תובעת את אביה בגין לשון הרע – סיפור שממחיש כיצד גם בתוך המשפחה, כשנשברת האמון ונפגעת כבוד האדם, החוק נכנס לתמונה. תביעות לשון הרע בין בני משפחה נחשבות נדירות ורגישות במיוחד, אך בתי המשפט בישראל כבר נדרשו להכריע במקרים שבהם הורה פרסם אמירות פוגעניות נגד ילדו, ואלו גרמו לו נזק ממשי. במאמר זה נבחן מהי לשון הרע על פי החוק, מתי ניתן לתבוע הורה, כיצד בית המשפט מתייחס לסכסוכים משפחתיים מהסוג הזה, ומהם הסיכונים וההשלכות של צעד כה דרמטי – תביעה של בן משפחה נגד הורה.
מהי לשון הרע על פי החוק
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, קובע כי פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע במעמדו בעיני אחרים או לגרום לו נזק בעבודתו או בפרנסתו – נחשב ללשון הרע.
כאשר מדובר בפרסום בתוך המשפחה, החוק חל גם שם, כל עוד מדובר בפרסום שנעשה בפני צדדים שלישיים – בין אם זה במדיה החברתית, בקבוצות וואטסאפ משפחתיות, או בקרב קהילה או מקום עבודה.
לדוגמה:
- הורה שמפרסם פוסט בפייסבוק שבו הוא מאשים את בתו בשקרים או בגניבה.
- אב ששולח מכתבים או הודעות לשכנים או לקרובי משפחה ובהם טענות קשות על בתו.
- אמירות משפילות הנאמרות בציבור או בפני צדדים אחרים.
במקרים כאלה, גם כשמדובר ביחסים משפחתיים, בית המשפט רואה בכך עילה לתביעה אזרחית לכל דבר ועניין.
מה עומד מאחורי תביעה נגד אב על לשון הרע
כאשר בת תובעת את אביה בגין לשון הרע, לרוב מדובר במצב שבו מערכת היחסים הידרדרה קשות – לעיתים בעקבות גירושי ההורים, מאבקי ירושה או סכסוך אישי ארוך שנים.
הבת חשה כי כבודה נפגע וכי האב השתמש בכוחו, במעמדו או בקרבתו המשפחתית כדי להכפיש אותה ולהזיק לשמה.
לפי הפסיקה, גם בין הורה לילד קיימת חובה של תום לב והתנהגות סבירה, והזכות לשם טוב אינה נשללת במסגרת המשפחה.
דוגמה למקרה אמיתי – בית המשפט קבע פיצוי לבת נגד אביה
במקרה שהובא בפני בית משפט השלום, בת תבעה את אביה לאחר שזה הפיץ בקבוצת קרובי משפחה הודעות שבהן טען כי היא “שקרנית”, “מתחזה”, ו”מנצלת את מחלת אמה כדי להשיג כסף”.
האב טען כי מדובר בביטוי של “כאב אישי” במסגרת סכסוך משפחתי, אך בית המשפט לא קיבל את עמדתו וקבע כי מדובר בלשון הרע מובהקת.
השופט הדגיש כי גם בין הורה לילדו חלה חובה של כבוד הדדי, וכי אין לאדם זכות להשתמש בשפה פוגענית הפוגעת בשמו הטוב של אחר, גם אם מדובר בבתו.
האב חויב לשלם לבתו פיצוי כספי בסך עשרות אלפי שקלים.
האם בית המשפט מנסה ליישב סכסוכים משפחתיים לפני פסיקה
במקרים רגישים של לשון הרע בתוך המשפחה, בתי המשפט נוהגים לעיתים להמליץ על ניסיון ליישוב הסכסוך באמצעות גישור – כדי להימנע מהעמקת הקרע המשפחתי.
עם זאת, כאשר ברור שהפגיעה חמורה, פומבית ומתמשכת – בית המשפט לא מהסס לפסוק פיצוי ולשלוח מסר ברור שהמשפחה אינה “אזור חסין מחוק”.
ההיבט המוסרי והרגשי – למה זו תביעה קשה כל כך
לתבוע את אביך זו החלטה לא פשוטה. מדובר בצעד דרמטי, שמביא את מערכת היחסים המשפחתית לשפל רגשי. אולם במקרים רבים, מדובר בצעד שנעשה לא מתוך נקמנות, אלא מתוך צורך בהגנה על השם הטוב והכבוד.
כאשר הפגיעה נמשכת והנזק החברתי או המקצועי גדול, אין מנוס מהגשת תביעה כדי לעצור את ההכפשה ולהשיב את האיזון.
כיצד מוכיחים לשון הרע בתביעה כזו
בתביעה של תובעת את אביה בגין לשון הרע, יש צורך להציג ראיות חזקות וברורות:
- צילומי מסך של פרסומים, פוסטים או הודעות.
- עדים ששמעו או ראו את האמירות הפוגעניות.
- הוכחות לנזק שנגרם – פגיעה בעבודה, אובדן קשרים חברתיים, או נזק נפשי מוכח.
בנוסף, יש להראות שהאב לא פעל בתום לב, וכי מטרתו הייתה לפגוע או לבזות.
הגנות אפשריות לאב הנתבע
האב עשוי לטעון כי:
- דבריו היו אמת (הגנת אמת בפרסום).
- מדובר היה בדעה אישית ולא בעובדות.
- הדברים נאמרו במסגרת שיח משפחתי פרטי ולא פומבי.
אולם בתי המשפט כבר קבעו כי גם אמירות בקבוצת משפחה עלולות להיחשב “פומביות” אם הן נמסרו בפני יותר משני אנשים.
גובה הפיצוי האפשרי
לפי החוק, ניתן לתבוע עד 75,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ובמקרים חמורים במיוחד – עד 150,000 ש"ח, אם הוכח שהפרסום נעשה בזדון.
עם זאת, כאשר מדובר ביחסים משפחתיים, בתי המשפט לעיתים מתחשבים ברקע וביחסים, ומנסים לאזן בין הפגיעה לשמירה על סיכוי לפיוס עתידי.
תפקידו של עורך דין בתביעות לשון הרע בתוך המשפחה
תביעה כזו מחייבת ליווי של עורך דין רגיש ומנוסה, שמבין גם את ההיבטים הרגשיים וגם את החוקיים. עו"ד רן רייכמן וצוות משרדו מטפלים כבר למעלה מ-25 שנה במקרים מורכבים של לשון הרע, סכסוכי משפחה וירושה, תוך שימת דגש על דיסקרטיות, איזון ופתרונות יצירתיים.
הניסיון מלמד כי לעיתים ניתן להגיע להסדר פיצוי או התנצלות מבלי לגרור את המשפחה למאבק משפטי ממושך – אך כאשר אין ברירה, המשרד נלחם בנחישות להגן על כבודו של הלקוח.
טיפים למי שנפגע מלשון הרע בתוך המשפחה
- תעדו הכול – כל הודעה, פוסט או אמירה יכולה לשמש כראיה.
- אל תגיבו באותו מטבע – תגובה רגשית עלולה להזיק משפטית.
- פנו לייעוץ משפטי מוקדם – עורך דין מנוסה ידע אם יש בסיס לתביעה וכיצד לנסחה.
- נסו תחילה לפתור בדרכי שלום – אם יש סיכוי לפתרון משפחתי, כדאי לנסות לפני בית המשפט.
סיכום
כאשר בת תובעת את אביה בגין לשון הרע, מדובר לא רק במאבק משפטי אלא גם מוסרי ורגשי. המקרה מלמד כי גם בתוך המשפחה – כבוד האדם, הזכות לשם טוב וחופש הביטוי כפופים לחוק.
בתי המשפט בישראל קבעו כי אין חסינות משפחתית מהאחריות המשפטית, וכי אין אדם רשאי להשפיל או להכפיש את קרוביו, גם לא בשם “כאב אישי”.
שאלות ותשובות נפוצות – תובעת את אביה בגין לשון הרע
-
מה המשמעות של מצב שבו בת תובעת את אביה בגין לשון הרע?
מדובר במקרה שבו בת טוענת כי אביה פרסם עליה אמירות שקריות שפגעו בשמה הטוב ובמעמדה החברתי או המקצועי. -
האם ניתן לתבוע בן משפחה על לשון הרע?
כן. החוק בישראל אינו מעניק חסינות לבני משפחה, ולכן ניתן להגיש תביעה גם נגד קרוב משפחה, כולל הורה. -
מה נדרש להוכיח בתביעה כזו?
יש להוכיח שהנתבע פרסם אמירה פוגענית, שהאמירה אינה אמת, שהיא הובאה לאדם אחר, ושהיא עלולה להשפיל או לבזות את התובעת. -
האם כל אמירה נחשבת לשון הרע?
לא. רק פרסום שקרי הפוגע במוניטין או בכבודו של אדם נכנס להגדרת לשון הרע על פי החוק. -
כיצד מוכיחים שמדובר בפרסום?
די בכך שהאמירה נמסרה לאדם נוסף אחד – בין אם בעל פה, בכתב, ברשת חברתית או באמצעי תקשורת אחר. -
האם קיימת הגנה לאב שטוען שדבריו נאמרו בתום לב?
ייתכן. החוק מכיר בהגנות של תום לב, עניין ציבורי או חובה מוסרית, אך על הנתבע להוכיח את התקיימותן. -
מהו הפיצוי שניתן לקבל בתביעת לשון הרע?
ניתן לקבל פיצוי כספי של עד 70,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ובמקרים חמורים אף סכום גבוה יותר אם נגרם נזק ממשי. -
האם בית המשפט מתחשב ביחסי המשפחה בין הצדדים?
כן. במקרים משפחתיים, השופטים נוטים לבחון גם את ההקשר המשפחתי ואת המניעים מאחורי הפרסום. -
מה קורה אם הדברים נאמרו במהלך ויכוח משפחתי פרטי?
אם הדברים לא פורסמו לאדם נוסף, אין מדובר בלשון הרע על פי החוק, גם אם נאמרו בצורה קשה ופוגענית. -
האם ניתן להגיע לפשרה במקום לנהל הליך משפטי?
בהחלט. במקרים משפחתיים רבים ממליץ בית המשפט לנסות גישור או הסדר פשרה כדי לצמצם את הפגיעה ההדדית. -
האם האב עלול לעמוד לדין פלילי בגין לשון הרע?
במקרים חמורים במיוחד ניתן להגיש גם קובלנה פלילית, אך ברוב המקרים מדובר בתביעה אזרחית לפיצויים בלבד. -
האם הפיצוי תלוי בכמות האנשים שנחשפו לפרסום?
כן. ככל שהפרסום הופץ בפני קהל רחב יותר, כך גובה הפיצוי הפוטנציאלי עשוי לעלות. -
מה נחשב “פגיעה בשם הטוב”?
כל פרסום העלול לגרום לבוז, שנאה או לעג כלפי אדם, או לפגוע בעבודתו, במעמדו או ביחס החברה אליו. -
מהי תקופת ההתיישנות לתביעת לשון הרע?
בדרך כלל שנה אחת ממועד הפרסום הפוגעני, אך בנסיבות מסוימות ניתן לבקש הארכה. -
האם יחסי משפחה קרובים יכולים להפחית את סכום הפיצוי?
לעיתים כן. בית המשפט עשוי להפחית את גובה הפיצוי אם יראה כי הפרסום נעשה מתוך סערת רגשות או על רקע אישי. -
כיצד מומלץ לפעול לפני הגשת תביעה?
רצוי לתעד את כל הפרסומים, לפנות לעורך דין המתמחה בלשון הרע ולבחון אפשרות לפתרון מחוץ לכותלי בית המשפט. -
מה ההבדל בין לשון הרע לדיבה?
אין הבדל מהותי – “דיבה” הוא מונח עממי, ואילו “לשון הרע” הוא המונח המשפטי הרשמי בחוק איסור לשון הרע. -
מהם הסיכונים בהגשת תביעה נגד בן משפחה?
ההליך עלול להעמיק את הקרע המשפחתי ולגרום למתיחות ארוכת טווח בין בני המשפחה. -
האם ניתן למשוך את התביעה לאחר שהוגשה?
כן, ניתן לבקש מבית המשפט למחוק את התביעה בכל שלב, במיוחד אם הושגה פשרה בין הצדדים. -
מדוע חשוב להבין את המשמעות של מקרה שבו בת תובעת את אביה בגין לשון הרע?
משום שמקרים כאלה מדגישים את גבולות החוק בין חופש הביטוי לאחריות אישית, גם בתוך המשפחה הקרובה.
נפגעתם מלשון הרע מצד בן משפחה?
אם אתם סבורים שנאמרו עליכם דברים שקריים שפגעו בשמכם – פנו עוד היום למשרד עורכי דין רן רייכמן.
למשרד ניסיון רב בתביעות לשון הרע רגישות ובניהול סכסוכים משפחתיים מורכבים, תוך שמירה על פרטיות מלאה וליווי אישי.
אנחנו כאן כדי להגן על שמכם, על כבודכם – ועל השקט הנפשי שמגיע לכם.
פירמת עורכי הדין רן רייכמן – מהמובילות בישראל בדיני משפחה, ירושה ולשון הרע.
