צו קיום צוואה – המדריך המלא לקבלת הצו ללא טעויות ועיכובים מיותרים

מהו צו קיום צוואה ולמה בכלל צריך אותו?

צו קיום צוואה הוא מסמך משפטי רשמי שמעניק תוקף לצוואה שהותיר המנוח. ללא הצו, גם אם הצוואה ברורה ותקפה – הגופים השונים (כמו בנקים, לשכת רישום מקרקעין, חברות ביטוח, גופים פנסיוניים ועוד) לא מאפשרים לממש את הנכסים הרשומים על שמו של המנוח. במילים אחרות: הצו הוא “המפתח” שמאפשר להתחיל לחלק את העיזבון על פי רצונו האחרון.

הצו אינו בוחן את תוכן הצוואה אלא רק מאשר שהיא אותנטית, עומדת בדרישות החוק ולא הוגשה נגדה התנגדות. לאחר קבלתו, כל יורש יכול לפעול על פי חלקו: להעביר בעלות בדירה, לשחרר כספים, לקבל מניות או נכסים אחרים.

מומלץ להבין את ההבחנה בין צו קיום צוואה לבין צו ירושה:
כאשר קיימת צוואה – מוציאים צו קיום צוואה.
כאשר אין צוואה – מבקשים צו ירושה, המחלק את העיזבון לפי דין.

במקרים רבים הצורך בצו מתעורר בשלב רגיש: המשפחה עדיין מתמודדת עם אובדן, נכסים “תקועים”, ויש לחץ לבירוקרטיה מהירה. ידע נכון בשלב זה מקל משמעותית על התהליך.

 

מי רשאי להגיש בקשה לצו קיום צוואה ומתי נכון להתחיל בהליך?

המחוקק מאפשר למספר גורמים להגיש בקשה להוצאת צו קיום צוואה, בהתאם למעמדם ביחס לעיזבון ולצוואה. למרות שמבחינה טכנית ההליך פתוח לכל מי שיש לו אינטרס ממשי, בפועל ישנם בעלי זכות עיקריים שמגישים את הבקשה.

הגורמים העיקריים הרשאים להגיש בקשה:

1. יורשים או זוכים המפורטים בצוואה
   אלו האנשים שנהנים מהעיזבון או מחלקו. הם המגישים הטבעיים של הבקשה.
2. מנהל עיזבון (אם מונה בצוואה או על ידי בית המשפט)
   כאשר המנוח ציין בצוואה מנהל עיזבון, או כאשר מונה מנהל עיזבון על פי בקשה של הצדדים – הוא זה שמוביל את ההליך.
3. עורך דין המייצג את היורשים
   רבים מהיורשים בוחרים שעו"ד יגיש את הבקשה בשמם, במיוחד כאשר יש צורך לאסוף מסמכים, לערוך הודעות ליורשים, לטפל במסמכים מחו"ל או להתמודד עם סכסוך פוטנציאלי.
4. נושה של יורש
   במקרים חריגים, כאשר יורש חייב כספים לצד שלישי, ייתכן שנושה יגיש בקשה כדי להבטיח את חלקו בעיזבון.

מתי כדאי להתחיל את ההליך?

ככלל – כדאי להתחיל מיד לאחר פטירת המנוח, לאחר שהתקבלה תעודת פטירה.
עיכוב מיותר עלול ליצור בעיות כגון:

1. הקפאת חשבונות בנק.
2. חוסר יכולת לממן הוצאות שוטפות של העיזבון.
3. סיכון לאובדן מסמכים חשובים.
4. עיכוב במכירת נכסים כמו דירה או רכב.

לעתים המשפחה עוברת תקופה רגשית לא פשוטה, אך דווקא בתקופה הזו כדאי להסדיר את ההליך בצורה נכונה ומסודרת. ככל שמתחילים מוקדם יותר – כך פוחתת הסבירות לעיכובים, טעויות והוצאות מיותרות.

אילו מסמכים חייבים לצרף לבקשה – ומה עושים כשאין צוואה מקורית?

כדי שהרשם לענייני ירושה יוכל לאשר בקשה למתן צו קיום צוואה, יש לצרף מספר מסמכים מחייבים. מטרתם היא לוודא שהצוואה תקינה, שהמבקשים הם אכן בעלי עניין, ושאין פגם פורמלי או תוכני שמונע את מתן הצו.
הקפדה על מסמכים מלאים ומדויקים מונעת עיכובים מיותרים ועשויה לקצר את זמן הטיפול בצורה משמעותית.

המסמכים הנדרשים להגשת בקשה:

1. הצוואה המקורית
   זהו המסמך החשוב ביותר. הצוואה חייבת להיות המקור הפיזי, לא צילום. אם קיימות כמה צוואות – יש להציג את כולן.
2. תעודת פטירה של המנוח
   תעודה רשמית ממשרד הפנים. במקרה של פטירה בחו"ל נדרש לעיתים אישור קונסולרי או אפוסטיל.
3. טופס בקשה רשמי
   טופס ייעודי של רשם הירושה, הכולל את פרטי המנוח, המבקשים, היורשים ופרטי הצוואה.
4. הודעות ליורשים או לזוכים בצוואה
   העתק הודעה שנשלח לכל היורשים המופיעים בצוואה, המאשרת כי הם עודכנו על הגשת הבקשה.
5. ייפוי כוח (אם עו"ד מגיש את הבקשה)
   מסמך המאשר לעורך הדין לפעול בשם המבקשים.
6. אישור תשלום אגרות
   קבלה על תשלום אגרת פתיחת תיק ואגרת פרסום.

 

מה עושים כשאין צוואה מקורית?

זהו מצב נפוץ יותר מכפי שחושבים. אנשים רבים מחזיקים את הצוואה בבית, בכספת או אצל עורך דין — ולעיתים היא הולכת לאיבוד או נפגעת.

במקרה כזה, יש להגיש בקשה ייעודית שנקראת בקשה להוכחת צוואה.
במסגרת הבקשה מצרפים:

1. צילום הצוואה אם קיים,
2. תצהיר מסודר המפרט היכן הייתה הצוואה ומדוע איננה,
3. ראיות נוספות כגון עותקים שנשלחו לבני משפחה או לעדים,
4. לעיתים עדויות של אנשים שראו את הצוואה.

ההליך מעט מורכב יותר, אך במקרים רבים הרשם מאשר אותו — כל עוד יש ראיות שהצוואה אכן קיימת ושהיא לא נפסלה.

 

ומה אם יש צוואה מחו"ל?

כאשר המנוח ערך צוואה במדינה אחרת, יש לצרף:

1. עותק נאמן למקור,
2. תרגום נוטריוני לעברית,
3. חותמת אפוסטיל.

במקרים מסוימים נדרש גם להוכיח שהצוואה תקפה לפי דיני המדינה שבה נערכה.
כאן מומלץ שלא לפעול לבד, משום שטעות פרוצדורלית אחת עלולה לעכב את הצו חודשים רבים.

 

איך מגישים בקשה לצו קיום צוואה בפועל? הגשה מקוונת מול הגשה ידנית

הליך הגשת הבקשה לצו קיום צוואה מתבצע מול הרשם לענייני ירושה. כיום יש שתי אפשרויות: הגשה מקוונת במערכת ייעודית, או הגשה ידנית באמצעות טפסים מודפסים. חשוב להכיר את ההבדלים, משום שהם משפיעים על הזמן, העלויות והנוחות.

הגשה מקוונת – הדרך הנפוצה והמהירה יותר

רוב הבקשות מוגשות כיום באופן מקוון. ההגשה נחשבת פשוטה יחסית:

1. נכנסים למערכת המקוונת של רשם הירושה,
2. מעלים את המסמכים הנדרשים (צילום? תצהיר? מסמכים מקוריים — נשלחים בדואר רשום בהמשך),
3. משלמים אגרות,
4. מקבלים מספר תיק מיידית.

היתרונות העיקריים:

1. זמן המתנה קצר יותר לעומת בקשה ידנית,
2. אגרה מופחתת,
3. אין צורך להגיע פיזית ללשכה,
4. אפשר לעקוב אחר מצב הבקשה אונליין.

במידה ומציגים מסמכים מקוריים, ניתן לשלוח אותם בדואר רשום או להפקידם פיזית בלשכה — בהתאם להנחיות.

 

הגשה ידנית – מתי חייבים להשתמש בה?

הגשה ידנית מתבצעת באמצעות טפסים מודפסים, ומוגשת פיזית בלשכת הרשם לענייני ירושה או בדואר.
היא נדרשת בעיקר במקרים הבאים:

1. חסרים חלק מהמסמכים הדיגיטליים,
2. יש נסיבות מיוחדות כמו צוואה פגומה, כתב יד לא ברור או צורך בהבהרות,
3. מגישים שאינם יכולים להשתמש במערכת המקוונת.

החסרונות:

1. אגרות גבוהות יותר,
2. משך טיפול ארוך יותר,
3. קושי במעקב אחרי התקדמות הטיפול.

עם זאת, במקרים מורכבים דווקא ההגשה הידנית עשויה להיות נכונה, משום שהיא מאפשרת לצרף מסמכים רבים ולתת הסבר רחב כבר בשלב הראשון.

 

מה קורה אחרי ההגשה?

לאחר הגשת הבקשה (בכל אחת מהשיטות), הרשם מבצע:

1. בדיקה ראשונית של המסמכים,
2. פרסום הודעה באתר רשם הירושה (ובמקרים מסוימים גם בעיתון),
3. מאפשר הגשת התנגדויות לפרק זמן קבוע,
4. ולאחר מכן — אם אין בעיות — מנפיק את הצו.

הבנת התהליך כולו מראש מאפשרת לנהל את ההליך בצורה מסודרת ולמנוע החזרות ועיכובים שעלולים להאריך את זמן קבלת הצו באופן משמעותי.

 

מה קורה אחרי שמגישים את הבקשה? לוחות זמנים, פרסום, המתנה והנפקת הצו

לאחר שהבקשה לצו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה (בין אם באופן מקוון או ידני), ההליך נכנס לשלב שבו האחריות עוברת לרשם. בשלב זה אין צורך בביצוע פעולות מצד המבקשים, אך חשוב להבין מה בדיוק קורה מאחורי הקלעים – כדי לדעת למה לצפות וכיצד לזהות עיכובים מראש.

בדיקת הבקשה – סינון ראשוני

הבקשה עוברת בדיקה טכנית:

1. האם צורפו כל המסמכים הנדרשים,
2. האם שולמו האגרות,
3. האם ההודעות לזוכים הועברו כראוי,
4. האם יש סתירות בין המסמכים (למשל הבדל בין שם המנוח בתעודת הפטירה לבין הצוואה).

במקרה של מסמך חסר או טעות מהותית (למשל תאריך שגוי או פרטים אישיים לא מדויקים), הרשם יחזיר את הבקשה לתיקון.
זהו מקור משמעותי לעיכובים ולכן חשוב להגיש בקשה מסודרת מלכתחילה.

שלב הפרסום – הודעה לציבור

לאחר קבלת הבקשה, הרשם מפרסם הודעה באתר האינטרנט הרשמי.
התפקיד של הפרסום: לאפשר לכל מי שסבור שיש לו עניין בצוואה או סיבה להתנגד להגיש התנגדות בזמן.

הפרסום נמשך פרק זמן קבוע, בדרך כלל כ–14 יום. במקרים מסוימים נדרש פרסום נוסף בעיתון – למשל אם יש חשש שיורשים לא קיבלו הודעה מספקת.

תקופת ההמתנה להתנגדויות

במהלך תקופת ההמתנה כל אדם רשאי להגיש התנגדות – יורש, בן משפחה, בן זוג של המנוח, או אדם הטוען לזכות קניינית הקשורה לעיזבון.
במידה שלא מוגשת התנגדות, הבקשה ממשיכה אוטומטית לשלבים הבאים.

בדיקה מהותית ומתן הצו

כאשר חלף זמן הפרסום ולא קיימת התנגדות, הרשם בודק את הבקשה לגופה:

1. האם הצוואה עומדת בתנאים הפורמליים,
2. האם יש מספר צוואות והאם יש צורך להכריע ביניהן,
3. האם יש מסמכים הדורשים השלמה (למשל צוואה זרה, תצהירים נוספים).

בסיום הבדיקה, ובהיעדר מניעה – הרשם מוציא צו קיום צוואה חתום דיגיטלית.
הצו מתקבל דרך המערכת המקוונת, ולעיתים גם במייל או בדואר אלקטרוני.

כמה זמן זה לוקח בפועל?

בתנאים רגילים – בין 6 ל–12 שבועות.
בעת עומסים בלשכות, או כאשר המסמכים אינם מסודרים – ההליך יכול להתארך למספר חודשים.

טיפ חשוב למניעת עיכובים

הגישו את הבקשה עם כל המסמכים הדרושים כבר מההתחלה:
צוואה מקורית, תעודת פטירה, תצהירים חתומים, פרטי התקשרות עדכניים וכל הצוואות הקודמות.
בקשות חסרות הן הסיבה הנפוצה ביותר לעיכובים של חודשים.

התנגדות לצו קיום צוואה – מתי זה קורה ומה המשמעות של ההליך?

התנגדות לצו קיום צוואה היא צעד משפטי משמעותי, ולעיתים קרובות היא משנה לחלוטין את אופי ההליך.
בעוד שבקשה רגילה מטופלת על ידי הרשם, התנגדות מעבירה את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, שם מתנהל הליך מורכב יותר המערב שמיעת ראיות, חקירת עדים ולעיתים גם בדיקות מומחים.

מי רשאי להגיש התנגדות?

כל אדם שיש לו טענה או אינטרס בעיזבון:

1. יורש שמוזכר בצוואה מאוחרת או מוקדמת,
2. בן משפחה שאינו מופיע בצוואה אבל טוען לפגם מהותי,
3. בן זוג שחושב שהצוואה פוגעת בזכויותיו,
4. אדם הטוען להשפעה בלתי הוגנת, ניצול או זיוף.

עילות נפוצות להתנגדות

1. פגם צורני בצוואה
   למשל: העדר חתימת המנוח, מחסור בעד אחד בצוואה בעדים, או נוסח לא ברור.
2. פגם בכשירות המצווה
   טענה שהמנוח לא הבין על מה חתם – מחמת ירידה קוגניטיבית, מחלת אלצהיימר, דמנציה, שימוש בכדורים משפיעים ועוד.
3. השפעה בלתי הוגנת
   מצב שבו אדם מסוים שלט במנוח, פעל עליו לחץ, בידד אותו ממשפחה, או גרם לו לחתום על צוואה שמשרתת אינטרסים זרים.
4. זיוף או מסמך מזויף
   הצוואה אינה מקורית, החתימה אינה של המנוח, או חלקים ממנה שונו.
5. צוואה מאוחרת שסותרת את הקודמת
   במקרה שבו קיימות מספר צוואות, יש להכריע מי מהן מייצגת את רצונו האחרון.

מה קורה לאחר הגשת ההתנגדות?

ההליך כבר אינו נשאר בידי הרשם.
התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה, ושם מתחיל הליך ליטיגציה הכולל:

1. הגשת כתבי טענות,
2. גילוי מסמכים,
3. חקירת עדים (לרבות עדי הצוואה),
4. שימוש במומחים (למשל גרפולוג לזיהוי חתימה, מומחה גריאטרי לקביעת כשירות).

ההכרעה הסופית ניתנת בפסק דין.
במקרים מסוימים יורה בית המשפט על פסילת הצוואה כולה; במקרים אחרים יפסול חלקים ממנה בלבד.

כמה זמן נמשך הליך התנגדות?

מדובר בהליך מורכב שלרוב נמשך בין מספר חודשים לשנתיים – תלוי בעומס בבית המשפט, במספר העדים ובמורכבות המקרה.

דוגמה מהשטח

אישה מבוגרת מותירה צוואה שבה מורישה הכל לשכנה שטיפלה בה בשנה האחרונה לחייה.
הילדים מגישים התנגדות וטוענים להשפעה בלתי הוגנת בשל בדידות, בידוד חברתי והידרדרות קוגניטיבית.
בית המשפט מזמין חוות דעת מומחה, חוקר את עדי החתימה, ולבסוף פוסק כי הצוואה פסולה – והעיזבון מחולק לפי צוואה קודמת.

טיפ חשוב למשפחות

אם אתם חושדים שהצוואה אינה משקפת את רצונו של המנוח, רצוי לפעול מוקדם. המתנה ארוכה עלולה לגרום לאובדן מסמכים, זיכרונות חשובים ועדויות קריטיות.

 

עלויות, אגרות והוצאות נוספות – מה באמת צריך לקחת בחשבון?

הליך בקשת צו קיום צוואה כולל עלויות שונות, שחלקן קבועות וחלקן תלויות במורכבות המקרה ובמסמכים שיש להמציא. הכרת העלויות מראש מאפשרת לנהל את התהליך בצורה מסודרת ולהימנע מהפתעות לאורך הדרך.

אגרות חובה

ישנן שתי אגרות עיקריות:

1. אגרת פתיחת תיק – משולמת בעת הגשת הבקשה, בין אם ההגשה נעשית אונליין או ידנית.
2. אגרת פרסום – מיועדת למימון פרסום הודעת הבקשה באתר רשם הירושה (או בעיתון, במקרים חריגים).

ברוב המקרים אגרות אלו מסתכמות בכמה מאות שקלים, אך בגשת בקשה ידנית העלויות גבוהות יותר.

עלויות נוספות שחשוב להכיר

תרגומים נוטריוניים – נדרשים כאשר מסמך מסוים (כמו צוואה מהעולם, תעודת פטירה או מסמך משפטי אחר) כתוב בשפה שאינה עברית.
חותמת אפוסטיל – דרושה כאשר מסמכים מחו"ל מוגשים כרשמיים בישראל.
תצהירים והחתמות – לעיתים יש צורך בחתימת עו"ד על תצהירים, אישור מקוריות מסמכים והכנת ייפוי כוח.
שליחת מסמכים מקוריים – אם נדרשת מסירה פיזית של מסמכים, יש עלות שילוח.

עלויות אפשריות במקרה של מורכבות משפטית

כאשר יש צורך בהוכחת צוואה, בצוואה שנערכה בחו"ל, בקיום מספר צוואות סותרות או בתיק שבו צפויה התנגדות – העלויות עשויות לעלות. לעיתים יש צורך בחוות דעת מומחים, בדיקות גרפולוגיות או בחינת מסמכים רפואיים.

טיפ מעשי

רצוי להכין “תיק מסמכים” מסודר מראש ולבדוק שאין מסמכים חסרים.
היעדר מסמך אחד בלבד (כמו תעודת פטירה מקורית או אישור על שליחת הודעות ליורשים) עשוי לעכב את התהליך שבועות ואף חודשים.

 

מה עושים אחרי קבלת צו קיום צוואה? רישום נכסים, העברת כספים ופירוק העיזבון

לאחר קבלת צו קיום צוואה, ההליך הביורוקרטי נכנס לשלב המימוש. בשלב זה מתבצע תרגום הצו לפעולות ממשיות: רישום בעלויות, העברת נכסים, חלוקת כספים וסגירת חשבונות שהיו רשומים על שם המנוח.

העברת זכויות בדירה ובנכסי מקרקעין

אם הצוואה כוללת נדל”ן, יש לבצע את העברת הבעלות בטאבו, ברמ"י או בחברה משכנת. נדרש:

1. העתק צו קיום צוואה
2. טפסי בקשה לרישום
3. הודעת רשות המיסים (ברוב המקרים פטור, אך חובה להצהיר)
4. מסמכי זיהוי של היורשים

כאשר יש מספר יורשים, עליהם להסכים כיצד יחזיקו בנכס – במושע, בהסכמה על חלוקה, או באמצעות מכירת הנכס לצד ג’.

פעולות מול בנקים, קופות גמל וחברות ביטוח

לאחר הצגת הצו, הבנק משחרר כספים, סוגר חשבונות על שם המנוח ומעביר יתרות לחשבונות היורשים.
במקרה של פוליסות ביטוח, קרנות פנסיה או קופות גמל – יש לפנות ישירות לגוף המנהל ולעדכן במסמכים.

ניהול עיזבון מורכב

כאשר מדובר בעיזבון הכולל מספר נכסים, חובות, או סכסוכים בין יורשים, מומלץ למנות מנהל עיזבון – מיוזמת היורשים או על פי בקשה לבית משפט.
מנהל העיזבון אחראי:

1. להכין דו"חות,
2. לרכז את כלל הנכסים,
3. לשלם חובות,
4. לחלק את העיזבון כמתחייב מהצוואה.

טיפ חשוב למשפחות

רצוי לרכז את כלל הנכסים, המסמכים והחשבונות במקום אחד ולבצע מיפוי מדויק.
במקרים שבהם היורשים מתנהלים ללא תיאום, עלולים להתרחש עיכובים ואף טעויות שלא ניתן לתקן לאחר חלוקת העיזבון.

 

פנו אל המשרד שלנו – ליווי אישי, מקצועי ורגיש לאורך כל הדרך

הליך של צו קיום צוואה עשוי להיות פשוט כאשר הצוואה ברורה והמסמכים מסודרים, אך כאשר יש מורכבויות – משפטיות, משפחתיות או רפואיות – הליך זה הופך במהירות לתהליך מאתגר הדורש ניסיון מוכח.

עו"ד רן רייכמן הוא מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום דיני המשפחה, הצוואות והירושות, ובעל ניסיון של מעל 25 שנה בייצוג בתיקים מורכבים, כולל:
התנגדויות לצוואות, בדיקת זיופים, בחינת כשירות מצווה, ניהול עיזבונות רחבים, סכסוכי ירושה בין אחים ומצבים שבהם צוואה עומדת במוקד מחלוקת משפחתית.

המשרד מעניק ליווי אישי, דיסקרטי ורגיש – מתוך הבנה שמדובר לא רק בהליך משפטי, אלא בסיפור חיים שלם, בהיקף רגשי עצום.

אם אתם צריכים עזרה בהגשת בקשה לצו קיום צוואה, ייעוץ ראשוני, בדיקה משפטית לצוואה או ייצוג בהתנגדות – אנחנו כאן עבורכם.

צרו קשר וקבלו מענה מקצועי, מהיר ומדויק לכל שאלה.

 

צו קיום צוואה – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהו צו קיום של צוואה ומה תפקידו?
   הצו הוא מסמך משפטי הניתן על ידי הרשם לענייני ירושה ומאשר כי הצוואה תקפה ומחייבת. באמצעותו ניתן להתחיל לממש את רצון המנוח ולהעביר נכסים, כספים וזכויות ליורשים.
2. מי רשאי להגיש בקשה לקבלת הצו?
   יורשים המוזכרים בצוואה, מנהל עיזבון שמונה על ידי המנוח או בית המשפט, ולעיתים גם גורם בעל אינטרס משפטי ברור, כגון נושה של יורש.
3. מתי צריך להגיש בקשה לצו קיום של צוואה?
   ההליך מתבצע לאחר פטירת המנוח וברגע שיש צורך לגשת לחשבונות בנק, להעביר בעלות בדירה או לבצע פעולות בנכסי העיזבון.
4. האם חייבים להציג את הצוואה המקורית?
   ככלל כן. אם אין מקור, ניתן להגיש בקשה להוכחת צוואה בצירוף ראיות ותצהירים. הליך זה ארוך יותר ודורש בחינה מדוקדקת.
5. אילו מסמכים נדרשים לצירוף לבקשה?
   תעודת פטירה, הצוואה המקורית, הודעות ליורשים, טופס בקשה מלא ואישורי תשלום אגרות. במקרים מסוימים נדרש תרגום נוטריוני או חותמת אפוסטיל.
6. כמה זמן לוקח לקבל את הצו בפועל?
   בדרך כלל בין שישה לשנים עשר שבועות, בהתאם לעומס על הרשם, לסוג המסמכים ולסדרם. חסרים במסמכים עשויים לגרום לעיכובים.
7. מהו שלב הפרסום לציבור ולמה הוא נחוץ?
   רשם הירושה מפרסם את הבקשה באתר ייעודי, כדי לאפשר הגשת התנגדויות אם קיימות. הפרסום הוא תנאי חובה לפני מתן הצו.
8. מי יכול להגיש התנגדות לצוואה?
   כל אדם הסבור שהצוואה אינה מייצגת את רצון המנוח או שיש בה פגם. התנגדות נפוצה במקרים של השפעה בלתי הוגנת, פגיעה בכשירות או זיוף.
9. מה קורה אם מוגשת התנגדות?
   התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה ונפתח הליך ליטיגציה מלא הכולל הגשת כתבי טענות, הצגת ראיות וחקירת עדים.
10. האם ניתן להגיש צו קיום צוואה גם לצוואה שנערכה בחו״ל?
    כן. יש לצרף מסמכים רשמיים, תרגום נוטריוני ואפוסטיל לפי הצורך. לעיתים יש להוכיח שהצוואה תקפה גם לפי הדין הזר.
11. מה ההבדל בין צו קיום של צוואה לבין צו ירושה?
    כאשר קיימת צוואה תקפה נדרש צו קיום. כאשר אין צוואה או שהיא נפסלה, מוציאים צו ירושה הקובע חלוקה לפי דין.
12. מה עושים לאחר קבלת הצו?
    לאחר מתן הצו ניתן לפנות לבנקים, לרשם המקרקעין, לחברות הביטוח ולשאר הגופים כדי להעביר נכסים ולבצע חלוקת עיזבון.
13. האם דרוש ייצוג משפטי לצורך קבלת הצו?
    למרות שהחוק אינו מחייב ייצוג, בפועל מומלץ לקבל ליווי מקצועי במיוחד כשיש מורכבות, מסמכים חסרים, מחלוקת בין יורשים או חשש להתנגדות.
14. האם ניתן לבטל או לשנות צו שכבר ניתן?
    במקרים חריגים ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול או תיקון של הצו, למשל כאשר התגלתה צוואה מאוחרת שלא הייתה ידועה בעת מתן ההחלטה.
15. מה עושה מי שחושב שהצוואה לא משקפת את רצון המנוח?
    עליו לבחון את המסמכים, לאסוף ראיות ראשוניות ולהגיש התנגדות בתוך פרק הזמן שנקבע. חשוב לפעול במהירות כדי לשמור על הזכויות.