האם ניתן לתבוע את האב במקרה שמתברר שהוא האב הביולוגי – מה אומר החוק וכיצד פועלים בפועל

האם ניתן לתבוע את האב במקרה שמתברר שהוא האב הביולוגי? שאלה זו מעוררת סוגיות משפטיות, מוסריות ורגשיות מהמורכבות ביותר בדיני המשפחה בישראל. מדובר במצבים שבהם לאחר תקופה ארוכה – לעיתים שנים רבות – מתברר באמצעות בדיקת רקמות או ראיות אחרות שאדם מסוים הוא האב הביולוגי של ילד, אף שלא הוכר כך מלכתחילה. במקרים אלה עולה השאלה: האם ניתן לתבוע אותו למזונות? האם הילד זכאי להכרה רשמית בו כאביו? ומה הדין כאשר האב סירב או הסתיר את עובדת האבהות?

במאמר זה נבחן את ההיבטים המשפטיים של הנושא, מהן הדרכים להוכחת אבהות, מהן ההשלכות הכלכליות והמשפחתיות, וכיצד ניתן לפעול במקרה שמתבררת זהות האב האמיתית.

עקרון היסוד – זכות הילד לזהות ולפרנסה

נקודת המוצא של הדין הישראלי היא שלכל ילד יש זכות לזהות הורית ולהכרה באביו הביולוגי, וכן זכות למזונות מהוריו.
מכאן נובע העיקרון המרכזי: אם מתברר שאדם הוא האב הביולוגי של ילד – ניתן לתבוע אותו משפטית על פי דין.

המשמעות היא כפולה:

1. ניתן להגיש תביעה לקביעת אבהות.
2. לאחר מכן, ניתן להגיש תביעת מזונות בשם הילד או על ידי האם.

כיצד מוכיחים אבהות בישראל

הדרך המרכזית להוכחת אבהות היא באמצעות בדיקת רקמות (DNA) – בדיקה מדעית מדויקת ביותר.
עם זאת, בישראל לא ניתן לבצע בדיקה כזו באופן פרטי ללא צו של בית המשפט.

הליך קביעת האבהות כולל:

1. הגשת תביעה לקביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה.
2. בית המשפט בוחן את הנסיבות ומורה על ביצוע בדיקת רקמות במכון מוסמך.
3. אם הבדיקה מאשרת את הקשר הגנטי, מונפק פסק דין הקובע אבהות.

לאחר קביעה זו – האב מוכר על פי דין לכל דבר ועניין: זכויות, חובות, מזונות, ירושה ועוד.

האם ניתן לתבוע למפרע – מזונות רטרואקטיביים

אחת השאלות המרכזיות היא האם ניתן לדרוש מהאב הביולוגי לשלם מזונות רטרואקטיביים – כלומר, גם על תקופה שקדמה לקביעת האבהות.

הפסיקה קובעת כי במקרים מוצדקים, כאשר הוכח שהאב ידע או היה צריך לדעת על קיומו של הילד, ניתן לתבוע מזונות גם לתקופה שקדמה לקביעה הרשמית, לרוב עד 7 שנים אחורה.
המטרה היא למנוע מצב שבו אב יתחמק מאחריותו במשך שנים ואז יטען שאין לו חוב כלפי הילד.

עם זאת, אם האב לא ידע כלל על קיום הילד, בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, ולעיתים פוסקים רק ממועד הגשת התביעה ואילך.

אחריות משפטית וכלכלית של האב

לאחר שנקבעת אבהות, האב מחויב על פי דין:

1. לשלם מזונות ילדים עד גיל 18 (ולעיתים גם לאחר מכן בתקופת השירות הצבאי).
2. להשתתף בהוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות.
3. לשאת באחריות הורית – לרבות זכויות וחובות כלפי הילד, כגון משמורת, קשר אישי וזכויות ירושה הדדיות.

במילים אחרות, מהרגע שבו בית המשפט מכיר בו כאב ביולוגי – הוא נושא בכל האחריות המלאה כאילו היה מוכר מלכתחילה.

מה קורה אם האב מסרב לבדיקה

אם אדם שמואשם כאב מסרב לבצע בדיקת רקמות, בית המשפט רשאי לראות בסירובו ראיה לחובתו.
כלומר, הסירוב עצמו עשוי לשמש כראיה מספקת לקביעת האבהות, במיוחד אם קיימות ראיות נסיבתיות נוספות כמו קשר זוגי, הודאות קודמות או ראיות כתובות.

המשמעות היא שאין לאדם “חסינות” משפטית מפני קביעה של אבהות – סירוב לבדיקה עלול לפעול דווקא נגדו.

השלכות נוספות של קביעת אבהות

1. זכויות ירושה – ילד שהוכרה אבהותו זכאי לרשת את אביו, גם אם הקשר נחשף רק לאחר מותו.
2. תיקון רישום במרשם האוכלוסין – משרד הפנים יעדכן את שם האב בתעודת הלידה.
3. השלכות רגשיות וחברתיות – לעיתים הקביעה מביאה לתחושת הקלה וזהות לילד, אך גם עשויה לעורר מתיחות משפחתית.

דוגמה מהפסיקה

במקרה שטיפל בו משרד עו"ד רן רייכמן, הגישה אם תביעה לקביעת אבהות נגד גבר שטען במשך שנים כי אין לו קשר לילד.
לאחר שבית המשפט הורה על בדיקת רקמות שהוכיחה מעל לכל ספק כי הוא האב, חויב האיש במזונות חודשיים, בתשלום רטרואקטיבי של 6 שנים אחורה, ובהשתתפות בהוצאות חינוך ובריאות.

בית המשפט ציין כי “האחריות ההורית אינה מתפוגגת בשל הכחשה או שתיקה. כאשר מוכח קשר ביולוגי – חלה חובה משפטית ומוסרית מלאה”.

עמדת עו"ד רן רייכמן – “האמת הביולוגית חזקה מהכול”

לדברי עו"ד רייכמן, מומחה לדיני משפחה, גירושין ומזונות:

“הדין הישראלי מכיר בכך שלכל ילד יש זכות לזהות, לזכויות ולפרנסה מהוריו.
כאשר מתבררת האמת הביולוגית – אין מנוס מלהכיר בה גם מבחינה משפטית וכלכלית.
יחד עם זאת, כל מקרה דורש רגישות רבה, שכן מדובר לא רק בכסף, אלא במשפחות ובחיים שלמים.”

מתי כדאי לפנות לעורך דין

כאשר עולה שאלה של אבהות – בין אם מדובר באם שרוצה להוכיח אבהות ובין אם בגבר שמבקש לברר את מעמדו – חשוב לפנות לעורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה.
עו"ד מנוסה ידע להעריך את הסיכויים, להכין את התביעה בצורה הנכונה, וללוות את הצדדים בהליך רגיש זה תוך שמירה על זכויות הילד והוריו.

סיכום – לאמת הביולוגית יש גם משמעות משפטית

לשאלה האם ניתן לתבוע את האב במקרה שמתברר שהוא האב הביולוגי, התשובה היא כן, בהחלט.
לאחר הוכחת האבהות, ניתן לדרוש מזונות, להירשם במרשם האוכלוסין, ואף להבטיח זכויות ירושה.
החוק הישראלי רואה בחובה ההורית חובה מוסרית ומשפטית מן המעלה הראשונה – כזו שאינה מתבטלת בשל נסיבות חיים או טענות עבר.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא האם ניתן לתבוע את האב במקרה שמתברר שהוא האב הביולוגי

1. מה המשמעות המשפטית של קביעה שאדם הוא האב הביולוגי של ילד?
   משמעות הדבר היא שהמדינה מכירה בו כאב לכל דבר ועניין, על כל הזכויות והחובות הנלוות לכך, לרבות חובת מזונות, אחריות הורית וזכויות קשר עם הילד.
2. האם ניתן לתבוע את האב במקרה שמתברר שהוא האב הביולוגי?
   כן. ניתן להגיש תביעה למזונות, הכרה באבהות או זכויות הוריות, בהתאם לנסיבות ולמטרת התביעה.
3. כיצד מוכיחים שאדם הוא האב הביולוגי?
   באמצעות בדיקת רקמות (DNA), שהיא הראיה המדעית המהימנה ביותר, הנעשית באישור בית המשפט לענייני משפחה.
4. מי רשאי להגיש תביעה לקביעת אבהות?
   האם, הילד באמצעות האפוטרופוס או לעיתים המדינה עצמה – למשל לצורך קביעת זכאות למזונות מהאב.
5. מה קורה אם האב הביולוגי מסרב לבצע בדיקת DNA?
   בית המשפט יכול לראות בסירוב כהוכחה עקיפה לכך שהוא האב, ולפסוק בהתאם לראיות אחרות בתיק.
6. לאילו סוגי תביעות ניתן לפנות לאחר קביעה על אבהות?
   ניתן להגיש תביעת מזונות, הסדרת משמורת, הסדרי ראייה או הכרה בזכויות הירושה של הילד.
7. האם ניתן לתבוע מזונות רטרואקטיביים לאחר קביעת אבהות?
   כן, ניתן לדרוש מזונות רטרואקטיביים מהיום שבו נולדו הילדים, אך בית המשפט יבחן את הנסיבות ואת תום הלב של הצדדים.
8. האם האב רשאי לבקש משמורת או הסדרי ראייה לאחר קביעת אבהות?
   בהחלט. קביעה שהוא האב הביולוגי מקנה לו גם זכויות הוריות, בכפוף לטובת הילד ולנסיבות המשפחתיות.
9. האם ניתן לשנות רישום בתעודת הלידה לאחר קביעה כזו?
   כן. לאחר החלטת בית המשפט ניתן לעדכן את שם האב בתעודת הלידה וברישומי משרד הפנים.
10. מה קורה אם האב היה נשוי לאחרת בזמן הקשר עם האם?
    המעמד האישי של האב אינו משנה את חובתו כלפי הילד, אך ייתכן שההליך יתנהל בזהירות כדי למנוע השלכות הלכתיות כגון "ממזרות".
11. האם ניתן לתבוע את האב גם אם עברו שנים רבות מאז הלידה?
    כן, אך ככל שחולף זמן רב יותר, כך עשויה לעלות שאלת ההתיישנות או היכולת לאתר ראיות.
12. כיצד נבחנת טובת הילד בתיקים כאלה?
    בית המשפט בוחן את ההיבטים הרגשיים, החברתיים והכלכליים של הילד, כדי להבטיח שההחלטה לא תפגע ביציבות חייו.
13. האם האב יכול לערער על תוצאה של בדיקת DNA?
    רק במקרים חריגים, למשל אם נטען לפגם בהליך הבדיקה, אך לרוב הבדיקה נחשבת ראיה חותכת.
14. מהי המשמעות הכלכלית של קביעת אבהות?
    האב הופך לחייב בתשלום מזונות ובחלוקת הוצאות גידול הילד לפי מצבו הכלכלי והסדרי המשמורת.
15. האם ניתן לתבוע פיצוי על נזק רגשי או עוגמת נפש?
    במקרים מסוימים כן, אם הוכח שהאב ידע על קיומו של הילד והתעלם מחובותיו לאורך זמן.
16. האם ניתן לדרוש גם זכויות ירושה מהאב לאחר קביעת אבהות?
    בהחלט. הילד נחשב יורש לכל דבר ועניין, וזכאי לחלקו בעיזבון האב הביולוגי.
17. מה קורה אם האב טוען שהאם הסתירה ממנו את דבר ההיריון?
    טענה זו אינה מבטלת את חובתו כלפי הילד, אך עשויה להשפיע על אופן קביעת המזונות או על היחסים העתידיים.
18. האם ניתן לתבוע את האב גם אם הוא מתגורר בחו"ל?
    כן. ניתן להגיש תביעה בישראל, ובמקרים מסוימים ניתן לאכוף את פסק הדין גם במדינה הזרה באמצעות אמנות בינלאומיות.
19. כיצד משפיע קביעת אבהות על יחסיו של הילד עם משפחת האב?
    הילד זכאי להכיר את משפחתו מצד האב, והדבר עשוי להוביל גם לקשרים רגשיים ולזכויות נוספות, כמו ירושה.
20. מדוע חשוב להבין האם ניתן לתבוע את האב במקרה שמתברר שהוא האב הביולוגי?
    משום שידיעת הזכויות והאפשרויות המשפטיות מאפשרת להבטיח את טובת הילד, את זכויותיו הכלכליות והאישיות, ואת מימוש אחריותו של האב כלפיו.

רוצים לבדוק את האפשרות לתביעת אבהות או מזונות?

משרד עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, המזונות והאבהות, מתמחה בהליכי קביעת אבהות, תביעות מזונות והליכי אכיפה מורכבים.

נשמח להעניק לכם ייעוץ מקצועי, דיסקרטי ורגיש – שיבטיח שהאמת תצא לאור וזכויותיכם ישמרו במלואן.
פנו אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.