הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה – מה אומר החוק על זכות סבים לקשר עם נכדים

הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה – סיפור אנושי מרגש אך גם משפטי, שהפך בשנים האחרונות לנושא נפוץ בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל. לא מעט סבים וסבתות מוצאים את עצמם מנותקים מנכדיהם בעקבות סכסוך בין הורים, גירושין או משברים משפחתיים עמוקים. השאלה המרכזית שעולה היא: האם לסבתא או לסבא קיימת זכות חוקית לראות את נכדם, גם אם אחד ההורים – בדרך כלל הכלה או החתן – מתנגד לכך?

במאמר זה נבחן לעומק מה קובע החוק בישראל לגבי זכות הסבים לקשר עם נכדים, כיצד מתייחס בית המשפט למצב שבו הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה, מהם הקריטריונים להכרעה במקרים רגישים אלו, ואילו צעדים משפטיים ניתן לנקוט כדי לשמור על הקשר המשפחתי החשוב הזה.

 

כשהרגש מתנגש עם החוק – הסבתא מול הכלה

מערכת יחסים בין סבתא לכלתה יכולה להיות קרובה ואוהבת, אך לעיתים גם מתוחה ומורכבת. לאחר פרידה או גירושין של בני הזוג, היחסים בין הצדדים עלולים להתרסק – ובתוך כל זה, הנכדה מוצאת את עצמה במרכז מאבק שלא בחרה בו.

כאשר הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה, בית המשפט נדרש לשאלה מורכבת: מצד אחד, ההורה הביולוגי הוא האפוטרופוס החוקי של הילד; מצד שני, קשר עם סבים נחשב קשר משמעותי התורם להתפתחות הילד ולתחושת השייכות שלו.


מה קובע החוק בישראל על זכות סבים לקשר עם נכדים
?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, סעיף 28א, מעניק לבית המשפט סמכות לקבוע הסדרי קשר בין קטין לבין קרובי משפחה – לרבות סבים וסבתות – כאשר הדבר נדרש לטובת הילד.
כלומר, אם הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה, היא רשאית להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לקביעת הסדרי ראייה או מפגשים עם הנכדה.

בית המשפט אינו מעניק “זכות” אוטומטית לסבתא לראות את נכדתה, אלא בוחן את טובת הילד: האם הקשר עם הסבתא מיטיב עמו? האם הוא תורם ליציבותו הרגשית? או שמא עלול לפגוע בו עקב מתחים משפחתיים?

 

הפסיקה העדכנית – מתי בית המשפט מתערב?

בתי המשפט בישראל נוטים בשנים האחרונות להכיר בחשיבות הקשר בין סבים לנכדים, במיוחד כאשר מדובר בקשר שהיה קיים וקרוב בעבר.
כך למשל, בפסק דין שניתן בשנת 2023 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, נדון מקרה שבו הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה לאחר מות בנה. האם מנעה מהסבתא כל קשר עם הנכדה במשך כשנה. בית המשפט קבע כי ניתוק כזה פוגע בטובת הילדה, והורה על קיום מפגשים שבועיים בפיקוח גורם מקצועי.

בית המשפט ציין במפורש: זכותו של הילד לקשר עם משפחתו המורחבת אינה נעלמת עקב סכסוך בין מבוגרים.

 

טובת הילד – העיקרון העליון

כאשר הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה, המבחן המרכזי הוא “טובת הילד”. זהו עיקרון יסוד בדיני המשפחה בישראל, הקובע שכל החלטה הנוגעת לקטין תתקבל מתוך שיקול של רווחתו, בריאותו הנפשית והפיזית ותחושת הביטחון שלו.

במקרים בהם הקשר בין הסבתא להורה המשמורן (לרוב האם) טעון במיוחד, בית המשפט עשוי להיעזר בעובדת סוציאלית לסדרי דין או במומחה משפחתי, שיבחן האם קיום הקשר ייטיב עם הילדה, ובאיזה מתכונת.

 

מתי בית המשפט עלול לדחות בקשה כזו?

לא בכל מקרה שבו הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה ייעתר בית המשפט לבקשה. אם למשל הקשר מלווה בעוינות קשה, בהשמצות כלפי ההורה או בניסיונות לערער על סמכותו, בית המשפט עשוי לקבוע כי הקשר עלול להזיק לילדה ולדחות את הבקשה.
במקרים אחרים, ייתכן שבית המשפט יורה על קשר הדרגתי – מפגשים קצרים, בנוכחות גורם טיפולי, שייבחנו מחדש לאחר תקופה.

כל החלטה נבחנת לפי נסיבות המקרה הספציפי, כשמטרת העל היא להגן על הילדה ולאפשר לה לגדול בסביבה רגועה ויציבה.

 

מה יכולות סבתות לעשות במצב כזה?

אם את סבתא שמצאה את עצמה במצב שבו הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה, חשוב לדעת שיש צעדים משפטיים ברורים שניתן לנקוט:

  1. פנייה לעורך דין מנוסה בדיני משפחה – שיבחן את נסיבות המקרה ויבנה אסטרטגיה משפטית מתאימה.
  2. הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה – לקביעת הסדרי קשר עם הנכדה.
  3. איסוף ראיות – תיעוד לקשר שהיה בעבר, מתנות, תמונות או הודעות המעידות על קשר חם ותורם.
  4. שיתוף פעולה עם גורמי רווחה – במקרים רבים, עובדת סוציאלית מטעם בית המשפט תעריך את מערכת היחסים ותמליץ על פתרון מאוזן.

 

הסכסוך אינו חייב להסתיים בבית המשפט

למרות שהחוק מאפשר פנייה לערכאות, בתי המשפט מעודדים פתרונות מוסכמים. גישור משפחתי, בהנחיית מגשר מקצועי ומנוסה, עשוי לעיתים לפתור את המחלוקת מבלי לפגוע ביחסים לטווח ארוך.

כאשר הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה, תהליך גישור מאפשר לשני הצדדים לבטא את כאבם ואת חששותיהם, תוך שמירה על אינטרס אחד מרכזי – טובת הילדה.

במקרים רבים, הסכמה הדרגתית למפגשים מבוקרים הובילה לשיקום היחסים ולחידוש הקשר בין סבים לנכדים ללא צורך בפסק דין.

 

דוגמאות אמיתיות מהפסיקה

במקרה אחר שנדון בתל אביב, נקבע כי סבתא שתיארה מערכת יחסים קרובה עם נכדתה במשך 5 שנים, נותקה לפתע מהילדה עקב סכסוך עם הכלה. בית המשפט קבע כי מדובר בפגיעה חמורה ברווחת הילדה, והורה לקיים מפגשים קבועים אחת לשבועיים.
לעומת זאת, במקרה שבו הסבתא נקטה בשפה מעליבה כלפי האם ואף ניסתה לערב את הילדה בסכסוך, נדחתה הבקשה למפגשים – מחשש לפגיעה ביציבות הרגשית של הקטינה.

המשמעות היא שהמפתח נמצא באיזון: ככל שהקשר אמפתי, עקבי ותומך – כך גוברים הסיכויים שבית המשפט יתמוך בקיום הקשר.

 

זכויות הילד, לא רק של הסבתא

חשוב להבין כי הסוגיה אינה רק שאלה של זכויות הסבתא, אלא בראש ובראשונה זכות הילד להכיר את משפחתו המורחבת.
בתי המשפט חוזרים ומדגישים כי הקשר בין דורות הוא חלק מהזהות המשפחתית של הילד, ולכן ניתוקו מסבתא או סבא עלול לגרום לו נזק רגשי משמעותי.

כאשר הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה, בית המשפט מבקש להבטיח שהילדה לא תהפוך לכלי משחק במאבק בין המבוגרים.

 

למה חשוב ייצוג משפטי מקצועי במקרים כאלה?

תיקים מסוג זה דורשים רגישות רבה, ידע משפטי מעמיק והבנה של הדינמיקה המשפחתית.
עו"ד מנוסה בדיני משפחה יודע להציג את המקרה באור הנכון, להבליט את התרומה של הסבתא לחיי הילדה ולמנוע מההליך להפוך לעימות חריף מול האם.

משרד עורכי דין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והירושה, מייצג כבר למעלה מ־25 שנה סבים וסבתות במקרים שבהם הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה – תוך השגת תוצאות שמכבדות את טובת הילד ושומרות על יחסים משפחתיים בריאים.

 

סיכום – יש תקווה גם כשנדמה שהקשר אבד

סכסוכים משפחתיים יכולים להיות כואבים ומורכבים, אך החוק הישראלי מכיר בחשיבות הקשר הבין־דורי ומאפשר לסבים לפעול להשבתו.
כאשר הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה, יש פתרונות משפטיים ברורים – והכי חשוב: יש תקווה.

קשר בין נכדים לסבים הוא מתנה שלא תסולא בפז – לשני הצדדים. שמירה עליו, גם כשקשה, היא אינטרס עליון של המשפחה כולה.

 

הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה – שאלות ותשובות נפוצות

  1. האם לסבתא יש זכות חוקית לראות את נכדתה גם אם האם מתנגדת?
    כן. לפי הדין בישראל, לסבים ולסבתות עשויה להיות זכות לקיים קשר עם נכדיהם, במיוחד כאשר מדובר בשמירה על טובת הילד ויציבותו הרגשית.
  2. מה על הסבתא לעשות אם הכלה מונעת ממנה לראות את הנכדה?
    היא יכולה להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לקביעת הסדרי קשר, תוך הצגת נימוקים לכך שהמפגש תורם לרווחת הילדה.
  3. כיצד בית המשפט בוחן מקרה של סבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה?
    בית המשפט בוחן את טובת הקטינה בלבד, תוך התחשבות ביחסי המשפחה, בעבר ובאיכות הקשר בין הסבתא לנכדה.
  4. האם לסבתא יש זכות טבעית למפגש עם נכדה?
    לא באופן אוטומטי. זכות זו מוכרת כאשר יש קשר רגשי משמעותי והוכחות לכך שהמפגש משרת את טובת הילדה.
  5. מה נדרש להוכיח כדי שבית המשפט יאשר מפגשים בין סבתא לנכדה?
    יש להראות קשר קיים או היסטורי, יציבות רגשית מצד הסבתא, וסביבה בטוחה עבור הילדה.
  6. האם בית המשפט מתחשב בעמדת ההורים במקרה כזה?
    בהחלט. עמדת ההורים נשקלת אך אינה מכריעה לבדה; העיקרון המנחה הוא טובת הילדה.
  7. מה ההבדל בין זכות הורה לזכות סב?
    זכות הורה היא זכות יסוד טבעית ומלאה, בעוד שזכות סב או סבתא היא משנית ונגזרת מטובת הילד.
  8. מה ניתן לעשות אם האם מסיתה את הילדה נגד הסבתא?
    במקרים כאלה ניתן לבקש סיוע של יחידת הסיוע של בתי המשפט, טיפול משפחתי או מינוי מומחה שיבחן את הקשר.
  9. האם הסבתא יכולה לבקש משמורת על הנכדה?
    רק במקרים חריגים שבהם ההורים אינם כשירים לגדל את הילדה, ורק באישור בית המשפט.
  10. האם מותר לסבתא לפנות ישירות לילדה ללא הסכמת האם?
    לא. יש להימנע ממגע ישיר ללא תיאום, כדי שלא להפר את החוק או ליצור עימות נוסף.
  11. כמה זמן נמשך הליך משפטי כזה?
    משך ההליך משתנה, אך לרוב מדובר בתהליך של מספר חודשים עד לקבלת החלטה ראשונית.
  12. האם יחידת הסיוע בבית המשפט מעורבת בהליך?
    כן. בדרך כלל בית המשפט מפנה את הצדדים לשיחות וגישור באמצעות יחידת הסיוע.
  13. מה קורה אם בית המשפט דוחה את בקשת הסבתא?
    ניתן לערער על ההחלטה לערכאה גבוהה יותר בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק.
  14. האם ניתן לקבוע הסדרי קשר קבועים?
    כן. במקרים מוצלחים, בית המשפט קובע מועדים ברורים לביקורים או שיחות טלפון.
  15. האם יש משמעות לכך שהילדה צעירה מאוד?
    כן. ככל שהילדה צעירה יותר, כך בית המשפט בוחן בזהירות את השפעת הקשר עליה מבחינה רגשית.
  16. מה קורה אם היחסים בין הסבתא לכלה עוינים מאוד?
    במקרים כאלה עשוי בית המשפט לקבוע מפגשים בפיקוח או בהדרגה, כדי להגן על הילדה.
  17. האם בית המשפט מחייב את הצדדים להשתתף בגישור?
    בדרך כלל כן, מתוך רצון לעודד פתרון מוסכם שיטיב עם הילדה וימנע עימותים משפטיים מיותרים.
  18. מה תפקידה של עו”ד משפחה במצב כזה?
    עו"ד מנוסה מסייע בהכנת הבקשה, מייצג בדיונים ומוודא שטענות הסבתא מוצגות באופן ענייני ומשפטי.
  19. האם בית המשפט יכול להורות על טיפול משפחתי כפוי?
    במקרים חריגים – כן, כאשר הדבר נדרש כדי לשקם את הקשר או להגן על הילדה.
  20. מה המסר המרכזי במקרה של הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה?
    הדגש הוא על שמירה על טובת הילדה, תוך איזון בין זכות הסבתא לקשר רגשי לבין זכויות ההורים על פי החוק.

 

רוצים לשקם את הקשר עם הנכדה? פנו לעו"ד רן רייכמן

פירמת עו"ד רן רייכמן נחשבת מהבולטות בישראל בתחום דיני המשפחה, הגירושין והירושות. עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה ואלפי תיקים מורכבים מאחורינו – לרבות מקרים שבהם הסבתא נגד כלתה רוצה לראות הנכדה – אנו נעמוד לצדכן במסירות, ברגישות ובמקצועיות כדי להשיב את הקשר המשפחתי היקר הזה.

צרו קשר כבר היום לייעוץ חסוי וללא התחייבות – ונמצא יחד את הדרך לחבר לבבות ולשמור על הזכות לראות את הנכדה.

 

משרד עורך דין רן רייכמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן מלווה לקוחות כבר 25 שנים בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושות.
המשרד מעניק יחס אישי לצד ידע משפטי רחב וניסיון רב בבתי המשפט ובבתי הדין.

זמינים בשבילך 24/7

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב בהקדם:

זמינים 24/7