כתובה מהעיזבון – זכויות, סכומים, טעויות נפוצות ואיך פועלים נכון

מהי כתובה ומה המשמעות שלה כאשר הבעל הולך לעולמו?

הכתובה היא אחד המסמכים המשפטיים החשובים ביותר בזוגיות היהודית – אך רבים לא מבינים את משמעותה האמיתית עד לרגע שבו מתעוררת השאלה מה דינה לאחר שהבעל נפטר. למרות שמעמדה נתפס לעיתים כטקסי בלבד, בפועל הכתובה היא התחייבות כספית ברורה, שחלה על העיזבון במקרה שבו הבעל הולך לעולמו לפני אשתו.

כאשר מדברים על כתובה מהעיזבון, הכוונה היא לכך שסכום הכתובה הופך לחוב שמוטל על העיזבון בדיוק כמו כל חוב אחר שהמנוח התחייב אליו בחייו. כלומר, בטרם יחולקו נכסי הירושה בין היורשים – יש להסדיר את סכום הכתובה.

מה כולל חוב הכתובה?

חוב הכתובה מורכב משני חלקים:

1. עיקר כתובה – הסכום הבסיסי הקבוע על פי דין.
2. תוספת כתובה – כל סכום נוסף שהבעל התחייב אליו מרצונו.

שני החלקים הללו מחייבים גם במוות, והם אינם "נעלמים" בשל העובדה שהזוג לא ביקש להתגרש.

למה הכתובה עדיין מחייבת במקרה של פטירה?

הכתובה נועדה מלכתחילה להבטיח את ביטחונה הכלכלי של האישה במקרה שהנישואין מסתיימים – בין אם בגירושין ובין אם בעקבות פטירה. כאשר הבעל נפטר, האלמנה עלולה להישאר ללא מקור הכנסה משמעותי, והכתובה משמשת כלי להבטחת עתידה הכלכלי.

בנוסף, הדין העברי והפסיקה האזרחית בישראל רואים בכתובה מסמך בעל תוקף משפטי, ולכן בתי הדין וגם בתי המשפט מכירים בה כחוב תקף לחלוטין.

הקשר בין הכתובה לעיזבון

סכום הכתובה משולם מהעיזבון לפני חלוקת הירושה. משמעות הדבר היא שהיורשים אינם יכולים לחלק את נכסי המנוח לפני שמוסדרים חובותיו – כולל הכתובה. במקרים שבהם העיזבון קטן והכתובה גבוהה, יכול להתקבל מצב שבו סכום הכתובה "אוכל" חלק משמעותי מהירושה, ולעיתים אף את כולה.

לכן, הבנת מעמד הכתובה בהקשר של העיזבון חשובה לא רק לאלמנה – אלא גם לילדים, ליורשים אחרים ולמי שמעורב בהליך ירושה.

 

כתובה מהעיזבון – מתי האלמנה זכאית ומתי לא?

אחת השאלות המרכזיות שעולות לאחר פטירת הבעל היא האם האלמנה זכאית באופן מלא לתשלום כתובה מהעיזבון, או שמא יש מצבים שבהם הזכאות מצטמצמת או נשללת. הבנת הכללים חשובה מאוד, משום שבמקרים מסוימים היורשים מבקשים להתנגד לתשלום, ומציגים טענות שעלולות להשפיע על תוצאת ההליך.

מצבים שבהם האלמנה זכאית לכתובה מהעיזבון

ברוב המקרים האלמנה זכאית באופן מלא. בעיקר:

1. נישואין תקינים ללא עילות לשלילת כתובה.
2. היעדר סכסוך זוגי משמעותי לפני הפטירה.
3. חיים משותפים עד יום הפטירה, ללא עדויות להתנהגות הפוגעת בזכויות הכתובה.
4. אין קביעה של בית הדין על שלילת כתובה מחיי הנישואין.

במקרים כאלה בית הדין הרבני כמעט תמיד יכיר בזכותה המלאה של האלמנה לקבל את מלוא סכום הכתובה מהעיזבון.

מתי הזכאות עלולה להצטמצם או להישלל?

יש מספר עילות הלכתיות, המבוססות בעיקר על התנהגות האישה במהלך הנישואין. בתי הדין הרבניים הם שמבררים אותן, גם כאשר מדובר בתביעה של כתובה מהעיזבון ולא בגירושין.

העילות השכיחות ביותר הן:

1. מרידה – סירוב לקיים חיי אישות ללא עילה מוצדקת.
2. עזיבת הבית ללא הצדקה.
3. התנהגות פוגענית או קשה שפוגעת בקיום הנישואין.
4. בגידה – אחת העילות המשמעותיות ביותר לשלילת כתובה.

חשוב להבין: גם אם התנהגות כזו התרחשה שנים לפני הפטירה, בית הדין עשוי להתחשב בה כאשר הוא בוחן את הזכאות לכתובה מהעיזבון.

טענות נפוצות של יורשים

במקרים רבים היורשים – ובעיקר ילדים מנישואין קודמים – טוענים לשלילת כתובה מהסיבות הבאות:

1. נתק בין המנוח לאלמנה.
2. טענות על מריבה או פרידה זמנית בעבר.
3. סכום כתובה "מוגזם" שאינו משקף את המציאות.

עם זאת, טענות אלה אינן תמיד מתקבלות. בית הדין בוחן כל מקרה לגופו ודורש הוכחות ברורות.

שורה תחתונה

הזכאות לכתובה מהעיזבון אינה אוטומטית – אך ברוב המקרים היא מוכרת. כאשר יש מחלוקת, ההכרעה מתבססת על העובדות ועל מה שהתרחש במהלך הנישואין, ולא על רושם ראשוני או על רצון היורשים לצמצם את חלקה של האלמנה.

 

מה ההבדל בין תביעת כתובה בגירושין לבין תביעת כתובה מהעיזבון?

למרות שמדובר באותו מסמך – הכתובה – ההליך המשפטי, הסכומים והעקרונות שמשפיעים על הזכאות שונים משמעותית בין תביעת כתובה בגירושין לבין תביעת כתובה מהעיזבון לאחר פטירת הבעל. ההבנה של ההבדלים הללו חשובה מאוד, משום שהיא משפיעה באופן ישיר על הסכום שהאלמנה עשויה לקבל, על בחירת הפורום המשפטי ועל האופן שבו מנוסחת התביעה.

הבסיס המשפטי: גירושין מול פטירה

בגירושין, הכתובה נבחנת כחלק מהליך פירוק הנישואין, והיא תלויה בהתנהגות בני הזוג לאורך החיים המשותפים. במקרה של פטירה, לעומת זאת, הכתובה נבחנת כחוב של המנוח, ללא קשר לרצון לפרק את הקשר. לכן, בתביעת כתובה מהעיזבון, בית הדין מתמקד פחות בסכסוכים המאוחרים ויותר בשאלה אם התקיימו עילות ממשיות לשלילת הכתובה.

הצמדה ושיערוך הכתובה

זהו אחד ההבדלים המרכזיים בין שני המצבים:

1. בגירושין: ברוב המקרים סכום הכתובה אינו מוצמד למדד ונשאר כפי שנכתב במסמך לפני שנים רבות.
2. בפטירה: בתי הדין נוטים להצמיד את סכום הכתובה למדד, ולעיתים אף לשערך אותה כך שישקף את ערכה הריאלי כיום.

במילים אחרות: במקרים רבים תביעת כתובה מהעיזבון עשויה להיות שווה יותר מתביעת כתובה בעת גירושין, במיוחד כאשר עברו עשרות שנים מאז הנישואין.

השפעת היחסים בין בני הזוג

בהליכי גירושין, טענות על התנהגות בעייתית במהלך הנישואין עשויות להשפיע דרמטית על סכום הכתובה ואף לשלול אותה. לעומת זאת, בתביעת כתובה מהעיזבון, הדגש קטן יותר. כל עוד הזוג חי יחד עד לפטירה ולא קיימות ראיות משמעותיות לעילות הלכתיות, האלמנה בדרך כלל זכאית לסכום הכתובה.

עם זאת, אם היו פרידות ממושכות, בגידה או עזיבת הבית, בית הדין כן יכול להתחשב בכך גם במקרה של פטירה.

השפעה על היורשים ועל חלקם בעיזבון

תביעת כתובה בגירושין משפיעה רק על בני הזוג. אבל תביעת כתובה מהעיזבון משפיעה ישירות על היורשים:

1. סכום הכתובה יורד מהעיזבון לפני החלוקה.
2. במקרים מסוימים, הכתובה "אוכלת" חלק משמעותי מהירושה, ולעיתים כולה.

לכן, בתביעות כתובה מהעיזבון נוצרות לעיתים מחלוקות בין האלמנה לבין הילדים – במיוחד במערכות יחסים מורכבות או בפרק ב'.

סיכום

הכתובה היא אותה כתובה – אבל ההשפעה שלה שונה לחלוטין. בתביעת כתובה מהעיזבון יש פוטנציאל גבוה יותר לקבלת סכום משמעותי, וההתמודדות המשפטית משתנה בהתאם לעובדה שמדובר בחוב שהמנוח השאיר אחריו ולא בהליך של פירוק זוגיות.

כתובה מול ירושה – מה קודם למה? (דוגמאות מספריות ברורות)

אחד הנושאים החשובים ביותר – ולעיתים גם המבלבלים ביותר – הוא היחס בין כתובה מהעיזבון לבין חלוקת הירושה. במקרים רבים האלמנה חוששת שהיא "תיקח" מהילדים, והילדים חוששים שהכתובה "תבלע" את חלקם. כדי להבין מה באמת קובע, צריך להכיר את סדר הקדימויות בחוק.

כתובה היא חוב של העיזבון – ולכן קודמת לירושה

על פי הדין, הכתובה נחשבת לחוב מחייב של המנוח. כמו שחוב לבנק או לנושה אחר משולם לפני חלוקת העיזבון, כך גם הכתובה.
כלומר:

קודם משלמים את הכתובה → ורק לאחר מכן מחלקים את יתרת העיזבון בין היורשים.

במקרים מסוימים, סכום הכתובה גבוה מאוד (לדוגמה: סכומים של 500,000 ₪ עד 1,000,000 ₪), ואז חלקם של היורשים קטן משמעותית.

מה קורה כאשר העיזבון קטן והכתובה גדולה?

זהו אחד המצבים הנפוצים שנידונים בבתי הדין. הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש 1 – הכתובה גדולה מהעיזבון

1. סכום כתובה: 1,000,000 ₪
2. שווי העיזבון: 600,000 ₪

במקרה כזה האלמנה יכולה לקבל את כל העיזבון (עד גובה החוב), והיורשים לא יקבלו דבר.

תרחיש 2 – העיזבון גדול והכתובה נמוכה

1. סכום כתובה: 180,000 ₪
2. שווי העיזבון: 1,500,000 ₪

כאן האלמנה תקבל את הכתובה, ויתרת העיזבון תחולק בין היורשים על פי צוואה או צו ירושה.

תרחיש 3 – האם קבלת ירושה מייתרת כתובה?

לפעמים עולה טענה:
"האלמנה כבר קיבלה דירה/נכסים, אז למה מגיעה לה גם כתובה?"
לפי פסיקה קיימת, קבלת נכסים מהעיזבון אינה פוגעת בזכותה לקבל כתובה – אלא אם כן יש נסיבות חריגות או פרשנות משפטית שונה של ההסכמות בין בני הזוג.

השפעת הצוואה על כתובה

גם אם יש צוואה שמנשלת את האישה או מצמצמת את חלקה, ברוב המקרים הכתובה גוברת על הוראות הצוואה.
הסיבה פשוטה: הצוואה קובעת מה יעשה ביתרת העיזבון, ולא בחובות שחלים עליו.

לכן, במקרים של צוואה מורכבת – במיוחד בצוואות הדדיות או בצוואות שנערכו בפרק ב' – חשוב לבדוק כיצד הכתובה משפיעה על הסכם הירושה בפועל.

למה להבין זאת חשוב?

קבלת כתובה מהעיזבון משפיעה ישירות על כל הצדדים: על האלמנה, על ילדיה, על הילדים מנישואין קודמים ועל כל היורשים הפוטנציאליים.
הבנת סדר הקדימויות מסייעת להחליט:

1. האם כדאי להגיש תביעה לכתובה.
2. מה גובה הסכום הריאלי שניתן לקבל.
3. האם כדאי לנסות פתרון מוסכם בין הצדדים.

 

מי יכול לתבוע כתובה מהעיזבון? (אלמנה, יורשי האישה, ילדים מנישואין קודמים)

למרות שהנפוצה ביותר היא תביעת כתובה מהעיזבון המוגשת על ידי האלמנה, ישנם מצבים נוספים שבהם צדדים אחרים רשאים להגיש את התביעה – לעיתים גם שנים לאחר פטירת הבעל. הבנת מי זכאי לתבוע משנה את אופן ניהול ההליך ואת חלוקת העיזבון בפועל.

תביעת כתובה על ידי האלמנה – המקרה השכיח

האלמנה היא התובעת הטבעית:

1. היא זו שנישאה למנוח והכתובה נערכה לטובתה.
2. אין צורך בהוכחת כוונות או הסכמות נוספות – עצם עריכת הכתובה מהווה התחייבות.
3. ברוב המקרים בית הדין מכיר בזכותה, כל עוד אין עילה ברורה לשלילת כתובה.

דוגמה נפוצה:
אלמנה שחיה עם בעלה עשרות שנים, מגישה תביעה לאחר פטירתו כדי להבטיח לעצמה ביטחון כלכלי – במיוחד כאשר חלק מהיורשים הם ילדים מנישואין קודמים המעוניינים לממש דירה או נכסים מהר.

תביעת כתובה על ידי יורשי האישה

פחות מוכר לציבור, אך מוכר היטב בפסיקה:
אם האישה נפטרה לאחר בעלה – יורשיה יכולים לתבוע את הכתובה במקומה.

איך זה עובד?

1. הכתובה היא נכס של האישה.
2. אם האישה נפטרה אחרי הבעל, הכתובה עוברת ליורשיה (לרוב – ילדיה).
3. יורשי האישה רשאים להגיש תביעה נגד עיזבון המנוח כדי לגבות את הסכום.

דוגמה מציאותית (מבוסס על פסקי דין שנידונו בתחרות):
אישה שנישאה בפרק ב’, ובעלה נפטר. זמן קצר לאחר מכן האישה נפטרה גם היא. בנותיה הגישו תביעת כתובה נגד עיזבון בעלה השני, כדי לקבל את תוספת הכתובה שעמדה על מאות אלפי שקלים.

המשמעות היא שתביעת כתובה אינה "מתבטלת" עם פטירת האישה – היא הופכת לחלק מהעזבון שלה.

תביעת כתובה מול יורשים מנישואין קודמים

מקרים של פרק ב’ הם הנפוצים ביותר ליצירת מחלוקות סביב כתובה מהעיזבון, מסיבות ברורות:

1. הילדים מנישואין קודמים חוששים לאבד חלק משמעותי מהירושה.
2. לעיתים התנהל מתח בין האלמנה לבין הילדים עוד בחיי המנוח.
3. במקרים של דירה משותפת, הילדים לעיתים מבקשים למכור אותה מיד, והכתובה עשויה לעכב את התהליך.

בפועל, בית הדין בוחן את התמונה המשפטית – ולא את היחסים הרגשיים. ברוב המקרים, אם אין עילת שלילה, גם נישואין קצרים או יחסים מתוחים אינם שוללים מהאלמנה את זכותה לקבל כתובה.

מתי היורשים אינם יכולים לתבוע?

יש מקרים שבהם התביעה לא תתקבל:

1. כאשר קיימת עילה ברורה לשלילת כתובה.
2. כאשר הוכח שהאישה ויתרה על כתובתה מפורשות (למשל בהסכם ממון).
3. כאשר הכתובה חסרת תוקף משפטי (נדיר אך קיים – בעיקר במקרים של מסמך פגום).

שורה תחתונה

כתובה מהעיזבון אינה נחלתה של האלמנה בלבד. גם יורשיה, ובמקרים נדירים גם בעלי עניין אחרים, יכולים להגיש תביעה מכוח הכתובה. לכן, חשוב לבדוק כל מקרה לגופו – במיוחד בפרק ב’, כאשר האינטרסים מורכבים והשלכות הכתובה משמעותיות.

 

בחירת פורום – בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה?

אחת מנקודות המתח המרכזיות בתביעות כתובה מהעיזבון היא שאלת הסמכות: היכן נכון להגיש את התביעה? האם בבית הדין הרבני, או דווקא בבית המשפט לענייני משפחה? בניגוד לתביעות גירושין, שבהן לבית הדין הרבני יש סמכות ברורה על הכתובה, המצב בתביעת כתובה לאחר פטירה מורכב יותר.

בחירה נכונה של פורום עשויה להשפיע על מהירות ההליך, על הסיכויים לקבל את מלוא סכום הכתובה, ועל היחסים בין האלמנה לבין היורשים.

מתי בית הדין הרבני מוסמך לדון בכתובה מהעיזבון?

לבית הדין הרבני יש סמכות טבעית לדון בכתובה, גם כאשר מדובר בפטירה, אם מתקיים אחד מאלה:

1. התביעה כוללת סוגיות הלכתיות כמו עילות שלילת כתובה.
2. כל הצדדים מסכימים לסמכות הרבנית.
3. קיימת כבר תביעה קודמת בבית הדין שנוגעת למערכת הנישואין.

בפועל, בית הדין הרבני מתמחה בשאלות הלכתיות–משפחתיות, ולכן במקרים של מחלוקת על התנהגות האישה או פירוש ההתחייבויות בכתובה – הוא הפורום המתאים.

דוגמה:
אם הילדים מנישואין קודמים טוענים שהאלמנה "מרדה" או עזבה את הבית, בית הדין הרבני יברר זאת ויכריע על פי ההלכה.

מתי בית המשפט למשפחה הוא החלופה הנכונה?

במקרים שבהם אין מחלוקת הלכתית מהותית, ניתן ואף מומלץ להגיש את התביעה לבית המשפט למשפחה.
הסיבות לכך:

1. בית המשפט נוטה להתמקד בהיבט החוזי-ממוני של הכתובה.
2. ההליך לרוב מהיר יותר ופחות טעון רגשית.
3. ההתנהגות ההלכתית פחות מרכזית – מה שמקטין סיכונים לשלילת כתובה.

דוגמה שבה בית המשפט מתאים יותר:
אלמנה שחיה שנים ארוכות עם בעלה, אין טענות לשלילת כתובה, וכל המבוקש הוא קבלת הסכום המוסכם מהעיזבון בהתאם לחוק הירושה.

ההשפעה האסטרטגית של בחירת הפורום

המקום שבו תוגש התביעה עשוי להשפיע על תוצאותיה:

1. בבית הדין הרבני: ייתכן שיבחנו לעומק טענות התנהגות, ויתכן שהאלמנה תידרש להוכחת זכאותה בצורה נרחבת יותר.
2. בבית המשפט למשפחה: הנטייה היא לראות בכתובה מסמך חוזי מחייב, ולכן המחלוקת מצטמצמת לעיתים לגובה הסכום ולשאלת השיערוך.

מה עושים כששני הגורמים טוענים לסמכות?

יש מצבים של "מרוץ סמכויות". לדוגמה:

1. האלמנה מגישה תביעה בבית המשפט.
2. הילדים מגישים בקשה מקבילה לבית הדין הרבני.

במקרים כאלה, מי שמגיש ראשון עשוי לקבוע את הפורום, אך לעיתים נדרשת הכרעה של בית המשפט המחוזי או העליון.

כלים פרקטיים לבחירת הפורום הנכון

כדי לבחור נכון מומלץ לשאול:

1. האם יש מחלוקת הלכתית או טענות לשלילת כתובה?
2. האם יש היסטוריה של פרידות, התנהגות מורכבת או טענות לבגידה?
3. מהו סכום הכתובה והאם נדרש שיערוך?
4. האם היחסים בין האלמנה לילדים מתוחים?

במילים פשוטות:
אם המחלוקת עוברת דרך שאלות על התנהגות – בית הדין הוא הזירה המרכזית.
אם המחלוקת בעיקר כספית – בית המשפט הוא המגרש המתאים.

סיכום

הבחירה בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט למשפחה אינה טכנית – היא אסטרטגית. כל פורום מעניק יתרונות אחרים, וההתאמה ביניהם תלויה במורכבות המשפחה, בסיבה לתביעה ובשאלות הלכתיות שעולות בדרך. בחירה נכונה עשויה לקצר את הדרך לקבלת הכתובה מהעיזבון – ובמידת האפשר, גם לצמצם עימותים משפחתיים.

איך מגישים בפועל תביעת כתובה מהעיזבון? (מדריך צעד-אחר-צעד)

תביעת כתובה מהעיזבון יכולה להיות הליך פשוט – אך רק כאשר יודעים מראש מה נדרש, מה להביא, איפה להגיש ומהם שלבי התהליך. בשל העובדה שמדובר בתקופת אבל רגישה, לצד מורכבויות משפטיות מול יורשים נוספים, מומלץ לפעול באופן מסודר ולמנוע טעויות שעשויות לפגוע בזכאות.

להלן מדריך מעשי ומפורט, שמבוסס על אופן ההתנהלות בפועל בבתי הדין ובתי המשפט:

שלב 1 – איסוף מסמכים חיוניים

כדי להתחיל בהליך יש צורך במספר מסמכים בסיסיים:

1. הכתובה המקורית – או צילום ברור שלה.
2. תעודת נישואין.
3. תעודת פטירה של המנוח.
4. צו ירושה או צו קיום צוואה (במקרים שבהם כבר הונפק).
5. כל ראיה היכולה להפריך טענות על "עילת שלילה" – אם צפוי סכסוך (הודעות, מסמכים רפואיים, עדויות).

טיפ פרקטי: אם הכתובה לא נמצאת, ניתן לעיתים להשיג העתק מרבנות, או להסתמך על ראיות חלופיות לכך שנערכה.

שלב 2 – בחירת פורום: רבני או משפחה

בחירה זו משמעותית מאוד (כפי שהוסבר בחלק 6).

1. אם קיימת מחלוקת הלכתית או טענות על התנהגות – עדיף לפנות לבית הדין הרבני.
2. אם העניין בעיקר כספי–חוזי – בית המשפט לענייני משפחה.

בשלבים מוקדמים חשוב לקבל ייעוץ מקצועי, כדי להימנע מ"מרוץ סמכויות" שעלול לפגוע בסיכויי ההליך.

שלב 3 – הגשת כתב תביעה מפורט

כתב התביעה צריך לכלול:

1. נימוקים לזכאות לכתובה.
2. חישוב סכום הכתובה (כולל הצמדה ושיערוך במקרה של פטירה).
3. התייחסות לצוואה, אם קיימת.
4. טענות נגדיות צפויות מצד יורשים אחרים.
5. בקשה למתן צו מתאים (למשל: עיכוב חלוקת העיזבון עד הכרעה).

מומלץ לטעון בצורה מפורטת כבר בתחילת ההליך, כדי למנוע הפתעות בהמשך.

שלב 4 – בירור ההליך בפני הערכאה המשפטית

ההליך כולל:

1. הגשת כתבי טענות מצד שאר היורשים.
2. דיונים לבירור עובדות.
3. בחינת שאלות הלכתיות (אם נדרש).
4. בחינת ערך הכתובה ורכיבי העיזבון.

במקרים של מחלוקת, בית הדין עשוי לנהל מספר דיונים – במיוחד כאשר יש טענות על התנהגות או חשד ל"מרידה".

שלב 5 – קבלת פסק הדין וגביית הכספים

אם התביעה מתקבלת, בית הדין או בית המשפט יקבעו:

1. סכום הכתובה המדויק.
2. מועד לתשלום.
3. מקור התשלום (מכירת נכסים, כספים בעיזבון וכו').

במקרים מורכבים, נדרש מנהל עיזבון כדי לבצע חלוקה מסודרת ולמנוע עימותים בין היורשים.

 

מקרים אמיתיים מפסיקה – מה קבעו בתי הדין? 

תביעות כתובה מהעיזבון מוכרעות לא פעם על ידי פסיקה שמעצבת את כללי המשחק ומסייעת להבין כיצד הערכאות המשפטיות מפרשות את הכתובה ואת היחסים המשפחתיים. הנה מספר מקרים בולטים שממחישים את המורכבות ואת רוח הפסיקה כיום:

מקרה 1 – אישה שירשה נכסים רבים ודרשה גם כתובה

בפסק דין מוכר, אלמנה שקיבלה דירה ונכסים נוספים מהעיזבון (בשווי של מיליוני שקלים), תבעה בנוסף את סכום הכתובה. היורשים טענו שהירושה "מייתרת" כתובה.
בית הדין קבע:

1. קבלת ירושה אינה שוללת כתובה.
2. הכתובה היא חוב עצמאי שאינו קשור לחלוקת הנכסים.

המשמעות: גם אלמנה שקיבלה נכסים רבים עשויה להיות זכאית למלוא סכום הכתובה.

מקרה 2 – בנותיה של האישה תובעות כתובה לאחר מות האם

במקרה אחר, האישה נפטרה זמן קצר לאחר בעלה, ובנותיה תבעו כתובה מהעיזבון של האב החורג.
הכרעת בית הדין:

1. הכתובה היא נכס של האם, ולכן עוברת ליורשיה.
2. הבנות זכאיות לגבות את סכום הכתובה, למרות היחסים המורכבים במשפחה.

המשמעות: תביעת כתובה לא ״נעלמת״ כאשר האישה נפטרת.

מקרה 3 – אלמנה מול ילדים מנישואין קודמים

בפרק ב’, הילדים לעיתים מבקשים לסלק את האלמנה מהדירה מיד. באחד המקרים, הבעל כתב כתובה גבוהה מאוד (מעל מיליון ₪). הילדים דרשו למכור את הדירה ולפנות את האלמנה.
בית הדין קבע:

1. סכום הכתובה גדול יותר מחלקם בעיזבון.
2. הכתובה קודמת לירושה, ולכן האלמנה זכאית לקבל את חלקה, ואף להמשיך להתגורר בדירה.

המסר ברור: כתובה יכולה להוות כלי משמעותי להגנה על האלמנה, במיוחד כאשר היחסים עם הילדים מורכבים.

מקרה 4 – טענות לשלילת כתובה שלא הוכחו

במקרים רבים ילדים טוענים שהאלמנה "עזבה את הבית" או "מרדה".
בתי הדין דורשים הוכחות ממשיות – לא שמועות, לא תחושות ולא טענות ללא ראיות.
כאשר לא הספיקו הראיות, בית הדין פסק לטובת האלמנה באופן מלא.

 

זקוקים לייעוץ? בואו נדבר – ליווי משפטי איכותי ורגיש מאת עו"ד רן רייכמן

התמודדות עם תביעת כתובה מהעיזבון, במיוחד בתקופת אבל ובמצבים משפחתיים מורכבים, היא משימה מאתגרת הדורשת הבנה משפטית עמוקה, ניסיון רב ורגישות אנושית. כאן נכנס לתמונה עו"ד רן רייכמן – מהשמות המובילים בישראל בדיני משפחה, ירושות וצוואות, בעל ניסיון של מעל 25 שנים בניהול אלפי תיקים מהמורכבים והמשמעותיים ביותר.

משרדו של עו"ד רייכמן מלווה לקוחות מכל רחבי הארץ בנושאים כגון:

1. סכסוכי ירושה ותביעות כתובה מהעיזבון
2. התנגדויות לצוואה וניהול עיזבונות
3. תכנון עתידי של נכסים והסכמים משפחתיים
4. ייצוג בערכאות שיפוטיות ובבתי הדין הרבניים
5. זיהוי כשירות מצווה, זיופי צוואות והשפעה בלתי הוגנת

השילוב בין מומחיות משפטית עמוקה, חשיבה אסטרטגית רחבה ויכולת ליטיגציה גבוהה – לצד הבנה אנושית ואמפתית – מאפשר ללקוחות לקבל את התוצאה ההוגנת והמיטבית עבורם.

רוצים עזרה? יש לכם שאלה?

אנחנו כאן בשבילכם.
אם אתם מתמודדים עם תביעת כתובה מהעיזבון, סכסוך ירושה, התנגדות לצוואה או צורך בהכוונה משפטית –
פנו אלינו ונשמח לסייע לכם באופן אישי, דיסקרטי ומקצועי עד לקבלת הפתרון הנכון ביותר עבורכם.

 

שאלות ותשובות נפוצות – כתובה מהעיזבון

1. האם אלמנה זכאית תמיד לקבל כתובה מהעיזבון?
   ברוב המקרים, אלמנה זכאית לקבל את סכום הכתובה, שכן מדובר בחוב של המנוח. עם זאת, במקרים שבהם קיימת עילה הלכתית לשלילת כתובה, בית הדין עשוי לדחות או להפחית את הזכאות.
2. האם ניתן לגבות כתובה גם אם יש צוואה שמנשלת את האישה?
   כן. הכתובה נחשבת לחוב שקודם לחלוקת העיזבון. צוואה מחלקת רק את יתרת העיזבון לאחר תשלום חובות, ולכן גם צוואה מפלה אינה בהכרח שוללת את הזכות.
3. האם הכתובה משולמת לפני חלוקת הירושה בין הילדים?
   כן. חוב הכתובה נגבה לפני כל חלוקה בין היורשים. רק לאחר תשלום החוב מחולקים הנכסים בהתאם לצוואה או לצו הירושה.
4. מה קורה אם סכום הכתובה גבוה יותר משווי העיזבון?
   במצב כזה, האלמנה רשאית לקבל את מלוא העיזבון הקיים (עד גובה החוב), והיורשים לא יקבלו חלק כלשהו בנכסים.
5. האם יורשי האישה יכולים לתבוע כתובה אם היא נפטרה לאחר בעלה?
   בהחלט. הכתובה היא נכס של האישה. אם היא נפטרה אחרי בעלה, הזכות עוברת ליורשיה והם רשאים לתבוע במקומה.
6. האם קיימת התיישנות על הגשת תביעה לכתובה מהעיזבון?
   בדרך כלל אין התיישנות קלאסית, אך בתי הדין בוחנים שיהוי משמעותי. עיכוב של שנים רבות ללא סיבה מוצדקת עלול להשפיע על זכאות.
7. מה נדרש כדי להגיש תביעה לכתובה במקרה שאין את הכתובה המקורית?
   ניתן להציג צילום, אישור מהרבנות או ראיות חלופיות להוכחת עצם עריכת הכתובה. במקרים מתאימים, בית הדין מכיר גם במסמכים עקיפים.
8. האם התנהגות האישה בזמן הנישואין יכולה להשפיע על זכאותה?
   כן. טענות כגון עזיבת הבית, מרידה או בגידה נבחנות על ידי בית הדין, ואם הן מוכחות הן עשויות לשלול או לצמצם את הזכות לכתובה.
9. האם ניתן להגיע להסכם עם היורשים במקום לנהל הליך משפטי?
   בהחלט. במקרים רבים הצדדים מגיעים להסדר מוסכם שחוסך זמן, עלויות ומתח משפחתי. הסדר כזה דורש זהירות וייעוץ משפטי.
10. האם ניתן לתבוע כתובה במקרה של פרק ב' כאשר הילדים של המנוח מתנגדים?
    כן. התנגדות היורשים אינה שוללת אוטומטית את הזכאות. ההכרעה מבוססת על הדין והעובדות, לא על רצון היורשים.
11. האם זכאות לכתובה משפיעה על הזכות למזונות מן העיזבון?
    שתי הזכויות נבחנות בנפרד. לעיתים האלמנה זכאית הן לכתובה והן למזונות מהעיזבון, בהתאם לנסיבות הכלכליות והמשפחתיות.
12. מה ההבדל בין תביעת כתובה בגירושין לבין תביעת כתובה לאחר פטירה?
    בגירושין נבחנות עילות לשלילת כתובה לעומק, וסכום הכתובה לרוב אינו מוצמד. לאחר פטירה, הכתובה נתפסת כחוב העיזבון ולעיתים משוערכת לשווי ריאלי.
13. כיצד נקבע גובה הכתובה בפועל?
    הסכום נקבע לפי הכתוב בכתובה, ולעיתים משוערך למדד במקרה של פטירה. בית הדין בוחן את המסמך עצמו ואת פרטי ההתחייבות.
14. מה עושים אם יורש חוסם את תהליך חלוקת העיזבון בגלל התנגדות לכתובה?
    ניתן להגיש בקשה מתאימה לערכאה המשפטית כדי למנוע עיכוב. בית הדין או בית המשפט יכריעו בהתאם לדין ולזכויות הצדדים.
15. האם אישה שחיה בנפרד מבעלה לפני מותו יכולה לקבל כתובה מהעיזבון?
    זה תלוי בנסיבות. אם הפרידה הייתה מוצדקת או לא הייתה עילת שלילה ברורה, ייתכן שהאלמנה עדיין זכאית. אם הפרידה מעידה על מרידה, הזכאות עשויה להיפגע.