בעלי נחלות במושבים – חשוב לדעת לפני כתיבת צוואה

בעלי נחלות במושבים – חשוב לדעת לפני כתיבת צוואה – צוואות וירושות הן שם כולל לתחום שעלול להיות מורכב לעתים, כפי שמתאר המקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט למשפחה ובבית המשפט המחוזי. מדובר בשני אחים שאביהם המנוח היה בעליה של נחלה במושב. האב ערך צוואה בשנת 2006 והוריש בה את הזכויות בנחלה באופן שווה לשני הבנים. לפי הצוואה, אחד הבנים יהיה חבר במושב ויקבל את חלקה הימני של הנחלה ואילו הבן השני יהיה תושב המושב ויירש את החלק השמאלי בה.

ניסוח הצוואה באופן זה התרחש למרות ידיעתו של האב שעל פי רשות מקרקעי ישראל, לא ניתן להוריש נחלה ליותר מאדם אחד – ולכן הוא ניסה לעקוף הוראות אלה לפי קביעה שאחד הבנים יהיה חבר המושב והבן השני יהיה תושב המושב. האב נפטר ב-2010 והבן שיועד להיות חבר מושב ביקש להתקבל לחברות במושב ופנה לרשות מקרקעי ישראל כדי שהנחלה תועבר על שמו, בשל צוואת אביו. הבן השני שהוגדר 'תושב' פנה לבית המשפט למשפחה בתביעה לפירוק שיתוף בנחלה בינו לבין האח האחר – וסורב.

צוואות וירושות - חלוקת נחלות בין ילדי המנוח
צוואות וירושות – חלוקת נחלות בין ילדי המנוח

בית המשפט הבהיר שבלתי אפשרי לפצל זכויות במשק חקלאי, וזאת על פי הוראות הסכם המשבצת במושבים. גם לאחר שנבחנו הוראות הסכם המשבצת, הגיע בית המשפט למסקנה שגם במקרה המדובר ישנה הגבלה על העברת הזכויות ליורש אחד בלבד. לכן, לא ניתן לחלק את הנחלה בין שני היורשים. בית המשפט נאלץ לספק פרשנות משלו לצוואת המנוח ולתת הערכה לכוונתו בעת עריכת הצוואה. לכן, הסיקו השופטים כי כוונתו הייתה פיצול מגרש למגורים בשטח הנחלה. בפועל, האח הראשון שהוא חבר המושב יקבל את הזכויות בנחלה במלואן והאח השני (התושב) יקבל זכות מגורים בלבד.

האח התושב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וזה נדחה, למעט קביעה אחת של השופטים – לפיה, יש לראות את ההגדרות של שני האחים כהגדרות פורמליות בפני הרשויות בלבד, ולא כהגדרות למערכת היחסים ביניהם. האח ה'חבר' במושב ערער לבית המשפט העליון וכבוד השופט אליקים רובינשטיין דחה את הבקשה, וקבע כי בית המשפט יישם את הוראות הצוואה בצורה ראויה כשהתייחס להנחיית האב המנוח לחלק את הזכויות בין שני הבנים.

קביעת 'בן ממשיך' במסגרת הסכם משבצת

פסק הדין ממחיש את הבעיה הקיימת בקשר לנחלות במשקים חקלאיים. ההורשה באותם משקים אינה נעשית בדרך של צוואה רגילה, כי אם על ידי סוגיה של קביעת 'בן ממשיך' במסגרת הסכם משבצת בין בעלי המשק למושב ורשות מקרקעי ישראל.

טעות רווחת בקרב הציבור היא שצוואה יכולה לקבוע מיהו אותו בן אשר יהא זכאי להיוותר עם המשק. טעות זו מביאה לכך שלעתים ההורים, כשאלו עוד בחיים, מצווים את הזכויות במשקים באופן שווה בין ילדיהם. מצב זה איננו אפשרי על פי הדין, שכן גם אם הורו כך ההורים במסגרת צוואתם, הוראה זו בלתי תקפה. המושב ינחיל את הזכויות במשק לאותו ילד ספציפי אשר הוגדר כבן ממשיך במסגרת הסכם משבצת, בין המינהל, ההורים והמושב.

אפשרות נוספת – קביעת תשלומי איזון

בית המשפט קובע מבחן שגור במקרים אלו, בהם הצוואה מורה על הורשת המשק למספר ילדים, כאשר בית המשפט בודק מיהו אותו ילד היכול ומסוגל להמשיך להפעיל את המשק. לאחר הכרעה באשר לזהות הילד שיימצא מתאים להמשיך ולהפעיל את המשק, בית המשפט אף יכול לקבוע 'תשלומי איזון' בין אותו ילד לאחיו האחרים תוך שהוא מתחקה אחר רצון המנוח. רוצה לומר, הבן שנקבע שהוא זכאי להיות בן ממשיך, צריך לשלם תשלומי איזון לילדים האחרים במשק, על פי מנת חלקם במשק הקבוע בצוואה.

בכל מקרה, על מנת להימנע ממצבים מיותרים שבהם בית המשפט נכנס לנעלי המנוח, מומלץ לבצע עריכת צוואה בהתאם להסכם משבצת ולהחלטות רשות מקרקעי ישראל, באמצעות עו"ד משפחה מנוסה בתחום צוואות וירושות.

צפו בקטע מתוך שאלה משפטית עם סוגיה דומה:

משרד עורך דין רן רייכנמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן נחשבת למובילה בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות, ירושות ועיזבון. לעורך דין רן רייכמן ולצוות המשרד ניסיון של למעלה מ-20 שנה בערכאות השונות.

זמינים בשבילך 24/7

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות השאירו פרטים:

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות התקשרו

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

We’d love to hear from you

נלחם עבורך ועבור הזכויות שלך כל הדרך אל הניצחון!

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם העורך דין המוביל בישראל חייגו:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם