האם אלמנה יכולה ליהנות גם מהעיזבון וגם מהכתובה – מתי כן, מתי לא, ומה קובע הדין האזרחי והדתי

האם אלמנה יכולה ליהנות גם מהעיזבון וגם מהכתובה? שאלה זו עולה פעמים רבות לאחר פטירת הבעל, במיוחד כאשר נותר רכוש משותף, צוואה, או כאשר מתעוררות מחלוקות בין האלמנה לבין יורשים אחרים – לרוב הילדים או משפחת המנוח.
מדובר בסוגיה מורכבת במיוחד, כיוון שהיא משלבת בין הדין האזרחי (חוק הירושה) לבין הדין הדתי (הכתובה והתחייבויות הנישואין).

במאמר זה נבהיר מה ההבדל בין כתובה לעיזבון, מתי אלמנה זכאית לשניהם, באילו מקרים היא נדרשת לבחור ביניהם, ומה ניתן לעשות כדי להבטיח את זכויותיה של האלמנה בצורה הנכונה ביותר.

ההבדל בין כתובה לבין עיזבון

כדי להבין האם אלמנה יכולה ליהנות גם מהעיזבון וגם מהכתובה, חשוב להבחין בין שני המושגים:

1. כתובה – התחייבות אישית של הבעל כלפי אשתו, הנובעת מהנישואין. זהו סכום כסף שהבעל מתחייב לשלם לאשתו במקרה של גירושין או מוות.
2. עיזבון – כלל הנכסים, הכספים והזכויות שהותיר אחריו אדם לאחר מותו, אשר מתחלקים בין יורשיו לפי צוואה או לפי החוק.

כלומר, הכתובה היא חוב אישי של הבעל כלפי אשתו, בעוד העיזבון הוא הרכוש המשותף או הפרטי שנותר לאחר מותו.

לפי הדין הדתי – כתובה כ"חוב מהעיזבון"

על פי ההלכה, הכתובה נחשבת חוב לכל דבר, ולכן יש לשלם אותה לאלמנה מתוך העיזבון לפני חלוקתו ליורשים האחרים.
משמעות הדבר היא שבמקרים רבים, האלמנה רשאית לקבל את כתובתה מתוך העיזבון, ולא בנוסף לו.

עם זאת, במצבים מסוימים – במיוחד כאשר הכתובה נפרדת מהרכוש שצברו בני הזוג יחד, או כאשר יש צוואה מפורשת המעניקה לאישה זכויות נוספות – ניתן לראות את האלמנה כזכאית לשני מקורות: גם לכתובה וגם לחלק בעיזבון.

לפי הדין האזרחי – זכויות אלמנה לפי חוק הירושה

חוק הירושה קובע כי כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר צוואה, האלמנה זכאית ל:

1. מחצית מהעיזבון (אם יש ילדים או הורים למנוח).
2. שני שלישים מהעיזבון (אם אין ילדים אך יש קרובי משפחה אחרים).
3. את מלוא העיזבון (אם אין לו קרובים מדרגה ראשונה).

בנוסף, היא זכאית להמשיך להתגורר בדירת המגורים וליהנות מהמטלטלין הקיימים בבית.

כלומר, האלמנה יורשת על פי החוק, אך גם יכולה לתבוע את כתובתה – וזו בדיוק נקודת המחלוקת: האם מדובר בזכות נפרדת או בחפיפה.

אז האם אלמנה יכולה לקבל גם כתובה וגם ירושה?

התשובה תלויה בנסיבות:

במקרים מסוימים – כן:

1. כאשר הכתובה לא נכללה בצוואה או בעיזבון והאלמנה לא ויתרה עליה במפורש.
2. כאשר הכתובה משולמת כחוב עצמאי של המנוח, לפני חלוקת העיזבון.
3. כאשר בצוואה נכתב במפורש כי האלמנה זכאית לכתובה בנוסף לחלקה בעיזבון.

ובמקרים אחרים – לא:

1. כאשר האלמנה בחרה לרשת לפי חוק הירושה – היא למעשה ויתרה על דרישת כתובה (לפי פסיקה הלכתית).
2. כאשר נקבע בצוואה כי הכתובה נחשבת כחלק מהירושה או כתחליף לה.
3. כאשר האלמנה חתמה על ויתור בכתב (למשל בהסכם ממון או הסכם גירושין מוקדם).

מה קובעת הפסיקה בישראל

בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה נדרשו פעמים רבות לשאלה זו.
בפסקי דין שונים נקבע כי:

1. כאשר האלמנה לא בחרה במפורש בין ירושה לכתובה, יראו אותה כברירת מחדל כיורשת בלבד – אלא אם הוכיחה שמגיע לה גם הכתובה כחוב.
2. כאשר כתובה נרשמה בסכום גבוה במיוחד, בתי הדין בודקים אם מדובר בכתובה סמלית או התחייבות אמיתית – ולעיתים מקטינים את הסכום בהתאם.
3. במקרים שבהם הכתובה לא שולמה, ניתן לעקל נכסים מהעיזבון כדי לפרוע את החוב.

דוגמה מהפסיקה

במקרה שנדון בבית הדין הרבני הגדול, אלמנה ביקשה לגבות את כתובתה על סך 600,000 ₪ בנוסף לחלקה בירושה.
היורשים טענו כי הכתובה “נבלעת” בתוך הירושה.
בית הדין קבע כי מאחר שבצוואה לא נכתב שהכתובה נכללת בירושה, ולפני כן לא נעשה ויתור מצדה – היא זכאית גם לחלק בעיזבון וגם לכתובה, בהיותה חוב אישי של המנוח.

כיצד ניתן למנוע מחלוקות עתידיות

1. עריכת צוואה מסודרת ומפורטת – שבה ייקבע במפורש מה היחס בין הכתובה לעיזבון.
2. היוועצות בעורך דין מומחה לדיני ירושה וכתובה לפני ניסוח הצוואה או לפני הגשת תביעה.
3. תיעוד מפורש של ויתור או שמירה על זכויות – כדי למנוע פרשנות שגויה בעתיד.
4. בדיקה של שווי הנכסים לעומת סכום הכתובה – כדי למנוע דרישה לא הוגנת או כפל זכויות.

עו"ד רן רייכמן – מומחה לירושות, צוואות וכתובה

עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והירושה, מלווה למעלה מ־25 שנה אלמנות, יורשים ובני משפחה בסכסוכי ירושה מורכבים.
למשרד ניסיון רב בייצוג בפני בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה, בעריכת צוואות חכמות ובהגנה על זכויות האלמנה הן כמי שזכאית לירושה והן כמי שזכאית לתשלום כתובתה.

לסיכום – האם אלמנה יכולה ליהנות גם מהעיזבון וגם מהכתובה

במקרים רבים, כן – אך בתנאי שלא ויתרה על אחת הזכויות ולא נקבע אחרת בצוואה או בפסק דין.
כאשר הכתובה נתפסת כחוב אישי של המנוח, והעיזבון נחלק בנפרד, ניתן לשלם לאלמנה את כתובתה מתוך העיזבון בנוסף לחלקה כיורשת.

כל מקרה נבחן לגופו, ולכן חשוב לבדוק את המסמכים, את נוסח הכתובה ואת הצוואה בעזרת עורך דין מומחה.

האם אלמנה יכולה ליהנות גם מהעיזבון וגם מהכתובה – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה ההבדל בין כתובה לבין עיזבון?
   כתובה היא התחייבות כספית של הבעל לאשתו במקרה של פטירתו או גירושין, ואילו העיזבון כולל את כלל נכסיו של הנפטר המחולקים לפי צוואה או חוק הירושה.
2. האם אלמנה יכולה ליהנות גם מהעיזבון וגם מהכתובה?
   במקרים מסוימים כן, אך הדבר תלוי בנסיבות המשפטיות – למשל אם הכתובה לא נחשבת כחלק מהעיזבון, ואם לא קיימת צוואה הקובעת אחרת.
3. כיצד קובעת ההלכה היהודית את הזכאות של אלמנה לכתובה לאחר מות בעלה?
   על פי ההלכה, האלמנה זכאית לגבות את כתובתה מנכסי הבעל שנפטר, אלא אם ויתרה עליה או אם נכתב אחרת בצוואה.
4. כיצד החוק האזרחי מתייחס לנושא זה?
   החוק האזרחי מאפשר לאלמנה לרשת את חלקה בעיזבון לפי חוק הירושה, אך במקביל מתייחס לכתובה כחוב של העיזבון.
5. מה קורה כאשר יש צוואה מפורשת?
   אם בצוואה נכתב כי האלמנה אינה זכאית לכתובה בנוסף לעיזבון, הצוואה גוברת. אך אם לא צוין דבר, ניתן לעיתים לתבוע את שני הרכיבים.
6. האם הכתובה נחשבת חוב שיש לשלם לפני חלוקת הירושה?
   כן. לפי הפסיקה, הכתובה נתפסת כחוב של המנוח, ולכן יש לשלם אותה מהעיזבון לפני החלוקה בין היורשים.
7. מה משמעות הסכום הרשום בכתובה?
   הסכום משקף התחייבות הלכתית, אך בתי הדין בוחנים גם את הערך הריאלי של הכתובה ואת כוונת הצדדים.
8. האם ניתן לוותר על כתובה מרצון?
   כן. אלמנה יכולה לוותר על כתובתה, בין אם בחיי הבעל ובין אם לאחר מותו, אך הוויתור חייב להיות ברור ומפורש.
9. מה קורה כאשר האלמנה מקבלת את כתובתה – האם היא מוותרת על חלקה בירושה?
   לא בהכרח. כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לנוסח הכתובה ולפסיקת בית הדין הרבני.
10. מי דן בתביעות כתובה לאחר פטירת הבעל?
    בדרך כלל הסמכות היא לבית הדין הרבני, אך לעיתים גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות במקרים אזרחיים.
11. האם יש חשיבות לשאלה אם הייתה צוואה?
    בהחלט. אם קיימת צוואה, היא עשויה לשנות את אופן חלוקת הרכוש ואף לשלול את הזכות לכתובה, בהתאם לניסוחה.
12. מה המשמעות של כתובה גבוהה במיוחד?
    כתובה בסכום גבוה נועדה לרוב להרתיע מגירושין ולא תמיד משקפת כוונה ממשית לשלם סכום זה במקרה של פטירה.
13. כיצד נבחנת כוונת הבעל ביחס לכתובה?
    בית הדין בוחן אם הייתה כוונה אמיתית להתחייב בתשלום הכתובה, או שמדובר בנוסח טכני בלבד.
14. האם הילדים יכולים להתנגד לתשלום כתובה לאמם?
    כן. כיורשים, הם רשאים לטעון שהכתובה כבר נכללה במסגרת העיזבון או שהאלמנה ויתרה עליה, אך עליהם להוכיח זאת.
15. מה הדין כאשר יש הפרדה רכושית בין בני הזוג?
    אם הייתה הפרדה רכושית ברורה, ייתכן שהאלמנה תוכל לתבוע את כתובתה בנפרד מהעיזבון, שכן מדובר בזכויות שונות.
16. האם האלמנה יכולה לתבוע את כתובתה גם שנים לאחר הפטירה?
    כן, אך חשוב לדעת שהזכות מתיישנת לאחר תקופה ארוכה, ולכן מומלץ להגיש תביעה בהקדם.
17. מה קורה כאשר יש כמה יורשים והאלמנה תובעת את כתובתה?
    הכתובה משולמת תחילה מתוך כלל נכסי העיזבון, ולאחר מכן מתחלק יתרת הרכוש בין היורשים לפי חוק.
18. כיצד בתי הדין נוהגים כאשר יש ספק בזכאות לכתובה ולעיזבון גם יחד?
    במקרים כאלה נבחנת התמונה הכוללת – רצון הבעל, התנהגות הצדדים, נסיבות הנישואין והאם נכתב ויתור מפורש.
19. האם האלמנה יכולה להסתמך על הסכמה בעל פה של המנוח לגבי כתובה או ירושה?
    לא. נדרש מסמך כתוב או הוכחה ברורה אחרת, שכן הסכמות בעל פה אינן קבילות לרוב בבית הדין או בבית המשפט.
20. מדוע חשוב להבין את הסוגיה של האם אלמנה יכולה ליהנות גם מהעיזבון וגם מהכתובה?
    כדי לדעת כיצד לשמור על זכויותיה הכלכליות של האלמנה, למנוע סכסוכים בין יורשים, ולפעול בהתאם להלכה ולחוק כדי להבטיח חלוקה הוגנת וצודקת של הרכוש.

רוצים לוודא שתקבלו את מלוא הזכויות כאלמנה?

אם את אלמנה או בן משפחה של מנוח ומתעוררת מחלוקת סביב כתובה ועיזבון – אל תישארו לבד.
משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום הירושות, הצוואות ודיני המשפחה, יסייע לך להבין בדיוק מה מגיע לך, להגיש תביעה מתאימה ולשמור על זכויותייך המלאות.

צרי קשר עוד היום עם עו"ד רן רייכמן לייעוץ אישי ודיסקרטי – וודאי שתקבלי את כל מה שמגיע לך, על פי החוק והצדק.