הסכם גירושין – המדריך המלא שיסדר לכם את התהליך

הסכם גירושין הוא אחד המסמכים המשמעותיים ביותר בחיי זוג שמחליט להיפרד. הוא קובע את הדרך שבה ייראה העתיד – הכלכלי, ההורי והמשפחתי – ומונע מחלוקות מיותרות. המדריך שלפניכם נועד להציג בצורה ברורה, מעשית ועניינית את כל מה שחשוב לדעת, כבר מהשלב הראשון.

 

מהו הסכם גירושין – ומה הוא חייב לכלול לפי החוק?

הסכם גירושין הוא מסמך משפטי מחייב שמסדיר את כל ההיבטים הנוגעים לסיום הקשר הזוגי. בניגוד להסכמות בעל־פה או "הבנות" שנוצרות תוך כדי תנועה, מדובר בהסכם שמחייב את שני הצדדים לאחר אישורו בבית המשפט או בבית הדין הדתי.

החוק קובע כי הסכם גירושין תקף רק לאחר קבלת אישור רשמי, ובמסגרת האישור בית המשפט מוודא שהצדדים מבינים את תוכן ההסכם, את המשמעויות הכלכליות וההוריות שלו, ואת ההשלכות לטווח הארוך. הסכם שלא אושר – אינו בר תוקף ועלול להתפרק ברגע האמת.

הנושאים המרכזיים שחייבים להופיע בהסכם כוללים:

1. חלוקת רכוש ונכסים – דירות, חסכונות, זכויות סוציאליות, מניות, אופציות ועסקים.
2. חובות והתחייבויות – משכנתאות, הלוואות, התחייבויות בנקאיות וחובות ספקים.
3. ענייני ילדים – אחריות הורית, קבלת החלטות משמעותיות וזמני שהות.
4. מזונות ילדים והוצאות משתנות – קביעת סכומי בסיס, הוצאות חינוך, רפואיות וחוגים.
5. סעיפים משלימים – ביטוחים, פנסיה, מנגנוני עדכון עתידי ויישוב מחלוקות.

ההסכם הוא למעשה "מפת הדרכים" שתלווה אתכם לשנים קדימה, ולכן חשוב לבנות אותו מתוך מחשבה רחבה: לא רק למה שקורה היום, אלא גם לתרחישים עתידיים שעלולים להתעורר.

 

שלבי הכנת הסכם גירושין: משא ומתן, גישור, ניסוח ואישור

כדי להגיע להסכם גירושין מאוזן, ברור וישים – נדרש תהליך מובנה. המטרה היא לצמצם חיכוכים ולוודא שכל סעיף משקף את המציאות הכלכלית והמשפחתית בצורה אמיתית.

איסוף מידע ומיפוי מצב כלכלי ומשפחתי
השלב הראשון הוא יצירת תמונת מצב מדויקת: רשימת נכסים, חסכונות ופנסיות; איתור חובות קיימים; בחינת הכנסות והוצאות; והבנת הצרכים של הילדים. ללא נתונים מלאים – אי אפשר לנסח הסכם יציב.

משא ומתן או גישור
זהו לב לבו של ההליך. במקרים רבים הצדדים מגיעים להסכמות במסגרת גישור, תהליך שמאפשר דיאלוג שמכבד את שני הצדדים ויוצר פתרונות שלא כפופים לנוקשות משפטית. במקרים אחרים מתקיים משא ומתן ישיר בין עורכי הדין.

גישור או משא ומתן איכותיים מאפשרים להגיע להסכם מהיר יותר, זול יותר, ובעיקר – כזה ששני הצדדים מסוגלים לעמוד בו.

ניסוח משפטי מקצועי
גם כשמגיעים להסכמות – צריך לתרגם אותן לשפה משפטית מדויקת. ניסוח לא ברור גורר פרשנויות סותרות, ואלו עלולות להוביל לסכסוכים חדשים שנים לאחר הגירושין. כאן נדרשת מקצועיות אמיתית.

אישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי
ללא אישור – ההסכם אינו תקף. מטרת האישור היא לוודא שהצדדים חתמו מתוך רצון חופשי ושמבינים את מלוא ההשלכות. לאחר האישור, ההסכם מקבל תוקף של פסק דין.

התוצאה: הסכם גירושין שמגן על שני הצדדים, מונע מחלוקות עתידיות ומאפשר התחלה חדשה נקייה וברורה.

 

חלוקת רכוש והתחייבויות – מה קורה לדירה, לפנסיה, לעסק ולחובות?

חלוקת רכוש היא אחת הסוגיות המרכזיות והרגישות ביותר בכל הסכם גירושין. בניגוד למה שרבים חושבים, לא כל מה שנצבר במהלך חיי הנישואין מתחלק אוטומטית שווה בשווה – ולעיתים גם נכסים שנראים "אישיים" עלולים להיחשב כמשותפים אם לא מעוגנים נכון.

דירה ורכוש מקרקעין
דירה שנרכשה במהלך הנישואין נחשבת לרוב כנכס משותף, בלי קשר לרישום הבעלות. גם דירה שהייתה בבעלות אחד הצדדים לפני הנישואין עלולה להיחשף לשיתוף – למשל אם שולמו משכנתאות מחשבון משותף, או אם בני הזוג שיפצו אותה והשביחו את שוויה. לכן, בהסכם יש להגדיר במפורש מהו חלקו של כל צד, כיצד משחררים משכנתה, מי נשאר בנכס לתקופת מעבר, ומה קורה בעת מכירה עתידית.

חסכונות, קופות גמל, קרנות פנסיה ופיצויי פיטורין
הזכויות הסוציאליות שנצברו במהלך הנישואין – פנסיה, קרן השתלמות, ביטוחים מנהלים – מתחלקות בין בני הזוג לפי "שיטת איזון המשאבים". זהו תחום מורכב הדורש הבנה מדויקת של דוחות פיננסיים, מועד צבירה, תקופות עבודה ושווי עתידי. בהסכם יש לעגן מדדים, מועד חישוב, ואופן מימוש הזכויות.

עסק, חברה, מניות ואופציות
כאשר יש לצד אחד עסק פעיל, מאפייני השיתוף משתנים: שווי העסק אינו רק המלאי או הרווחים הנוכחיים, אלא גם נכסי קריירה, מוניטין אישי, וכוח כלכלי עתידי. עסקים טכנולוגיים מצריכים התייחסות לסבבי השקעות ואופציות. בהסכם יש להגדיר מהו שווי העסק, כיצד מחשבים עליית ערך, ומי אחראי לחובות העסקיים.

חובות – לא פעם ה"פגז החבוי" בהליך הגירושין
הלוואות, מסגרות אשראי, התחייבויות עסקיות ואפילו חובות פרטיים עלולים להיות משותפים – גם אם נוצרו על ידי צד אחד בלבד. חלק מההסכם חייב להתמודד עם חלוקת חובות, אחריות עתידית, מנגנון גילוי מלא, ולפעמים גם קביעת "קנס" כלכלי על הסתרה.

בסופו של דבר, חלוקת רכוש בהסכם גירושין היא לא רק חלוקה טכנית. היא קובעת את העתיד הכלכלי של כל אחד מהצדדים, ולכן המפתח הוא ניסוח ברור שמונע פרשנויות ומצמצם סיכונים עתידיים.

משמורת, אחריות הורית וזמני שהות – ההסדרים שיגנו על הילדים

ילדים עומדים במרכזם של מרבית הסכמי הגירושין. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בגישה המשפטית, והדגש עבר מ"מי ההורה המשמורן" ל"אחריות הורית משותפת" – מודל גמיש שמאפשר לשני ההורים לקחת חלק פעיל בחיי ילדיהם.

אחריות הורית משותפת – מה זה אומר בפועל?
אחריות הורית כוללת קבלת החלטות חשובות על חינוך, בריאות ורווחה. גם כאשר הילדים שוהים פרקי זמן שונים אצל כל הורה, האחריות לקבלת החלטות מהותיות היא בדרך כלל משותפת. בהסכם יש לעגן מי מקבל החלטה במקרים דחופים, כיצד מתייעצים, ומה עושים במקרה של מחלוקת.

זמני שהות (משמורת בפועל)
בניית מערכת זמני שהות דורשת הבנה של סדר היום של הילדים: גילאים, צרכים, מרחקי מגורים, מסגרות חינוך ואילוצים מקצועיים של ההורים.
ההסכם צריך לכלול:

1. ימי שגרה
2. חלוקת סופי שבוע
3. חגים וחופשות
4. מעברים בין בתים
5. מנגנון גמישות במקרי חירום או שינויים תעסוקתיים

הסדר ברור מצמצם מתחים, מונע ויכוחים יומיומיים ומייצר יציבות לילדים.

מזונות ילדים – ההיבט שמשולב באופן ישיר בזמני השהות
בעקבות שינויי הפסיקה, גובה המזונות מושפע באופן ישיר מרמת ההכנסות של שני ההורים ומחלוקת זמני השהות. בהסכם יש לכלול מזונות בסיס, הוצאות חינוך ובריאות, הוצאות חריגות, ומנגנון עדכון שנתי.

טובת הילדים כקו מנחה מרכזי
הסכם גירושין איכותי הוא כזה שלא רק "מסדר את העניינים", אלא בונה מסגרת הורית שמאפשרת לילדים להרגיש מוגנים, אהובים ויציבים. הגדרה מדויקת של אחריות הורית וזמני שהות מפחיתה חיכוך ומאפשרת לשני ההורים להיות נוכחים בחיי הילדים בצורה מיטבית.

מזונות ילדים – קווים מנחים, נוסחאות ופתרונות להסכמות הוגנות

מזונות ילדים הם אחד הנושאים המתוחים ביותר בכל הסכם גירושין, בעיקר בגלל השינויים בפסיקה בשנים האחרונות. בניגוד לעבר, כיום אין נוסחה אחת אחידה, אלא שילוב של כמה פרמטרים: הכנסות ההורים, זמני השהות, צרכי הילדים והוצאות מיוחדות.

הכנסות שני ההורים כבסיס מרכזי
בתי המשפט קובעים כי המזונות צריכים לשקף את יכולת ההשתכרות של כל אחד מההורים, ולא רק את ההכנסה הנוכחית. משמעות הדבר היא שגם אם צד אחד עובד פחות שעות או נמצא בתקופת מעבר, בוחנים את פוטנציאל ההכנסה ולא רק את המשכורת בפועל.

השפעת זמני השהות על גובה המזונות
במודל המודרני, כאשר שני ההורים מעורבים באופן דומה בחיי הילדים – המזונות אינם מוטלים אוטומטית על האב בלבד. ככל שהשהות מתחלקת בצורה מאוזנת יותר, כך נוטים בתי המשפט להפחית את תשלומי המזונות ולקבוע חלוקה יחסית של הוצאות.

הוצאות חינוך ובריאות – לא רק "מזונות בסיס"
כמעט כל הסכסוכים נולדים דווקא מהמקום הזה:

1. תשלומי מסגרות חינוך
2. חוגים
3. טיפולים רגשיים
4. טיפולים רפואיים שאינם מכוסים
5. קייטנות וחופשות

לכן חשוב מאוד לכלול סעיף מפורט שמגדיר מי משלם על מה, באילו תנאים, ואיך מתאמים תשלומים חריגים מראש.

מנגנוני עדכון – כדי שההסכם לא יתיישן
ילדים גדלים, צרכים משתנים, שכר משתנה. בהסכמים רבים חסר מנגנון עדכון – וזה מתכון לסכסוך עתידי. מנגנון טוב יכול לכלול:

1. עדכון שנתי לפי מדד המחירים לצרכן
2. בדיקה תקופתית של הכנסות
3. התאמת מזונות בעת שינוי משמעותי בזמני השהות

דוגמה רלוונטית מהמציאות
זוג שקבע מזונות בגובה מסוים בזמן שהילדים היו בני 4 ו־6, מצא עצמו חמש שנים לאחר מכן במחלוקת קשה כאשר הילדים עברו למסגרות יקרות יותר. בהיעדר מנגנון עדכון, הוויכוח הגיע לבית המשפט. בהסכם גירושין נכון – מצב כזה היה נמנע.

מזונות ילדים הם לא רק מספר. הם הדרך להבטיח שהילדים לא ייפגעו מהפרידה – ולכן חשוב לנסח את הסעיף מתוך ראייה ארוכת טווח והתחשבות בנסיבות החיים המשתנות.

 

מנגנונים למניעת סכסוכים עתידיים – הסעיפים שחייבים להופיע בכל הסכם גירושין

גם הסכם גירושין המצוין ביותר לא יכול לצפות כל תרחיש עתידי. החיים משתנים: עבודה, מעבר דירה, בני זוג חדשים, שינויי הכנסה, בעיות בריאות או צרכים חדשים של הילדים. לכן חובה לכלול בהסכם מנגנוני הגנה שמונעים הידרדרות לסכסוכים חדשים.

מנגנון יישוב מחלוקות – גישור חובה לפני פנייה לבית המשפט
זהו אולי הסעיף החשוב ביותר. הוא קובע כי במקרה של מחלוקת – לדוגמה שינוי בזמני השהות, ויכוח על הוצאה חריגה או מחלוקת סביב חינוך הילדים – הצדדים יפנו תחילה לגישור.
היתרון:

1. הליך קצר יותר
2. עלות נמוכה
3. אווירה פחות לוחצת
4. מניעת הסלמה שתפגע בילדים

רבים מהמתחרים מזכירים את המנגנון הזה בשוליים, אך כמעט אף אחד מהם לא מבסס אותו כמבנה מחייב ומפורט.

מנגנון עדכון תקופתי של נתונים כלכליים
במקום להתווכח "מי מרוויח כמה", הסכם טוב קובע מראש:

1. אחת לשנה מחליפים תלושי שכר או דוחות עצמאיים
2. מחשבים מחדש הוצאות מסוימות
3. מבצעים התאמות אם חל שינוי מהותי ביכולת הכלכלית

כך מונעים "הפתעות" שמתגלות לאחר שנים.

מעבר דירה ושינויי מגורים
שינוי מקום מגורים יכול לשבש את כל מערך ההורות. יש להסדיר מראש:

1. מה קורה אם אחד הצדדים רוצה לעבור לעיר אחרת
2. האם נדרש תיאום מראש
3. מה עושים במקרה של מחלוקת
4. איך שומרים על קשר יציב עם הילדים
   בהעדר סעיף כזה – הסכסוך יגיע כמעט בוודאות לבית המשפט.

הסדרת תקשורת בין ההורים
בהרבה מקרים, הבעיה איננה הילדים – אלא התקשורת. לכן חשוב לקבוע מנגנוני תקשורת:

1. שימוש בערוצי תקשורת מוסכמים (למשל אפליקציה ייעודית)
2. זמני מענה
3. העברת מידע חשוב רפואי/חינוכי
4. כללים למניעת הסתה או דיבור פוגעני

סעיפים כאלו מגנים על שני הצדדים ומורידים את מפלס המתח.

סעיף אכיפה ועיצומים
לעיתים יש צורך לקבוע מנגנונים שיגרמו לצדדים לעמוד בהתחייבויותיהם – למשל פיצוי מוסכם במקרה של הפרה מהותית או איחורים כרוניים בתשלומים. זו דרך להבטיח שההסכם לא יישאר “על הנייר”.

הערך האמיתי של מנגנוני הגנה
הם לא רק מונעים סכסוך – הם מקטינים משמעותית את הסיכוי שהצדדים יידרשו בעתיד להליכים משפטיים יקרים ומתישים. במילים אחרות: הם הפתרון היעיל והחכם ביותר לשמירה על מערכת יחסים הוגנת, מכבדת ויציבה גם אחרי הגירושין.

סוגי משפחות מיוחדות והסכמי גירושין מורכבים – פרק ב’, ידועים בציבור וזוגות חד־מיניים

בעשורים האחרונים השתנתה משמעותית מפת המשפחות בישראל, ולכן הסכם גירושין חייב להתאים גם למצבים מורכבים שאינם נכנסים למסגרת "הקלאסית". במקרים כאלה, המורכבות המשפטית גדולה יותר, ומחייבת מחשבה אסטרטגית וניסוח מדויק במיוחד.

זוגות פרק ב’ – ילדים משני הצדדים ורכוש קודם
במשפחות פרק ב’ קיימות שכבות של נכסים שנצברו לפני הזוגיות, חובות ישנים, דירה שנרכשה בעבר, ולעיתים גם הרחבת המשפחה המשותפת. ללא הסכם גירושין ברור, צד אחד עלול לטעון לשיתוף בנכסים שלא אמורים להתחלק.
במקרים כאלה יש להסדיר:

1. הבחנה בין רכוש מלפני הקשר לרכוש משותף
2. הגנה מפני טענות לשיתוף מכוח התנהגות
3. חלוקת הוצאות עבור ילדים "שלו", "שלה" ו"משותפים"
4. תיאום בין הסכמים קודמים (כמו הסכם ממון) להסכם הגירושין הנוכחי

ידועים בציבור – היעדר מסגרת חוקית ברורה
ידועים בציבור נחשפים לסיכונים משפטיים ייחודיים: אין טקס נישואין, אבל קיימת אפשרות גבוהה לטעון לשיתוף רכושי, גם כשהצדדים לא התכוונו לכך. לכן הסכם גירושין לידועים בציבור חייב להתכתב עם:

1. הסכם חיים משותפים
2. קביעת ממדי השיתוף (אם בכלל)
3. חלוקת רכוש שנוצר בזמן הקשר
4. אחריות הורית וזמני שהות במקרה שיש ילדים

זוגות חד־מיניים – סוגיות משפטיות שאינן קיימות בזוגיות הטרוסקסואלית
זוגות חד־מיניים מתמודדים עם פרוצדורות ייחודיות:

1. הורות שנרשמה במועד שונה לשני ההורים
2. תהליכי פונדקאות או תרומת זרע/ביצית
3. קשיים בהכרה משפטית בילדים מסוימים
   בהסכם גירושין חשוב להקפיד על נוסח שמגן על הקשר בין הילדים לשני ההורים, מגדיר החלטות הוריות ומסדיר באופן מפורט את חלוקת הזמנים.

המשותף לכל המצבים המיוחדים
ככל שהמשפחה מורכבת יותר – כך נדרש הסכם גירושין מדויק, מותאם אישית, ומבוסס על ניסיון אמיתי בניהול תיקים מורכבים. טעות אחת יכולה לגרור שנים של התדיינויות.

 

טעויות נפוצות בהסכם גירושין – ואיך להימנע מהן

רוב הסכסוכים שמגיעים לבית המשפט שנים אחרי הגירושין אינם נובעים מרצון רע – אלא מניסוח בעייתי, סעיפים חסרים או הסכמות שנשארו "באוויר". אלה הטעויות השכיחות ביותר שכדאי להכיר כדי להימנע מהן.

הסכמים כלליים מדי – ללא פירוט מחייב
רבים מסתפקים בניסוחים עמומים כמו "ההורים ישתפו פעולה" או "ההוצאות יתחלקו שווה בשווה". אבל מהי הוצאה חריגה? מי מאשר? מה קורה אם צד אחד מתנגד?
ללא פירוט – אין דרך לאכוף.

התעלמות מהיבטי מס ורגולציה
העברת דירה עלולה לייצר מס שבח; מכירת נכס משותף עשויה לחייב מס רכישה; חלוקת פנסיות מצריכה טופסאים ייעודיים.
הסכם שאינו לוקח זאת בחשבון עלול לגרום להפסדים של מאות אלפי שקלים.

חוסר התייחסות ל“עתיד המשתנה”
הכנסות משתנות, הילדים גדלים, הוצאות מתחלפות. אם אין מנגנון עדכון – נוצרים סדקים שמובילים למחלוקות כואבות.

אי־הסדרה מלאה של זמני שהות
זוג ניצב בשלב הגירושין מול מציאות שמרגישה זמנית, ולכן קובע הסדרים "גמישים". אבל כשהמציאות משתנה – מתחיל ויכוח. הסדר טוב חייב לכלול לוחות זמנים מדויקים, חגים, קייטנות, חופשות והערכות מיוחדת.

היעדר מנגנון יישוב סכסוכים
ללא סעיף גישור מחייב, כל מחלוקת עלולה להפוך להליך משפטי יקר ומתיש. מנגנון נכון חוסך זמן, כסף ובעיקר – פוגע הרבה פחות בילדים.

חתימה ללא ליווי מקצועי
זו אולי הטעות הגדולה מכולן. הסכם גירושין מעצב את חייכם ל־10–20 השנים הבאות. מדובר בהחלטה משפטית, פיננסית והורית מהותית מדי כדי להסתמך על טיוטות אינטרנט או הסכמות רגעיות.

 

זקוקים להסכם גירושין מקצועי, מדויק ורגיש? אנחנו כאן בשבילכם

הסכם גירושין טוב אינו נכתב בזריזות. הוא דורש הבנה עמוקה של דיני משפחה, ניסיון משפטי אמיתי, יכולת לראות קדימה ולזהות סיכונים – ובעיקר רגישות אנושית.

וכאן נכנס לתמונה עו"ד רן רייכמן.

עם ניסיון של יותר מ־25 שנה, הובלת תיקים מורכבים, יצירת תקדימים והשפעה ממשית על פסיקות בתי המשפט בישראל – עו"ד רייכמן נחשב לאחד המומחים הגדולים בארץ בתחום דיני המשפחה, הגירושין והירושות.
משרדו מלווה לקוחות מכל רחבי הארץ, משלב מקצועיות בלתי מתפשרת עם ליווי אישי, דיסקרטי ורגיש.

בין אם אתם עומדים לפני גירושין, מתחילים לנסח הסכם או זקוקים לבדיקה מחדש של הסכם קיים – נשמח לסייע לכם להגיע להסדר הוגן, מאוזן ומותאם אישית, שיגן עליכם ועל ילדיכם לאורך שנים.

רוצים להתייעץ? לדבר? להבין מה הצעד הבא?

פנו אלינו עוד היום – ונלווה אתכם בדרך בטוחה, ברורה ומכבדת אל פתיחה של פרק חדש בחיים.

 

הסכם גירושין – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהו הסכם גירושין ומדוע הוא נדרש?
   הסכם גירושין הוא מסמך משפטי שמסדיר את כל העניינים המהותיים בין בני הזוג בעת פרידה – רכוש, ילדים, מזונות וחובות. הוא נדרש כדי למנוע מחלוקות עתידיות ולקבל תוקף חוקי המחייב את שני הצדדים.
2. האם חייבים לפנות לבית משפט כדי לאשר את ההסכם?
   כן. ההסכם נכנס לתוקף רק לאחר אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, שמוודאים שהצדדים מבינים את ההתחייבויות וחתמו מרצון חופשי.
3. מה חייב לכלול כל הסכם גירושין תקין?
   חלוקת רכוש, הסדרת החובות, משמורת או אחריות הורית, זמני שהות, מזונות ילדים ומנגנוני יישוב מחלוקות. בהסכמים רבים נכללים גם ביטוחים ופנסיות.
4. האם ניתן לערוך את ההסכם ללא עורך דין?
   החוק לא מחייב ייצוג, אך ניסוח לא מקצועי עלול להוביל לפרשנויות שגויות או סכסוכים עתידיים. רוב הזוגות בוחרים בעורך דין כדי להבטיח בהירות משפטית.
5. איך נקבעת חלוקת הרכוש בהסכם?
   החלוקה מתבססת על חוק יחסי ממון, שמבחין בין רכוש שנצבר במהלך הנישואין לבין נכסים אישיים. ההסכם מאפשר קביעת כללים מותאמים אישית בהתאם לנסיבות הזוגיות.
6. האם ניתן לקבוע מזונות בהסכם או שהשופט מחליט על כך?
   ניתן לקבוע מזונות בהסכם, כל עוד הסכומים אינם פוגעים בטובת הילדים. בית המשפט מאשר רק סעיפים שמגינים על הצרכים שלהם.
7. מה ההבדל בין אחריות הורית לבין משמורת?
   אחריות הורית מתייחסת לקבלת החלטות מהותיות עבור הילדים, בעוד שמשמורת או זמני שהות עוסקים במקום שבו הילדים ישהו בפועל. כיום מקובל לאמץ אחריות הורית משותפת.
8. האם אפשר לעדכן את ההסכם לאחר האישור?
   כן. ניתן לערוך הסכם חדש או תיקון להסכם קיים, אך גם הוא חייב לעבור אישור שיפוטי כדי לקבל תוקף.
9. מה עושים אם אחד הצדדים מפר את ההסכם?
   ניתן להגיש בקשה לאכיפת פסק דין, לבקש סנקציות או לנקוט בהליכים מתאימים בהתאם לאופי ההפרה. סעיף אכיפה ברור בהסכם מקל משמעותית על הטיפול בכך.
10. האם ניתן לכלול בהסכם תנאים למעבר דירה או שינוי מסגרת חינוכית?
    בהחלט. מומלץ להסדיר מראש שינויים משמעותיים כגון מעבר עיר, שינוי בית ספר או החלטות רפואיות, כדי למנוע מחלוקות בעתיד.
11. האם גישור הוא חובה לפני הסכם?
    בחלק מהמקרים נדרש הליך מקדמי ליישוב סכסוך, אך גם ללא חובה — גישור הוא דרך יעילה להגיע להסכמות ולשמור על שליטה בתוצאה.
12. האם הסכם גירושין תקף גם בקרב ידועים בציבור?
    כן. אף שאין טקס נישואין רשמי, בני זוג החיים יחד יכולים לערוך הסכם המסדיר פרידה, במיוחד כשיש רכוש או ילדים משותפים.
13. האם ניתן לבטל הסכם שכבר אושר?
    אפשר לבקש ביטול או שינוי רק במקרים חריגים כמו תרמית, כפייה או פגיעה מהותית בטובת הילדים. זו עילה קשה להוכחה ולכן נדירה.
14. כמה זמן נמשך תהליך אישור ההסכם?
    במרבית המקרים מדובר בהליך קצר יחסית, ולעיתים ניתן לקבל אישור בתוך ימים עד שבועות, בהתאם לעומס המערכת והשלמות הנדרשות.
15. האם הסכם גירושין יכול לכלול התחייבויות כלכליות עתידיות?
    כן, כל עוד הן ברורות ומוגדרות היטב, כגון מנגנוני עדכון מזונות, חלוקת עלויות חינוך או הסדרת תשלומים הקשורים לנכסים משותפים.