מהו היחס של בתי הדין הרבניים לנישואין אזרחיים – כיצד מתייחסת ההלכה לקשר שלא נערך כדת משה וישראל

השאלה מהו היחס של בתי הדין הרבניים לנישואין אזרחיים מעסיקה זוגות רבים בישראל, בעיקר כאלה שבחרו להינשא מחוץ לגבולות המדינה או שלא על פי ההלכה. במדינה שבה הנישואין והגירושין מוכרים על פי הדין הדתי בלבד, לנישואין אזרחיים יש מעמד משפטי מורכב – הם מוכרים על ידי המדינה לצורך זכויות אזרחיות, אך אינם נחשבים תקפים מבחינת הדין הדתי.

במאמר זה נבין כיצד בתי הדין הרבניים מתייחסים לנישואין אזרחיים, מה ההבדל בין הכרה אזרחית להכרה הלכתית, האם יש צורך בגט במקרה של פירוד, ומהן ההשלכות הרכושיות והמשפחתיות במצב זה.

נישואין אזרחיים בישראל – רק בחו"ל

בישראל עצמה לא ניתן להינשא בנישואין אזרחיים, משום שהחוק מעניק סמכות בלעדית לעריכת נישואין לגופים הדתיים. לכן, זוגות שאינם יכולים או שאינם מעוניינים להינשא דרך הרבנות, בוחרים לעיתים להתחתן בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, למשל בקפריסין, צ'כיה או ארה"ב.

לאחר חזרתם, מדינת ישראל מכירה בנישואיהם לצורך רישום במרשם האוכלוסין, אך אין בכך כדי להעניק לנישואין תוקף הלכתי. כאן בדיוק מתחילה ההתנגשות בין העולם האזרחי לעולם הדתי.

מהו היחס של בתי הדין הרבניים לנישואין אזרחיים?

כאשר נשאלת השאלה מהו היחס של בתי הדין הרבניים לנישואין אזרחיים, התשובה מורכבת:
בתי הדין הרבניים אינם רואים בנישואין אזרחיים נישואין תקפים לפי ההלכה, משום שלא נערכו כדת משה וישראל – ללא חופה, קידושין ועדים כשרים.

עם זאת, במקרים רבים בתי הדין נוקטים זהירות יתרה בבואם לדון בפירוד של זוג כזה, כדי לוודא שאין חשש למעמד של "אשת איש" לפי ההלכה.
לכן, גם אם הנישואין נערכו אזרחית בלבד, בית הדין עשוי לחייב את בני הזוג לעבור גט לחומרא – גט “ליתר ביטחון”, כדי להסיר ספק הלכתי.

גט לחומרא – מה זה אומר?

המונח “גט לחומרא” מתאר מצב שבו בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים מתבקשים להתגרש בגט גם אם מבחינה הלכתית אין ודאות שהם נשואים באמת.
מטרת הגט היא למנוע מצבים שבהם ייוולד ספק הלכתי באשר לכשרות ילדיהם בעתיד או לסטטוס המשפחתי שלהם.

כך, גם אם בית הדין סבור שהנישואין האזרחיים אינם תופסים מבחינה הלכתית, הוא מעדיף לנקוט בגישה מחמירה ולדרוש גט, למניעת בעיות יוחסין עתידיות.

האם בתי הדין מכירים בזכויות בני זוג מנישואין אזרחיים?

מבחינה דתית, כאמור, אין לנישואין אזרחיים תוקף של “נישואין כדת משה וישראל”.
אבל מבחינה משפטית-אזרחית, מדינת ישראל כן מכירה בהם לעניין זכויות כלכליות וחברתיות – לרבות זכויות ירושה, ביטוח לאומי, שיתוף בנכסים, מזונות ילדים ואף זכויות פנסיה.

בתי הדין הרבניים, כאשר הם דנים בפירוד של בני זוג כאלה, נדרשים להחיל את הדין האזרחי בכל הנוגע לרכוש, לצד הדין הדתי ביחס לגירושין עצמם.

כלומר – ייתכן שבית הדין הרבני יקבע שיש לחלק את הרכוש לפי חוק יחסי ממון, אך במקביל יחייב את הצדדים בגט לחומרא.

מה קורה כאשר צד אחד מבקש להיפרד והשני מסרב?

במקרים של נישואין אזרחיים, לא ניתן להשתמש בעילת “סרבנות גט” במובן הרגיל, שכן אין נישואין הלכתיים תקפים.
עם זאת, אם הצדדים נרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין, ייתכן שבית הדין הרבני או בית המשפט יידרשו לפסוק על פירוק שיתוף בנכסים, משמורת על ילדים, ומזונות – בדיוק כמו בכל הליך גירושין רגיל.

יחס הדיינים לנישואין אזרחיים – בין הלכה למציאות

בפסיקות רבות לאורך השנים, ניתן לראות שבתי הדין הרבניים נוקטים בגישה זהירה ומאוזנת:
מצד אחד, הם אינם מעניקים תוקף הלכתי לנישואין אזרחיים, אך מצד שני אינם מתעלמים מהקשר הזוגי ומהתלות הכלכלית והמשפחתית שנוצרה בפועל.

בתי הדין נוטים להכיר בבני זוג שנישאו אזרחית כ"ידועים בציבור", ומאפשרים להם להסדיר את פירודם בצורה מסודרת, תוך שמירה על זכויות הילדים והרכוש.

האם אפשר להימנע מפנייה לבית הדין הרבני?

במקרים רבים – לא.
גם כאשר מדובר בנישואין אזרחיים, אם בני הזוג נרשמו כנשואים בישראל, בית הדין הרבני הוא זה שמוסמך לדון בפירוק הקשר (הגט).
עם זאת, יתר העניינים – רכוש, משמורת, מזונות – ניתנים להסדרה באמצעות הסכם גירושין אזרחי או בבית המשפט לענייני משפחה.

סיכום – מהו היחס של בתי הדין הרבניים לנישואין אזרחיים?

התשובה לשאלה מהו היחס של בתי הדין הרבניים לנישואין אזרחיים היא מורכבת אך ברורה:
מבחינת ההלכה – נישואין אזרחיים אינם נחשבים נישואין תקפים, משום שלא נערכו לפי דיני הקידושין.
עם זאת, בתי הדין נוהגים להחמיר ולדרוש גט לחומרא, כדי למנוע בעיות הלכתיות עתידיות.
במקביל, הם מכירים בזכויות האזרחיות והמשפחתיות שנוצרו במהלך החיים המשותפים, ופועלים בהתאם לחוק ולפסיקה האזרחית לצורך חלוקת רכוש, משמורת ומזונות.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא מהו היחס של בתי הדין הרבניים לנישואין אזרחיים

1. מהם נישואין אזרחיים?
   נישואין אזרחיים הם נישואין שנערכים מחוץ למסגרת הדתית, לרוב במדינות שבהן ניתנת אפשרות להתחתן בפני רשות אזרחית ולא דתית.
2. מהו היחס של בתי הדין הרבניים לנישואין אזרחיים?
   בתי הדין הרבניים בישראל אינם רואים בנישואין אזרחיים נישואין תקפים מבחינה הלכתית, אך הם מעניקים להם מעמד מסוים לצורך סיום הקשר – כלומר, ייתכן שתידרש גט לחומרא (גט ליתר ביטחון).
3. האם זוג שנישא בנישואין אזרחיים נחשב נשוי על פי החוק בישראל?
   כן. מבחינה אזרחית המדינה מכירה בנישואין כאלה אם נערכו כחוק במדינה זרה ונרשמו כדין במרשם האוכלוסין.
4. מדוע בתי הדין אינם רואים בנישואין אזרחיים כנישואין כדת משה וישראל?
   משום שנישואין תקפים לפי ההלכה היהודית מחייבים קידושין והליך דתי בפני עדים כשרים, דבר שאינו מתקיים בטקס אזרחי.
5. כיצד מתייחס בית הדין הרבני לזוגות שנישאו בנישואין אזרחיים ומבקשים להתגרש?
   ברוב המקרים בית הדין ידרוש בירור הלכתי וייתכן שיחייב את בני הזוג בגט לחומרא כדי להסיר כל ספק.
6. מהו גט לחומרא?
   זהו גט הניתן לפנים משורת הדין, כדי לוודא שאין ספק בדבר תוקף הנישואין, גם אם לא התקיימו לפי כללי ההלכה.
7. האם ניתן להתגרש מנישואין אזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה בלבד?
   לא. בישראל רק בית הדין הרבני מוסמך לסיים נישואין בין יהודים, גם אם נערכו בנישואין אזרחיים.
8. כיצד מתייחסת מערכת המשפט האזרחית לנישואין כאלה?
   מערכת המשפט רואה בנישואין האזרחיים חוזה מחייב לכל דבר, ומאפשרת לבני הזוג ליהנות מזכויות וחובות כמו זוג נשוי דתית.
9. מה קורה אם אחד מבני הזוג הוא לא יהודי?
   במקרה כזה הסמכות לדון בענייני הנישואין והגירושין עשויה לעבור לבית המשפט לענייני משפחה, ולא לבית הדין הרבני.
10. האם זוגות שנישאו אזרחית נדרשים להביא הוכחות לנישואיהם?
    כן. בדרך כלל יש להציג תעודת נישואין ממדינה זרה ותרגום מאושר, ולעיתים גם ראיות נוספות על חיים משותפים.
11. מה ההבדל בין מעמד הלכתי למעמד משפטי בנישואין אזרחיים?
    מעמד הלכתי מתייחס לתוקף הנישואין לפי דיני הדת, בעוד המעמד המשפטי מתייחס להכרה של המדינה בזוגיות לצורכי זכויות אזרחיות.
12. האם זוג שנישא אזרחית יכול לבקש הכרה בנישואיו בבית הדין הרבני?
    בית הדין לא מכיר בנישואין אזרחיים כנישואין תקפים הלכתית, אך עשוי להתייחס אליהם לצורך סידור גט במקרה של פרידה.
13. כיצד מתייחסת ההלכה לילדים שנולדו בנישואין אזרחיים?
    הילדים נחשבים כשרים לכל דבר, ואין כל פגם במעמדם ההלכתי.
14. האם ניתן להמיר נישואין אזרחיים לנישואין דתיים לאחר מכן?
    כן. זוג שנישא אזרחית יכול לערוך חופה וקידושין כדין בישראל אם עומד בתנאים ההלכתיים.
15. האם נישואין אזרחיים נחשבים עבירה מבחינה דתית?
    לא. עם זאת, ההלכה אינה רואה בהם נישואין מחייבים לפי דין תורה.
16. מה היחס של הציבור הדתי בישראל לנישואין אזרחיים?
    ישנם חילוקי דעות – חלק רואים בכך פגיעה במוסד הנישואין הדתי, בעוד אחרים רואים בהם פתרון לזוגות שלא יכולים להינשא דרך הרבנות.
17. האם בית הדין הרבני מתחשב בהסכמות אזרחיות בין בני זוג אזרחיים?
    כן. למרות העדר התוקף ההלכתי, בית הדין עשוי לאשר הסכמות ממוניות או רכושיות שהושגו במסגרת אזרחית.
18. כיצד ניתן להיפרד ללא גט לאחר נישואין אזרחיים?
    מבחינה משפטית ניתן להסדיר את הפרידה בבית המשפט, אך מבחינה דתית נדרש גט לחומרא כדי למנוע ספק הלכתי.
19. מהן ההשלכות של סירוב גט במקרים כאלה?
    גם אם הנישואין לא התקיימו לפי ההלכה, סירוב גט עלול לעכב את ההכרה בפרידה ההלכתית ולהשפיע על רישום עתידי לנישואין בישראל.
20. מה כדאי לדעת לפני נישואין אזרחיים מבחינת הדין הרבני?
    חשוב להבין שבמקרה של פרידה ייתכן צורך בגט לחומרא, וכן ייתכן שההליך יתנהל בבית הדין הרבני ולא רק בערכאות אזרחיות.

נישאתם בנישואין אזרחיים ומעוניינים להיפרד? חשוב לעשות זאת נכון.

משרד עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, הגירושין והירושה, מתמחה בליווי זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים ובהסדרת פירודם מול בית הדין הרבני ובתי המשפט.
עם ניסיון של מעל 25 שנה בייצוג בתיקים רגישים ומורכבים, נוודא שההליך יתנהל בצורה יעילה, חוקית ודיסקרטית – תוך הגנה מלאה על זכויותיכם.
צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ דיסקרטית – ונבחן יחד מהו היחס של בית הדין הרבני לנישואין האזרחיים במקרה שלכם וכיצד ניתן להסדיר את הפירוד בדרך הנכונה ביותר.