על ביגמיה החוק וההלכה בישראל הוא אחד הנושאים המרתקים והמורכבים ביותר בדיני המשפחה. מדובר בשאלת יסוד הנוגעת למפגש שבין הדין הדתי וההלכתי לבין מערכת המשפט האזרחית. בעוד ההלכה היהודית במקרים מסוימים מאפשרת לגבר לשאת יותר מאישה אחת, הרי שהחוק הישראלי רואה בכך עבירה פלילית חמורה שעלולה לגרור מאסר.
במאמר זה נסקור לעומק את סוגיית הביגמיה, נבחן כיצד החוק וההלכה מתייחסים אליה, מהן ההשלכות המשפטיות, באילו מקרים כן ניתנת היתר לנישואים נוספים, ומה קורה כאשר ההיבט ההלכתי מתנגש עם הדין האזרחי.
מהי ביגמיה ומדוע היא אסורה בחוק?
המונח ביגמיה פירושו נישואין לשני בני זוג בו־זמנית. בישראל, בהתאם לסעיף 176 לחוק העונשין, מי שנושא אישה נוספת בעודו נשוי עובר עבירה פלילית שדינה עד חמש שנות מאסר.
החוק הישראלי, המבוסס על עקרונות של שוויון, מוסר ציבורי וכיבוד ערכי המשפחה, קובע חד־משמעית כי אדם יכול להיות נשוי לאדם אחד בלבד.
עם זאת, במקרים רבים עולה שאלת על ביגמיה החוק וההלכה בישראל, משום שההלכה אינה תמיד חופפת לדין האזרחי, והיחסים בין שניהם אינם פשוטים.
ביגמיה בהלכה היהודית – מה מותר ומה נאסר?
לפי ההלכה, אבות האומה ואישים תנ״כיים רבים היו נשואים למספר נשים. רק במאה ה־10 לספירה גזר רבנו גרשום מאור הגולה חרם האוסר על גבר לשאת יותר מאישה אחת. חרם זה אומץ בקרב רוב קהילות אשכנז, אך בקהילות עדות המזרח וצפון אפריקה ההיתר לביגמיה נותר על כנו במשך מאות שנים.
כאשר הוקמה מדינת ישראל, נוצר מצב שבו עולים מארצות שונות הביאו עימם מסורות שונות – חלקם נישאו לשתי נשים כדין לפי דתם ומנהגם. מכאן נולדה שאלת על ביגמיה החוק וההלכה בישראל, והיה צורך לגבש מדיניות משפטית ברורה כלפי נישואין כאלה.
כיצד מתמודד החוק הישראלי עם נישואין כפולים שנעשו כדין דתי?
המחוקק הישראלי הבין כי ישנם מקרים בהם נישואין לשתי נשים נעשו בתום לב ובמסגרת מסורתית. לכן נקבע כי כאשר נישואין כאלה התרחשו לפני עליית המשפחה לישראל, או לפי היתר כדין של בית דין דתי, ייתכן שהמדינה לא תראה בכך עבירה פלילית.
במקרים אלו, ייבחנו הנסיבות, ההיתר שניתן, והאם נעשה ניסיון להסתיר את המצב מהשלטונות.
לכן, במצבים שבהם עולה שאלת על ביגמיה החוק וההלכה בישראל, חשוב להבחין בין ביגמיה “אסורה” – שנעשית תוך הפרת החוק – לבין ביגמיה “מותנית”, שאושרה עקרונית על ידי בית דין רבני.
היתר מאה רבנים – מתי ניתן לשאת אישה נוספת?
ההלכה מאפשרת מתן היתר מאה רבנים – מנגנון נדיר ומורכב שבמסגרתו יכול גבר, בהתקיים תנאים מסוימים, לשאת אישה שנייה גם כאשר אשתו הראשונה עדיין נשואה לו.
היתר כזה ניתן במקרים קיצוניים בלבד, כגון:
- כאשר האישה הראשונה סירבה לקבל גט במשך שנים.
- כאשר האישה נעלמה או אובדת ואין דרך לסיים את הנישואין.
- כאשר מדובר במצב רפואי או נפשי מיוחד.
גם במקרים אלו, מתן היתר מאה רבנים אינו חף מביקורת ציבורית ומשפטית, והוא ייבחן בקפדנות על ידי הרשויות. שאלת על ביגמיה החוק וההלכה בישראל מקבלת כאן ביטוי חד במיוחד, שכן ההיתר ההלכתי עלול להיתקל באיסור פלילי מצד המדינה.
השלכות משפטיות של עבירת ביגמיה
העונש הקבוע בחוק על עבירת ביגמיה הוא עד חמש שנות מאסר, אך בפועל הענישה משתנה לפי נסיבות המקרה. בתי המשפט מתייחסים בחומרה לנישואין כפולים שנעשו במרמה או תוך פגיעה באישה הראשונה.
בנוסף, נישואין שנערכו כאשר אחד הצדדים כבר נשוי, אינם תקפים על פי הדין האזרחי, ויכולים להביא לביטול אוטומטי של זכויות משפטיות כגון ירושה, זכויות רכושיות או מזונות.
במקרים שבהם עולה סוגיית על ביגמיה החוק וההלכה בישראל, יש להיזהר במיוחד – פעולה שנראית מותרת הלכתית עלולה לגרור כתב אישום פלילי.
האם נשים גם יכולות לעבור עבירת ביגמיה?
למרות שהמקרים נדירים, גם אישה יכולה לעבור עבירה של ביגמיה אם נישאה לגבר נוסף בעוד נישואיה הראשונים תקפים. החוק בישראל אוסר על ריבוי בני זוג בשני הכיוונים, אף שבפועל רוב המקרים נוגעים לגברים.
עם זאת, ההלכה היהודית אינה מכירה באפשרות של ריבוי בעלים לאישה – ולכן כאן הפער בין החוק וההלכה בישראל בנושא ביגמיה כמעט ואינו קיים.
ביגמיה בקרב עדות מסורתיות – דילמה מוסרית ותרבותית
יש לציין כי גם כיום, בקרב חלק מהקהילות המסורתיות, בעיקר ביישובים ערביים ובחברות שבהן נישואין פוליגמיים הם חלק מהתרבות, מתקיימים לעיתים יחסים של “נישואין שניים” שלא נרשמו כחוק.
המדינה מנסה לאכוף את החוק, אך עושה זאת בזהירות רבה, תוך שמירה על רגישות תרבותית.
מכאן ברור מדוע נושא על ביגמיה החוק וההלכה בישראל ממשיך לעורר דיון ציבורי נרחב, המשלב שאלות של זהות, דת וזכויות אדם.
בית הדין הרבני לעומת בתי המשפט – מאבק סמכויות
אחת הסוגיות המרתקות בתחום זה היא שאלת הסמכות.
האם בית הדין הרבני רשאי לאשר נישואין שניים, גם כאשר החוק האזרחי אוסר זאת? ומה קורה אם המדינה מחליטה להעמיד את הגבר לדין פלילי על אף שקיבל היתר רבני?
בתי הדין הרבניים טוענים לסמכות דתית בלעדית בענייני נישואין וגירושין, בעוד שבתי המשפט רואים עצמם כמגני שלטון החוק. כתוצאה מכך, נוצר מתח מתמיד סביב נושא על ביגמיה החוק וההלכה בישראל, כאשר כל ערכאה מפרשת את גבולות סמכותה אחרת.
כיצד מתמודדים משפטית עם חשד לביגמיה?
כאשר מתעורר חשד לעבירת ביגמיה – למשל, בעקבות נישואין שנעשו מחוץ לישראל או דרך טקס דתי לא רשמי – מומלץ לפנות מיידית לייעוץ משפטי.
עורך דין מנוסה יבחן:
- האם הנישואין השניים תקפים הלכתית או אזרחית.
- האם יש מקום להגיש בקשה להיתר או להצהרה על בטלות הנישואין.
- כיצד להימנע מחשיפה פלילית ולהגן על הזכויות המשפחתיות והרכושיות.
במקרים כאלה, הניסיון וההבנה העמוקה של יחסי החוק וההלכה בישראל בנושא ביגמיה הם המפתח להצלחה.
משרד עו״ד רן רייכמן – מומחים לדיני משפחה, נישואין והלכה
פירמת עורכי הדין רן רייכמן היא מהמובילות בישראל בתחום דיני המשפחה, הגירושין, הצוואות והירושות, עם ניסיון של 25 שנה בייצוג בכל הערכאות – מהבתי הדין הרבניים ועד לבית המשפט העליון.
המשרד מתמחה בתיקים מורכבים הנוגעים לשאלות הלכתיות־משפטיות כגון ביגמיה, גירושין לפי דין תורה, ונישואין אזרחיים לעומת דתיים.
עו״ד רייכמן וצוותו מעניקים ליווי אישי וצמוד, תוך רגישות תרבותית ומשפטית, ויכולת לגשר בין עולם ההלכה לעולם המשפט האזרחי.
סיכום – ביגמיה בין הלכה לחוק: נושא טעון ומורכב
לסיכום, שאלת על ביגמיה החוק וההלכה בישראל משקפת את המתח המתמשך בין ערכי הדת, התרבות והמשפט המודרני. בעוד שההלכה במקרים חריגים מאפשרת נישואין נוספים, החוק האזרחי קובע חד־משמעית כי מדובר בעבירה פלילית.
הדרך הנכונה להתמודד עם מצבים כאלה היא זהירות, שקיפות וייעוץ משפטי מקצועי שיבחן את כל ההיבטים – ההלכתיים, הפליליים והמשפחתיים.
שאלות ותשובות נפוצות – על ביגמיה החוק וההלכה בישראל
- מהי ביגמיה?
ביגמיה היא נישואים לאדם נוסף כאשר אחד מבני הזוג כבר נשוי כחוק לאדם אחר. מדובר בעבירה פלילית בישראל האסורה על פי החוק האזרחי והדתי כאחד. - האם החוק בישראל מתיר ביגמיה באיזשהו מקרה?
באופן עקרוני לא. עם זאת, קיימים מקרים חריגים שבהם בית הדין הרבני יכול לאשר נישואים נוספים לגבר, בכפוף לאישורים מיוחדים נדירים ובפיקוח הדוק של בתי הדין. - מה העונש על ביגמיה לפי החוק הישראלי?
החוק קובע עונש של עד חמש שנות מאסר למי שנישא פעם נוספת בעודו נשוי, למעט במקרים שבהם ניתנה לו רשות מפורשת לכך על ידי בית הדין המוסמך. - האם נשים בישראל יכולות להינשא לשני גברים?
לא. גם לפי החוק וגם לפי ההלכה היהודית, אישה אינה רשאית להיות נשואה לשני גברים בו-זמנית, ונישואים כאלה בטלים מבחינה משפטית. - מה אומרת ההלכה היהודית על ביגמיה?
ההלכה היהודית אסרה ביגמיה כבר במאה ה-11 בעקבות תקנת רבנו גרשום, שקבע איסור מוחלט על נישואין לשתי נשים במקביל בקהילות אשכנז, ומאוחר יותר אומץ האיסור גם בקהילות אחרות. - האם החוק בישראל מתבסס על ההלכה בעניין זה?
כן, במידה רבה. איסור הביגמיה מעוגן גם בהלכה וגם בחוק האזרחי, והשניים משלימים זה את זה באכיפה ובהתייחסות החברתית. - מה מעמדו של נישואין פוליגמיים שנעשו בחו"ל?
נישואין כאלה אינם מוכרים בישראל לצורך רישום כנישואין תקפים, אך לעיתים המדינה תכיר בהם לצרכים אזרחיים מסוימים, כמו זכויות סוציאליות או ענייני ירושה, בהתאם לנסיבות. - כיצד מטופלים מקרים של ביגמיה בקרב עולים ממדינות שבהן היא מותרת?
המדינה מתייחסת במקרים כאלה ברגישות, אך אינה מכירה בנישואים הנוספים באופן חוקי. לעיתים מאפשרים לעולה להסדיר את מצבו האישי מבלי להעמידו לדין פלילי. - האם מוסלמים בישראל רשאים לשאת יותר מאישה אחת?
באופן תאורטי ההלכה המוסלמית מתירה פוליגמיה, אך גם בקרב אזרחי ישראל המוסלמים, החוק האזרחי אוסר על ביגמיה, והפרתה עלולה להביא להליך פלילי. - מה ההבדל בין ביגמיה לפוליגמיה?
ביגמיה מתייחסת לנישואין לשני בני זוג בלבד, בעוד שפוליגמיה היא מונח כללי יותר הכולל נישואין למספר בני זוג. - כיצד החוק מטפל באדם שנישא בשנית מחוץ לישראל ומבקש לשוב ארצה?
רישום הנישואין בישראל ייבחן בהתאם לדין המקומי. לרוב, המדינה לא תכיר בנישואים הנוספים, אך גם לא תבטלם באופן רטרואקטיבי אם נעשו כחוק במדינה אחרת. - מה קורה אם גבר יהודי נושא אישה שנייה ללא אישור בית הדין הרבני?
מדובר בעבירה פלילית, והוא עלול לעמוד לדין ואף להישפט למאסר. בנוסף, הנישואים השניים אינם תקפים מבחינת הדין הדתי. - כיצד ניתן לקבל היתר לשאת אישה שנייה בישראל?
רק במקרים נדירים ביותר, שבהם הוכח כי לא ניתן להשיג גט מהאישה הראשונה או שהנישואים הראשונים אינם ניתנים לפירוק מסיבות מוצדקות, ניתן היתר כזה מבית הדין הרבני ובאישור היועץ המשפטי לממשלה. - מה היחס של החברה הישראלית לביגמיה כיום?
החברה הישראלית רואה בביגמיה תופעה פסולה הפוגעת בשוויון ובכבוד האדם, ולכן מתייחסת אליה בשלילה, גם מבחינה חברתית וגם משפטית. - האם יש אזורים בישראל שבהם ביגמיה נפוצה יותר?
כן, בעיקר בקרב קבוצות מסוימות בחברה הבדואית בנגב, אך גם שם נעשות פעולות נרחבות להעלאת המודעות ולצמצום התופעה. - כיצד מתייחסים בתי המשפט לבני זוג שנישאו בנישואים ביגמיים?
בתי המשפט בדרך כלל אינם מעניקים תוקף לנישואים אלה, אך שוקלים שיקולים אנושיים בנוגע לילדים ולזכויות רכוש שנצברו במהלך החיים המשותפים. - האם ילדים מנישואים ביגמיים מוכרים על פי החוק?
כן. החוק הישראלי שומר על זכויות הילדים שנולדו, גם אם הוריהם נישאו בניגוד לחוק, כדי להגן על טובתם. - מה ההשלכות האזרחיות של ביגמיה על רכוש וירושה?
הנישואים הנוספים אינם מוכרים, ולכן בן הזוג הנוסף אינו זכאי באופן אוטומטי לחלק בעיזבון או בזכויות רכושיות. - כיצד רשויות האכיפה מתמודדות עם תופעת הביגמיה?
משטרת ישראל ורשות האוכלוסין פועלות בשיתוף עם בתי הדין כדי לזהות מקרים של נישואים כפולים ולהעמיד את האחראים לדין. - כיצד נבחנת הסוגיה של על ביגמיה החוק וההלכה בישראל בהיבט הערכי?
הן החוק והן ההלכה רואים בביגמיה הפרה של עקרון הנאמנות והמחויבות הזוגית, ומטרתם המשותפת היא לשמור על מוסד הנישואין כקשר בלעדי ומוגן.
זקוק לייעוץ בנושא נישואין לפי ההלכה או סוגיית ביגמיה?
אם אתה מתמודד עם שאלה משפטית או הלכתית הנוגעת לנישואין כפולים, משרד עו״ד רן רייכמן עומד לשירותך.
פנה אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ דיסקרטי, אמין ומקצועי – ונלווה אותך צעד אחר צעד עד להשגת פתרון חוקי והוגן שישמור על זכויותיך ועל שמך הטוב.
