הצעד הראשון להבנת זכויות הירושה של קרובי המוריש הוא להבין מי בכלל נחשב “קרוב” לפי החוק, ומהו סדר העדיפויות ביניהם. בלי זה – קשה לדעת מי זכאי, מי קודם למי, ומתי קרוב משפחה מסוים בכלל לא נכנס לתמונה.
מי הם “קרובי המוריש” על פי חוק הירושה? ההגדרה המשפטית ומה היא אומרת בפועל
חוק הירושה קובע בצורה ברורה מי רשאי לרשת אדם שנפטר כאשר אין צוואה. החוק אינו “פותח רשימה” לכל מי שמרגיש קרוב, אלא מגדיר קבוצות מאוד מסוימות של קרובי משפחה ובן/בת זוג.
מי נחשב קרוב מוריש?
באופן כללי, אפשר לחלק את קרובי המוריש לשלוש קבוצות עיקריות:
- בן/בת הזוג של המוריש
מי שהיה נשוי למנוח/ה בעת הפטירה, או במקרים מסוימים – ידוע/ה בציבור שמוכרים כבן זוג לצורך ירושה. - קרובי דם בשלוש “דרגות” עיקריות
החוק מדבר על “קרובים” לפי שיטת ענפים (נפרט בחלק 2), אך ברמה הפרקטית מדובר ב:- ילדים, נכדים ונינים.
- הורים, אחים וצאצאיהם.
- סבים, דודים ובני דודים.
- המדינה
רק כאשר אין כלל קרובים מהסוגים שפורטו לעיל – העיזבון עובר למדינה. זה מצב נדיר, אבל הוא קיים בחוק.
חשוב להדגיש:
קרובי משפחה “רחוקים” שלא נכנסים למשפחת הענפים (למשל חברים, בני זוג ללא הוכחת קשר, ילדים חורגים שלא אומצו) – לא נכללים אוטומטית כקרובי מוריש מבחינת הזכות לרשת.
בן/בת הזוג – לא “עוד קרוב משפחה”
בן הזוג של המוריש נהנה ממעמד ייחודי.
הוא או היא אינם חלק ממעגל קרובי הדם, אלא עומדים “לצידם” ברובד משפטי נפרד:
- בן/בת הזוג יורש/ת תמיד יחד עם קרובי הדם (כל עוד הם קיימים).
- בן הזוג זכאי לחלק מוגדר מן העיזבון (לרוב מחצית או יותר), ולזכויות מיוחדות בדירת המגורים ובמטלטלין (ריהוט, חפצים לשימוש ביתי).
לכן כשבוחנים זכויות של קרובים – מתחילים תמיד בשאלה: האם יש בן/בת זוג? ורק לאחר מכן בודקים מי הם קרובי הדם הרלוונטיים.
“קרבה רגשית” לעומת “קרבה משפטית”
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שקרבה רגשית – מהות הקשר בפועל – משפיעה ישירות על זכויות הירושה.
בפועל, החוק כמעט ואינו מתחשב בזה.
לדוגמה:
- אח שלא היה בקשר עם המנוח שנים רבות, יכול להיות יורש מלא על פי דין.
- מנגד, בן משפחה שהכיר את המנוח כל חייו אך אינו קרוב דם (למשל בן זוג של ילד, או ילד חורג שלא אומץ) – אינו יורש כלל לפי החוק, אלא אם נכתב במפורש בצוואה.
זו הסיבה שחשוב להבין היטב מי נכלל בהגדרה הפורמלית של קרובי המוריש – ורק אחר כך לבדוק מהן זכויותיו של כל אחד.
למה זה חשוב?
ברגע שמבינים מי נמצאים “בתוך המעגל” – אפשר:
- לדעת אם יש לך בכלל עילת טענה לירושה.
- להבין אם מישהו אחר מקדים אותך בסדר העדיפויות.
- לזהות אם מנסים “להרחיק” קרובי משפחה שלמעשה כן זכאים על פי חוק.
בחלק הבא נעבור משאלת “מי קרוב” לשאלה “מי קודם למי” – באמצעות שיטת הפרנטלות.

שיטת הפרנטלות – איך נקבע סדר העדיפויות בין קרובי המוריש
אחרי שהבנו מי נחשב “קרוב” לפי החוק, עולה השאלה הבאה:
כשיש כמה קבוצות של קרובי משפחה – מי קודם למי?
כאן נכנסת לתמונה שיטת הפרנטלות – שיטת הענפים.
מהי פרנטלה?
אפשר לדמיין את עץ המשפחה כעץ עם ענפים:
- הענף הראשון (פרנטלה ראשונה): הילדים של המוריש וצאצאיהם (נכדים, נינים).
- הענף השני (פרנטלה שנייה): הורי המוריש, האחים וצאצאיהם.
- הענף השלישי (פרנטלה שלישית): סבים וסבתות, דודים ובני דודים (צאצאי הסבים).
העיקרון המרכזי הוא פשוט אבל חד:
כל עוד יש יורש אחד בענף הקרוב – לא עוברים לענף הבא.
כלומר, אם יש ילדים או נכדים – הורים ואחים “מחוץ למשחק” מבחינת ירושה על פי דין.
איך זה עובד בפועל?
- פרנטלה ראשונה – ילדים, נכדים ונינים
אם למוריש יש ילדים חיים – הם היורשים הראשיים, יחד עם בן/בת הזוג.
אם אחד הילדים נפטר לפני המוריש, ילדיו (כלומר נכדי המוריש) נכנסים בנעליו.
דוגמה:
למוריש היו שני ילדים – דני ורות. דני נפטר לפניו והשאיר שני ילדים.
העיזבון מתחלק כך (בהנחה שאין צוואה ובן/בת זוג):
- רות – מחצית.
- שני ילדיו של דני – כל אחד רבע (מחצית שהייתה מיועדת לדני, מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו).
כל עוד יש ולו צאצא אחד (ילד, נכד, נין) – לא מגיעים לפרנטלה שנייה.
- פרנטלה שנייה – הורים, אחים ואחיינים
אם למוריש אין ילדים, נכדים או נינים – עוברים להורים שלו ולצאצאיהם.
מצבים אפשריים:
- שני ההורים בחיים – הם היורשים (יחד עם בן/בת הזוג, אם יש).
- רק הורה אחד בחיים – יורש לבדו (לצד בן/בת הזוג, אם יש).
- אין הורים בחיים – האחים של המוריש יורשים.
- אח שנפטר לפני המוריש – ילדיו (כלומר אחיינים) נכנסים בנעליו.
גם כאן, כל עוד קיימים יורשים בפרנטלה השנייה – לא מגיעים אל הסבים והדודים.
- פרנטלה שלישית – סבים, דודים ובני דודים
רק כאשר אין למוריש:
- צאצאים (ילדים, נכדים וכו’),
- הורים חיים,
- אחים או אחיינים,
אז עוברים לפרנטלה השלישית:
- סבים וסבתות (מצד האם ומצד האב).
- אם הסבים אינם בחיים – הדודים (אחים של ההורים) ובני הדודים (צאצאי הדודים).
בפועל, זה קורה לעיתים רחוקות יותר, אבל חשוב לדעת שגם קרובי משפחה “רחוקים” יחסית יכולים להיות יורשים – אם אין קרובים קרובים מהם.
בן/בת הזוג – איפה הוא נכנס בתמונה?
בן הזוג אינו חלק מהפרנטלות, אלא עומד בצד כשותף קבוע:
- אם יש ילדים – הירושה תתחלק בין בן הזוג לבין הילדים.
- אם אין ילדים – בן הזוג יחלק את העיזבון עם ההורים/אחים או יקבל הכול אם אין כלל קרובי דם.
כלומר, שיטת הפרנטלות עוסקת בקרובי הדם בלבד – ועל זה “יושב” החלק של בן הזוג.
דוגמאות קצרות שעוזרות לעשות סדר
- מוריש נשוי + שני ילדים
- בן/בת זוג – חלק מהעיזבון (למשל מחצית).
- שני הילדים – מתחלקים בחלק הנותר.
- הורים, אחים, סבים – לא יורשים כלל.
- מוריש ללא ילדים, הורים בחיים
- בן/בת זוג – חלק מהעיזבון.
- ההורים – מתחלקים בחלק הנותר.
- אחים – לא יורשים (כל עוד ההורים בחיים).
- מוריש ללא ילדים, ללא הורים, יש אחים
- בן/בת זוג – חלק.
- האחים – מתחלקים בשאר.
- סבים ודודים – אינם יורשים.
זכויות בן/בת הזוג – מעמד ייחודי בחוק ומה הוא אומר בחלוקה בפועל
כשבוחנים זכויות הירושה של קרובי המוריש, בן או בת הזוג תופסים מקום מרכזי. בעוד קרובי הדם מסודרים לפי “ענפים”, בן הזוג עומד במעמד עצמאי – כזה שיכול להשפיע משמעותית על החלוקה כולה. הבנת הזכויות המיוחדות של בן/בת הזוג היא קריטית, במיוחד במשפחות מורכבות או כאשר יש נכסים משמעותיים כמו דירת מגורים.
הזכות לחלק מהעיזבון לפי חוק הירושה
בכל מצב שבו יש בן/בת זוג, הוא או היא זכאים לחלק מוגדר מעיזבון המוריש – גם אם קיימים ילדים או קרובי משפחה אחרים.
בדרך כלל מדובר ב:
- מחצית מהעיזבון, כאשר יש ילדים או צאצאים אחרים.
- שני שלישים מהעיזבון, כאשר אין ילדים אך יש הורים או אחים.
- כל העיזבון, אם אין כלל קרובי דם שנכללים בפרנטלות.
המשמעות: בן הזוג אינו “אחד מהיורשים”, אלא שותף מרכזי שמקבל חלק משמעותי לפני כל חלוקה בין הקרובים האחרים.
זכויות מיוחדות בדירת המגורים
זהו אחד הסעיפים החשובים ביותר בחוק, והוא הסיבה שבני זוג רבים נהנים מהגנה רחבה במיוחד.
בן/בת הזוג זכאים להמשיך להתגורר בדירה המשמשת למגורים, גם כאשר היא רשומה על שם המוריש בלבד.
בנוסף:
- דירת המגורים “נגרעת” מהעיזבון בחלק מהמקרים.
- יורשים אחרים אינם יכולים לדרוש מבן הזוג למכור את הדירה באופן מיידי.
- במקרים מסוימים בן הזוג זוכה לבעלות מלאה בדירה.
הדבר נכון גם במקרים רגישים – למשל כאשר בן הזוג אינו בעל נכסים נוספים או כאשר מדובר בנישואין ארוכים.
זכות למטלטלין ולחפצים לשימוש ביתי
בן הזוג זכאי להחזיק בריהוט, ציוד ביתי ותכולת הדירה – ללא קשר לערך הכלכלי שלהם.
הזכות הזו נועדה לשמור על היציבות של בן הזוג שנותר בחיים ולאפשר לו להמשיך לנהל חיים תקינים לאחר אובדן המוריש.
מה קורה כשיש מתחים משפחתיים עם הילדים או האחים?
בפועל, חלק גדול מהסכסוכים המשפטיים נובע מחוסר הבנה של זכויות בן הזוג:
- ילדים המניחים שהם “מקבלים חצי דירה” מתעלמים מכך שלבן הזוג יש זכות עדיפה.
- הורים או אחים שחושבים שהם זכאים לחלק משמעותי אינם מודעים לכך שהבן/בת זוג קודם להם בסדר העדיפויות.
לכן, חלק זה במאמר ייתן לקורא מפת דרכים ברורה:
מי מקבל מה, באיזה חלק, ומהן המשמעויות כשהמוריש משאיר אחריו בן זוג לצד קרובי דם בדרגות שונות.
דוגמה יישומית
מוריש נפטר והותיר אחריו:
- בת זוג
- שלושה ילדים
- דירת מגורים
- חסכונות בסך 1,000,000 ₪
החלוקה תהיה:
- דירת המגורים – לבת הזוג (במקרים מסוימים כזכות מלאה).
- יתרת הנכסים – מחצית לבת הזוג, והמחצית השנייה מתחלקת שווה בשווה בין הילדים.
התוצאה: לבת הזוג חלק מהותי יותר בעיזבון, גם אם מבחינה “משפחתית” נדמה שהיה על כל הילדים להתחלק באופן שווה.
ילדים, נכדים ונינים – מי יורש במקום מי וכיצד מתבצעת הכניסה ל“נעלי המוריש”
ילדי המוריש וצאצאיהם הם ליבת פרנטלה ראשונה – והם בעלי זכות ראשונה לרשת, כל עוד קיימים. כאן מתרחשות מרבית השאלות המעשיות: מה קורה כשילד נפטר לפני ההורה? האם נכדים יורשים אוטומטית? האם ילדים מאומצים נחשבים? אלו בדיוק הנושאים שבהם קוראים רבים זקוקים להכוונה מדויקת.
ילדי המוריש – היסוד המרכזי של הירושה לפי דין
כאשר למוריש יש ילדים בחיים, הם – יחד עם בן הזוג – יורשים ישירות את העיזבון.
אין שום צורך בפנייה ליורשים מדרגה שנייה (הורים, אחים) או שלישית (סבים ודודים).
החלוקה בין הילדים שווה, אלא אם קיימת צוואה הקובעת אחרת.
נכדים ונינים – הכניסה לנעלי הילד שנפטר (“ייצוג”)
אחת ההוראות החשובות בחוק הירושה היא עקרון הייצוג:
אם אחד הילדים נפטר לפני המוריש, ילדיו נכנסים לנעליו – כלומר יורשים את החלק שהיה אמור להגיע להורה שלהם.
דוגמה פשוטה:
- למוריש יש שלושה ילדים: א’, ב’, ג’.
- ג’ נפטר לפניו והשאיר שני ילדים.
- החלק של ג’ (שליש מהעיזבון) יעבור לילדיו, כל אחד יקבל חצי ממנו (כלומר שישית מכלל העיזבון).
עיקרון זה מונע מצב שבו שאר האחים “לוקחים הכול” ומדיר את המשפחה של הילד שנפטר.
ילדים מאומצים – זכויות ירושה מלאות
החוק מעניק לילדים מאומצים כמעט את אותן זכויות כמו לילדים ביולוגיים.
ילד מאומץ:
- יורש את הוריו המאמצים.
- אינו יורש את הוריו הביולוגיים (למעט חריגים נדירים במקרים של אימוץ חלקי).
מבחינת העיזבון, אין הבדל בין ילד מאומץ לבין ילד ביולוגי.
ילדים שהאבהות לגביהם לא הוכרה
מקרים שבהם האבהות לא נרשמה במשרד הפנים או לא הוכחה בבית המשפט – יכולים לעורר שאלות מורכבות.
כדי שילד יורש יוכר כ“קרוב מוריש”, עליו להיות מוכר מבחינה משפטית כילדו של המנוח.
במקרים כאלה נדרש לעיתים:
- בדיקת רקמות (בהליך משפטי).
- הכרה באבהות לאחר הפטירה.
- פסק דין הצהרתי.
המקרים שבהם הילדים אינם יורשים
ישנם שני סוגים מרכזיים של מקרים:
- מקרים של יורש פסול – ילד שהורשע בגרימת מותו של המוריש או בזיוף צוואה.
- שלילת ירושה בצוואה – אם המוריש כתב צוואה שבה הוא שולל ירושה מילד, והיא תקפה.
בכל מקרה של פסילה – צאצאי הילד אינם נפגעים, אלא נכנסים בנעליו.
דוגמה יישומית מורחבת
מוריש נפטר והותיר:
- בת זוג
- שני ילדים בחיים
- ילד שלישי שנפטר לפניו והותיר שלושה ילדים
- דירת מגורים + 900,000 ₪
החלוקה תהיה:
- דירה: לבת הזוג (או זכות שימוש לכל החיים, לפי נסיבות החוק).
- כספים:
- מחצית לבת הזוג (450,000 ₪).
- מחצית לילדים:
- ילד א’ – 150,000 ₪
- ילד ב’ – 150,000 ₪
- שלושת ילדיו של ג’ – כל אחד יקבל שליש מתוך חלקו של ג’ (150,000/3)
התוצאה: הצד של הילד שנפטר לא “נעלם”, והנכדים מקבלים הגנה משפטית מלאה.
הורים, אחים וחצי־אחים – זכויות הירושה כשהמוריש אינו משאיר צאצאים
כאשר למוריש אין ילדים, נכדים או נינים – נכנסת לפעולה הפרנטלה השנייה, הכוללת את הוריו, אחיו וחצי־אחיו. זהו שלב שבו רבים מהקוראים מופתעים, משום שקרובי משפחה שלא נחשבו “קרובים במיוחד” בחייו של המוריש, הופכים לפתע ליורשים בעלי זכויות ברורות ומחייבות.
כאשר ההורים בחיים – הם היורשים העיקריים
אם המוריש נפטר ללא צאצאים, ההורים הם הקרובים הראשונים בתור.
במקרה זה הירושה תתחלק כך:
- בן/בת זוג (אם קיים) יקבלו חלק משמעותי, לרוב שני שלישים מהעיזבון.
- הורים יקבלו את השליש הנותר, בחלקים שווים.
כאשר רק אחד ההורים בחיים – ההורה הנותר הוא היורש היחיד מבין קרובי הדם.
כאשר ההורים נפטרו – האחים נכנסים לתמונה
אם שני ההורים של המוריש אינם בחיים – הירושה עוברת לאחים.
האחים יורשים בחלקים שווים, ללא תלות בגיל, בקרבה רגשית או במצב כלכלי.
החוק אינו עושה הבחנה בין אחים “קרובים” לאחים שלא היה עמם קשר.
חצי־אחים – מה מעמדם?
חוק הירושה מסתכל על קרבת דם, ולכן:
- חצי־אחים מצד האב יורשים את החלק שמגיע לענף האב.
- חצי־אחים מצד האם יורשים את החלק שמגיע לענף האם.
חלוקה זו יכולה ליצור מצבים שבהם בחלוקת עיזבון מסוים, חצי־אחים מצד אחד יורשים, וחצי־אחים מצד שני כלל אינם נכללים – בהתאם לקיומם של קרובים אחרים באותו ענף.
אחים שנפטרו – ילדיהם נכנסים לנעליהם
בדומה לפרנטלה הראשונה, גם כאן מופעל עיקרון “הייצוג”:
- אם לאח של המוריש היו ילדים, והאח נפטר לפני המוריש – ילדיו נכנסים במקומו.
- הם יקבלו את החלק שהיה אמור להגיע לאביהם, בחלוקה שווה ביניהם.
כך לא “נמחקת” הזכות של אותו ענף משפחה, גם אם הדור הבוגר נפטר.
דוגמה מלאה: שני ענפים שונים – שתי חלוקות שונות
נניח שמוריש נפטר ללא ילדים וללא הורים, והשאיר:
- שני אחים מצד האב
- אחות מצד האם
- בן זוג
- עיזבון של 900,000 ₪
החלוקה תהיה:
- בן הזוג: שני שלישים (600,000 ₪)
- ענף האב: שליש × 1/2 = 150,000 ₪ → לשני האחים מצד האב (75,000 ₪ כל אחד).
- ענף האם: שליש × 1/2 = 150,000 ₪ → לאחות מצד האם.
כך כל ענף מקבל מחצית מהשליש, ללא קשר למספר הילדים בכל ענף.
טיפים מעשיים להורים וליורשים
- אם אין צאצאים – מומלץ להסדיר צוואה מראש כדי למנוע סכסוכים בין האחים.
- במקרים של חצי־אחים – חשוב לבצע בדיקה מדויקת של אילן היוחסין.
- אם אחד האחים “נעלם” או חי בחו״ל – יש לפעול משפטית לאיתורו או להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון.
בני זוג בפרק ב’, ידועים בציבור ומשפחות מורכבות – המצבים שמייצרים את הסכסוכים הקשים ביותר
עולם הירושות במאה ה־21 אינו דומה לזה שעליו נכתב חוק הירושה בשנת 1965. משפחות פרק ב’, ילדים מנישואים שונים, ידועים בציבור, זוגות ללא נישואים רשמיים, בקשות הכרה בהורות – כל אלה יוצרים סיטואציות משפטיות מורכבות במיוחד. כאן מתגלה החשיבות הגדולה ביותר של הגדרת זכויות הירושה של קרובי המוריש באופן מדויק וברור.
ידועים בציבור – זכויות כמעט כמו בן/בת זוג נשוי
הפסיקה בישראל מכירה בידועים בציבור כיורשים, אך רק אם מתקיימים שני תנאים מרכזיים:
- חיי משפחה – זוגיות ברורה, יציבה ורצינית.
- משק בית משותף – מגורים יחד, הוצאות משותפות, שיתוף בפועל.
במקרים רבים המאבק המשפטי אינו סביב הזכות עצמה – אלא סביב ההוכחה.
מסמכים המעידים על ניהול חיים משותפים (חשבונות, חוזי שכירות, העברות בנקאיות, מסמכים רפואיים) יכולים להיות ההבדל בין יורש מוכר ליורש שנדחה.
משפחות פרק ב’ – ההתנגשות הקלאסית: בן זוג חדש מול ילדים מהנישואים הראשונים
זהו אחד התרחישים הנפוצים והנפיצים ביותר:
- ילדים מהנישואים הקודמים מרגישים שמגיע להם “הכול”.
- בן/בת הזוג החדש מרגיש שמגיע לו חלק משמעותי מהעיזבון.
- החוק אכן מקנה זכויות נרחבות לבן או בת הזוג החדש – כולל חלק גדול מהעיזבון, ראשות על דירת המגורים ועוד.
ללא צוואה ברורה – התוצאות עלולות להיות הרסניות מבחינת שלום המשפחה.
ילדים של בן הזוג – אינם יורשים
החוק מגדיר קרובי דם בלבד, ולכן:
- ילדים של בן/בת הזוג (שאינם ילדים של המוריש) אינם יורשים כלל על פי דין.
- הם יורשים רק אם נכתב זאת מפורשות בצוואה.
- אפילו קשר רגשי חזק אינו משפיע.
זהו מקור חשוב לסכסוכים במשפחות מורכבות.
בן זוג חדש ונכסים קודמים – חלוקה מורכבת לפי ענפים
לרוב, במערכות יחסים של פרק ב’, חלק מהנכסים נרכשו לפני הנישואים, וחלק במהלכם.
מבחינת הירושה:
- נכסים שהיו בבעלות המוריש בלבד – נכנסים לעיזבון.
- נכסים משותפים – מחולקים לפי הסכם ממון, חוק יחסי ממון, או לפי הוראות צוואה אם יש.
ללא תכנון נכון, חלק מילדיו הביולוגיים של המוריש עלולים למצוא עצמם מקבלים סכומים נמוכים משמעותית ממה שהתכוון להשאיר להם.
מקרים נפוצים שמגיעים לבית המשפט
- טענות שהבן/בת זוג החדש השפיעו על המצווה לערוך צוואה לטובתם.
- מאבקי ירושה בין ילדים משני ענפים שונים.
- אי־הכרה בידועה בציבור כיורשת – בשל חוסר ראיות.
- דרישה של ילדים “לפנות” בן זוג מהדירה – בעוד החוק דווקא מגן עליו.
במקרים הללו נדרשת עבודה משפטית מורכבת: איסוף מסמכים, חוות דעת, עדים, ותיעוד של אופן ניהול החיים המשותפים.
דוגמה פרקטית: משפחת פרק ב’ עם נכסים מעורבים
נניח שמוריש נפטר והותיר:
- בן זוג חדש
- שני ילדים מהנישואים הראשונים
- דירת מגורים שנקנתה לפני פרק ב’
- חשבון בנק משותף
- חסכונות פרטיים
החלוקה תהיה:
- דירת המגורים – הגנה רחבה לבן הזוג; יתכן אף שיקבל זכות שימוש לכל חייו.
- החשבון המשותף – החלק של המוריש בלבד נכנס לעיזבון.
- החסכונות – יחולקו בין בן הזוג והילדים לפי כלל חצי–חצי.
הפתעה נפוצה: שני הילדים מהנישואים הראשונים לא מקבלים חלק בדירה כלל – אם בן הזוג החדש נהנה מההגנות שבחוק.
טיפים שימושיים להתמודדות עם משפחות מורכבות
- לשמור מסמכים שמוכיחים חיים משותפים (במקרה של ידועים בציבור).
- לערוך צוואה מפורטת – במיוחד בפרק ב’.
- לשקול הסכם חיים משותפים או הסכם ממון.
- להימנע מפעולות עצמאיות בנכסי העיזבון לפני קבלת ייעוץ משפטי.

שלילת זכויות ירושה – מתי קרוב משפחה מאבד את זכותו ומי נכנס במקומו
המונח “קרוב משפחה” אינו מבטיח אוטומטית ירושה. ישנם מצבים שבהם קרוב – אפילו מדרגה ראשונה – מאבד את זכותו לפי חוק הירושה. זהו תחום מורכב שרבים אינם מודעים אליו, אך הוא חלק מרכזי בהבנת זכויות הירושה של קרובי המוריש.
יורש פסול – מי נחשב כזה?
חוק הירושה קובע כי אדם יכול להיחשב “יורש פסול” במקרים הבאים:
- מי שהורשע בגרימת מותו של המוריש – רצח, הריגה או ניסיון לכך.
- מי שהורשע בניסיון למנוע את עריכת הצוואה – איום, לחץ, כפייה או מניעת יכולת משפטית לכתוב צוואה.
- מי שזייף, השמיד או הסתיר צוואה – גם אם המעשה לא הצליח בפועל.
בכל המקרים הללו, היורש נפסל לחלוטין מלקבל חלק בעיזבון.
מה קורה עם הילדים של היורש הפסול?
החוק מגן על הדור הבא:
צאצאיו של היורש הפסול אינם נפגעים מפסילת ההורה. הם נכנסים לנעליו במלוא הזכות – ממש כמו בעיקרון הייצוג בפרנטלות.
דוגמה:
אם ילד של המוריש נפסל מלרשת עקב זיוף צוואה, ילדיו (נכדי המוריש) עדיין יירשו את חלקו.
שלילת ירושה בצוואה
גם כאשר אין פסילה פלילית – המוריש יכול לשלול ירושה מקרוב משפחה באמצעות צוואה.
עם זאת:
- עליו לציין זאת במפורש.
- רצוי לכלול הסבר מנומק או תיעוד, כדי למנוע טענות להשפעה בלתי הוגנת.
- שלילה בצוואה אינה שוללת את זכותם של צאצאיו.
חלק גדול מההתנגדויות לצוואות שמוגשות לבתי המשפט מגיעות ממקומות שבהם קרוב משפחה נחשב “מקופח” ומנסה לטעון לחוסר כשירות או השפעה בלתי הוגנת.
מקרים מיוחדים נוספים
- חוסר כשירות של היורש – אדם שאינו מסוגל להחזיק ברכוש עשוי להזדקק למינוי אפוטרופוס, אך אינו נפסל אוטומטית.
- נפטרו כל היורשים הענפיים – עוברים לפרנטלה הבאה או למדינה.
- יורש שאינו ניתן למציאה – אפשר למנות מנהל עיזבון שיחפש אחריו או שיתווה דרך חלופית.
המשמעות המעשית
שלילת זכות ירושה אינה צעד נפוץ, אך היא יוצרת תוצאות משפחתיות כבדות משקל.
הבנת הכללים מאפשרת לקרובים לדעת:
- האם זכותם תקפה גם כאשר מתגלע סכסוך.
- האם אדם אחר במשפחה עלול להיפסל.
- מה יקרה אם יורש מרכזי אינו כשיר או נפסל.
חלוקת הירושה בתרחישים אמיתיים – טבלאות ודוגמאות שמבהירות הכול
אחת הבעיות החוזרות בתוכן הקיים ברשת היא שההסברים על חלוקת העיזבון נשארים ברמת הטקסט בלבד. כדי להבין באמת את זכויות הירושה של קרובי המוריש, צריך לראות איך זה עובד “על השולחן”.
להלן תרחישים בהירים שמאפשרים להבין בקלות כל מצב משפחתי.
תרחיש 1: בן/בת זוג + 2 ילדים
- דירת מגורים: בן/בת הזוג נהנה מזכויות עדיפות, לעיתים בעלות מלאה או זכות שימוש לכל החיים.
- יתר העיזבון:
- בן/בת הזוג – 50%
- כל אחד מהילדים – 25%
מאפיין חשוב: להורים, אחים ודודים אין זכויות כלל.
תרחיש 2: בן זוג + הורים
- בן/בת הזוג: שני שלישים מהעיזבון
- ההורים: שליש מהעיזבון, בחלוקה שווה ביניהם
אם אחד ההורים נפטר – ההורה החי יורש את כל חלק ההורים.
תרחיש 3: ללא בן זוג, ללא ילדים – אחים בלבד
נניח שהמוריש לא השאיר צוואה.
- האחים יורשים את כל העיזבון.
- כל אחד מקבל חלק שווה.
- אם לאח אחד יש ילדים והוא נפטר לפני המוריש – הילדים נכנסים במקומו.
תרחיש 4: ללא צאצאים, ללא הורים – חלוקה בין ענף האב לענף האם
נניח שמשני הצדדים יש קרובי משפחה:
- עיזבון: 600,000 ₪
- ענף האב: אח אחד חי + שתי אחייניות (בנות של אחות שנפטרה)
- ענף האם: שני דודים
החלוקה:
- 300,000 ₪ לענף האב → האח יקבל 150,000 ₪, שתי האחייניות יקבלו 75,000 ₪ כל אחת
- 300,000 ₪ לענף האם → שני הדודים יקבלו 150,000 ₪ כל אחד
זהו יישום נקי של שיטת הפרנטלות.
תרחיש 5: משפחת פרק ב' עם דירה פרטית + חשבון משותף
מוריש נפטר והותיר:
- בת זוג פרק ב'
- שני ילדים מהנישואים הראשונים
- דירה בבעלותו בלבד
- חשבון בנק משותף עם בת הזוג
- 500,000 ₪ בחסכונות אישיים
החלוקה:
- הדירה – זכות משמעותית לבת הזוג (לעיתים בעלות מלאה או זכות מגורים)
- חשבון משותף – חלקו של המוריש בלבד נכנס לעיזבון
- החסכונות:
- בת הזוג – 50%
- כל ילד – 25%
הפתעה נפוצה: הילדים אינם זכאים לחלק בדירה כל עוד ההגנות של החוק לבן הזוג חלות.
תרחיש 6: ילד שנפטר לפני ההורה
מוריש נפטר והותיר:
- בת זוג
- בן חי
- בת שנפטרה לפניו והשאירה שני ילדים
- עיזבון: 900,000 ₪
חלוקה:
- בת הזוג: 450,000 ₪
- בן חי: 225,000 ₪
- שני נכדים: 112,500 ₪ כל אחד
הילדים של הבת שנפטרה אינם מודרים מהירושה — הם נכנסים במקומה.
תרחיש 7: אין הופעה של אף יורש בשלוש הפרנטלות
רק במקרים נדירים, כאשר אין בן זוג ואין קרובי דם בשלושת הענפים, העיזבון עובר למדינה.
זקוקים לייעוץ מקצועי ומעמיק? זה בדיוק המקום שבו אנחנו נכנסים לתמונה
עו״ד רן רייכמן – מומחה מוביל בישראל בדיני ירושה, צוואות וסכסוכי משפחה
עו"ד רן רייכמן הוא אחד המשפטנים הבולטים בישראל בתחום דיני הירושה והמשפחה. עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה, אלפי תיקים מורכבים ותקדימים משמעותיים שיצר בבתי המשפט – שמו הפך לסמל של מומחיות, אסטרטגיה חדה וייצוג ללא פשרות.
המשרד מעניק ליווי אישי ומקצועי בנושאים כגון:
- התנגדות לצוואות ופסילתן
- ניהול עיזבונות וצווי ירושה
- בדיקות של זיופי צוואה והשפעה בלתי הוגנת
- סכסוכי ירושה מורכבים
- ליווי משפחות פרק ב' וידועים בציבור
- טיפול במקרים של מצווים דמנטיים או עם ירידה קוגניטיבית
- גירושין, הסכמי ממון ותכנון עתידי של נכסים
עו"ד רייכמן משמש כפרשן משפטי בתקשורת, מתראיין לתוכניות מובילות ומסביר לציבור את המורכבויות של דיני המשפחה. שילוב של מקצועיות עמוקה ורגישות אנושית הפך אותו למקור סמכות ולבחירה הראשונה של משפחות רבות בישראל.
רוצים להבין את זכויותיכם? צריכים ליווי משפטי? אנחנו כאן בשבילכם
אם אתם מתמודדים עם חלוקת ירושה, סכסוך בין קרובי משפחה, צוואה שנראית חשודה או צורך בהכוונה מקצועית – אל תישארו לבד.
השאירו פרטים או צרו קשר עם משרד עו״ד רן רייכמן.
נלווה אתכם ברגישות, בדיסקרטיות ובטיפול משפטי מהדרגה הגבוהה ביותר – עד להשגת התוצאה הנכונה, ההוגנת והמיטבית עבורכם.
שאלות ותשובות נפוצות – זכויות הירושה של קרובי המוריש
- מה המשמעות של הביטוי זכויות הירושה של קרובי המוריש?
הביטוי מתייחס לקביעת מי מבין קרובי המשפחה זכאי לרשת את העיזבון כאשר אין צוואה, ובאיזה סדר עדיפות. החוק מגדיר במדויק מי נחשב קרוב ובאיזה אופן מתחלקת הירושה. - מי נחשב קרוב משפחה לצורך ירושה?
הקרובים מתחלקים לשלושה מעגלים: ילדים וצאצאיהם, הורים ואחים, וסבים ודודים. בנוסף, בן או בת הזוג של המוריש נחשבים לקבוצה עצמאית בעלת זכויות רחבות. - האם בן או בת זוג תמיד יורשים?
כן. בן הזוג יורש גם אם יש קרובי דם אחרים. החלק המדויק משתנה לפי הרכב המשפחה, אך בן הזוג נהנה מזכויות מוגנות במיוחד, בעיקר לגבי דירת המגורים. - מה קורה אם למוריש יש ילדים בחיים?
הילדים הם היורשים העיקריים. הם מתחלקים בחלק המיועד לקרובי הדם באופן שווה ביניהם, ובן הזוג מקבל את חלקו לפי החוק. - האם נכדים יכולים לרשת במקום ילד שנפטר?
כן. במקרה שילד נפטר לפני המוריש, ילדיו נכנסים לנעליו ומקבלים את החלק שהיה אמור להגיע לו. זה נקרא עקרון הייצוג. - האם הורים ואחים יורשים כאשר יש ילדים?
לא. כאשר יש ילדים או נכדים, ההורים, האחים ושאר הקרובים אינם יורשים כלל. רק בהיעדר צאצאים עוברים לפרנטלה הבאה. - מה מעמד חצי־אחים בירושה?
חצי־אחים נחשבים קרובי מוריש לכל דבר. הם יורשים את החלק המיועד לענף המשפחתי שממנו הם מגיעים, ולעיתים חלוקת העיזבון נעשית לשני ענפים שונים בהתאם לצד המשפחתי. - האם ידועים בציבור יורשים באופן אוטומטי?
לא אוטומטית, אך אם ניתן להוכיח חיים משותפים ומשק בית משותף, הם עשויים לקבל את אותן זכויות כמעט כמו בני זוג נשואים. - האם ילדים מנישואים קודמים יורשים גם כאשר יש בן זוג חדש?
כן. ילדים מנישואים קודמים נחשבים יורשים מלאים. בן הזוג החדש מקבל את חלקו המוגדר והיתר מתחלק בין הילדים כולם, ללא הבדל. - מה קורה כאשר אין כלל קרובי משפחה בשלושת המעגלים?
במקרה נדיר שבו אין בן זוג ואין קרובי דם מדרגות הירושה שהחוק מכיר בהן, העיזבון עובר למדינה. - האם ניתן לשלול ירושה מקרוב משפחה?
כן. ניתן לעשות זאת באמצעות צוואה תקפה, או במקרים שבהם הקרוב נפסל לרשת עקב מעשה פלילי חמור כמו זיוף צוואה או גרימת מוות. - מה המשמעות של “יורש פסול”?
יורש פסול הוא אדם שאיבד את זכותו לרשת בשל מעשה חמור נגד המוריש או נגד צוואתו. למרות פסילתו, ילדיו אינם נענשים ויורשים במקומו. - האם בן זוג או קרוב יכולים לאבד את הזכות לדירת המגורים?
בדרך כלל לא. החוק מעניק לבן הזוג הגנה רחבה בדירה, כולל אפשרות להמשיך להתגורר בה או לקבל זכויות קנייניות גבוהות, גם אם יש קרובי דם נוספים. - מה קורה כאשר יש סכסוך בין קרובי משפחה על זכויות ירושה?
במצבים כאלה מגישים התנגדות לצו ירושה או לצו קיום צוואה, ולעיתים מתנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה. הסכסוכים הנפוצים מתעוררים סביב בני זוג בפרק ב’, חצי־אחים וטענות להשפעה בלתי הוגנת. - כיצד ניתן לדעת מה החלק שמגיע לכל קרוב משפחה?
יש לבדוק את ההרכב המשפחתי המלא, לזהות אילו קרובים קיימים בפרנטלה הראשונה, ואם אין – לעבור לענפים הבאים. מומלץ להיעזר בעורך דין למיפוי מדויק של הזכויות והחלקים.