הרשם לענייני ירושה – הגוף שמכריע מי יורש, איך ומתי

הרשם לענייני ירושה הוא אחד הגורמים המרכזיים והחשובים ביותר בכל הליך של ירושה בישראל. רבים שומעים על המושג הזה בפעם הראשונה רק לאחר פטירת אדם קרוב, כאשר יש צורך להסדיר את העיזבון, להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה. למרות שתפקידו של הרשם לענייני ירושה נשמע טכני או מנהלי, למעשה מדובר בגוף בעל סמכות משפטית רחבה מאוד, המשפיעה באופן ישיר על זכויות היורשים, על קיום הצוואה ועל חלוקת הרכוש.

במאמר זה נעמיק ונבין מהו בדיוק הרשם לענייני ירושה, אילו סמכויות מוקנות לו, מתי צריך לפנות אליו, כיצד מתנהל ההליך בפניו, מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה, ואיך ניתן להימנע מטעויות שיגרמו לעיכובים או למחלוקות מיותרות.

מהו תפקידו של הרשם לענייני ירושה

הרשם לענייני ירושה הוא גוף שיפוטי הפועל במסגרת משרד המשפטים. תפקידו העיקרי הוא לטפל בבקשות הקשורות לעיזבונות, צוואות וירושות.
הרשם מוסמך להוציא שני סוגים עיקריים של צווים:

1. צו ירושה – כאשר לא קיימת צוואה.
2. צו קיום צוואה – כאשר קיימת צוואה, והרשם נותן לה תוקף משפטי מחייב.

בנוסף, הרשם מטפל בבקשות שונות הקשורות לצוואות, לרבות ביטול צו, תיקון טעויות סופר, רישום התנגדויות לצוואות, והעברת בקשות לבית המשפט לענייני משפחה במקרים בהם מתגלעת מחלוקת בין היורשים.

מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה

צו ירושה

כאשר אדם נפטר מבלי להשאיר צוואה, חלוקת העיזבון נעשית לפי הוראות חוק הירושה, תשכ"ה–1965, הקובע את סדר היורשים על פי קרבה משפחתית.
כדי לחלק את העיזבון, יש להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה – זהו מסמך רשמי המאשר מי היורשים החוקיים ומה חלקו של כל אחד מהם.

צו קיום צוואה

כאשר קיימת צוואה, יש להגיש לרשם בקשה למתן צו קיום צוואה, שתפקידו להעניק לצוואה תוקף משפטי מחייב.
הרשם בודק שהצוואה עומדת בתנאים החוקיים (חתימות, עדים, כשירות המצווה וכו'), ורק אז מאשר אותה.

איך מגישים בקשה לרשם לענייני ירושה

ההליך להגשת בקשה לרשם לענייני ירושה מתבצע כיום באופן מקוון, דרך אתר משרד המשפטים.
הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי היורש עצמו, עורך דין מטעמו או נוטריון.

לצורך בקשה יש לצרף:

1. טופס בקשה רשמי למתן צו ירושה או צו קיום צוואה.
2. תעודת פטירה מקורית או מאושרת.
3. צוואה מקורית (אם קיימת).
4. תצהירי יורשים או תצהיר מבקש.
5. אישורי תשלום אגרות לרשם לענייני ירושה.
6. תעודות זהות של המבקשים.

לאחר הגשת הבקשה, הרשם מפרסם הודעה לציבור בעיתונות וברשומות, כדי לאפשר הגשת התנגדויות תוך 14 יום. אם לא מוגשת התנגדות, הרשם נותן את הצו.

מה קורה אם מוגשת התנגדות

כאשר מוגשת התנגדות לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה – לדוגמה, יורש שטוען שהצוואה אינה תקפה או שהמצווה היה נתון להשפעה בלתי הוגנת – הרשם אינו מוסמך להכריע בעצמו.
במקרה כזה, הוא מעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, שמנהל הליך משפטי מלא לבירור המחלוקת.

סמכויות נוספות של הרשם לענייני ירושה

מעבר להוצאת צווים, הרשם לענייני ירושה מוסמך לבצע פעולות נוספות:

1. ביטול צו שניתן בטעות או בהטעיה.
2. תיקון טעויות סופר או פרטים טכניים בצו.
3. קבלת בקשות לצווי ירושה מחו"ל (כאשר המוריש היה תושב ישראל).
4. אישור מנהל עיזבון שמונה בצוואה או לפי בקשת יורשים.
5. העברת בקשות מורכבות לבית המשפט לענייני משפחה.

מה קורה כאשר יש כמה צוואות

לעיתים אדם מותיר אחריו יותר מצוואה אחת, ואז נדרש בירור איזו מהן היא הצוואה התקפה האחרונה.
הרשם לענייני ירושה בוחן את המסמכים, אך אם קיימת מחלוקת מהותית – למשל טענה שצוואה מסוימת נערכה בלחץ או שהמצווה לא היה כשיר – הוא יעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה.

משך זמן הטיפול אצל הרשם לענייני ירושה

ברוב המקרים, כאשר אין התנגדויות, זמן הטיפול בבקשה הוא כשלושה עד ארבעה חודשים.
במקרים בהם יש צורך בפרסום חוזר, עיכובים בהמצאת מסמכים או מחלוקות בין יורשים, ההליך עשוי להתארך.
לכן חשוב להגיש בקשה מסודרת ומלאה מלכתחילה – בליווי עורך דין מנוסה בתחום הירושות.

טעויות נפוצות בהגשה לרשם לענייני ירושה

1. חוסר במסמכים או בתצהירים חתומים.
2. אי תשלום אגרות במועד.
3. אי פרסום הודעה לציבור.
4. אי צירוף צוואה מקורית.
5. חתימות לא מאומתות כדין.

טעויות אלו עלולות לגרום לעיכוב משמעותי בהנפקת הצו, ולעיתים אף לדחיית הבקשה.

דוגמה מעשית

אישה ביקשה צו קיום צוואה של אמה, אך הגישה צילום של הצוואה בלבד.
הרשם לענייני ירושה דחה את הבקשה, משום שהחוק מחייב הגשת המסמך המקורי.
רק לאחר שהמציאה את המקור ואישרה את תצהירה בפני עורך דין, ניתן הצו.
המקרה מדגים את החשיבות של הגשה מוקפדת ומדויקת.

כמה עולה לפנות לרשם לענייני ירושה

האגרות הקבועות לפי תקנות הירושה הן:

1. אגרת פתיחת תיק: 527 ש"ח (נכון ל-2025).
2. אגרת פרסום הודעה: כ־130 ש"ח.
3. במקרים של צוואה, ייתכן צורך בתשלום נוסף עבור העתקי הצוואה או תרגום נוטריוני.

מתי כדאי לפנות לעורך דין

למרות שניתן להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה לבד, ברוב המקרים מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה לדיני ירושה, שיבטיח שההליך יתבצע ללא טעויות ושזכויותיכם לא ייפגעו.

עורך דין מנוסה ידע גם כיצד להתמודד עם התנגדויות, בקשות לתיקון צו או מקרים שבהם קיימות כמה צוואות סותרות.

משרד עורכי הדין רן רייכמן – מומחים לצוואות, ירושות וניהול עיזבונות

משרד עו"ד רן רייכמן, מהבולטים בישראל בתחום דיני המשפחה, הירושות והעיזבונות, מטפל בהליכי רשם לענייני ירושה מזה למעלה מ-25 שנה.
המשרד מלווה לקוחות פרטיים ומשפחות בהגשת בקשות לצווי ירושה, התנגדויות לצוואות, ניהול עיזבונות ומינוי מנהלי עיזבון.

עו"ד רייכמן וצוות משרדו מעניקים שירות אישי, מהיר ומדויק – תוך הקפדה על כל פרט, כדי לוודא שצוואת המוריש תקוים בדיוק לפי רצונו.

הרשם לענייני ירושה – שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

1. מהו תפקידו של הרשם לענייני ירושה?
   הרשם לענייני ירושה הוא הגורם המוסמך לטפל בבקשות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה בישראל, לפני שההליך עובר לבית המשפט במקרה של מחלוקת.
2. מתי יש לפנות לרשם לענייני ירושה?
   פונים אליו לאחר פטירת אדם, כאשר יש צורך להסדיר את חלוקת עיזבונו – בין אם קיימת צוואה ובין אם לא.
3. מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
   צו ירושה קובע מי הם היורשים החוקיים כשאין צוואה, ואילו צו קיום צוואה מאשר את תוקפה של צוואה קיימת ומאפשר את מימושה.
4. כיצד מגישים בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה?
   ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון דרך אתר הרשם, או ידנית באחד ממשרדי הרשם ברחבי הארץ, בצירוף המסמכים הנדרשים.
5. אילו מסמכים יש לצרף לבקשה?
   תעודת פטירה מקורית, העתק הצוואה (אם קיימת), תעודות זהות של המבקשים, ואישורי תשלום אגרות המדינה.
6. מה משך הזמן לטיפול בבקשה לצו ירושה?
   בדרך כלל ההליך נמשך כחודשיים עד ארבעה חודשים, אך עשוי להתארך אם יש התנגדויות או חסרים במסמכים.
7. האם ניתן להגיש התנגדות לצו ירושה?
   כן. כל צד מעוניין רשאי להגיש התנגדות מנומקת, ואז מועבר העניין לבית המשפט לענייני משפחה להמשך בירור.
8. מה קורה אם הצוואה אינה ברורה או שנויה במחלוקת?
   הרשם מוסמך להעביר את התיק לבית המשפט שיכריע בפרשנות הצוואה או במחלוקת בין הצדדים.
9. האם יש צורך בעורך דין לצורך הגשת הבקשה?
   לא חובה, אך מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין כדי לוודא שכל המסמכים מוגשים בצורה תקינה וכדי לייעל את ההליך.
10. כיצד ניתן לבדוק אם הוגשה בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה?
    ניתן לבצע חיפוש באתר הרשם לענייני ירושה באמצעות מספר תעודת הזהות של המנוח.
11. מה העלות של הגשת בקשה לצו ירושה?
    יש לשלם אגרות קבועות על פי תקנות המדינה – בדרך כלל מדובר בכמה מאות שקלים, בהתאם לסוג הבקשה.
12. מה קורה אם יש יורשים שגרים בחו"ל?
    ניתן לצרף ייפוי כוח נוטריוני או מסמכים מאומתים משגרירות ישראלית לצורך ייצוגם בהליך.
13. מה ההבדל בין רשם לענייני ירושה לבין בית הדין הרבני?
    לבית הדין הרבני סמכות מקבילה לדון בענייני ירושה אם כל הצדדים המעורבים מסכימים לכך מראש ובכתב.
14. מה עלול לעכב את קבלת הצו?
    חוסר במסמכים, התנגדויות בין היורשים, או בעיות באימות הצוואה עלולים לעכב את מתן ההחלטה.
15. כיצד נשלח הצו לאחר אישורו?
    הצו מועבר למבקש בדואר או במייל אלקטרוני, ולעיתים גם נשלח אוטומטית לגופים כמו רשות המיסים ובנקים.
16. האם ניתן לערער על החלטת הרשם?
    כן. ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה בתוך פרק זמן מוגדר בחוק.
17. מה התפקיד של האפוטרופוס הכללי בהליך הירושה?
    האפוטרופוס הכללי משמש כצד מעורב בהליכים בהם אין יורשים ידועים, או כשנדרש פיקוח על עיזבון.
18. כיצד ניתן להוציא העתק של צו ירושה ישן?
    ניתן להגיש בקשה באתר הרשם או במשרדיו, בצירוף פרטי המנוח ותשלום אגרה סמלית.
19. מה האחריות של הרשם במקרה של טעויות בבקשה?
    הרשם בודק את תקינות המסמכים והנתונים, אך האחריות לנכונות הפרטים המוגשים חלה על המבקש עצמו.
20. מה החשיבות של טיפול מסודר מול הרשם לענייני ירושה?
    טיפול נכון ומלא מונע עיכובים, מבטיח שהעיזבון יחולק בהתאם לחוק או לרצון המנוח, ומגן על זכויות כל היורשים.

זקוקים לסיוע מול הרשם לענייני ירושה?

אם אתם עומדים להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה, או אם נתקלתם בקושי, התנגדות או עיכוב בהליך, פנו עוד היום למשרד עורכי הדין רן רייכמן.
נלווה אתכם שלב־שלב, נוודא שכל הדרישות החוקיות מולאו, ונפעל להוצאת הצו במהירות וביעילות – תוך הגנה מלאה על זכויותיכם.