השפעה בלתי הוגנת וחלוקת עיזבון בין אחים – כאשר אדם הנו מבוגר, חולה או נמצא בישורת האחרונה של חייו, נקודת המוצא היא שיש לכבד את רצונו, על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לחלוקת העיזבון שישאיר אחרי לכתו לבית עולמו. הנהנים מהעיזבון, בדרך כלל, הם בן או בת הזוג (אם ישנם והם בחיים) והילדים של בעל העיזבון.
במקרים לא מבוטלים, רצונם של הנפטרים הוא שכל אחד מילדיהם יקבל חלק שווה מהעיזבון לאחר לכתם, כך שלא יתגלעו סכסוכים הנוגעים לצוואה ולירושה. אמנם, ניתן להיתקל במקרים שבהם בסמוך ללכתו של אחד ההורים, כאשר ישנה צוואה קיימת, עורך ההורה צוואה נוספת ובה חלוקה שונה מזו שנקבעה. כתוצאה מכך עלול אחד או יותר מילדיו של ההורה, שנושל באופן מלא או חלקי מהעיזבון, מקופח, ולחשוד כי התקיימה השפעה בלתי הוגנת על הנפטר בימיו האחרונים.
כיצד ניתן לפעול במקרים אלו?
בית המשפט וחוק הירושה מכירים בעילת השפעה בלתי הוגנת כעילת פסלות של צוואה. לצידם, ניתן להיעזר בפסיקה. לדוגמא, אם ישנם יחסי תלות בין המצווה לבין האדם הנהנה מהצוואה, דוגמת סיוע יומיומי, בידוד חברתי שלא מאפשר למצווה לראות אנשים רבים במהלך היום וכדומה, הדבר יוצר חזקה של השפעה בלתי הוגנת.
מקרים לדוגמא שבהם הנהנה עלול 'ליטול חלק' בעריכת הצוואה
- הסעת המצווה לעורך דין משפחה
- תשלום שכר הטרחה לעורך הדין בעבור עריכת הצוואה
- הימצאות יחד עם המצווה במשרד עורכי הדין
- קבלת טיוטות הצוואה על ידי הנהנה
ככל שמתברר שהנהנה (במקרים רבים – אחד האחים) נטל חלק בעריכת הצוואה, יהיה ניתן להוכיח שדין הצוואה להתבטל בעקבות השפעה בלתי הוגנת. לשם כך כמובן, מומלץ להסתייע בעו"ד משפחה העוסק בתחום צוואות וירושות, שילווה אתכם מהרגעים הראשונים ועד לייצוג בבית המשפט.
