בן זוגה של אימי שנפטרה מסרב לעזוב את דירתה – מה אומר החוק, ומה ניתן לעשות כדי להשיב את הזכויות על הנכס

בן זוגה של אימי שנפטרה מסרב לעזוב את דירתה – זוהי אחת הסיטואציות הרגישות והנפוצות ביותר בדיני משפחה וירושה. מצד אחד, המשפחה מבקשת לממש את זכויותיה בעיזבון – לרוב הילדים או היורשים החוקיים של האם. מצד שני, בן הזוג שנותר בדירה טוען כי הוא זכאי להמשיך לגור בה, לעיתים בטענה שהיה “ידוע בציבור”, או שהאם התכוונה להבטיח לו קורת גג לאחר מותה.

הדילמה הזו משלבת היבטים משפטיים, מוסריים ורגשיים, והיא דורשת בחינה מדוקדקת של הנסיבות, המסמכים, והיחסים ששררו בין הצדדים. במאמר זה נבחן לעומק מה קובע החוק כאשר בן זוגה של אימי שנפטרה מסרב לעזוב את דירתה, מהם הזכויות של כל צד, מתי ניתן להוציא צו פינוי, ואיך ניתן לפעול בצורה חוקית ונכונה.

 

למי שייכת הדירה מבחינה משפטית

הצעד הראשון הוא לבדוק בעלות רשומה – על שם מי רשומה הדירה בטאבו (או ברשות מקרקעי ישראל).
אם הדירה רשומה אך ורק על שם האם, בן זוגה אינו הופך לבעל זכויות קנייניות עם פטירתה, אלא אם קיבל זכות מפורשת בצוואה או בהסכם.

במילים אחרות:

  1. אם האם לא השאירה צוואה שמקנה לבן הזוג זכויות בדירה,
  2. ואם הדירה לא נרכשה במשותף,

אז הזכויות עוברות ליורשים החוקיים – בדרך כלל הילדים.

 

מתי לבן הזוג יש זכות חוקית להישאר בדירה

ישנם מקרים שבהם בן הזוג שנותר בדירה כן זכאי להמשיך להתגורר בה – לפחות לתקופה מסוימת.

  1. אם היה בן זוג נשוי או ידוע בציבור

חוק הירושה קובע כי בן זוג של המנוח זכאי לרשת מחצית מהעיזבון, אם למנוח יש ילדים, או את כולו – אם אין ילדים או הורים בחיים.
בנוסף, בן הזוג זכאי לרשת את חלקו במיטלטלין ובמקום המגורים המשותף – גם אם הדירה נרשמה רק על שם המנוח.

אם מדובר בבן זוג שחי עם האם כידוע בציבור, הוא עשוי לטעון לזכויות דומות, ובלבד שיוכיח כי חיו יחד חיי משפחה מלאים ומשק בית משותף.

  1. אם נחתם הסכם או צוואה

אם קיימת צוואה שבה האם הורתה במפורש שבן זוגה רשאי להתגורר בדירה כל עוד הוא בחיים, הרי שמדובר בזכות משפטית מחייבת – והיורשים אינם יכולים להוציאו ממנה עד למותו.

  1. אם קיבל “זכות מגורים” בצוואה

במקרים רבים, מצווה מעניקה לבן הזוג “זכות מגורים בלבד” בדירה, לא בעלות.
משמעות הדבר היא שהוא יכול להמשיך לגור בה, אך לא למכור, להשכיר או להעביר את הזכות.
עם פטירתו – הזכויות חוזרות ליורשים החוקיים.

 

מתי ניתן לחייב את בן הזוג לעזוב את הדירה

כאשר אין צוואה או אין הוכחה לחיים כידועים בציבור, ולבן הזוג אין זכויות בדירה –
הוא נחשב “בר רשות” זמני בלבד, כלומר: מישהו שמורשה לגור במקום בחסד, לא בזכות.

במקרה כזה, היורשים רשאים להגיש תביעה לפינוי מושכר או תביעת סילוק יד, כדי להורות לו לעזוב את הנכס.

בית המשפט בוחן במקרים כאלה את הנסיבות:

  1. כמה זמן הם חיו יחד?
  2. האם הוא השקיע בדירה כספים או בשיפוץ?
  3. האם יש נסיבות הומניטריות מיוחדות?

אך כאשר אין כל בסיס משפטי, בית המשפט בדרך כלל יורה על פינוי – לעיתים לאחר מתן תקופת חסד של מספר חודשים.

 

כיצד מוכיחים אם בן הזוג הוא “ידוע בציבור

המונח “ידוע בציבור” אינו מוגדר בחוק במדויק, אך הפסיקה קבעה מבחנים ברורים:

  1. חיי משפחה וזוגיות אמיתיים – יחסים זוגיים יציבים, אהבה, נאמנות ודאגה הדדית.
  2. משק בית משותף – ניהול משק כלכלי אחד (חשבונות בנק, מגורים משותפים, הוצאות משותפות).

אם בן הזוג יוכיח זאת, ייתכן שבית המשפט יכיר בו כידוע בציבור, ואז הוא עשוי לקבל חלק מהעיזבון או לפחות את הזכות להמשיך להתגורר בדירה.
עם זאת, נטל ההוכחה עליו – והוא חייב להציג ראיות ממשיות: תמונות, מסמכים, עדויות, חשבונות משותפים ועוד.

 

מה ניתן לעשות כשאין צוואה והיורשים רוצים לפנות את בן הזוג

במקרה שבו האם לא הותירה צוואה ובן הזוג מסרב לעזוב, ניתן לפעול כך:

  1. להוציא צו ירושה – שיקבע מיהם היורשים החוקיים.
  2. לפנות לבן הזוג בדרישה רשמית לעזוב את הדירה תוך פרק זמן סביר.
  3. אם הוא מסרב – להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת סילוק יד או תביעה לפינוי מושכר.
  4. במקביל, ניתן לבקש צו מניעה שימנע ממנו למכור או להשכיר את הדירה ללא הסכמה.

 

דוגמה מהפסיקה

בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 41983-05-20), בת ביקשה לפנות את בן זוגה של אמה המנוחה מהדירה.
הבעל טען כי חיו יחד 12 שנה כידועים בציבור, אך לא הציג ראיות על חשבון בנק משותף או על מגורים רצופים.
בית המשפט קבע כי לא הוכח מעמד של ידועים בציבור, והורה על פינויו תוך 90 יום – תוך מתן אפשרות שימצא סידור מגורים חלופי.

 

מתי הצוואה משנה את התמונה

אם האם הותירה צוואה מפורשת המעניקה לבן הזוג זכויות בדירה –
היורשים מחויבים לקיים אותה, גם אם הם מתנגדים לכך רגשית.

לדוגמה:

  1. אם נכתב בצוואה ש"בן זוגי רשאי להתגורר בדירה כל עוד הוא בחיים", הרי שהדירה לא תעבור לילדים עד לאחר מותו.
  2. רק אם הוא יפר את התנאים (למשל, ישכיר את הדירה או יכניס אדם אחר לגור עמו), ניתן לבקש ביטול זכות המגורים.

 

כיצד פועלים כאשר אין צוואה אבל קיים חשש להסתבכות משפטית

במקרים כאלה מומלץ:

  1. לא לפעול בכוח – פינוי עצמאי עלול להיחשב לעבירה פלילית.
  2. לפנות לעו"ד מומחה בדיני משפחה וירושה, שיבחן את המסמכים וימליץ על דרך פעולה נכונה.
  3. לאסוף ראיות שמוכיחות שהדירה שייכת לאם בלבד, ולא הייתה כוונה לשתף את בן הזוג בבעלות.
  4. להגיש תביעה מסודרת לבית המשפט, המלווה בחוות דעת משפטית וראיות תומכות.

 

ההיבט הרגשי – בין זכויות למשפחה

סכסוכים מהסוג הזה מערבים לא רק רכוש, אלא גם רגשות – אובדן, תחושת בגידה ולעיתים גם אמפתיה כלפי בן הזוג שנותר לבד.
עו"ד רן רייכמן מסביר:

“בתי המשפט נוטים לאזן בין זכויות משפטיות לבין שיקולים אנושיים. גם כאשר ליורשים יש זכות מלאה לפינוי, לעיתים תינתן תקופת מעבר הוגנת, מתוך כבוד לקשר שהיה ולזיכרון המנוחה.”

 

עו"ד רן רייכמן – מומחה לירושות, צוואות וסכסוכי דיירות

משרד עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, הצוואות והירושות, מטפל בעשרות מקרים שבהם בן או בת זוג של מנוח מסרבים לעזוב דירה או נכס.
למשרד ניסיון של מעל 25 שנה בניהול הליכים רגישים בבתי המשפט ובבתי הדין, תוך שמירה על האיזון בין זכויות היורשים לבין החובה לפעול בהגינות ובחוכמה.

עו"ד רייכמן מדגיש:

“במקרים כאלה, חשוב לפעול על בסיס ראיות ומשפט – לא רגש. עורך דין מנוסה ידע להגן על זכויותיכם מבלי להיגרר לעימותים מיותרים.”

 

לסיכום – מה עושים כשבן זוגה של האם מסרב לעזוב את הדירה

השאלה בן זוגה של אימי שנפטרה מסרב לעזוב את דירתה נענית כך:
ראשית יש לבדוק את הבעלות הרשומה ואת קיומה של צוואה.
אם אין לבן הזוג זכויות קנייניות או הוראה מפורשת בצוואה – ניתן להגיש תביעה לפינוי.
אם הוא מוכיח שחי עם האם כידוע בציבור – ייתכן שתינתן לו תקופת מגורים מוגבלת או זכות חלקית.

 

שאלות ותשובות נפוצות – בן זוגה של אימי שנפטרה מסרב לעזוב את דירתה

  1. מה המשמעות המשפטית של מצב שבו בן זוגה של אימי שנפטרה מסרב לעזוב את דירתה?
    מדובר במצב שבו אדם שאינו בעל זכויות קנייניות בדירה ממשיך להתגורר בה למרות פטירת בעלת הנכס, ובניגוד לרצון היורשים החוקיים.
  2. האם לבן הזוג יש זכות חוקית להישאר בדירה לאחר פטירת האם?
    הדבר תלוי אם הם היו נשואים או ידועים בציבור, ומה היו נסיבות המגורים. ידוע בציבור עשוי לטעון לזכות מגורים זמנית או לזכויות ירושה חלקיות.
  3. מה קובע החוק לגבי מגורי ידוע בציבור לאחר פטירת בת זוגו?
    חוק הירושה מאפשר לידוע בציבור לרשת חלק מהעיזבון אם הוכח כי ניהלו חיי משפחה ונישאו למעשה, אך אין לו בהכרח זכות בדירה עצמה.
  4. אם האם הותירה צוואה – מה קובע המסמך במקרה כזה?
    הצוואה גוברת על ברירת המחדל שבחוק. אם נכתב בה כי הדירה מיועדת לילדים בלבד, בן הזוג אינו רשאי להישאר בה ללא הסכמתם.
  5. כיצד ניתן להוציא את בן הזוג מהדירה?
    יש להגיש תביעה לפינוי מושכר או תביעה לסילוק יד לבית המשפט, בצירוף הוכחות לבעלות ולזכאות החוקית למגורים.
  6. האם מותר להחליף מנעולים או למנוע ממנו כניסה לדירה באופן עצמאי?
    לא. פעולה כזו נחשבת לפעולה עצמית אסורה, ויש לפעול רק באמצעות צו משפטי.
  7. מה קורה אם בן הזוג היה שוכר או דייר מוגן?
    אם התקיים הסכם שכירות תקף, הוא עשוי ליהנות מהגנות זמניות עד לפקיעת החוזה. דייר מוגן עשוי להיות זכאי להמשך מגורים לפי החוק.
  8. כיצד מוכיחים שהדירה שייכת לעיזבון ולא לבן הזוג?
    באמצעות נסח טאבו, צו ירושה או צו קיום צוואה המעידים על בעלות האם בנכס.
  9. האם ניתן להגיע להסדר פשרה עם בן הזוג?
    כן. לעיתים עדיף להגיע להסכמה על תקופת מגורים מוגבלת או פיצוי כספי תמורת פינוי מוסכם.
  10. מהו תפקידו של עורך דין במצב כזה?
    עורך דין לדיני ירושה ונכסים מסייע בזיהוי הזכויות, בהגשת הליכים מתאימים ובניהול משא ומתן לפינוי מהיר וחוקי.
  11. מה עושים אם בן הזוג טוען לזכויות ירושה בדירה?
    יש לבחון אם התקיימו תנאים להכרה בו כידוע בציבור ולברר האם קיימת צוואה הסותרת את טענתו.
  12. כמה זמן נמשך הליך פינוי בבית המשפט?
    לרוב בין מספר חודשים לשנה, בהתאם לעומס בתי המשפט ולהתנהלות הצדדים.
  13. האם ניתן לדרוש ממנו דמי שימוש עבור התקופה שבה הוא ממשיך לגור בדירה?
    כן. יורשים רשאים להגיש תביעה לדמי שימוש ראויים בגין תקופת השהייה לאחר הפטירה.
  14. מה קורה אם בן הזוג משכיר את הדירה לאחרים?
    מדובר בהפרת חוק חמורה. ניתן לתבוע פינוי מיידי ופיצוי כספי בגין שימוש לא מורשה בנכס.
  15. האם לבן הזוג יש זכויות בנכסים נוספים של האם?
    רק אם הוא יורש לפי צוואה או נכלל בזכויות לפי חוק הירושה כידוע בציבור.
  16. מה ההבדל בין בן זוג נשוי לידוע בציבור לעניין ירושה?
    בן זוג נשוי יורש לפי חוק כברירת מחדל, בעוד ידוע בציבור נדרש להוכיח את הקשר ואת הנסיבות.
  17. מה הסיכוי שבית המשפט יאפשר לו להישאר בדירה לצמיתות?
    נדיר מאוד, אלא אם הצוואה או ההסדרים החוזיים קבעו מפורשות זכות מגורים קבועה.
  18. מה עושים אם בן הזוג מאיים או מסרב לשתף פעולה?
    ניתן לפנות למשטרה במקרי אלימות או איום, ובמקביל להגיש בקשה לצו מניעה או פינוי בבית המשפט.
  19. האם יש חשיבות לשאלה כמה זמן הם גרו יחד בדירה?
    בהחלט. משך החיים המשותפים עשוי להשפיע על קביעת מעמדו של בן הזוג ועל זכויותיו הפוטנציאליות.
  20. מה מומלץ לעשות מיד כשבן זוגה של האם מסרב לעזוב את הדירה?
    לא לפעול לבד, אלא לפנות לעורך דין, לבדוק את הצוואה והבעלות, ולהגיש הליך מסודר לפינוי באמצעות בית המשפט.

 

בן זוגה של אימך מסרב לעזוב את הדירה?

פנו עוד היום למשרד עורכי הדין רן רייכמן – מהמובילים בישראל בדיני ירושה, משפחה וצוואות.
צוות המשרד יבחן את מצב הבעלות, את המסמכים המשפטיים ויבנה עבורכם אסטרטגיה נכונה להחזרת הזכויות בדירה, תוך שמירה על החוק והכבוד המשפחתי.

☎️ משרד עורכי דין רן רייכמן – 25 שנות ניסיון, מקצועיות, אנושיות ודיסקרטיות מלאה.
כי גם כשמדובר במשפחה – הזכויות שלכם חשובות.

 

משרד עורך דין רן רייכמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן מלווה לקוחות כבר 25 שנים בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושות.
המשרד מעניק יחס אישי לצד ידע משפטי רחב וניסיון רב בבתי המשפט ובבתי הדין.

זמינים בשבילך 24/7

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

לתיאום ייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב בהקדם: