מהן עילות לגט – ההבחנה בין רצון אישי לבין עילה משפטית מחייבת
מונח עילות לגט מתייחס למקרים שבהם הדין הדתי מכיר בצורך לפרק את הנישואין גם כאשר אחד מבני הזוג מתנגד לגירושין. בניגוד לרצון רגשי או זוגי “להיפרד”, בית הדין הרבני אינו מחייב צד בגט ללא סיבה הלכתית ברורה ומבוססת. לכן ההבחנה בין רצון לסיים את הקשר לבין עילה משפטית מחייבת היא קריטית.
בישראל, יהודים יכולים להתגרש רק דרך בית הדין הרבני. כאשר שני הצדדים מסכימים להתגרש – התהליך בדרך כלל פשוט יותר, ולעיתים אין צורך להוכיח עילות כלל. אך כאשר יש התנגדות, בית הדין בוחן אם קיימת עילה מוכרת שמצדיקה חיוב בגט או לפחות המלצה חזקה לגירושין.
עילת גירושין היא למעשה עוגן משפטי־הלכתי שמסביר לבית הדין מדוע המשך קשר הנישואין הפך לבלתי אפשרי. עילות אלו נשענות על מקורות קדומים, על פסיקה מודרנית ועל הבנה מעשית של יחסי זוגיות במשפט העברי. המשמעות היא שלא כל חוסר התאמה או ריחוק רגשי יוצרים עילה לגט, אלא רק נסיבות בעלות משקל ממשי — כגון אלימות, בגידה, הזנחה, הפרת חובות נישואין, מחלות קשות ועוד.
לכן לפני פתיחת תיק גירושין חד־צדדי, חשוב להבין מהי עילה מוכרת, מהן הראיות הנדרשות, ואיך בתי הדין מפרשים כל עילה בהתאם לנסיבות החיים.
עילות לגט בהלכה – מהמקור התלמודי ועד הפסיקה המודרנית
כדי להבין כיצד נקבעות עילות לגט כיום, צריך להכיר את מקורותיהן. עוד במסכת גיטין בתלמוד נידונה השאלה באילו מצבים ניתן לכפות גירושין, ומחלוקת התנאים שם משרטטת גישות שונות ליחסי זוגיות, מחויבות ומשבר נישואין.
- בית שמאי – רק “דבר ערווה”
לפי גישת בית שמאי, גירושין מוצדקים רק במקרה של דבר ערווה – כלומר התנהגות מינית חמורה או בגידה. זוהי הגישה המצמצמת ביותר, ולמעשה מחייבת פגם מוסרי־מהותי כדי לפרק את הקשר.
- בית הלל – גם התנהלות פוגענית או פגיעה מהותית בקשר
בית הלל מרחיבים את מושג העילה: גם אם האישה “קילקלה תבשילו”, זו יכולה להיות אינדיקציה לאי־מסוגלות להמשך נישואין תקינים. כמובן, לא מדובר בתבשיל עצמו, אלא במשל רחב שמייצג הידרדרות, זלזול או אווירה מתוחה ומתמשכת בבית.
גישה זו יצרה את הבסיס לקטגוריה של עילות התנהגותיות – לא רק פגם מוסרי, אלא גם פגיעה חמורה באיכות הקשר הזוגי.
- רבי עקיבא – ניתן לגרש גם מתוך חוסר התאמה עמוק
רבי עקיבא מציג גישה רחבה עוד יותר: גם אם “מצא אחרת נאה הימנה”, כלומר אם נוצר נתק עמוק בין בני הזוג, הדבר יכול להצדיק גירושין.
כיום לא מיישמים גישה זו במובן המילולי, אך עקרון “מאיס עליי” מבוסס עליה – מצבים שבהם אדם חש דחייה עמוקה, שאינה נפתרת באמצעים אחרים.
- מה המשמעות כיום?
בתי הדין הרבניים אינם פוסקים על פי נוסחי המשנה בלבד, אלא מאמצים פרשנות מודרנית שמאזנת בין המקורות לבין מציאות החיים:
- הם מכירים בעילות אובייקטיביות כמו מחלות, עקרות או התמכרויות.
- הם מכירים בעילות התנהגותיות כמו אלימות, השפלה, בגידה או הפרת חובות הנישואין.
- הם דורשים ראיות, התאמה בין העילה לנסיבות, ולעיתים “מכלול התנהגויות” ולא אירוע בודד.
- גישה מודרנית לעילות – בין הלכה למציאות זוגית
ההלכה נתנה את היסודות. בתי הדין מפעילים את הסמכות בפועל:
- עילה מוגדרת לאט־לאט באמצעות פסיקה מצטברת.
- יש הבדלים בין עילות של גבר לעילות של אישה (נושא שיורחב בחלקים הבאים).
- השיקול המרכזי כיום הוא האם הקשר “אינו בר־קיימא”, ומהי אחריותו של כל צד למצב זה.
התוצאה: מערכת העילות כיום היא שילוב של מסורת עתיקה והבנה משפטית מודרנית — מה שהופך את הנושא למורכב אך גם גמיש יותר ממה שנהוג לחשוב.
עילות גט לאישה נגד הבעל – מתי בית הדין מחייב את הבעל להתגרש?
כאשר אישה מבקשת להתגרש ללא הסכמת הבעל, בית הדין הרבני בוחן האם קיימות עילות גט שמצדיקות חיוב בגירושין או לפחות המלצה חזקה לגט. ההלכה מכירה בעילות מגוונות, חלקן מבוססות על התנהגות פוגענית וחלקן על נסיבות רפואיות או כלכליות. להלן העילות המרכזיות, כפי שהן מופיעות בפסיקה העדכנית ובספרות ההלכתית:
- אלימות פיזית, מילולית או נפשית
אלימות – מכל סוג – נחשבת לאחת העילות המובהקות ביותר.
כאשר האישה מוכיחה כי בעלה פוגע בה באופן מתמשך, בית הדין רשאי לחייב את הבעל בגט, ולעיתים אף להטיל עליו סנקציות.
ראיות מקובלות כוללות תיעוד רפואי, תלונות במשטרה, עדויות שכנים, תיעוד התכתבויות וצווי הגנה.
- בגידה של הבעל (“רועה זונות”)
כאשר האישה מוכיחה כי בעלה מנהל מערכת יחסים מחוץ לנישואין, הדבר מהווה עילה מוצקה לגט.
בתי הדין נוטים לראות בבגידה התנהגות שמפרקת את יסודות הנישואין, ובמקרים רבים היא מובילה לחיוב בגירושין ולשיקולים נוספים כמו פגיעה בזכאות הבעל לכתובה.
- אי־פרנסה והזנחה כלכלית
על פי הדין העברי, הבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו.
כאשר הוא אינו עובד, מסרב לפרנס, מבזבז כסף או מטיל על האישה עול כספי בלתי אפשרי – זו עילה לגט.
הוכחות נפוצות: דפי בנק, תלושי שכר, מסמכי חובות והתכתבויות המעידות על הזנחה כלכלית.
- סירוב לקיים יחסי אישות
יחסי אישות מוגדרים כחלק מרכזי בחיי הנישואין.
כאשר בעל מסרב לאורך זמן, ללא הצדקה רפואית או מוסרית, הדבר מהווה עילה מוכרת לגט.
במקרים מסוימים קיימת גם עילה של “יחסי אישות מתוך כפייה”, שמהווה עילה חמורה עוד יותר.
- התמכרויות – סמים, אלכוהול, הימורים או התנהגות מסכנת
התמכרות פוגעת ביציבות המשפחה ועלולה ליצור מצב שבו האישה והילדים חיים תחת חוסר ביטחון או סכנה.
בתי הדין מתייחסים ברצינות רבה להתמכרות שאינה מטופלת, במיוחד כאשר היא מלווה בחובות, חוסר תפקוד או אלימות.
- מומים ומחלות שהתגלו לאחר הנישואין
ההלכה מכירה בכך שמחלות פיזיות או נפשיות קשות, שהופכות את חיי הנישואין לבלתי אפשריים, עשויות לשמש עילה.
הדגש הוא על מחלות שגורמות לפגיעה בתפקוד היומיומי, חוסר יציבות או סכנה.
- נטישה או היעדרות ממושכת מהבית
כאשר בעל עוזב את הבית לפרקי זמן משמעותיים, מפסיק לתקשר או נמנע מכל אחריות משפחתית – הדבר מהווה עילה ברורה.
עילות גט לגבר נגד האישה – מתי ניתן לחייב אישה להתגרש?
הדין העברי מכיר גם במקרים שבהם הגבר רשאי לדרוש גט ללא הסכמת האישה — אם ישנן עילות מוכרות המוכיחות שהמשך הנישואין אינו אפשרי. להלן העילות העיקריות כפי שהן מופיעות בפסיקה ובספרות ההלכתית:
- בגידה או חשד מבוסס לבגידה
בגידה של אישה נחשבת לעילה חמורה, מכיוון שלפי ההלכה היא מפקיעה חלק מהיסודות הבסיסיים של הנישואין.
במקרים שבהם הבעל מוכיח בגידה ברמה גבוהה של ודאות – בית הדין עשוי לחייב את האישה בגט.
- פריצות והפרת דת יהודית
הפרת דת כוללת התנהגות שנתפסת כמנוגדת לנורמות ההלכתיות, למשל:
- קיום קשרים אינטימיים חשודים
- התנהגות פרובוקטיבית שמערערת את אמון הבעל
- סירוב לשמירה על כללי צניעות בסיסיים במסגרת ההלכה
היות שמדובר בקטגוריה רחבה, בתי הדין נזהרים ומחייבים הצגת ראיות משמעותיות.
- סירוב לקיים יחסי אישות
בהלכה, סירוב יזום ומתמשך מצד האישה לקיים יחסי אישות מהווה עילה לגט.
אם הסירוב אינו מוסבר רפואית או נפשית, אלא משמש כאמצעי ענישה או שליטה – בית הדין יכול לקבוע שמדובר במרידה.
- מרידה (“מאיס עליי” או “בעיניי אינה כדרך נשים”)
ישנם שני סוגי מרידה:
- מרידה של האישה בבעל (סירוב לחובות נישואין בסיסיים)
- מרידה רגשית עמוקה (“מאיס עליי”), שבה האישה טוענת דחייה מוחלטת מהבעל ללא רצון לשיקום
כאשר מדובר במרידה הלכתית מוכחת – היא עשויה להוות עילה לחיוב בגט.
- מחלות קשות או מומים שהתגלו לאחר הנישואין
במקרים נדירים, מחלות או מומים חמורים – פיזיים או נפשיים – שמונעים חיי זוגיות בסיסיים יכולים לשמש עילה לגט עבור הגבר.
בתי הדין בוחנים בקפדנות מצבים אלה כדי לא לוותר על שיקולי צדק ורחמים.
- התנהגות פוגענית או מזיקה
גם התנהגות אגרסיבית מצד האישה – אלימות מילולית קשה, השפלה או הורדת ערך מתמשכת – עשויה להוות עילה.
הוכחות כוללות תיעוד, עדים ותכתובות.
גירושין בהסכמה לעומת גירושין ללא הסכמה – איך זה משפיע על הצורך בעילה?
הליך גירושין יכול להתנהל בשתי דרכים שונות לחלוטין: גירושין בהסכמה או גירושין חד־צדדיים. ההבדל ביניהם משפיע באופן ישיר על משמעותן של עילות לגט, על היקף הראיות הדרושות, ועל משך ההליך המשפטי כולו.
- גירושין בהסכמה – כאשר שני הצדדים מסכימים להתגרש
כשהתביעה מוגשת בהסכמה, עילת הגירושין כמעט ואינה נדרשת.
הסיבה לכך פשוטה: אין צד שצריך "לשכנע" את בית הדין שהנישואין אינם תקינים, ולכן בית הדין מאפשר להמשיך לטקס הגט בתנאי שיש הסכמה מלאה על:
במקרים כאלה ההליך קצר משמעותית, ולעיתים מסתיים תוך מספר שבועות.
חשוב לציין שבתי הדין מעודדים הסכמות – משום שהן מונעות סרבנות, ומקטינות את הפגיעה בילדים.
- גירושין ללא הסכמה – כאשר צד אחד מתנגד לגט
אם אחד מבני הזוג מחליט לסרב, בית הדין יבחן האם קיימת עילה מוכרת שמצדיקה חיוב בגט.
כאן מתחילה המורכבות:
מי שמבקש גירושין צריך להוכיח, באמצעות ראיות או עדויות, שהמשך הקשר אינו אפשרי.
בין העילות המרכזיות שבתי הדין נוטים לקבל בתיקים שבהם יש התנגדות:
- אלימות פיזית או נפשית
- בגידה
- הזנחה כלכלית
- התמכרות שפוגעת בתפקוד המשפחתי
- הימנעות מוחלטת מחובות הנישואין
- נטישה ממושכת
3. “המלצה לגט”, “חיוב בגט” ו“כפיית גט” – ההבדל ביניהם
בתי הדין אינם קובעים רק "כן" או "לא". יש מדרגות שונות של קביעות:
- המלצה לגט: בית הדין קובע שראוי להתגרש, אך אינו מחייב.
- חיוב בגט: נקבעת עילה מוכחת שמצדיקה חיוב ממשי. אי־ציות עלול להוביל לסנקציות.
- כפיית גט: מצבים נדירים, לרוב בעילות ברורות מאוד כמו אלימות קשה, בגידה או נטישה מוחלטת.
המשמעות המעשית: ככל שהעילה מוכחת וחמורה יותר – כך גדל הסיכוי לקבל “חיוב בגט”.
- דוגמה רלוונטית מהפסיקה
במקרה שבו אישה ביקשה גט עקב התמכרות קשה של בעלה לסמים, אך הבעל טען שהוא “בטיפול”, בית הדין בחן תיעוד רפואי, עדויות שכנים וחוות דעת של עובדים סוציאליים. התוצאה: חיוב בגט, משום שההתמכרות הובילה להזנחה, אלימות מילולית וחוסר תפקוד.
- מה זה אומר למי ששוקל לפתוח תיק חד־צדדי?
ההבנה המעשית היא שהכוח בתיק חד־צדדי תלוי ביכולת להוכיח את העילה — ולא בעוצמת הרצון להיפרד.
לכן, בחלק הבא יופיע “ארגז כלים” שימושי לאיסוף ראיות.
ראיות לעילות גירושין – מה באמת נחשב הוכחה?
אחד המרכיבים החשובים ביותר בתיקים המבוססים על עילות לגט הוא איסוף הראיות. בתי הדין הרבניים נזהרים מאוד לפני שהם מחייבים בגט, במיוחד כאשר אחד הצדדים מתנגד. לכן הראיות הן הכלי המרכזי שמאפשר לשכנע שהעילה אמיתית, מבוססת ומשקפת מציאות שאינה מאפשרת חיים תקינים.
להלן פירוט מקצועי ומעשי של סוגי הראיות הנדרשות לעילות שונות — בהתאם למה שעולה מהפסיקה ומהתכנים של המתחרים שבחנו.
- ראיות לאלימות (פיזית, נפשית או מילולית)
אלימות היא אחת העילות החזקות ביותר, אך גם אחת המורכבות להוכחה, משום שהיא מתרחשת לרוב בחדרי חדרים.
ראיות קבילות כוללות:
- מסמכים רפואיים לאחר אירועים אלימים
- תלונות במשטרה
- צווי הגנה (למשל: צו הרחקה)
- תיעוד מצולם או מוקלט
- עדויות שכנים/קרובי משפחה
- התכתבויות שבהן יש הודאה או רמז מפליל
במקרים שבהם יש גם דיווחים של ילדים או אנשי מקצוע (למשל גננות או פסיכולוגים), אלה עשויים לחזק משמעותית את העילה.
- ראיות לאי־פרנסה והזנחה כלכלית
במקרים של בעל שאינו זן ואינו מפרנס:
הראיות המרכזיות הן:
- דפי חשבון שמראים חוסר יציבות
- חובות המצטברים ללא אחריות
- תלושי שכר שמצביעים על חוסר עבודה רציף
- מסמכים המעידים על סירוב לעבוד
- הודעות שמוכיחות שהעול הכלכלי נפל על האישה
בתי הדין בוחנים האם ההזנחה עקבית, ומהי השפעתה על תנאי החיים בבית.
- ראיות לבגידה מצד אחד מבני הזוג
בנושא בגידה, בתי הדין דורשים רמת הוכחה גבוהה, אך לא בהכרח “הוכחה מלאה”.
ראיות רלוונטיות כוללות:
- תכתובות אינטימיות
- תמונות או סרטונים
- הודאות חלקיות מצד בן הזוג
- עדויות של צד שלישי
- חשבוניות או מסמכים המעידים על שהייה משותפת
הם אינם דורשים הוכחה פיזית למגע, אלא בעיקר “נסיבות המעידות על מערכת יחסים”.
- ראיות לסירוב יחסי אישות
אחת העילות הנפוצות אך הקשות לתיעוד.
אפשרויות החיזוק כוללות:
- פניות לטיפול זוגי
- תיעוד התכתבויות בין בני הזוג
- חוות דעת מקצועיות (מטפל זוגי/מיני)
- פרוטוקולים של מפגשי ייעוץ
המטרה: להוכיח סירוב עקבי שמוביל לניתוק מלא.
- ראיות להתמכרות
התמכרות – לסמים, אלכוהול או הימורים – דורשת תיעוד רפואי או ראיות להתנהגות מסכנת.
ראיות אפשריות:
- מסמכי אשפוז או טיפול
- אישורים מגופים טיפוליים
- דוחות משטרה
- תיעוד על חובות גדולים שנצברו
- עדויות על התפרצויות או אובדן שליטה
בתי הדין נוטים להחמיר כאשר ההתמכרות פוגעת בילדים.
- ראיות לנטישה או היעדרות ממושכת
היעדרות מתמשכת מהבית ללא הצדקה יכולה להיות עילה חזקה.
בין הראיות המקובלות:
- רישומי שהות (לדוגמה: בעל שגר תקופות ארוכות אצל בן משפחה אחר)
- תכתובות שמוכיחות התנתקות מלאה
- תיעוד של חוסר תרומה כלכלית או מעורבות הורית
בית הדין מחפש דפוס, לא אירוע חד־פעמי.
- מה לא נחשב ראיה?
- חדירה לא חוקית לפרטיות (למשל פריצה למייל)
- הקלטות לא חוקיות
- תיעוד שבוצע תוך עבירה פלילית
- צילומים שהושגו תוך הסגת גבול
התנהלות כזו עשויה להחליש את התיק ואף לגרום לסיבוכים משפטיים.
- טיפ פרקטי חשוב: בניית “תיק עילה” מראש
אחד הדברים שחסרים אצל רוב המתחרים הוא הסבר מסודר על בניית תיק ראיות.
לכן כדאי:
- לתעד כל אירוע בזמן אמת
- לשמור שיחות, תצלומים והודעות
- להיעזר בעו"ד כדי לדעת מה מותר ומה לא
- להכין “קו נרטיבי” ברור: מה קרה, מתי, ואיך זה השפיע על חיי הנישואין
תיק ראיות חזק יכול להיות ההבדל בין תביעה שנדחית לבין חיוב בגט.
עילות לגט וסרבנות גט – מתי ניתן לחייב או לכפות גירושין?
אחת הסוגיות הרגישות ביותר בדיני המשפחה בישראל היא סרבנות גט — מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב להתגרש למרות שהקשר אינו בר־קיימא. כאן נכנסת לתמונה שאלת העילות: האם קיימת עילה חזקה מספיק שמאפשרת לבית הדין לא רק להמליץ על גירושין, אלא לחייב ואפילו לכפות גט.
- “המלצה לגט” – כאשר בית הדין רואה שאין עתיד לנישואין
במצבים של ריחוק קיצוני, מתחים מתמשכים או אי־תפקוד במשק הבית, בית הדין עשוי להוציא “המלצה לגט”.
ההמלצה אינה מחייבת, אך היא איתות ברור שמבחינה הלכתית הקשר הגיע לסיומו.
- “חיוב בגט” – כאשר קיימת עילה מוצקה
כאשר העילה מוכחת היטב, בית הדין רשאי לחייב את הצד המסרב.
עילות שמובילות לחיוב:
- אלימות מתועדת
- בגידה מוכחת
- התמכרות קשה
- הזנחה כלכלית חמורה
- סירוב מוחלט לקיום יחסי אישות
- נטישה ממושכת
במקרים אלה בית הדין מצפה מהצד המסרב לבצע את הגט באופן מיידי.
- “כפיית גט” – סנקציות חזקות נגד סרבן או סרבנית
כפיית גט היא חריגה ונעשית רק במקרים קיצוניים שבהם לא נותר ספק שהמשך הנישואין בלתי אפשרי.
הסנקציות האפשריות כוללות:
- עיכוב יציאה מהארץ
- שלילת רישיון נהיגה
- הגבלות בנקאיות ואשראי
- קנסות
- מאסר (נדיר, אך קיים במצבים חמורים)
השיקול המרכזי: הגנה על הצד הנפגע ומניעת עיגון ממושך.
- תביעת נזיקין נגד סרבן גט
בעשור האחרון התפתחה מגמה בפסיקה המאפשרת לצד הנפגע לתבוע פיצויים על נזק נפשי וכלכלי שנגרם כתוצאה מסרבנות גט.
תביעה כזו יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים.
- דוגמה רלוונטית
במקרה שבו גבר סירב לתת גט במשך ארבע שנים, למרות עילת אלימות מתועדת, בית הדין הוציא חיוב חד־משמעי בגט, בצירוף איום בסנקציות משמעותיות. לאחר מכן הגבר מסר גט, ובית המשפט פסק פיצוי לאישה בגין הנזק שנגרם לה בתקופת העיגון.
- המשמעות המעשית
המסר ברור:
כאשר קיימת עילה מבוססת – בית הדין הרבני מוכן להתערב, ואף להפעיל כוח משמעותי כדי למנוע עוול.
לכן החלק הבא עוסק בהבנת ההשפעה האסטרטגית של בחירת העילה על יתר מרכיבי ההליך.
בחירת עילת גירושין בהיבט אסטרטגי – איך עילות לגט משפיעות על רכוש, כתובה ומזונות
בחירה נכונה של עילת גירושין היא צעד אסטרטגי ראשון וחשוב. היא משפיעה לא רק על עצם קבלת הגט — אלא גם על תוצאות נלוות כמו כתובה, מזונות, חלוקת רכוש, ואפילו על זהות הערכאה שתדון בתיק (בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה).
- השפעת עילת הגירושין על תשלום כתובה
כאשר העילה מוצדקת ומופנית נגד הבעל (למשל בגידה או אלימות), בית הדין נוטה לפסוק לאישה את מלוא הכתובה ואף תוספת כתובה.
לעומת זאת, כאשר האישה יוזמת את הפירוד ללא עילה מוכחת — ייתכן שתפסיד את זכותה לכתובה.
- קשר בין עילת הגירושין למזונות אישה
עילות כמו “עוברת על דת”, בגידה או מרידה עשויות לשלול מזונות אישה.
מנגד, אם העילה היא התנהגות חמורה של הבעל (אי־פרנסה, אלימות), המזונות עשויים להינתן ביתר קלות.
- איך עילות משפיעות על חלוקת הרכוש?
לרוב, חלוקת רכוש נעשית לפי חוק יחסי ממון ולא לפי ההלכה.
עם זאת, בתי הדין הרבניים נוטים במקרים קיצוניים להשתמש בעילה כדי להשפיע על איזון המשאבים, למשל:
- הפחתת חלקו של בן זוג שפעל בחוסר תום לב
- התחשבות בנזקים שנגרמו לצד הנפגע
- הקשחת תנאים בהסכמי פירוד
- בחירת פורום – בית דין או בית משפט?
זהו אחד ההיבטים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר:
- בית הדין הרבני נוטה להתייחס לעילות באופן נרחב וערכי, ומעניק משקל גבוה לסיבות הפירוד.
- בית המשפט למשפחה פחות מתעניין בעילות המוסריות ויותר בהיבטים רכושיים, משמורתיים ונזיקיים.
עילה חזקה (כגון בגידה מתועדת או אלימות) יכולה להוות יתרון משמעותי בהליך בבית הדין.
- דוגמה אסטרטגית נפוצה
אישה שנפגעה מאלימות ומחזיקה תיק ראיות חזק — תעדיף לרוב לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני, שם לעילה יש משקל רב לצורך חיוב בגט ולזכאות לכתובה.
לעומת זאת, במקרה שבו אין עילה חזקה אך יש מחלוקת רכושית משמעותית — כפתיחה בבית המשפט למשפחה עשויה להיות צעד נכון יותר.
- מסקנה פרקטית
המשמעות האמיתית של עילות גירושין אינה רק הלכתית.
הן כלי אסטרטגי שמסייע לעצב את כל מהלך התיק:
מהפורום שבו יתנהל, דרך חלוקת הרכוש ועד תוצאות סופיות במישור הכלכלי והמשפחתי.
זקוקים לייעוץ אישי בנושא גירושין או עילות לגט?
אם אתם מתמודדים עם רצון להתגרש, סרבנות גט או קונפליקט מורכב שמערב עילות, זכויות, ילדים ורכוש — חשוב לקבל ייעוץ משפטי מדויק, אמין ואסטרטגי.
עו"ד רן רייכמן – מהמובילים בישראל בדיני משפחה, ירושות וצוואות
עו"ד רן רייכמן הוא מהשמות הבולטים והמשפיעים בישראל בתחום דיני המשפחה. עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה, הוא נחשב לאחד המומחים הבכירים להתמודדות עם תיקי גירושין, סכסוכי ירושה, בדיקת כשירות, עילות לגט, פסילת צוואות וניהול עיזבונות מורכבים.
במשך השנים ניהל עו"ד רייכמן אלפי תיקים — מגירושין סבוכים ועד עיזבונות של מיליוני שקלים — והוביל מהלכים משפטיים שהשפיעו על הפסיקה בישראל.
לקוחותיו נהנים מליווי אישי, דיסקרטי ורגיש, לצד אסטרטגיה משפטית חדה, יכולת ליטיגציה גבוהה ואחוזי הצלחה מרשימים.
משרדו מטפל בין היתר ב:
- גירושין מורכבים ועילות גירושין
- סרבנות גט וסנקציות
- סכסוכי ירושה ופסילת צוואות
- בדיקת זיופי מסמכים והשפעה בלתי הוגנת
- הסכמי ממון ותכנון רכוש עתידי
- ניהול עיזבונות וצווי ירושה
רוצים להבין את הזכויות שלכם ולדעת מהי הדרך הנכונה עבורכם?
נשמח לעזור.
צרו קשר ותוכלו לקבל ייעוץ מקיף, דיסקרטי, מקצועי ואישי — שיאפשר לכם לקבל החלטות נכונות, לבנות אסטרטגיה מדויקת, ולנווט את חייכם המשפחתיים והמשפטיים בביטחון מלא.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא עילות לגט
- מה המשמעות של עילת גירושין?
עילת גירושין היא סיבה הלכתית־משפטית שבית הדין הרבני מכיר בה כבסיס מחייב לפירוק הנישואין כאשר אין הסכמה בין בני הזוג.
- האם עילות לגט נדרשות גם כאשר שני הצדדים מסכימים להתגרש?
בדרך כלל לא. כאשר יש הסכמה הדדית, בית הדין אינו דורש להוכיח עילה כלשהי, אלא רק מוודא שההסכם נערך בהבנה ושאין כפייה.
- מהן העילות הנפוצות ביותר שמאפשרות לחייב בגט?
העילות המרכזיות הן אלימות פיזית או נפשית, בגידה, נטישה, הזנחה כלכלית, התמכרויות קשות וסירוב מוחלט לקיום חיי זוגיות תקינים.
- האם בגידה מהווה עילה ברורה לגירושין?
כן. בגידה נחשבת עילה חזקה, ובמקרים רבים מובילה לחיוב בגט ואף להשפעות על זכויות כלכליות.
- האם אלימות מילולית יכולה להיחשב עילה?
כן. אלימות מילולית קשה ומתמשכת עשויה להיחשב כפגיעה חמורה ולשמש בסיס לדרישת גט.
- מה נחשב הוכחה לעילה?
תיעוד רפואי, תלונות במשטרה, עדויות עדים, התכתבויות, דוחות טיפוליים וראיות נסיבתיות — הכול בהתאם לעילה הנטענת.
- האם התמכרות היא עילה לגירושין?
התמכרות לסמים, אלכוהול או הימורים יכולה להיות עילה, במיוחד כאשר היא פוגעת בכלכלת הבית או בביטחון המשפחה.
- האם סירוב לקיים יחסי אישות הוא עילה מוכרת?
כן. הימנעות ממושכת מיחסי אישות ללא הצדקה רפואית או נפשית עשויה להיחשב עילה מחייבת.
- האם גבר ואישה זכאים לעילות זהות?
לא. חלק מהעילות משותפות, אך אחרות שונות בהתאם לדין ההלכתי. לדוגמה, בגידת אישה נחשבת חמורה יותר מבחינה הלכתית.
- מה קורה אם אין עילה מספקת?
במקרה של היעדר עילה, בית הדין עשוי לדחות את התביעה ולהמליץ לצדדים לנסות גישור, טיפול או שיח זוגי.
- האם ניתן לחייב גט על בסיס “מאיס עליי” בלבד?
טענת “מאיס עליי” עשויה להילקח בחשבון, אך לרוב אינה מספיקה לחיוב בגט ללא ראיות נוספות שמוכיחות את חוסר היכולת להמשיך בנישואין.
- האם אפשר לכפות גט?
כפייה נדירה ומתרחשת רק במקרים חמורים במיוחד, כמו אלימות קשה, בגידה ברורה או נטישה מוחלטת.
- מהי סרבנות גט?
סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב להתגרש למרות קיומה של עילה. במקרה כזה ניתן להטיל הגבלות ואף להגיש תביעת נזיקין.
- האם עילות גירושין משפיעות על זכויות רכושיות?
לעיתים כן. במקרים חמורים בתי הדין עשויים להתחשב בהתנהגות הצדדים בהחלטות הנוגעות לכתובה, מזונות ולעתים בהיבטים כלכליים נוספים.
- האם כדאי להיעזר בעורך דין כאשר טוענים לעילה?
בהחלט. הצגת עילה דורשת הוכחות, ידע הלכתי ומיומנות משפטית. ייצוג מקצועי עשוי להשפיע משמעותית על תוצאות ההליך.