד” בלבד, ללא שיקולים דתיים או מגדריים.
עם זאת, גם בית הדין הרבני מוסמך לדון בנושא, אם הסוגיה "נכרכה" לתביעת הגירושין כדין.

מתי לבחור בבית המשפט לענייני משפחה:

1. כאשר רוצים בחינה מקצועית של גורמי רווחה, פסיכולוגים ופקידות סעד.
2. כאשר היחסים בין ההורים טעונים ונדרש פיקוח מקצועי.

מתי לבחור בבית הדין הרבני:

1. כאשר שני הצדדים דתיים ומעוניינים בגישה ערכית-הלכתית.
2. כאשר מדובר בתיק גירושין כולל שכבר מתנהל שם.

4. מזונות ילדים ומזונות אישה

לשתי הערכאות יש סמכות לדון במזונות, אך המבחנים שונים:

1. בית המשפט לענייני משפחה מתבסס על הכנסות בפועל ועל חלוקת זמני השהות (לפי הלכת בע"מ 919/15).
2. בית הדין הרבני עשוי להסתמך על חובת האב לזון את ילדיו לפי ההלכה, ולעיתים לפסוק סכום גבוה יותר או נמוך יותר – בהתאם לנסיבות.

מתי לבחור בבית המשפט לענייני משפחה:

1. כשיש משמורת משותפת או כששני ההורים משתכרים באופן דומה.
2. כשמבקשים פסיקה אחידה לפי ההלכה האזרחית.

מתי לבחור בבית הדין הרבני:

1. כשיש יתרון הלכתי או טענות מוסריות (כגון “אישה מורדת” או “בעל עזוב”).
2. כשמעוניינים לכלול את המזונות כחלק מהליך הגירושין הכולל.

5. ירושות וצוואות

נושא הירושה והצוואות נמצא בסמכות בלעדית של בית המשפט לענייני משפחה, למעט אם כל הצדדים מסכימים לדון בו בבית הדין הרבני.
אם אחד היורשים מתנגד – הסמכות נשארת בבית המשפט בלבד.

מתי לבחור בבית המשפט לענייני משפחה:

1. כמעט תמיד – זהו הפורום הטבעי לדיני ירושה וצוואות.

מתי ניתן לבחור בבית הדין הרבני:

1. כאשר מדובר במשפחה דתית וכל היורשים מסכימים לכך בכתב.

עיקרון מרוץ הסמכויות – מי שתובע ראשון קובע

אחת הנקודות החשובות ביותר היא “מרוץ הסמכויות” – ברגע שאחד הצדדים מגיש תביעה בנושא מסוים באחת הערכאות, הערכאה האחרת מאבדת את סמכותה לדון בו.
לכן, במצבים של גירושין או סכסוך משפחתי, מהירות הפעולה של עורך הדין יכולה להכריע את גורל התיק.

איך יודעים היכן עדיף לתבוע?

בחירת הערכאה תלויה באסטרטגיה המשפטית הכוללת של התיק:

1. מי מהצדדים נמצא בעמדת כוח.
2. איזה פורום צפוי להעניק תוצאה עדיפה בנסיבות הספציפיות.
3. מה חשוב יותר – סיום מהיר או שמירה על זכויות כלכליות.

החלטה זו מחייבת ייעוץ מקצועי של עורך דין בעל ניסיון רב, שמכיר לעומק את ההבדלים המעשיים בין הערכאות ואת הלך הרוח של כל אחת מהן.

תפקידו של עורך דין מנוסה בבחירת הערכאה

עורך דין מומחה לדיני משפחה יידע:

1. לנתח את התיק לעומק ולזהות את הפורום המתאים ביותר.
2. להגיש את התביעה הראשונה במועד הנכון כדי “לתפוס סמכות”.
3. לנהל הליך מושכל בכל אחת מהערכאות לפי יתרונותיה.
4. להגן על זכויותיך הרכושיות, ההוריות והכלכליות בצורה מיטבית.

משרד עורכי דין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, הגירושין והירושה, מתמחה זה 25 שנה בניהול תיקים מורכבים בשתי הערכאות – בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
המשרד ידוע באסטרטגיה חכמה, ניסיון עשיר ויכולת לזהות במהירות את הערכאה הנכונה להשגת התוצאה הטובה ביותר ללקוח.

לבחור נכון את הערכאה זו חצי מהניצחון

כששואלים באילו מקרים יש לתבוע בערכאה כזו ולא אחרת, התשובה תלויה באופי המקרה, בזהות הצדדים ובמטרות המשפטיות.
בחירה נכונה בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני יכולה לשנות את תוצאות ההליך כולו – כלכלית, רגשית ומשפטית.
הכלל החשוב ביותר: לא להגיש תביעה לפני שמקבלים ייעוץ אסטרטגי מעורך דין מומחה.

שאלות ותשובות נפוצות – באילו מקרים יש לתבוע בערכאה כזו ולא אחרת

1. מה פירוש המונח "ערכאה שיפוטית"?
   ערכאה שיפוטית היא גוף משפטי מוסמך לדון בסכסוכים. בישראל קיימות כמה ערכאות – בית משפט שלום, בית משפט מחוזי, בית משפט עליון, בתי דין רבניים, בתי דין לעבודה ועוד.
2. מה קובע איזו ערכאה מוסמכת לדון בתיק?
   הסמכות נקבעת לפי נושא התביעה (כגון משפחה, עבודה, מקרקעין) ולפי סכום התביעה או מקום מגוריו של הנתבע.
3. מה משמעות הביטוי "באילו מקרים יש לתבוע בערכאה כזו ולא אחרת"?
   הכוונה היא לבירור מתי יש להגיש תביעה בבית משפט מסוים או בבית דין אחר, בהתאם לסוג העניין המשפטי ולחוק המסדיר אותו.
4. מהם הגורמים המרכזיים המשפיעים על בחירת הערכאה?
   הנושא המשפטי, סכום התביעה, זהות הצדדים, והאם מדובר בסכסוך אזרחי, פלילי, משפחתי או דתי.
5. מתי יש להגיש תביעה בבית משפט שלום?
   כאשר מדובר בתביעה אזרחית שסכומה עד 2.5 מיליון ש"ח, או בנושאים כמו שכירות, נזקים לרכוש ותביעות קטנות.
6. מתי תביעה תוגש לבית משפט מחוזי?
   כאשר סכום התביעה עולה על 2.5 מיליון ש"ח, או במקרים העוסקים בערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום, ובנושאים עקרוניים יותר.
7. מה תפקידו של בית המשפט העליון בהקשר זה?
   העליון משמש כערכאת ערעור על החלטות המחוזי, ולעיתים נדירות דן גם כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) בנושאים חוקתיים וציבוריים.
8. מתי יש לפנות לבית הדין הרבני במקום לבית המשפט לענייני משפחה?
   במקרים הקשורים לגירושין בין בני זוג יהודים, לגט, לנישואין דתיים, ולעיתים גם למזונות או משמורת אם נכרכה התביעה כדין.
9. מהי "כריכת עניינים" בבית הדין הרבני?
   זהו מצב שבו צד אחד מגיש תביעת גירושין לבית הדין ומצרף אליה נושאים נלווים כמו משמורת ורכוש, ובכך מונע בירורם בבית המשפט לענייני משפחה.
10. מתי כדאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה?
    במקרים של סכסוכי משמורת, מזונות, צוואות, ירושות, הסכמי ממון, או כל עניין משפחתי שאינו כפוף לדין הדתי בלבד.
11. כיצד נקבעת סמכות מקומית (מקום הגשת התביעה)?
    לרוב התביעה מוגשת במקום מגוריו של הנתבע או במקום שבו התרחש האירוע נשוא התביעה.
12. האם ניתן לבחור באופן חופשי את הערכאה הרצויה?
    לא תמיד. יש מקרים שבהם הסמכות הבלעדית נקבעת בחוק, והגשת תביעה לערכאה לא מוסמכת תביא לדחייתה.
13. מה ההבדל בין ערכאה אזרחית לערכאה דתית?
    ערכאה אזרחית פועלת לפי חוקים כלליים של מדינת ישראל, ואילו ערכאה דתית דנה לפי כללי הדין הדתי הרלוונטי (למשל דין תורה בבית הדין הרבני).
14. מה קורה אם שתי ערכאות טוענות לסמכות באותו נושא?
    בית המשפט העליון הוא שקובע איזו ערכאה מוסמכת לדון, במקרים של התנגשות סמכויות.
15. האם אפשר לערער על החלטת בית הדין הרבני?
    כן. הערעור מוגש לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, בהתאם לכללי הדין הדתי.
16. מה ההבדל בין סמכות ייחודית לסמכות מקבילה?
    סמכות ייחודית משמעה שערכאה אחת בלבד מוסמכת לדון בנושא מסוים, בעוד שבסמכות מקבילה ניתן לבחור בין שתי ערכאות שונות.
17. כיצד משפיעה בחירת הערכאה על התוצאה המשפטית?
    לעיתים אותה סוגיה תתברר באופן שונה בהתאם לערכאה, משום שכל אחת פועלת לפי חוקים ופסיקות שונים.
18. מהן ההשלכות של הגשת תביעה לערכאה שאינה מוסמכת?
    התביעה תידחה או תועבר לערכאה המתאימה, דבר שעלול לגרור עיכובים והוצאות מיותרות.
19. מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בבחירת הערכאה הנכונה?
    עורך דין יודע לזהות את המסלול המשפטי הנכון, למנוע טעויות פרוצדורליות, ולהבטיח שהתביעה תידון בפני הגוף המתאים ביותר.
20. מתי חשוב להבין באילו מקרים יש לתבוע בערכאה כזו ולא אחרת?
    כאשר מתעוררת מחלוקת בנוגע לסוג התביעה או לערכאה המוסמכת, חשוב להבין את ההבחנה כדי למנוע הליכים כפולים או החלטות סותרות.

מתלבטים היכן להגיש את התביעה?

אם אתם עומדים בפני סכסוך משפחתי, גירושין או מחלוקת רכושית ולא בטוחים באיזו ערכאה לתבוע – משרד עורכי דין רן רייכמן כאן בשבילכם.
עם ניסיון של 25 שנה בניהול תיקים מורכבים בשתי המערכות המשפטיות, נעניק לכם ליווי מקצועי, דיסקרטי ואסטרטגי שיבטיח שתפעלו בערכאה הנכונה ותשיגו את התוצאה הטובה ביותר.

צרו קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן – וקבלו החלטה מושכלת לפני הצעד הראשון.