סכסוכים משפחתיים מתרחשים במשפחות רבות, והינם דבר שכיח. לעיתים, סכסוכים אלו מגיעים לפתחו של בית המשפט, בהקשרים שונים ומגוונים, למשל גירושין, הסדרי ראיה ומשמורת, מזונות, אלימות במשפחה ועוד. על מנת להבין את הזכויות שלך ואת המצב בו אתה עומד מבחינה משפטית כדאי ונחוץ להתייעץ עם עורך די מומחה לענייני משפחה, כמה שיותר מהר, זאת על מנת לנהל את הסיטואציה על הצד הטוב ביותר. עורך דין רן רייכמן הינו בעל ותק רב בתחום דיני המשפחה, ובעל ניסיון בניהול תיקי רבים שנסובו סביב סכסוכים משפחתיים. פנו למשרדנו על מנת לקבל שירות וייעוץ מקצועי ומהימן.
כאמור, ישנם סוגים רבים של סכסוכים בתוך המשפחה, נדגים זאת בעזרת שני אירועי דגל שנדונו בבתי המשפט.
סכסוכים משפחתיים על רקע מיני
בג"צ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי נתניה: הבעל (אחד המשיבים) הגיש תביעת גירושין נגד העותרת בבית דין רבני. להוכחת עילתו, הציג המשיב תמונות בהן נראית העותרת מקיימת יחסי מין עם אחר. את התמונות הוא צילם שעה שהוא נכנס עם שני אחרים לדירה המשותפת בה התגוררה העותרת בלבד, בלא ידיעתה והסכמתה. העותרת טענה כי על פי חוק הגנת הפרטיות התמונות אינן קבילות. בית הדין הרבני האזורי קבע כי העותרת חייבת לקבל גט לאלתר. בית הדין סמך את פסק דינו על התמונות וקבע כי הן קבילות, גם אם הושגו תוך פגיעה בפרטיות העותרת. בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעור העותרת.
על כך הוגשה עתירה, במסגרתה מבקשת העותרת להורות על ביטול פסק הדין של בתי הדין הרבניים. בפסק הדין הנשיא ברק מתייחס לסכסוכים משפחתיים ומצטט מדבריו של הרב דיכובסקי- "חושבני שנכון לומר שבמושג של בני זוג אין לומר על פרטיות נפרדת.. כיצד ניתן לדבר על חדירה לפרטיות של בן הזוג אחד לשני, כאשר מהות הנישואין בהרחבת הפרטיות..". הדיין דיכובסקי מדבר על "עץ אחד"- התמזגות של הבעל עם האישה והפיכה לתא משפחתי אחד משותף. ברק מסביר שזה אולי נכון כאשר בני הזוג חיים בהרמוניה, אך כאן אנחנו מדברים על בני זוג שהם מאוד מסוכסכים ביניהם. כבר לא מדובר על חיים משותפים ועל זוגיות אמיתית. דיכובסקי ממשיך ואומר שגם כאשר הם מסוכסכים, כל עוד לא בוצעו גירושין- הם עדיין תא משפחתי אחד.
ברק מגיב ואומר כי חיי הנישואין אינם שוללים מבני הזוג את זכותם לפרטיות זו כלפי זה והעותרת לא הסכימה, במפורש או במשתמע, כי המשיב יצלם אותה בהיותה במצב אינטימי עם זר. כמו כן, משעזב המשיב את בית המגורים בשל סכסוך עם העותרת, הפך הבית לרשות היחיד של העותרת לעניין צילומה על ידי המשיב. זאת, גם אם נותרו בידי המשיב זכויות אלו או אחרות כלפי העותרת לעניין הבית לעניינים אחרים. פסיקה זו מגלמת ממש את הקוטביות בין תפיסות העולם של ערכאות המשפט.
חוק הגנת הפרטיות
בית הדין הרבני במקרה הנדון כן החיל את חוק הגנת הפרטיות על עצמו במסגרת סכסוכים משפחתיים, אך במסגרת ההגנות שעומדות לאדם בתוך חוק הגנת הפרטיות, שם דיכובסקי הפעיל את תפיסת העולם של בית הדין הרבני, וכיוון שאין מקום לדבר על פרטיות נפרדת בין בני זוג וגם עקב המהות הדתית, שכן האישה בגדה- "זנתה תחת בעלה", המהווה איסור דתי מלהמשיך מלקיים עימה יחסי מין ולהיות נשוי לה. לכן, חרף חוק הגנת הפרטיות עומדת לבעל הגנה.
כאן אנו רואים אמרה מבג"צ לבית הדין הרבני- אתה צריך להחיל את התפיסה של זכויות היסוד כפי שאנו מבינים אותה- בית הדין הרבני דרך דיכובסקי כן מדבר דרך זכויות יסוד וזכויות אזרח, הוא לא מתעלם ממנה, אלא מבין אותה אחרת ובצורה אחרת לחלוטין מהבנת המערכת האזרחית.
סכסוך ובקשה להוצאת כתבי סירוב
בג"צ 3269/95 כץ נ' בית הדין הרבני: מדובר בחיבור שלוש עתירות שונות, אשר נבדלות מאוד בעובדות המקרה, אך שלושתן נסובות סביב על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים להוציא כתבי סירוב כנגד העותרים. כתבי הסירוב הוצאו בהליכים שאין עניינם בנישואין וגירושין, אלא בתביעות ממון שהוגשו נגד כל אחד מהעותרים בידי תובעים שונים. הדבר המרתק בפסק דין הוא זה עמדת השופט טל מול עמדת השופט זמיר. נוכל לראות בדיני המשפחה חיתוך מאוד ברור בין השופטים השונים, בין דתיים לחילוניים וכו'- אפשר לומר שהחשובים ביותר במשבצת הדתית הם זילבר, אלון, טל, אנגלרד ורובינשטיין. בתחום סכסוכים משפחתיים בדיני המשפחה לא ניתן להתכחש לכך ששופטי עליון מחויבים רק לתפיסה הניטרלית של החוק, הדין והצדק ללא כל הטיות וללא שום השפעות של תפיסות עולם.
בדבריו של טל, הנמצא בעמדת מיעוט, ניתן לראות ביקורת על דבריו של זמיר- "בניגוד למה שיכול להשתמע מדברי חברי, השופט זמיר, ומפי הפסיקה שהביא, לא מדינת ישראל הקימה את בית הדין הרבני. בית הדין הרבני קדם לתקומתה של מדינת ישראל. רעיונית- הוא קדם לה מימות עולם".
מדובר בתפיסה ברורה- הוא מייחס משמעויות נורמטיביות לתיאור ההיסטורי המבוסס על תפיסה היסטוריוגרפית דתית-תאולוגית, והוא מייחס לה משמעויות משפטיות נורמטיביות קונקרטיות- כמו הסמכות להטלת כתבי סירוב, שעשויה להוביל לפגיעה בזכויות אדם בפועל; נגד אותם הסרבנים, שיופעל נגדם לחץ חברתי ברור בצורה של חרם, נידוי מבחינה חברתית ומבחינה כלכלית. מבחינת השופט טל, יש לבית הדין הרבני סמכות לעשות זאת. סמכות זו לא עומדת לבית הדין לדעת השופטים דורנר וזמיר.
השופט זמיר בדבריו אומר כי "כיום, במדינת ישראל, המדינה עומדת מאחורי פסקי הדין של בתי המשפט, לרבות פסקי הדין של בתי הדין הרבניים, וכופה אותם על הסרבן, אם יש צורך בכך.. גם כיום יש יהודים שומרי מצוות המעדיפים להתדיין בדיני ממונות לפי דין תורה.. משפט המדינה אינו מונע זאת, אם שני הצדדים לסכסוך רוצים בכך, ואף מוכן לתת תוקף של בוררות להתדיינות כזאת, אם בעלי הדין מקיימים את ההוראות של חוק הבוררות… בפרשות אלה אין אנו עוסקים בגוף פרטי, כי אם בבית דין ממלכתי, שדינו כאחד מבתי המשפט של המדינה. כמו כל בית משפט, בעצם כמו כל מוסד שלטוני, גם בית הדין הרבני כפוף לעיקרון החוקיות, כלומר, אין לו אלא מה שהחוק העניק לו..".
לפיכך, יכול להיות שהתיאור שהשופט טל נתן נכון היסטורית, אך כיום מדובר בגוף ממלכתי ועל פי עיקרון החוקיות, אין לו אלא על פי מה שהחוק נתן לו- הקיום שלו תלוי במדינת ישראל. יכול להיות שאופרטיבית בית הדין פעל לפני מדינת ישראל, אך כיום הוא יונק את הסמכות שלו מהמדינה ומהחוק, כאשר פונה לפתור סכסוכים משפחתיים.
האם ביה"ד יכול לשמש כבורר?
האם בפסק דין זה קבעו דבר החלטי לגבי השאלה האם בית הדין הרבני יכול לשמש כבורר? עתירה זו החלה על בסיס סכסוכים אזרחיים, כאשר צד אחד לסכסוכים רצה לראות בבית הדין הרבני הממלכתי כמקום להתדיינות. בשאלת עצם הבוררות הם לא דנו והם משאירים זאת בצריך עיון. ישנו דיון רב בפסיקה על הכובעים השונים שיכולים להיות לבית הדין הרבני- איש דת מול ערכאת שיפוט באמור לסכסוכים משפחתיים. ישנה גם אפשרות שלישית שהיא בוררות. בפועל, כל אחד מאיתנו יכול לפעול כבורר בהסכמת שני הצדדים. לטענת המרצה היה נכון מצידם של השופטים להשאיר את השאלה בצריך עיון על מנת שהאפשרות תישאר קיימת.
ישנם בתי דין רבניים פרטיים במדינה, אבל יש קבוצה מאוד רחבה באוכלוסייה- דתיים לא חרדיים/דתיים-לאומיים שרואה צורך עמוק באפשרויות להתדיין בפני בתי דין רבניים בשלל הסכסוכים ובשלל הנושאים ורואה בכך חשיבות מיוחדת. זה לוקח אותנו לשאלה מאוד עמוקה של פלורליזם משפטי ואת שאלת היכולת לקיים בתוך יחידה גיאוגרפית אחת כמה מערכות משפט מקבילות שיונקות סמכות מכמה מקורות שונות, מסורות דתיות שונות וכו'. לאמיתו של דבר כל המציאות של דיני המשפחה בישראל הוא של פלורליזם משפטי. כך, הבקשה לדון בפני ערכאות דתיות במגוון סכסוכים מהווה בקשה להרחבת הפלורליזם המשפטי.
מצויים בסכסוכים משפחתיים? פנו לעו"ד רן רייכמן
אין ספק כי הימצאות המצב של סכסוך משפחתי עלולה להיות לא קלה. במצב בו אין ברירה והנושא מגיע לבית המשפט ישנה חיבות לליווי משפטי הדוק על מנת לשמור על האינטרסים שלכם בסכסוכים משפחתיים. פנו למשרדו של עורך דין רן רייכמן על מנת לקבל ליווי מקצועי ורגיש, שיותאם למצבכם באופן הרמטי, ויאפשר לכם להתנהל בצורה המיטבית ביותר עבורכם. התקשרו עוד היום: 072-3955001
