האם לסבא וסבתא יש זכות לתבוע הסדרי ראייה לנכדים – מה אומר החוק, מה קובעים בתי המשפט, ואיך שומרים על הקשר המשפחתי

האם לסבא וסבתא יש זכות לתבוע הסדרי ראייה לנכדים? זו אחת השאלות הכואבות והמורכבות ביותר בדיני המשפחה בישראל. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית במקרים שבהם סבים וסבתות מבקשים מבית המשפט להסדיר את הקשר עם נכדיהם – לאחר גירושין, סכסוך משפחתי או אפילו מוות של אחד ההורים.
החוק הישראלי אמנם מתייחס בעיקר לזכויות ההורים, אך בתי המשפט כבר הכירו בכך שלילד יש גם זכות לקשר עם סבא וסבתא, ובמקרים מסוימים גם לסבים עצמם קיימת זכות משפטית לתבוע הסדרי ראייה.

במאמר זה נסקור מתי סבים וסבתות יכולים לפנות לבית המשפט, מה עליהם להוכיח, כיצד נבחנת טובת הילד, ומה חשוב לדעת לפני שנוקטים בצעד כזה.

הבסיס החוקי – מה קובע חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

לפי סעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כאשר אחד מהורי הילד נפטר – רשאי בית המשפט או בית הדין לענייני משפחה לקבוע הסדרי ראייה בין הסבים והסבתות לבין נכדיהם.
החוק קובע כי ניתן לעשות זאת אם בית המשפט סבור שהדבר הוא לטובת הילד.

כלומר – החוק לא מעניק לסבים “זכות אוטומטית” לראות את נכדיהם, אלא מאפשר לבית המשפט לשקול כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות.

מתי סבא וסבתא יכולים לתבוע הסדרי ראייה

קיימים שני מצבים עיקריים שבהם סבים וסבתות רשאים להגיש תביעה:

1. כאשר אחד ההורים נפטר
   במקרה זה, החוק מאפשר לסבים של ההורה שנפטר לפנות לבית המשפט בבקשה להסדיר קשר עם הנכדים – כדי לשמור על הקשר המשפחתי ולתת לילד תחושת המשכיות ויציבות רגשית.
2. כאשר יש סכסוך משפחתי או נתק יזום מצד ההורים
   גם כאשר שני ההורים בחיים, אך אחד מהם או שניהם מונעים קשר בין הילד לסבים – בתי המשפט הכירו בזכותם של הסבים לפנות בבקשה להסדרי ראייה.
   זאת, במיוחד במקרים שבהם ניתוק הקשר נעשה ממניעים לא ענייניים, או כאשר הוכח כי הקשר היה קרוב ומשמעותי עבור הילד לפני הנתק.

טובת הילד – העיקרון שמנחה את בית המשפט

בכל מקרה שבו נבחנת השאלה האם לאפשר לסבים הסדרי ראייה עם נכדיהם, טובת הילד היא השיקול העליון.
בתי המשפט בוחנים מספר גורמים:

1. איכות ועומק הקשר שהיה בין הסבים לנכדים בעבר.
2. עמדת ההורים ומידת שיתוף הפעולה מצדם.
3. מצבו הרגשי של הילד והשפעת הקשר (או הנתק) עליו.
4. האם הסדרי ראייה יקדמו את יציבותו הנפשית של הילד או יערערו אותה.

אם בית המשפט סבור שהקשר תורם לילד, הוא רשאי להורות על קיום קשר ישיר או עקיף, כולל פגישות, שיחות וידאו או ביקורים קבועים.

מה נדרש להוכיח כדי לקבל הסדרי ראייה לנכדים

סבא או סבתא המבקשים להסדיר קשר משפטי עם נכדיהם צריכים להציג לבית המשפט ראיות לכך שהקשר הוא לטובת הילד.
בין היתר:

1. תיעוד של תקשורת או מפגשים קודמים עם הנכדים.
2. עדויות לכך שהילד קשור לסבים רגשית.
3. הוכחות כי הנתק נוצר ממניעים לא מוצדקים.
4. חוות דעת מקצועיות (כגון פסיכולוג משפחתי או עובדת סוציאלית).

בתי המשפט נוטים למנות פקידת סעד (עו"ס לחוק) שתבחן את המקרה, תשוחח עם הצדדים ותמליץ אם הקשר כדאי לילד.

מה קורה כשיש התנגדות מצד ההורים

במקרים רבים, ההורים מתנגדים למעורבות של הסבים בחיי הילדים, בטענה שזו פוגעת בסמכותם ההורית.
עם זאת, בתי המשפט קבעו לא אחת כי זכות ההורים אינה מוחלטת, וכי כאשר ההורים משתמשים בה כדי לפגוע בטובת הילד – בית המשפט רשאי להתערב.

לדוגמה, בפסק דין ידוע מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הורה בית המשפט על קיום קשר בין סבים לנכדם למרות התנגדות האם, לאחר שנקבע כי הילד “זקוק לקשר עם הסבים כחלק מזהותו המשפחתית והרגשית”.

כיצד מתנהלת תביעה להסדרי ראייה לנכדים

1. הסבים מגישים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
2. בית המשפט ממנה פקידת סעד שתבחן את המקרה.
3. מתקיים דיון שבו נשמעות עמדות ההורים והסבים.
4. במידת הצורך, נקבע הסדר מדורג – תחילה קשר באמצעות שיחות, ובהמשך מפגשים קבועים.

הליך זה דורש רגישות, סבלנות ושיתוף פעולה עם גורמי הרווחה. בתי המשפט רואים חשיבות רבה בשימור קשרים משפחתיים בריאים, אך תמיד מתוך איזון עדין עם סמכות ההורים.

האם לסבא וסבתא יש זכות לתבוע הסדרי ראייה גם כשאין נתק מלא

כן. גם אם אין נתק מוחלט, אלא קשר מוגבל או מצומצם מדי, סבים רשאים לבקש מבית המשפט להרחיב את הסדרי הראייה.
הדגש הוא תמיד על טובת הילד – האם הרחבת הקשר תתרום לרווחתו הרגשית ולתחושת השייכות שלו.

דוגמה מהפסיקה – סבתא שנאבקה לראות את נכדיה

במקרה שנדון בבית המשפט בחיפה, סבתא ביקשה לקיים קשר עם נכדיה לאחר שבנה נפטר וכלתה ניתקה עמה קשר.
בית המשפט קיבל את בקשתה, קבע כי הקשר עם הסבתא חיוני לילדים לשם שמירה על זהותם המשפחתית, והורה על מפגש שבועי קבוע.
השופט כתב בהחלטתו כי “זכותו של ילד לאהבה, להמשכיות ולחיבור שורשי, גוברת לעיתים על רצונו של ההורה לנתק קשרים משפחתיים”.

כיצד עורך דין לדיני משפחה יכול לעזור

הליכים מסוג זה דורשים שילוב בין הבנה משפטית לבין רגישות אנושית.
עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, מייצג סבים וסבתות בתביעות מסוג זה ומכיר מקרוב את המורכבויות הרגשיות והמשפטיות הכרוכות בהן.
המשרד יודע כיצד:

1. לבנות תיק ראיות שמוכיח את חשיבות הקשר.
2. לעבוד מול פקידי סעד וגורמי הרווחה.
3. להוביל להסדר ראייה קבוע – או לכל הפחות לתקשורת עקיפה באמצעות טלפון, וידאו או מכתבים.

לסיכום – האם לסבא וסבתא יש זכות לתבוע הסדרי ראייה לנכדים

התשובה היא כן – במקרים מסוימים ובכפוף לטובת הילד.
החוק מאפשר לסבים לפנות לבית המשפט כאשר נוצר נתק לא מוצדק, במיוחד אם מדובר במוות של אחד ההורים או בסכסוך משפחתי חריף.
עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, וההכרעה תתקבל רק אם יוכח שהקשר תורם לרווחת הילד.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא האם לסבא וסבתא יש זכות לתבוע הסדרי ראייה לנכדים

1. האם סבא וסבתא רשאים להגיש תביעה להסדרי ראייה עם נכדיהם?
   כן. במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה כדי לבקש לקיים קשר סדיר עם הנכדים, במיוחד כאשר הקשר נותק ללא סיבה מוצדקת.
2. מה הבסיס המשפטי לזכות של סבים וסבתות לקשר עם נכדיהם?
   הבסיס נמצא בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המאפשר לבית המשפט לקבוע הסדרי ראייה גם לסבים וסבתות אם הדבר משרת את טובת הילד.
3. כיצד בית המשפט קובע אם הקשר בין הסבים לנכדים הוא לטובת הילדים?
   השופט בוחן את טיב הקשר בעבר, את ההשפעה של הניתוק על הילדים, ואת רצון ההורים תוך התייעצות עם גורמי רווחה מקצועיים.
4. האם לסבא וסבתא יש זכות אוטומטית לראות את נכדיהם?
   לא. מדובר בזכות שנבחנת לפי נסיבות המקרה, ובית המשפט מאשר אותה רק אם היא תורמת לרווחת הילד.
5. מה ניתן לעשות אם אחד ההורים מונע את הקשר בין הסבים לנכדים?
   במקרה כזה ניתן להגיש בקשה רשמית לבית המשפט להסדרי ראייה, בצירוף ראיות לכך שהקשר היה קיים וחשוב לילדים.
6. האם ההליך כרוך בעדות של הילדים עצמם?
   במקרים מסוימים, ובמיוחד כאשר מדובר בילדים בוגרים יותר, בית המשפט עשוי לשמוע את עמדתם באמצעות גורם טיפולי או עו"ס לסדרי דין.
7. כיצד נבחנת טובת הילד בהקשר של קשר עם סבים וסבתות?
   השיקול המרכזי הוא טובת הילד – האם הקשר מוסיף ביטחון, אהבה ותמיכה, או שמא עלול ליצור מתיחות בתוך המשפחה.
8. האם יש הבדל בין סבים מצד האם לסבים מצד האב?
   לא. החוק מתייחס באופן שווה לשני הצדדים, אך לעיתים המציאות משפיעה – למשל, במקרי גירושין שבהם צד אחד מנותק יותר.
9. מה קורה אם הסבים אינם בקשר טוב עם אחד ההורים?
   בית המשפט עשוי להתנות את הקשר בתנאים מסוימים או לקבוע פיקוח, כדי להבטיח שהמפגשים יהיו חיוביים ובטוחים לילדים.
10. האם ניתן לקבוע הסדרי ראייה קבועים לסבים ולסבתות?
    כן. אם בית המשפט משתכנע שהקשר חיובי וחשוב לילדים, הוא יכול לקבוע לוח זמנים סדור של מפגשים.
11. כיצד משפיעה מערכת היחסים בין הסבים לבין ההורים על ההחלטה?
    אם קיימת עוינות או עימות מתמשך, הדבר עשוי לפגוע בסיכויי קבלת הבקשה, מאחר שבית המשפט יעדיף למנוע חשיפה לסכסוך.
12. מה תפקידם של פקידי סעד בתהליך?
    פקידי סעד בודקים את הדינמיקה המשפחתית, נפגשים עם הילדים ומגישים לבית המשפט חוות דעת על ההשפעה של הקשר.
13. האם ניתן לערער על החלטת בית המשפט בנושא זה?
    כן. אם אחד הצדדים סבור שההחלטה אינה תואמת את טובת הילד, ניתן לערער עליה בפני ערכאה גבוהה יותר.
14. מה ההבדל בין הסדרי ראייה לבין משמורת?
    משמורת מתייחסת לאחריות ההורית הכוללת, בעוד שהסדרי ראייה עוסקים בקשר ספציפי ובמפגשים תקופתיים.
15. מה ניתן לעשות אם בית המשפט דחה את הבקשה להסדרי ראייה?
    ניתן להגיש בקשה חוזרת בעתיד אם חל שינוי נסיבות, כמו גידול הילדים או שיפור ביחסים המשפחתיים.
16. כיצד ניתן להימנע מהגעה לבית המשפט?
    באמצעות פנייה לגישור משפחתי או לשירותי הרווחה, ניתן לעיתים לגשר על הפערים ולחדש את הקשר בהסכמה.
17. מהם השיקולים שבית המשפט שוקל לפני מתן החלטה?
    הוא בוחן את עמדת ההורים, הקשר ההיסטורי עם הסבים, גיל הילדים, מצבם הרגשי, והערכת גורמי המקצוע המעורבים.
18. מה קורה כאשר אחד ההורים נפטר?
    במקרים כאלה, בית המשפט נוטה להגן יותר על זכותם של הסבים מצד ההורה שנפטר, במטרה לשמור על זיכרון הקשר והמשכיות משפחתית.
19. האם יש תקדימים משפטיים בישראל בנושא זה?
    כן. קיימים פסקי דין שבהם הוכרה זכותם של סבים וסבתות לקשר עם נכדיהם גם בניגוד לעמדת ההורים, אם הדבר הוכח כמועיל לילדים.
20. כיצד ניתן לפעול בצורה נכונה אם רוצים לשמר קשר עם הנכדים?
    יש לפעול ברגישות, לשמור על תקשורת פתוחה עם ההורים, ולהיעזר בייעוץ משפטי מתאים לפני נקיטת צעדים משפטיים.

רוצים לשמור על קשר עם הנכדים?

אם אתם סבים או סבתות שנמנעתם מלראות את נכדיכם או חוששים לאבד את הקשר, פנו עוד היום אל משרד עורכי דין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה.
המשרד, בעל ניסיון של מעל 25 שנה, מלווה מאות משפחות בתיקים מורכבים של סכסוכים משפחתיים, משמורת והסדרי ראייה – תוך שילוב בין נחישות משפטית לרגישות אנושית.
צרו קשר עוד היום לייעוץ דיסקרטי וליווי אישי, ויחד נשמור על מה שהכי חשוב – הקשר המשפחתי, האהבה והחיבור בין הדורות.