ללא הפרדה רכושית עם הידוע בציבור? הוא עשוי לרשת אתכם – לא מעט זוגות מוצאים עצמם בפרק ב' בחייהם כאשר הם חולקים את חייהם עם בן או בת זוג, מבלי שהם ממסדים את הקשר דרך הרבנות – בין אם הם גרושים והתחילו חיי זוגיות חדשים ובין אם הם התאלמנו והכירו בן או בת זוג חדשים. תחום זה הנו קריטי בכל הנוגע לתחום צוואות וירושות.
כיום, מגמת בתי המשפט היא לאפשר בקלות יחסית לבני זוג להיכנס להגדרה של 'ידועים בציבור', כאשר התנאים להיכנס להגדרה זו הוקלו בשנים האחרונות. על מנת שבני זוג ייחשבו ידועים בציבור, יש להוכיח שני יסודות מצטברים: קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף.
המגמות – אז והיום
במהלך השנים הוכרו כזוגות ידועים בציבור גם זוגות שהיסוד של קיום יחסים אינטימיים לא התקיים אצלם באופן קבוע. גם מצב של אי מגורים קבועים תחת קורת גג אחת, לא שללו את היות הצדדים ידועים בציבור. אל מול המגמה להקל על הכניסה לסטטוס של ידועים בציבור, חלה מגמה הפוכה של הקשחת התנאים שבהתקיימם יזכה בן הזוג הידוע בציבור לזכות ברכוש אותו צבר בן הזוג האחר.
על פי עמדת בתי המשפט דהיום, לא די בהיותם של הצדדים ידועים בציבור, אלא יש להוכיח כוונת שיתוף ספציפית של בן הזוג האחד לשתף את בן הזוג האחר בכל נכס ונכס. המדובר במשוכה משפטית גבוהה, כאשר על הטוען לשיתוף לעמוד בה.
ההבדל בין פירוד עוד בחיי הזוג ולאחר פטירת אחד מהם
נניח לצורך העניין, כי בני הזוג החיים יחדיו יודעים כי לא הייתה ביניהם כוונת שיתוף. כל צד שמר על רכושו הוא, לא הייתה העברת כספים הדדית ולמעשה השניים התנהלו ללא כוונת שיתוף. במקרה של פירוד ביניהם עוד בחייהם, אזי יתקשה עד מאוד כל אחד מבני הזוג לקבל חלק מרכושו של האחר, לאור ההפרדה הרכושית שהייתה קיימת ביניהם.
שונה הדבר במקרה שבו בני הזוג המשיכו לחיות יחדיו עד לפטירתו של אחד מהם. במקרה זה, ההסדר החוקי החל ביחס לשיתוף בן הזוג הנותר בחיים בעיזבון של בן הזוג הנפטר, אינו מכוח פסיקת בתי המשפט, אלא מכוח חוק הירושה. במקרה זה, וככל שיוכח שמדובר בידועים בציבור, אין כל נפקות לשאלה אם היה ביניהם משטר של הפרדה רכושית, או אם הייתה ביניהם כוונת שיתוף בנכס כזה או אחר – השאלה היחידה המתבקשת היא אם השניים היו ידועים בציבור, ואם בסמוך לפטירת בן הזוג השניים לא היו נשואים לאחר. בהתקיים התנאים הללו, בית המשפט כלל לא בודק אם התכוונו לשתף זה את זו ברכושם. משהוכח שהצדדים היו ידועים בציבור, אזי רואים את בן הזוג שנותר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין, אילו היו נשואים זה לזה, וזאת כשהמנוח/ה לא הותירו אחריהם צוואה הקובעת אחרת.
לסיכום – ללא הפרדה רכושית עם הידוע בציבור
משמעות הדבר היא שמעמדו של בן הזוג הנותר בחיים לצורך דיני הירושה זהה למעמדו של בן זוג נשוי לכל דבר ועניין. אם המנוח/ה לא דאגו לערוך צוואה, הידועים בציבור יורשים את בן זוגם המנוח יחד עם ילדיו כאילו היו נשואים לו, על כל המשתמע מכך.
התוצאה היא שבן זוג אשר ביקש בחייו ליצור הפרדה רכושית מבת זוגו, עלול במותו לשתף אותה ברכושו בדרך של הורשה, וזאת רק משום שלא ערך צוואה שבה דאג למעשה לנשל את הידוע/ה בציבור, ובכך להבטיח את הורשת העיזבון ליקיריו. מכאן ואילך, הדרך לסכסוך צפוי בין ילדיו של המנוח לבין הידוע/ה בציבור על רקע צוואות וירושות, מתקצר. המסקנה הברורה – הקפידו לערוך צוואה גם אם אתם ידועים בציבור וגם אם ערכתם הסכם לחיים משותפים בו הנכם מגדירים באופן ברור כיצד ולמי יחולק עזבונכם לאחר פטירתכם.
