האם אני זכאית לירושה של קשיש שטיפלתי בו – מה אומר החוק בישראל וכיצד ניתן להוכיח זכאות לירושה

שאלה כמו האם אני זכאית לירושה של קשיש שטיפלתי בו עולה לעיתים קרובות במציאות הישראלית, שבה מטפלים ומטפלות סיעודיים מפתחים קשרים חמים וקרובים מאוד עם הקשיש שבו הם מטפלים. לעיתים, הקשיש מבקש לגמול למטפלת או למטפל על המסירות, ומציין בצוואתו כי הוא מעביר להם חלק מרכושו או את כולו. במקרים אחרים, הקשיש נפטר ללא צוואה, והמטפל תוהה האם יש לו זכויות כלשהן בעיזבון.

מדובר בסוגיה רגישה – גם מבחינה רגשית וגם משפטית. בתי המשפט בישראל מתייחסים לנושא זה בזהירות רבה, שכן מצד אחד יש להוקיר נאמנות ומסירות, אך מצד שני למנוע ניצול של אנשים מבוגרים או חסרי ישע. במאמר זה נבחן מה קובע החוק בישראל, מתי מטפל עשוי להיות זכאי לירושה, איך ניתן להוכיח שמדובר במתנה לגיטימית או בצוואה תקפה, ומה חשוב לדעת לפני שפועלים משפטית.

 

מה אומר החוק בישראל על ירושה למטפל או מטפלת

החוק הישראלי, חוק הירושה, תשכ"ה–1965, הוא החוק המרכזי שמסדיר את כל נושא הירושות. לפי החוק, אדם רשאי להוריש את רכושו לכל מי שיבחר – בן משפחה, חבר או אדם זר – ובלבד שהצוואה נעשתה כדין.

עם זאת, החוק כולל גם מגבלות חשובות, במיוחד במקרים הקשורים לשאלה האם אני זכאית לירושה של קשיש שטיפלתי בו. סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי "צוואה שנעשתה לטובתו של מי שערך אותה, היה עד לה, או היה מעורב בעריכתה – בטלה באותו חלק."

המשמעות: אם המטפל לקשיש היה מעורב בכתיבת הצוואה, בניסוחה, או בנוכחות בזמן החתימה, קיים חשש לניצול או להשפעה פסולה – ובמקרים רבים בית המשפט יפסול את הצוואה או את החלק שמיטיב עמו.

 

האם ניתן לרשת קשיש ללא צוואה

במקרים שבהם הקשיש לא השאיר צוואה, הירושה תחולק לפי הירושה על פי דין – כלומר, ליורשים החוקיים בלבד (בני זוג, ילדים, נכדים וכדומה).
מטפל או מטפלת שאינם קרובי משפחה אינם יורשים על פי דין, ולכן ללא צוואה ברורה – אין להם זכאות לירושה כלל.

עם זאת, במקרים חריגים, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט בטענה כי המנוח התכוון להעניק מתנה עוד בחייו, או שהיה קשר אישי עמוק שניתן לפרשו כהתחייבות. מדובר בהליך משפטי מורכב הדורש ראיות חזקות.

 

מתי מטפל או מטפלת יכולים להיות זכאים לירושה

השאלה האם אני זכאית לירושה של קשיש שטיפלתי בו מקבלת תשובה חיובית רק בנסיבות שבהן הצוואה נערכה באופן חוקי, חופשי וללא כל השפעה פסולה.

המקרים העיקריים שבהם ניתן יהיה להכיר בזכאות הם:

  1. צוואה תקפה ומאומתת – אם הקשיש ערך צוואה בפני עדים, נוטריון או עורך דין, וציין בה במפורש את המטפל כיורש.
  2. היעדר מעורבות בעריכת הצוואה – המטפל לא נכח בעת עריכת הצוואה ולא השתתף בכתיבתה.
  3. ראיות לעצמאות הקשיש – מסמכים רפואיים וחוות דעת המעידים כי הקשיש היה צלול, הבין את משמעות מעשיו וכתב את הצוואה מרצונו החופשי.
  4. יחסי אמון אמיתיים וארוכי טווח – קשר אמיתי של שנים, המוכיח שההחלטה להוריש נבעה מהוקרה ולא מלחץ.

 

מתי בית המשפט יפסול צוואה לטובת מטפל

בתי המשפט בישראל פוסלים לא אחת צוואות שנערכו לטובת מטפלים, במיוחד אם יש חשד שהצוואה נכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת או ניצול חולשה.
להלן מספר מקרים שבהם הצוואה עשויה להיפסל:

  1. המטפל היה נוכח בעת כתיבת הצוואה או הביא את עורך הדין.
  2. הצוואה נערכה בזמן שהקשיש היה במצב בריאותי ירוד או תלוי במטפל.
  3. הוכח כי המטפל בידד את הקשיש ממשפחתו.
  4. ניכרת שינוי חד בצוואה האחרונה לטובת המטפל.

במקרים כאלה, היורשים החוקיים יכולים להגיש התנגדות לצו קיום צוואה, ובית המשפט יבחן את נסיבות עריכתה לעומק.

 

כיצד ניתן להוכיח שצוואה לטובת מטפל היא תקפה

אם את/ה מטפל/ת ששואל/ת האם אני זכאית לירושה של קשיש שטיפלתי בו, ניתן להוכיח את תוקף הצוואה באמצעות:

  1. חוות דעת רפואית – המעידה שהמנוח היה כשיר ומודע למעשיו בעת כתיבת הצוואה.
  2. עדים ניטרליים – אנשים שהכירו את הקשר ויכולים לאשר שההחלטה נעשתה מרצון חופשי.
  3. צוואה מאומתת נוטריונית – צוואה בפני רשות היא חזקה ביותר מבחינת החוק.
  4. הוכחות לקשר ארוך ואמיתי – מכתבים, תכתובות או עדויות שמציגות את הקשר המיוחד והאמון הרב שנוצר.

 

מה ההבדל בין ירושה למתנה

לעיתים, הקשיש מעביר נכס או כסף למטפל עוד בחייו, ולאחר מותו טוענים היורשים כי מדובר במתנה בלתי חוקית.
החוק קובע כי מתנה שניתנה בחיים תקפה אם הוכח שהייתה כוונה להעניק אותה מיידית ולא לאחר המוות.
לכן, גם אם הקשיש העניק לך דירה, כסף או רכוש – ייתכן שמדובר במתנה תקפה, כל עוד נעשתה בזמן שהיה כשיר ובמודעות מלאה.

 

מה הסיכוי להצליח בתביעה כזו

הצלחה בהוכחת זכאות לירושה תלויה במספר גורמים:

  1. חוזקה המשפטי של הצוואה.
  2. מצב בריאותו של הקשיש בעת כתיבת הצוואה.
  3. מעורבות המטפל בעריכתה.
  4. איכות הראיות שמוצגות לבית המשפט.

במקרים שבהם ניתן להוכיח שהצוואה נעשתה כדין, הסיכוי שבית המשפט יאשר אותה הוא גבוה. לעומת זאת, אם יש חשד לניצול – הסיכוי נמוך, גם אם הייתה מערכת יחסים חמה בין הצדדים.

 

דוגמה ממקרים אמיתיים

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, מטפלת שטיפלה באדם קשיש במשך 15 שנים קיבלה חלק מדירתו בצוואה נוטריונית.
בני המשפחה ערערו על הצוואה בטענה שהשפיעה עליו, אך בית המשפט דחה את טענותיהם לאחר שהוצגה חוות דעת רפואית המעידה כי הקשיש היה צלול וכתב את הצוואה מרצונו החופשי.

במקרה אחר, לעומת זאת, בית המשפט פסל צוואה לטובת מטפלת שנכחה בעת החתימה והביאה בעצמה את עורך הדין – משום שנמצא כי הייתה מעורבת יתר על המידה בעריכת הצוואה.

 

סיכום – האם מטפל יכול לרשת קשיש?

לסיכום, התשובה לשאלה האם אני זכאית לירושה של קשיש שטיפלתי בו היא – כן, אך רק בתנאים מסוימים.
אם הקשיש ערך צוואה תקפה בפני גורם מוסמך, היה כשיר ומודע למעשיו, ולא הופעל עליו לחץ – ניתן להכיר בזכאות המטפל לירושה.
עם זאת, כל מעורבות בהכנת הצוואה עלולה לפגוע בסיכוי לאשרה. לכן, מומלץ תמיד להיעזר בעורך דין מקצועי כדי לבחון את תוקף הצוואה ולגבש אסטרטגיה נכונה.

 

שאלות ותשובות נפוצות בנושא האם אני זכאית לירושה של קשיש שטיפלתי בו

  1. האם מטפלת או מטפל זכאים לירושה ממי שטיפלו בו?
    באופן עקרוני, רק מי שנקבע בצוואה או זכאי לפי דין רשאי לרשת. מטפל או מטפלת אינם יורשים אוטומטית, אלא אם נכללו בצוואה של הקשיש.
  2. מה קובע החוק לגבי ירושה של מטפל?
    החוק אינו מעניק למטפל זכויות ירושה באופן אוטומטי. עם זאת, אם הקשיש ציין במפורש בצוואה את רצונו להוריש למטפל חלק מהרכוש – הדבר יכול להיות תקף.
  3. האם ניתן לערער על צוואה שהורישה רכוש למטפל?
    כן. בני משפחה יכולים לערער אם הם סבורים שהצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, ניצול או כפייה מצד המטפל.
  4. מהי השפעה בלתי הוגנת בהקשר זה?
    מדובר במצב שבו המטפל ניצל את תלותו של הקשיש, את חולשתו או בדידותו כדי לגרום לו לשנות את צוואתו לטובתו.
  5. כיצד ניתן להוכיח כי לא הייתה השפעה פסולה?
    יש להראות שהצוואה נערכה מרצון חופשי, כאשר הקשיש היה כשיר מבחינה נפשית והבין היטב את משמעות החלטותיו.
  6. מה נדרש כדי שצוואה לטובת מטפל תיחשב תקפה?
    הצוואה חייבת לעמוד בכל דרישות החוק – להיעשות בכתב, להיחתם על ידי הקשיש, ולהעיד על כך כי נעשתה ללא לחץ חיצוני.
  7. האם ניתן לרשת קשיש שטופל ללא צוואה?
    לא. אם לא נכתבה צוואה, הירושה מחולקת לפי דין, ומטפל שאינו קרוב משפחה אינו זכאי לחלק בעיזבון.
  8. מה תפקידו של בית המשפט במקרים כאלה?
    בית המשפט בוחן את נסיבות עריכת הצוואה, את טיב הקשר בין הצדדים, ואת כשירותו של הקשיש בעת החתימה.
  9. מה קורה אם הצוואה נכתבה זמן קצר לפני פטירת הקשיש?
    הדבר עלול לעורר חשד להשפעה בלתי הוגנת, ובית המשפט יבחן אם הקשיש היה כשיר וצלול בעת כתיבת הצוואה.
  10. האם יחסי קרבה רגשיים נחשבים סיבה לקבלת ירושה?
    לא בפני עצמם. רק אם הקשיש ביטא במפורש את רצונו להוריש למטפל, ניתן להסתמך על כך משפטית.
  11. מה ההבדל בין מתנה בחייו של הקשיש לבין ירושה לאחר מותו?
    מתנה ניתנת בזמן חייו של הנותן, ואינה חלק מהעיזבון. ירושה לעומת זאת נכנסת לתוקף רק לאחר הפטירה בהתאם לצוואה או לדין.
  12. האם ניתן לבטל צוואה לטובת מטפל?
    כן, אם הוכח שהצוואה נערכה תוך ניצול מצוקתו של הקשיש או תחת השפעה לא הוגנת.
  13. כיצד משפיעים יחסים משפחתיים על קבלת הירושה?
    אם קיימים יורשים חוקיים כמו ילדים או בני זוג, ייתכן שבית המשפט יתערב ויבחן אם יש עילה לפסילת הצוואה.
  14. האם קיימות פסיקות קודמות בנוגע לירושה של מטפלים?
    כן. ישנם מקרים שבהם צוואות לטובת מטפלים נפסלו בשל ניצול תלות, אך גם מקרים שבהם נקבע שהקשיש פעל מרצונו החופשי.
  15. מה החשיבות של ייעוץ משפטי במקרה כזה?
    ייעוץ מקצועי יכול להבהיר את זכויות המטפל או המשפחה, לבדוק את תוקף הצוואה וללוות את ההליך המשפטי מול רשם הירושה או בית המשפט.
  16. האם ניתן להגיש תביעה גם אם אין צוואה כתובה?
    מטפל יכול לתבוע הכרה בתרומתו או תשלום בגין שירותיו, אך לא ירושה, אלא אם קיימת צוואה תקפה לטובתו.
  17. מה ניתן לעשות אם המשפחה מאשימה את המטפל בהשפעה פסולה?
    יש להציג ראיות לכך שהקשר היה מקצועי או חברי בלבד, שהקשיש היה צלול ושהצוואה נעשתה באופן עצמאי.
  18. האם מטפל זר זכאי לירושה לפי הדין הישראלי?
    כן, אם צויין במפורש בצוואה, ללא קשר למעמדו האזרחי, ובלבד שהצוואה נעשתה כדין.
  19. כיצד בית המשפט בוחן את טיב הקשר בין הקשיש למטפל?
    הוא בוחן את משך הקשר, רמת התלות, סוג היחסים והאם הייתה מניפולציה רגשית או כלכלית מצד המטפל.
  20. מה עלי לעשות אם אני חושבת שאני זכאית לירושה של קשיש שטיפלתי בו?
    יש לפנות לעורך דין לענייני ירושה עם הצוואה וכל מסמך רלוונטי, לבדוק את תוקפה החוקי ולבחון את האפשרות להגיש בקשה לצו קיום צוואה.

 

רוצה לבדוק אם הצוואה תקפה וכיצד ניתן לממש את זכאותך?

משרד עורכי הדין רן רייכמן נחשב מהמובילים בישראל בתחום דיני הירושה, הצוואות והעיזבונות.
עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה ואלפי תיקים מוצלחים, המשרד מתמחה במקרים של ירושות מורכבות, צוואות למטפלים, והתנגדויות לצוואות.
אנחנו נבחן את הצוואה, את המסמכים ואת הנסיבות – ונלווה אותך עד להשגת התוצאה הצודקת ביותר.

לקבלת ייעוץ ראשוני וללא התחייבות – פנה עוד היום לעו"ד רן רייכמן וצוות המשרד.

משרד עורך דין רן רייכמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן מלווה לקוחות כבר 25 שנים בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושות.
המשרד מעניק יחס אישי לצד ידע משפטי רחב וניסיון רב בבתי המשפט ובבתי הדין.

זמינים בשבילך 24/7

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב בהקדם: