עיזבון – איך מחלקים אותו ומה יורשים צריכים לדעת בפועל

מהו עיזבון? ההגדרה המשפטית, הפסיקתית והמשמעויות למשפחה

המונח עיזבון מתאר את כלל נכסי האדם לאחר מותו – כל מה שהיה לו וכל מה שהיה חייב. בניגוד למה שרבים חושבים, עיזבון אינו רק כסף או נדל"ן. הוא כולל גם זכויות, תביעות, מניות, קניין רוחני, חוזים פתוחים ואף התחייבויות שלא הושלמו.

החוק אינו מגדיר באופן ישיר את המונח “עיזבון”, ולכן בתי המשפט פיתחו עם השנים הגדרה פסיקתית רחבה: העיזבון הוא “סך כל נכסיו וחובותיו של המנוח, כפי שעמדו ביום פטירתו”. משמעות הדבר היא שכל זכות – גם אם טרם התממשה – וכל התחייבות – גם אם טרם נפרעה – נלקחים בחשבון.

בשלב זה חשוב להבחין בין שני מושגים שמבלבלים רבים:

1. עיזבון – המסת הנכסים והחובות כפי שהם.
2. ירושה – התהליך שבו עוברת השליטה בעיזבון לידי היורשים.

ההבחנה הזו חיונית, משום שלעיתים יש הבדל בין מה שהעיזבון כולל לבין מה שהיורשים יקבלו בפועל, למשל במקרים של חובות גדולים או תביעות פתוחות נגד המנוח.

עבור המשפחה, הבנת מושג העיזבון היא הצעד הראשון והבסיסי: רק לאחר שמבינים מה נכנס לעיזבון, אפשר להתחיל לנהל אותו, להעריך את שוויו ולתכנן את חלוקתו.

 

אילו נכסים נכללים בעיזבון – ואילו נכסים לא? (הכללים שחייבים להכיר)

אחת השאלות הנפוצות ביותר לאחר פטירה היא: מה בדיוק נחשב חלק מהעיזבון?
כאן מתחילות אי-הבנות רבות שעשויות לייצר מחלוקות בין יורשים – ולעיתים גם להוביל לתביעות.

נכסים שנכללים בעיזבון

כל נכס שהמנוח היה בעליו ביום פטירתו נכנס לעיזבון, למשל:

1. מקרקעין: דירות, בתים, קרקעות, נכסים מסחריים.
2. חשבונות בנק: עו"ש, פיקדונות, חסכונות, תיקי השקעות.
3. מיטלטלין: ריהוט, תכשיטים, רכבים, ציוד.
4. מניות ועסקים: חברה משפחתית, מניות פרטיות או ציבוריות, זכויות בעסק פעיל.
5. קניין רוחני: זכויות יוצרים, פטנטים, סימני מסחר, תמלוגים עתידיים.
6. נכסים דיגיטליים: מטבעות קריפטו, חשבונות מסחר, קבצים, ערוצי תוכן.

בנוסף לנכסים, גם תביעות פתוחות או זכויות לתשלומים עתידיים נחשבות כחלק מהעיזבון – לדוגמה תביעה שהמנוח הגיש בחייו וטרם הסתיימה.

נכסים שלא נכללים בעיזבון

כאן רבים טועים. יש נכסים שאינם חלק מהעיזבון גם אם קשורים למנוח באופן הדוק, למשל:

1. ביטוחי חיים עם מוטבים – הכסף עובר ישירות למוטב.
2. קופות גמל וקרנות פנסיה – במקרים רבים משולמות למוטבים ולא לעיזבון.
3. תגמולי פטירה וקצבאות מיוחדות – לפי הסדרים ספציפיים בחוק.
4. חשבונות משותפים מסוימים – בהתאם לאופי החזקה בהם ולפסיקה.

הסיבה לכך נעוצה בדין שקובע כי חלק מהזכויות אינן עוברות דרך העיזבון, אלא ישירות למוטבים שנקבעו בחוזה או במסגרת רגולטורית.

למה חשוב להבין מה בפנים ומה בחוץ?

משום שזה משפיע על:

1. סכום הירושה בפועל
2. ניהול העיזבון
3. חישוב חובות
4. חלוקה בין יורשים
5. תכנון מס במכירת נכסי העיזבון
6. מניעת סכסוכים בתוך המשפחה

לדוגמה, משפחות רבות חושבות כי כספי הפנסיה של המנוח מתחלקים בין כל היורשים – אך ברוב המקרים הם מועברים לפי מנגנון “מוטבים” ואינם חלק מהעיזבון כלל.

 

איך מחשבים את היקף העיזבון? הערכת נכסים, חובות ושווי נטו

לאחר שמבינים מהו עיזבון ומהם הנכסים הנכללים בו, מגיע השלב החשוב ביותר לצורך חלוקה – חישוב היקפו האמיתי. זהו תהליך שדורש דיוק רב, משום שכל טעות בשלב הזה משפיעה ישירות על סכומי הירושה ועל היכולת לנהל את העיזבון בצורה תקינה.

הכלל הבסיסי: עיזבון = נכסים – חובות

כדי להעריך את שווי העיזבון, יש לזהות:

1. את כל הנכסים שהמנוח השאיר,
2. את כל ההתחייבויות שהותיר אחריו,
3. ואת ההפרש ביניהם.

למשל: אם היו שני נכסי מקרקעין, חשבון בנק ושתי הלוואות – כל אלה ייכנסו למשוואה.

הערכת שווי נכסים

1. מקרקעין: נהוג לבצע שמאות מקצועית, במיוחד אם יש מחלוקת בין היורשים או צורך למכור את הנכס.
2. חשבונות בנק וניירות ערך: הערכה לפי היתרה ביום הפטירה.
3. עסק פעיל או חברה: לעיתים נדרשת הערכת שווי עסקית מלאה (Due Diligence).
4. קניין רוחני: זכויות על ספר, יצירה, אפליקציה או פטנט דורשות הערכת מומחה.
5. נכסים דיגיטליים: נדרש אימות בעלות ופירוט מאובטח של ארנקים דיגיטליים.

הערכת התחייבויות וחובות

העיזבון נושא בחובות המנוח, ולעיתים מדובר בסכומים משמעותיים:

1. הלוואות בנקאיות
2. משכנתאות
3. תשלומים לספקים (במקרה של עסק פעיל)
4. שטרי חוב
5. חובות מס – כולל מס שבח או מס רווחי הון שיחול בעת מימוש נכסים

יורשים רבים מופתעים לגלות שהעיזבון “נמוך” בהרבה ממה שחשבו, משום שלא לקחו בחשבון הלוואות או התחייבויות שנפתחו ללא ידיעתם.

תרחיש שממחיש את התהליך

נניח שהמנוח השאיר:

1. דירה בשווי 2.3 מיליון ₪
2. רכב בשווי 40,000 ₪
3. חשבון בנק עם 160,000 ₪
4. חוב עסקי של 500,000 ₪
5. משכנתא שלא סולקה: 700,000 ₪

היקף העיזבון נטו הוא:
2,300,000 + 40,000 + 160,000 – 500,000 – 700,000 = 1,300,000 ₪

זו הסיבה שהערכת שווי חייבת להתבצע באופן מדויק ושיטתי.

למה חשוב לתת מספר מדויק להיקף העיזבון?

1. לצורך חלוקת הירושה בין היורשים
2. לצורך אפשרות הסתלקות (ויתור על חלק)
3. לצורך מכירת נכסי העיזבון
4. לצורך ניהול חובות המוטלים על העיזבון
5. לצורך תכנון מס

תכנון נכון של היקף העיזבון יכול למנוע עימותים ולייצר שקיפות מלאה בין כל היורשים.

חלוקת העיזבון – לפי צוואה, לפי ירושה על פי דין וצווי ירושה/קיום

לאחר שנקבע היקף העיזבון, יש להבין כיצד הוא יחולק בפועל. כאן נכנסת לתמונה ההבחנה המהותית בין חלוקה לפי צוואה לבין חלוקה לפי דין. אלו שני מסלולים שונים לחלוטין – וכל משפחה נמצאת באחד מהם.

חלוקת העיזבון כאשר קיימת צוואה

כאשר המנוח הותיר צוואה תקפה:

1. יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה.
2. לאחר קבלת הצו – העיזבון יחולק בדיוק לפי רצון המנוח.

במקרים רבים הצוואה כוללת הוראות מיוחדות:

1. חלוקה לא שוויונית בין יורשים
2. הוראות להשארת נכס ליורש אחד וכספים לאחר
3. הוראה על מנהל עיזבון
4. תנאים (“יורש אם…”)

חלוקה לפי צוואה ברורה היא לרוב פשוטה יותר, אך אם הצוואה מעוררת מחלוקות – עשויות להיפתח תביעות לביטולה, טענות השפעה בלתי הוגנת, זיוף או חוסר כשירות.

חלוקת העיזבון כאשר אין צוואה

במקרה שאין צוואה – מופעל מנגנון ירושה על פי דין:

1. בן/בת הזוג ירשו חלק מסוים (לפי סעיפים 11–17 לחוק הירושה), לרבות זכויות בדירת מגורים.
2. הילדים ירשו את השאר בחלקים שווים.
3. אם אין ילדים – ההורים/האחים של המנוח עשויים לרשת.

כדי להתחיל, יש להגיש בקשה לצו ירושה, המפרט את כל היורשים החוקיים.

מקרים מיוחדים בחלוקה

1. יורש שנפטר לפני המוריש – ילדיו נכנסים “בנעליו”.
2. הסתלקות מעיזבון – יורש יכול לוותר על חלקו, אך רק לטובת קרוב משפחה מדרגה מותרת.
3. צוואה חלקית בלבד – חלק מהעיזבון יחולק לפי צוואה וחלק לפי דין.
4. חשבון בנק משותף – דורש בדיקה האם חלק מהיתרה שייך כלל לעיזבון.

תרחיש קצר שממחיש חלוקה

נניח שאין צוואה, והמנוח הותיר:

1. בן/בת זוג
2. שלושה ילדים

אז:

1. בן/בת הזוג ירשו מחצית מהרכוש המשותף ומטלטלין מסוימים.
2. שלושת הילדים יחלקו את היתרה בחלקים שווים.

במקרים של דירה – בן הזוג מקבל זכויות מיוחדות להגנה במדור והמשכיות מגורים.

למה חשוב להבין את דרך החלוקה מראש?

משום שהדבר משפיע על:

1. מה מגיע לכל יורש
2. האם יש צורך למכור נכסים
3. האם יש אפשרות לפטור מס
4. מניעת סכסוכים עתידיים
5. הסכמות בין יורשים על חלוקה שונה מזו שקובע החוק

הבנת כללי הירושה היא קריטית כבר בתחילת תהליך ניהול העיזבון.

 

מנהל עיזבון – מתי צריך אותו, מי ממנה אותו ומה תפקידיו

לא בכל מקרה נדרש למנות מנהל עיזבון, אך כאשר העיזבון מורכב, שנוי במחלוקת או כולל נכסים שדורשים טיפול מקצועי – מינוי מנהל עיזבון הופך לכלי משפטי חיוני. רבים מהמתחרים מציינים זאת בקצרה בלבד, אך בפועל מדובר במנגנון מרכזי המשפיע על שמירת הנכסים ועל יחסי היורשים.

מתי נדרש למנות מנהל עיזבון?

מינוי מנהל עיזבון ייעשה בדרך כלל במקרים הבאים:

1. כמה יורשים ואין ביניהם הסכמה על אופן ניהול העיזבון.
2. עיזבון גדול או מורכב: מספר נכסים, חברות, חשבונות רבים.
3. קיים סכסוך ירושה או חשש למריבות עתידיות.
4. נדרש טיפול בנכסים פעילים: נדל"ן מניב, עסק פעיל, השקעות פתוחות.
5. כאשר בצוואה נקבע מפורשות שיש למנות מנהל עיזבון.
6. כאשר למנוח היו חובות משמעותיים, וחשוב לנהל את הפירעון בצורה מסודרת.

במשפחות מורכבות (ילדים משני נישואין, ידועים בציבור, בני זוג פרק ב'), המינוי הוא כמעט הכרחי כדי למנוע חשדנות או מאבקי שליטה.

מי ממנה את מנהל העיזבון?

יש שתי אפשרויות:

1. בצוואה – המנוח עצמו קובע מי יהיה מנהל העיזבון.
2. בית המשפט לענייני משפחה או הרשם לענייני ירושה, כאשר אין מינוי בצוואה או כשיש מחלוקת.

ברגע שמונה מנהל עיזבון, כל היורשים כפופים לסמכותו (בכפוף לאישור בית המשפט).

תפקידיו של מנהל העיזבון

מנהל העיזבון אינו "חותם מסמכים" בלבד. תפקידו כולל:

1. איסוף נכסי העיזבון
   איתור חשבונות בנק, נכסים, זכויות, פוליסות, מניות ונכסים דיגיטליים.
2. אבטחת הנכסים ושמירה עליהם
   שינוי מנעולים בנכסים, סגירת חובות, דאגה לתשלומים שוטפים, מניעת נזק לרכוש.
3. הפקת דוחו"ת מסודרים
   דיווח מפורט לבית המשפט וליורשים על הכנסות, הוצאות ותנועות בנכסים.
4. מימוש נכסים (אם נדרש)
   מכירה של דירה, רכב, מניות או עסק – לעיתים באמצעות כונס נכסים.
5. חלוקת העיזבון
   ביצוע החלוקה בהתאם לצו הירושה/הצוואה ובפיקוח בית המשפט.

דוגמה מהמציאות

אישה שהותירה אחריה עסק פעיל, דירה מניבה ושלושה חשבונות בנק. בין הילדים פרץ ויכוח על מי ינהל את העסק ועל מי זכאי לדמי שכירות מהדירה. מינוי מנהל עיזבון מנטרל את המאבק ומאפשר ניהול מקצועי עד לסיום ההליך.

יתרון משמעותי: ניטרליות

מנהל העיזבון אינו "נציג של יורש מסוים". הוא פועל לפי החוק בלבד. זה הופך אותו לדמות חשובה במיוחד במצבים רגישים, שבהם אף יורש אינו רוצה שיורש אחר "יחזיק את המפתחות".

 

תביעות הקשורות לעיזבון – תביעות נגד עיזבון, תביעות של יורשים וסכסוכי ירושה

בפועל, עיזבון אינו “קופסה סגורה”. לעיתים קרובות מתעוררות תביעות סביבו – מטעם נושים, יורשים, בני משפחה ואפילו צדדים שלישיים. חלק גדול מהאתרים מתעלם מהנושא או מתאר אותו באופן מצומצם, אך מדובר בחלק מהותי מניהול עיזבון בפועל.

תביעות נגד העיזבון

כאשר למנוח היו חובות, הנושים רשאים להגיש תביעות נגד העיזבון. זה כולל:

1. בנקים
2. ספקים (אם היה עסק פעיל)
3. רשויות
4. אנשים פרטיים
5. בעלי תביעות כספיות או חוזיות מהמנוח

הדין קובע סדר קדימויות בתשלום החובות. עד שלא מסיימים טיפול בתביעות אלה – לא ניתן לחלק את העיזבון.

תביעות של יורשים נגד העיזבון

לעיתים יורש תובע את העיזבון עצמו, לדוגמה:

1. תביעה על כספים שהמנוח היה חייב לו בחייו.
2. תביעה בגין נזק שנגרם לו על ידי המנוח.
3. תביעות להשבת כספים שהמנוח משך מחשבון משותף.

המקרה החריג הזה יוצר מצב שבו יורש הוא גם תובע וגם חלק מהעיזבון – מצב משפטי עדין שדורש ניהול מקצועי.

סכסוכים בתוך המשפחה – המציאות הנפוצה ביותר

המקרים השכיחים כוללים:

1. מחלוקות על נכס יקר (בדרך כלל דירה או עסק).
2. טענות שצוואה זויפה.
3. טענות להשפעה בלתי הוגנת על המנוח בשנותיו האחרונות.
4. ויכוחים על מימון טיפולי המנוח לפני פטירתו.
5. מחלוקות על משיכת כספים מחשבונות משותפים.

אם הסכסוך אינו מנוהל בצורה מקצועית, הוא עלול להתדרדר למאבקים משפטיים ארוכים.

כלים להתמודדות עם סכסוכי ירושה

1. גישור משפחתי מקצועי – דרך יעילה וחסכונית שמקטינה מתחים ומזרזת חלוקה.
2. הסכמי חלוקה מחדש – יורשים יכולים לחלק את העיזבון באופן שונה מחוק הירושה, בהסכמה מלאה.
3. מינוי כונס נכסים – במקרה שיש צורך במכירת נכס באופן מאוזן ולא מוטה.
4. בחינת מסמכים רפואיים – כאשר מעלים טענות על כשירות המצווה.

דוגמה רלוונטית

ארבעה אחים ירשו דירה. שלושה רוצים למכור, אך אחד מתנגד בטענה שקיבל הבטחה מההורים לגור בה. הסכסוך עלול להימשך שנים – אלא אם ממנים מנהל עיזבון שיחליט על מכירה מסודרת או מפנים את הצדדים להסכם חלוקה חדש.

למה החלק הזה חיוני?

משום ש־40% מהעיזבונות בישראל הופכים למוקד של מחלוקת.
הבנה מוקדמת של תביעות אפשריות מסייעת:

1. להימנע מהפתעות,
2. להגן על זכויות,
3. ולהאיץ את חלוקת הירושה בצורה הוגנת.

עיזבון מורכב – עסקים, השקעות, נכסים בחו"ל ונכסים דיגיטליים

לא כל עיזבון הוא אוסף של חשבון בנק ודירה. בעידן המודרני יותר ויותר עיזבונות כוללים רכיבים מורכבים – לעיתים כאלה שלא קל לאתר, להעריך או לממש. כאן נדרש ידע משפטי וכלכלי מעמיק, משום שטעות בהערכת נכס אחד עלולה לשנות את חלוקת הירושה כולה.

עיזבון שכולל עסק פעיל או חברה

כאשר המנוח היה בעל עסק או שותף בחברה, נדרש:

1. לאמוד את שווי העסק או המניות ביום הפטירה.
2. לבדוק התחייבויות של העסק כלפי ספקים, עובדים ורשויות.
3. להחליט האם להמשיך להפעיל את העסק עד החלוקה, למכור אותו, או לפרקו.

במקרים כאלה בית המשפט נוטה להיעזר במומחים חיצוניים – רואי חשבון, שמאים עסקיים ולעיתים נאמנים.

נכסי מקרקעין בחו"ל

אם יש נכסים במדינה זרה, ההליך מסובך יותר:

1. יש לבחון את הדין המקומי לגבי ירושה, מיסוי ורישום נכסים.
2. לעיתים יש צורך בעורך דין מקומי או אפוסטיל.
3. במקרים מסוימים ניתן למכור את הנכס ולהעביר את התמורה לעיזבון בישראל, אך התהליך חייב להתבצע כחוק.

מניות, השקעות וני"ע – לא תמיד ניתן לחלוקה פשוטה

תיק השקעות גדול או אחזקות בחברה פרטית אינם חולקים "שווה בשווה".
האפשרויות הן:

1. מכירה וחלוקת התמורה.
2. העברת מניות בעסק ליורשים מסוימים בתמורה לאיזון מול נכסים אחרים.
3. השארת ניהול העסק ביד אחת (“מנגנון רכישה”) תוך פיצוי שאר היורשים.

נכסים דיגיטליים – עולם שהולך וצומח

יותר עיזבונות כיום כוללים:

1. מטבעות קריפטוגרפיים
2. חשבונות PayPal
3. נכסי NFT
4. ערוצי תוכן מניבים (יוטיוב, טיקטוק)
5. קבצים, שירותי ענן, קורסים דיגיטליים

האתגר המרכזי: הוכחת בעלות וגישה למידע.
ללא סיסמאות, גיבויים או הנחיות מקדימות – נכסים אלו עלולים להיעלם לצמיתות.

למה חשוב להבין מהו עיזבון מורכב?

משום שחלק גדול מהסכסוכים הקשים נולדים בדיוק כאן:

1. אח אחד רוצה למכור, אחר רוצה לשמור.
2. שווי הנכס לא ברור.
3. יש חשד שהמנוח העביר נכסים בחייו.
4. יש חובות שלא היו ידועים.

ניהול עיזבון מורכב מחייב ידע משפטי מעמיק וניסיון בניתוח כלכלי – אחרת עלולות להיווצר טעויות שאי אפשר לתקן.

 

מה עושים אחרי פטירה? מדריך פרקטי ליורשים – צעד אחר צעד

רוב היורשים אינם יודעים מה עליהם לעשות מיד לאחר פטירת אדם קרוב. דווקא ברגעים של עומס רגשי ואבל, מתקבלות החלטות שמעצבות את כל ניהול העיזבון. לכן חשוב להציג סדר פעולות ברור – כזה שחסר לחלוטין ברוב אתרי המתחרים.

שלב 1: איסוף מסמכים בסיסיים

1. תעודת פטירה
2. תעודת זהות של המנוח
3. מסמכים על נכסים (חשבונות, טאבו, רכב, מניות)
4. פוליסות ביטוח
5. בדיקת קיומה של צוואה (בבית, אצל עורך הדין או ברשם הירושה)

ללא מסמכים – אי אפשר להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה.

שלב 2: איתור נכסים וחובות

כאן מתחיל שלב המיפוי:

1. בדיקת חשבונות בנק
2. איתור כספים בקופות גמל ופנסיה
3. בדיקת חובות קיימים
4. בדיקת נכסים דיגיטליים
5. בדיקת נכסים שנוהלו ע"י בני משפחה אחרים

חשוב להגיע לשקיפות מלאה – אחרת הסכסוכים מתחילים.

שלב 3: פנייה לרשם הירושה

אם יש צוואה → מגישים בקשה לקיום צוואה.
אם אין צוואה → מגישים בקשה לצו ירושה.

הבקשה כוללת טפסים, אגרות, תצהירים והודעות לכל היורשים.

שלב 4: פתיחת חשבון עיזבון

לאחר קבלת צו, מומלץ לפתוח חשבון בנק ייעודי לעיזבון.
דרך חשבון זה יש לבצע:

1. תשלומי חובות
2. קבלת הכנסות מנכסים
3. תיעוד מלא של כל פעולה כספית

כך נמנעים ויכוחים על כספים שנמשכו או הוצאות לא מוצדקות.

שלב 5: מימוש נכסים וחלוקה

לאחר שהעיזבון ברור:

1. מחלקים נכסים לפי הצוואה או לפי דין.
2. מוכרים נכסים במידת הצורך.
3. משלמים חובות בהתאם לדין.
4. עורכים הסכמים בין היורשים (אם רוצים חלוקה שונה מהחוק).

טעויות שכדאי להימנע מהן

1. משיכת כספים מחשבון המנוח לפני קבלת צו.
2. מכירת נכס ללא הסכמת כל היורשים.
3. אי־דיווח על חובות ידועים.
4. הסתרת מידע – המוביל כמעט תמיד למחלוקות.

 

זקוקים לליווי מקצועי? אנחנו כאן בשבילכם

ניהול עיזבון – פשוט או מורכב – הוא הליך רגיש, משפטי וכלכלי שמחייב הבנה מעמיקה, שקיפות ומיומנות. טעויות שנעשות בשלב הראשון עלולות להשפיע על כל היורשים ולגרום לנזקים שקשה לתקן.

עו"ד רן רייכמן הוא מהדמויות הבולטות והמוערכות ביותר בישראל בתחום דיני הירושה, הצוואות והעיזבונות. עם ניסיון של מעל 25 שנה, אלפי תיקים שנוהלו בהצלחה ותקדימים משפטיים משמעותיים, הוא ידוע בשילוב נדיר של ליטיגציה חזקה, חשיבה אסטרטגית ורגישות אנושית.

המשרד מטפל בין היתר ב:

1. ניהול עיזבונות מורכבים
2. מחלוקות בין יורשים
3. בדיקת תוקפן של צוואות
4. איתור וזיהוי נכסים
5. טיפול בנכסים בחו"ל
6. מינוי מנהל עיזבון
7. תביעות הקשורות לעיזבון
8. ייעוץ מקיף למשפחות מורכבות

הגישה היא מקצועית, דיסקרטית ומבוססת על הבנה עמוקה של החוק ושל האנשים שמאחוריו.

צרו קשר – נשמח ללוות אתכם בכל שאלה, להגן על הזכויות שלכם ולסייע לכם לעבור את התהליך בצורה הוגנת, בטוחה ורגועה יותר.

 

שאלות ותשובות נפוצות

1. מהו עיזבון ומה הוא כולל?
   עיזבון הוא כלל נכסי המנוח – כספים, נדל"ן, חשבונות בנק, זכויות, מניות וחובות. מדובר במסת רכוש שמתקיימת מרגע הפטירה ועד חלוקת הנכסים ליורשים על פי דין או על פי צוואה.
2. האם כל נכסי המנוח נכנסים לעיזבון באופן אוטומטי?
   לא. יש נכסים שאינם חלק מן העיזבון, כמו ביטוחי חיים עם מוטבים, קופות גמל מסוימות ותגמולים המשולמים ישירות לזכאים. חשוב לבדוק כל נכס לגופו.
3. איך יודעים מי זכאי לקבל חלק מהעיזבון?
   אם קיימת צוואה תקפה, החלוקה תיעשה לפי הוראותיה. כאשר אין צוואה, חוק הירושה קובע מי היורשים ומה חלקו של כל אחד – בדרך כלל בן או בת זוג וילדים.
4. מה ההבדל בין עיזבון לירושה?
   עיזבון הוא סך הנכסים והחובות של המנוח. ירושה היא התהליך שבו עוברים נכסים אלה אל היורשים בהתאם לדין או לצוואה.
5. מה עושים אם אין צוואה?
   במקרה שאין צוואה מגישים לרשם הירושה בקשה לצו ירושה. הצו מגדיר מי היורשים החוקיים ומה חלקו של כל אחד בעיזבון.
6. מי אחראי לטפל בנכסי העיזבון עד החלוקה?
   אם יש הסכמה בין היורשים, הם מנהלים את הנכסים יחד. אם אין הסכמה, או כאשר מדובר בעיזבון מורכב, ניתן למנות מנהל עיזבון שיפעל בפיקוח בית המשפט.
7. האם ניתן להגיש תביעה נגד העיזבון?
   כן. נושים של המנוח רשאים להגיש תביעות נגד העיזבון בגין חובות, הלוואות או התחייבויות קיימות. לפני חלוקת נכסים חייבים להסדיר את החובות.
8. מה קורה אם אחד היורשים רוצה לוותר על חלקו?
   יורש רשאי להסתלק מהעיזבון, אך הסתלקות יכולה להיעשות רק לטובת קרוב משפחה מהדרגה המותרת בחוק, ולא לטובת אדם חיצוני.
9. האם יורשים אחראים אישית לחובות של העיזבון?
   בדרך כלל לא. החובות משולמים מתוך נכסי העיזבון בלבד. היורשים לא נושאים בחובות באופן אישי, אלא אם נטלו על עצמם התחייבות ישירה.
10. מה עושים כשיש סכסוך בין יורשים?
    ניתן לפנות לגישור משפחתי, להסכים על מינוי מנהל עיזבון ניטרלי, או לפנות לבית המשפט לענייני משפחה שיכריע במחלוקות. במקרים מורכבים זו הדרך למנוע עיכובים.
11. איך מטפלים בעיזבון הכולל נכסים בחו"ל?
    יש לפעול לפי הדין במדינה שבה נמצא הנכס, לעיתים בליווי עורך דין מקומי. במקרים מסוימים נדרש אפוסטיל או הליך ירושה נוסף במדינה הזרה.
12. מה נחשב חלק מהעיזבון כאשר למנוח היה עסק?
    העיזבון כולל את חלקו של המנוח בעסק או בחברה: מניות, רווחים, התחייבויות וחובות. לעיתים יש צורך בהערכת שווי מקצועית ובהמשך הפעלה זמנית של העסק.
13. כיצד מתבצעת חלוקת עיזבון כאשר אחד היורשים נפטר לפני המנוח?
    בדרך כלל ילדיו של אותו יורש נכנסים בנעליו וזוכים בחלקו. זה נקרא "היררכיית יורשים" ומוסדר בחוק הירושה.
14. האם אפשר לחלק עיזבון אחרת ממה שקובע החוק?
    כן. יורשים רשאים להגיע להסכמה ביניהם על חלוקה שונה מזו שנקבעה בחוק, כל עוד ההסכמה מלאה, מדעת ונעשית בחתימה פורמלית.
15. האם יש מס על ירושה או על העיזבון עצמו?
    בישראל אין מס ירושה. עם זאת, במכירת נכסי מקרקעין או מניות עשוי לחול מס שבח או מס רווחי הון, בהתאם לסוג הנכס והנסיבות.