במדינת ישראל לא ניתן להינשא בנישואין אזרחיים. הדרך היחידה שמפורטת בחוק היא להתחתן כדת משה בישראל. במידה וזוג בכל זאת מעוניין להתחתן חתונה אזרחית, הוא יעשה את זה בחוץ לארץ, בארצות כמו קפריסין.

ENGAGEMENT נישואין אזרחיים מתחלקים לשלושה סוגים:

  1.  זוגות עם התנגדות אידאולוגית להתערבות הדת במערכת הזוגית שלהם.
  2.  פסולי חיתון, גרושות וכו' – זוגות שלא יכולים להינשא כדת משה וישראל.
  3.  זוגות בהם אחד מבני הזוג הוא יהודי והשני בן דת אחרת.

כדי לבטל נישואין אזרחיים אין צורך לקבל גט מהבעל וניתן לפרקם בעזרת פסק דין לגירושין.

יחס בית הדין הרבני לנישואים אזרחיים:

לפי בית הדין, יהודים שרצו לברוח מהדין הדתי נישאים נישואי "בני נוח" וההלכה מכירה בהם.

יחסי ממון ונישואים אזרחיים:

בני זוג אשר שהתחתנו בצורה אזרחית אכן כפופים להסדר איזון המשאבים שכלול בחוק יחסי ממון בין בני זוג שנישאו כדת משה וישראל.

ממזרים:

במידה והאישה נכנסה להריון מגבר אחר מזה שהיא נשואה לו – הילד יחשב לממזר. במידה והאב קיים יחסי מין עם בת משפחה של האישה הנשואה לו, יחשב הילד גם במקרה הזה לממזר.
יש להתעכב על היוצא מן הכלל, שכן הידע שיש להרבה אנשים עליו הוא שגוי: במקרה והילד נולד להורים שאינם נשואים, הוא לא יחשב ממזר.

ההשלכות של להיות ילד ממזר הן חוסר היכולת להינשא לבת או בן זוג יהודיים. ממזר יכול להינשא רק לממזרה ואותו גורל גם יחול על ילדיהם ויישאר לדורי דורות.

בין אם מדובר בנישואין/גירושין כדת וכדין או נישואין/גירושין אזרחיים, כדאי לשכור את שירותיו של עו"ד משפחה או של עו"ד גירושים מומחה בתחומו, על מנת למזער את הנזקים או להגדיל את הרווחים  שיכולים להגרם לשני הצדדים כתוצאה מאי ידיעת החוק.

ע"פ ההלכה היהודית, אישה יהודיה הנשואה לגבר יהודי כאשר לצד נישואיה מתעברת מגבר אחר שאינו בעלה – הילד הנולד יחשב כממזר.

המדינה, בהיותה כריבון וכרגולטור, אינה מתירה להינשא בתחומיה בנישואין אזרחיים. הדרך היחידה אותה מכיר המחוקק הינם נישואים כדמו"י = כדת משה בישראל ע"פ ההלכה היהודית.