ירושה – זכויות, חלוקה, הליכים ומה שחשוב לדעת לפני שמתחילים

הבנת דיני ירושה בישראל היא קריטית עבור כל משפחה – בין אם יש צוואה קיימת ובין אם אין. רגע לאחר פטירת אדם קרוב מתעוררות שאלות רבות: מי יורש? איך מחלקים רכוש? מהו צו ירושה? ומה ההבדל בין ירושה על פי דין לבין ירושה על פי צוואה?

להלן שני החלקים הראשונים במדריך המקיף.

 

מהי ירושה ומהו עיזבון? ההגדרות שחייבים להכיר לפני שמתחילים

ירושה היא העברת נכסי המנוח ליורשיו מרגע פטירתו. החוק בישראל מגדיר בצורה ברורה אילו זכויות, חובות ונכסים נכללים בעיזבון – ואילו לא. לכן, לפני שנכנסים להליך משפטי או לבירוקרטיה של צו ירושה, חשוב להבין מה בעצם “עובר ליורשים”.

מה נכלל בעיזבון?

עיזבון כולל את כלל הנכסים, הזכויות הכספיות והחובות שהיו שייכים למנוח ביום הפטירה. בין היתר:

1. דירה, מגרשים, נכסים מסחריים.
2. חשבונות בנק, פיקדונות, קופות חיסכון.
3. רכבים, ציוד יקר, תכולה ומיטלטלין.
4. מניות בחברה, בעלות על עסק, זכויות קניין רוחני.
5. חובות – לרשות המיסים, לבנקים, לאנשים פרטיים.

העיזבון אינו “רשימת מתנות”, אלא מכלול כלכלי של נכסים והתחייבויות גם יחד.

מה לא נכלל בעיזבון?

חשוב להדגיש: יש זכויות שאינן חלק מהעיזבון אלא מועברות למוטבים לפי הסכמים מחוץ לדיני הירושה, כגון:

1. כספי ביטוח חיים.
2. קרנות פנסיה וקופות גמל (לרוב לפי מוטבים).
3. קצבאות זכויות סוציאליות.

זוהי נקודה שמבלבלת רבים – יורש יכול לקבל הכול לפי חוק הירושה, אך צבירה מסוימת תועבר ישירות למוטב מסוים ולא תתחלק בין כלל היורשים.

עיזבון ≠ חלוקה מיידית

צריך להבין שהעיזבון אינו נחלק ליורשים באופן אוטומטי. רק לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה ניתן להתחיל לחלק נכסים או לרשום זכויות.

משמעות הפרקטית:
הכל מוקפא – בנקים לא יאפשרו גישה, טאבו לא יאפשר רישום, חברות לא יכירו בהעברת מניות – עד לקבלת הצו.

 

ירושה על פי דין מול ירושה על פי צוואה – איך נקבע מי מקבל מה?

בישראל קיימים שני מסלולים מרכזיים לחלוקת עיזבון:
ירושה על פי צוואה ו־ירושה על פי דין (כשהמנוח לא השאיר צוואה). הבנת ההבדל ביניהם היא הבסיס להבנת הליך הירושה כולו.

 

ירושה על פי צוואה – רצון המצווה הוא העיקר

כאשר אדם משאיר צוואה תקפה, החוק מכבד את רצונו במלואו – גם אם החלוקה אינה שוויונית בין הילדים או שונה מהמצופה.

צוואה מאפשרת לקבוע:

1. מי יקבל נכסים.
2. באיזה חלקים.
3. מי יקבל נכסים ייעודיים (כמו דירה מסוימת).
4. מי לא יהיה יורש.
5. הוראות לגבי אפוטרופסות, נאמנויות והשקעות עתידיות.

היתרון הגדול:
הצוואה מספקת בהירות ומונעת סכסוכים, במיוחד במשפחות מורכבות או בתרחישים שבהם יש נכסים רבים.

 

ירושה על פי דין – ברירת המחדל כאשר אין צוואה

כשאין צוואה, החוק קובע מי היורשים ובאיזה חלקים. זה נקרא ירושה לפי דרגות קרבה.

טבלת חלוקה בסיסית:

דרגה	מי יורש	הערות
דרגה ראשונה	בן/בת זוג + ילדים	החלוקה לרוב: חצי לבן הזוג, חצי מתחלק בין הילדים שווה בשווה
דרגה שנייה	הורים ואחים	רק אם אין ילדים ונכדים
דרגה שלישית	סבים, דודים ובני דודים	רק בהיעדר יורשים מדרגות 1–2
העדר יורשים	המדינה	מצב נדיר מאוד

מה זה אומר בפועל?
אם אדם נפטר והשאיר בן/בת זוג ו־3 ילדים – והדירה רשומה על שמו בלבד – לא משנה מה חשבה המשפחה, הדירה תתחלק לפי החוק: חצי לבן הזוג וחצי בין 3 הילדים.

 

היחס בין צוואה לבין ירושה על פי דין

צוואה גוברת על כל כללי הירושה שבחוק.
רק כאשר אין צוואה – או כאשר הצוואה נפסלת – נכנסים לפעולה כללי “הירושה על פי הדין”.

 

דוגמאות מהמציאות

1. אדם שלא השאיר צוואה וחי בזוגיות שנייה – בן/בת הזוג החדש יורש כחוק, גם אם הילדים מהנישואים הראשונים לא מסכימים.
2. מי שרוצה למנוע סכסוך בין ילדים מנישואים שונים – כמעט תמיד יצטרך צוואה ברורה ומפורטת.

צו ירושה לעומת צו קיום צוואה – המדריך השימושי להגשת הבקשות

כאשר אדם נפטר, לא ניתן לחלק רכוש, לגשת לחשבונות בנק או להעביר נכסי מקרקעין לפני שמתקבל מסמך משפטי רשמי: צו ירושה (כאשר אין צוואה) או צו קיום צוואה (כאשר יש צוואה). שני הצווים הללו הם הבסיס לכל פעולה בעיזבון, אך רבים אינם מבינים מה ההבדל ביניהם ומה נדרש כדי לקבל כל אחד מהם.

 

מהו צו ירושה?

צו ירושה הוא מסמך משפטי הקובע:

1. מי הם היורשים על פי דין
2. מה חלקו של כל יורש
3. איזה חלק מהעיזבון יעבור לכל אחד

הצו אינו מפרט נכסים; הוא רק מגדיר את חלקם היחסי של היורשים. לאחר קבלתו ניתן לגשת לגופים פיננסיים ולהתחיל בחלוקה בפועל.

מתי מגישים בקשה לצו ירושה?
כאשר אין צוואה כלל, או כאשר הצוואה אינה נמצאה או נפסלה.

 

מהו צו קיום צוואה?

כאשר יש צוואה תקפה, מגישים בקשה ל־צו קיום צוואה.
הצו אינו משנה את הצוואה אלא נותן לה תוקף משפטי מחייב. הוא מאפשר:

1. לרשום דירות על שם היורשים לפי הצוואה
2. למשוך כספים לפי חלוקת המנוח
3. לבצע העברות בחברות ובעסקים

למעשה: הצו "מפעיל" את הצוואה והופך אותה למסמך ביצועי.

 

היכן מגישים בקשה – רשם לענייני ירושה או בית דין רבני?

ניתן לבחור בין שני מסלולים:

1. הרשם לענייני ירושה – המסלול השכיח והאזרחי.
2. בתי הדין הרבניים – אפשרות לבני משפחה המעוניינים בכך.

כמעט כל האתרים בתחרות מתארים זאת, אך הם אינם מפרטים את ההבדלים המסיימים:

1. בבית הדין הרבני – ההליך כפוף לכללי הדין הדתי.
2. ברשם – מדובר בהליך אזרחי רגיל.

 

מה צריך להגיש? (רשימה פרקטית)

1. טופס בקשה מקוון או פיזי
2. תעודת פטירה מקורית
3. תצהיר מלא של מגיש הבקשה
4. אישור על תשלום אגרות
5. במקרה של צוואה – העתק מקורי + אישור הפקדה אם קיים
6. הודעה לכל היורשים
7. ייפוי כוח במקרה של עו"ד

 

מה קורה אחרי הגשת הבקשה?

השלבים דומים בשני ההליכים:

1. פרסום הודעה לציבור – כדי לאפשר הגשת התנגדות.
2. תקופת המתנה (בדרך כלל 14 ימים לפחות).
3. קבלת התנגדויות אם יש.
4. החלטה ומתן הצו.

משך זמן טיפוסי:
בפועל, בין 30 ל־90 יום, אך בתיקים מורכבים או עם התנגדויות – חודשים רבים יותר.

 

שגיאות נפוצות (שכדאי להימנע מהן)

1. אי־צירוף כל היורשים לבקשה → עיכוב הטיפול.
2. הגשת צוואה שאינה מקורית → דרישה להשלמות.
3. אי־תשלום אגרות כנדרש → דחיית הבקשה.
4. טופס לא חתום על ידי עורך דין כאשר חובה על תצהיר חתום.

 

סכסוכי ירושה – מתי מתפתח קונפליקט ומהם הסימנים המוקדמים שיש לשים לב אליהם

בעולם דיני הירושה, המאבק המשפטי אינו רק עניין של כסף – אלא גם של יחסים משפחתיים, זיכרונות, פערים רגשיים ותחושת צדק. לכן, סכסוכי ירושה הם מהסכסוכים הנפוצים והעמוקים ביותר, ולעיתים הם נמשכים שנים. חשוב להבין מהם המצבים האופייניים שבהם עלול להתעורר קונפליקט, ואילו התנהגויות או נסיבות מאותתות שהוא קרוב.

 

מצבים נפוצים שמובילים לסכסוכי ירושה

1. חלוקה לא שוויונית בין הילדים
   כאשר צוואה מקצה לילד אחד חלק גדול יותר, או ממעטת אחר, זהו טריגר קלאסי למאבק.
2. משפחות פרק ב'
   בן זוג חדש, ילדים משני צדדים, נכסים שנצברו לפני הנישואים – כל אלה יוצרים מורכבות וחוסר ביטחון לצדדים.
3. ידועים בציבור
   בהיעדר צוואה שמגדירה זכויות, בן/בת הזוג שאינו נשוי רשמית עלול למצוא עצמו נלחם מול ילדי המנוח.
4. צוואות שנערכו בנסיבות חשודות
   כאשר הנהנה המרכזי הוא מי שלקח את המצווה לעורך הדין, ליווה אותו תדיר או היה מעורב בניסוח – החשד להשפעה בלתי הוגנת גדל.
5. שינויים בצוואה סמוך לפטירה
   שינוי דרסטי ברגע האחרון עלול לגרום ליורשים לטעון שהמצווה לא היה כשיר או שלא הבין את משמעות המעשה.

 

סימנים מוקדמים שהמשפחה בדרך לקונפליקט

1. חוסר שקיפות בין יורשים בנוגע למסמכים או מסירת מידע.
2. קולות ראשונים של “אי־הוגנות” או “אפליה”.
3. יורש יחיד שמנהל את כל ההליך ומדיר אחרים.
4. עיכובים לא מוסברים בחשיפת צוואה.
5. היעדר שיתוף בהחלטות לגבי העיזבון.
6. עבירות קטנות של "משיכת כספים" או "ריקון דירה" לפני קבלת הצו.

 

באילו מקרים נוטים סכסוכי ירושה להתפתח להליך משפטי?

1. כשמדובר בנכסי נדל"ן בעלי ערך גבוה.
2. כשיש חוסר אמון עמוק בין האחים או בין בני זוג מהתא המשפחתי הקודם.
3. כשמדובר בעסק משפחתי.
4. כשאחד היורשים חי בחו"ל.
5. כשאחד היורשים זקוק לכסף באופן דחוף ומפעיל לחץ.

 

איך ניתן להפחית סכסוכים מראש?

1. עריכת צוואה ברורה ומפורטת.
2. צירוף מכתב נלווה המסביר את כוונת המצווה.
3. תיעוד מלא של תהליך עריכת הצוואה.
4. מינוי מנהל עיזבון ניטרלי.
5. שקיפות מול בני משפחה בתקופת החיים.

 

הערה חשובה

לא כל סכסוך הוא עוין. לעיתים יש מחלוקת לגיטימית על פרשנות משפטית או עובדתית.
אך כאשר מופיעים סימני האזהרה – כדאי להתייעץ מוקדם ככל האפשר כדי למנוע החרפה.

 

מה תפקידו של הרשם לענייני ירושה ואיך נראה ההליך “מאחורי הקלעים”

הרשם לענייני ירושה הוא הגוף המרכזי שמטפל כמעט בכל ההליכים הראשוניים הקשורים לעיזבונות בישראל. בעוד שהציבור מכיר בעיקר את הבקשה ל״צו ירושה״ או ל״צו קיום צוואה״, בפועל מדובר במערכת שלמה המנהלת, בודקת ומפקחת על כל שלב – מרגע הגשת הבקשה ועד למתן הצו.

להבנת תפקידו של הרשם יש חשיבות רבה: מי שמכיר את התהליך לעומק יודע למנוע עיכובים, להימנע משגיאות ולנהל את ההליך בצורה יעילה ושקופה מול שאר היורשים.

 

תפקידים מרכזיים של הרשם לענייני ירושה

1. קבלת והכרעת בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה
   הרשם הוא הכתובת הראשונה כמעט בכל מקרה שבו יש צורך למסד את זכויות היורשים. בשלב זה מתבצעת בדיקה טכנית ומשפטית – האם המסמכים מלאים? האם יש צוואה? האם יש יורשים פסולים? האם חסרים מסמכים?
2. פרסום הודעה לציבור
   לאחר הגשת הבקשה, הרשם מפרסם הודעה בעיתונות או ברשומות, כדי לאפשר לכל מי שחושב שיש לו זכות בעיזבון להגיש התנגדות.
   הפרסום הוא שלב חשוב: בלעדיו לא ניתן לתת צו.
3. קבלת התנגדויות וטיפול בהן
   אם מוגשת התנגדות (למשל טענה לזיוף צוואה, העדר כשירות או העדפת יורש אחד על פני האחר), הרשם מעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה.
   הרשם אינו דן בסכסוכים, אלא רק פותח את הדלת להליך משפטי.
4. עיון בתיקי ירושה
   כל אדם שיש לו עניין – יורש, נושה, בעל דין – יכול לבקש עיון בתיק. זה מאפשר שקיפות ומניעת מחלוקות בין בני המשפחה.
5. הפקדת צוואות ורישומן
   המצווה עצמו יכול להפקיד צוואה אצל הרשם עוד בחייו. לאחר פטירתו, הצוואה מפורסמת וניתנת לציבור לצפייה.

 

כיצד נראה ההליך בפועל? שלב-אחר-שלב

1. הגשת בקשה מלאה – מקוונת או פיזית, עם כל המסמכים.
2. בדיקה ראשונית – האם חסר מסמך? האם יש טופס חתום? האם שולם אגרה?
3. פרסום בעיתון/רשומות – מאפשר התנגדות למשך 14 יום לפחות.
4. קבלת התנגדויות – אם מוגשות, ההליך עובר לערכאה שיפוטית.
5. בדיקות פנימיות נוספות – במקרים מסוימים הרשם מבקש השלמות, תצהירים או תיקונים.
6. מתן צו – אם אין התנגדויות וכל החומר תקין, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

 

דוגמה רלוונטית מהשטח

משפחה הגישה בקשה לצו ירושה ללא צירוף תצהיר חתום של אחד היורשים. הרשם עצר את הטיפול במשך שלושה חודשים – עד לקבלת המסמך. עיכובים כאלה שכיחים מאוד וניתנים למניעה באמצעות הכנה מוקדמת.

 

טיפים מעשיים להתנהלות חכמה מול הרשם

1. להגיש כל מסמך מקורי או מאומת מראש.
2. לוודא שכל היורשים מודעים להגשת הבקשה – שקיפות מונעת התנגדויות.
3. להתחיל לאסוף מסמכים עוד לפני הפטירה במקרים של חולה סיעודי או בעל נכסים מורכבים.
4. להשתמש בייעוץ מקצועי במקרים בהם יש שתי צוואות או חולק מעורפל של נכסים.

חלוקת העיזבון בפועל – מה עושים עם דירה, חשבון בנק, מניות ונכסים מורכבים

לאחר שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, מתחיל שלב חדש: חלוקת העיזבון בפועל.
זהו השלב שבו יורשים נכנסים לעובי הקורה: טיפול בדירה, בבנק, בחובות, בחברות, בהשכרה ובמכירת נכסים.
זהו השלב המורכב ביותר מבחינה מעשית – ולעיתים גם הנפיץ ביותר מבחינה משפחתית.

 

דירות ונכסי מקרקעין

זהו הנכס העיקרי במרבית העיזבונות.

שלבים בחלוקה:

1. קבלת הצו והרישום על שם היורשים בטאבו.
2. החלטה משפחתית: מוכרים? משכירים? אחד האחים "קונה" חלק מהאחרים?
3. דיווח לוועדה המקומית ומסמכים לעו"ד המקרקעין.
4. תשלום מס רכישה במקרים של קניית חלקים, מס שבח במקרים של מכירה (כפוף לפטורים).

בעיה נפוצה:
יורש אחד גר בדירה וטוען לזכויות מיוחדות. בלי צוואה – זה הופך למאבק.

 

חשבונות בנק

לא ניתן למשוך כספים או לנהל את החשבון עד הצגת הצו.
לאחר קבלת הצו:

1. הבנק פותח “תיק עיזבון”.
2. נדרש לפעמים אישור כל היורשים למשיכת כספים.
3. חשבון משותף עם בן זוג – רק החלק של המנוח נכנס לעיזבון.

מקרה שכיח:
בן זוג מהתא המשפחתי החדש שמשך כספים לפני מתן הצו – מעלה חשש לעילה משפטית מצד הילדים.

 

מניות בעסקים, חברות וסטארטאפים

עגינה משפטית של מניות היא תהליך הדורש ידע מקצועי:

1. יש לבדוק תקנון חברה – האם יש זכות סירוב?
2. האם ניתן להעביר מניות ללא הסכמה?
3. האם מדובר בחברה בע״מ, בעסק משפחתי, או בהחזקות מורכבות בחו״ל?

במקרים של סטארטאפים, לעיתים יש אחוזי אופציות התלויים בתנאי העסקה – מה שנחשב לעיתים "תנאי מתלה" שאינו חלק מהעיזבון.

 

רכבים ותכולת דירה

1. רכב מועבר למורשה באמצעות הצו + טופס העברת בעלות.
2. תכולה משפחתית (רהיטים, תכשיטים, יצירות אמנות) – לעיתים העילה הגדולה ביותר לסכסוך רגשי.

 

חובות וחיובים

היורשים אינם “בורחים” מחובות:
העיזבון חייב בחובות עד גובה שוויו.
אם החובות גבוהים משווי הנכסים – היורשים אינם נדרשים לשלם מהכיס, אך העיזבון יישאר ללא חלוקה.

 

עיזבון עם נכסים בחו״ל

זהו אחד התחומים המורכבים ביותר:

1. נדרש בצעו הליך ירושה במדינת הנכס.
2. יש צורך בתרגום מסמכים, אפוסטיל, ולעיתים עורך דין מקומי.
3. חוקי ירושה במדינות העולם שונים לחלוטין (לדוגמה: צרפת מגינה בחוק על זכויות ילדים באופן קפדני).

 

טיפים יישומיים לחלוקה חכמה

1. לערוך הסכם חלוקה מקדים בין היורשים – חוסך ויכוחים.
2. למסות את ההעברה נכון: לא תמיד כדאי למכור דירה, לעיתים כדאי להעביר לבעלות אחד היורשים.
3. לשמור תיעוד מלא לכל צעד.
4. להיעזר באנשי מקצוע: עו"ד מקרקעין, רואה חשבון, שמאי.

 

מיסוי ירושה – מה באמת חייב במס, מה פטור, ומה רוב האנשים מגלים רק בדיעבד

למרות שבישראל אין מס ירושה, יורשים רבים מופתעים לגלות שהעברת נכסים לאחר הפטירה מובילה לשורה של השלכות מס אחרות – חלקן כבדות מאוד. הבנה נכונה של מיסוי עיזבון מאפשרת לתכנן מהלכים בצורה חכמה, להימנע מתשלומים מיותרים ולבצע חלוקה חוקית ומסודרת של נכסי המשפחה.

 

אין מס ירושה – אבל יש מיסים אחרים

נכון להיום, מדינת ישראל אינה מטילה “מס ירושה”, אך קיימים מיסים אחרים שיכולים להתעורר בעקבות העברת נכסים:

מס שבח מקרקעין

חל בעת מכירת דירה או נכס.
יורש שמוכר דירת ירושה שלא עומדת בתנאי הפטור עשוי למצוא עצמו מחויב בסכומים גבוהים, גם אם מעולם לא התגורר בנכס.

מס רכישה

חל כאשר יורש רוכש את חלקם של שאר היורשים בדירה – והוא משלם אותו לפי מדרגות מס רכישה רגילות.
מצב נפוץ: אח אחד רוצה להישאר בדירה ו”קונה” את חלקי האחים → תשלום מס רכישה לפי מדרגות קנייה.

מס רווחי הון

בעיקר כאשר מדובר בניירות ערך או מניות שהניבו רווחים עד מועד הפטירה ולאחריה.

 

הסתלקות מירושה – החלטה עם השלכות מס

יורש רשאי להסתלק מחלקו לטובת אחיו או בן זוג.
אך הסתלקות שאינה לתועלת “בן משפחה מדרגה ראשונה” עלולה להיחשב כהעברה לכל דבר – כלומר אירוע מס.

דוגמה:
אם אח מסתלק לטובת אחיו – לרוב אין בעיית מס.
אם מסתלק לטובת אדם שאינו קרוב משפחה – עשוי להיחשב כמתנה חייבת במס.

 

נכסים בחו״ל – מלכודת מס מתפתלת

למדינות רבות יש מס ירושה, מס מתנות או מס עיזבון – ולעיתים החיוב מתרחש למרות שהיורש גר בישראל.

לדוגמה:

1. בארה״ב קיים מס עיזבון פדרלי ושונה ממדינה למדינה.
2. בצרפת קיימים כללים נוקשים להגנה על זכויות ילדים.
3. בבריטניה קיים מס ירושה (Inheritance Tax) ברמות גבוהות.

במקרים כאלה יש צורך בתיאום מס בינלאומי ובהתייעצות עם עורך דין מקומי.

 

טיפים חשובים להתנהלות חכמה מול רשויות המס

1. לבצע הערכת שווי מוקדמת לנכסי נדל"ן.
2. לבדוק האם כדאי להעביר זכויות בתוך המשפחה במקום למכור.
3. לבחון חלוקה “חכמה” של מניות, כדי להימנע ממימוש מס לא הכרחי.
4. להשתמש בחוות דעת שמאי או רואה חשבון במכירה של נכסים מורכבים.

 

ירושה במשפחות מורכבות ומודרניות – פתרונות לבעיות שאף אחד לא מדבר עליהן

החברה הישראלית של היום מורכבת הרבה יותר מזו שעליה נכתב חוק הירושה בשנת 1965. משפחות פרק ב’, זוגות חד-מיניים, ידועים בציבור, ילדים מנישואים שונים, בני זוג מחו״ל, מצווים עם מחלות קוגניטיביות – כל אלה יוצרים מצבים ייחודיים שחוק הירושה לא תמיד נותן להם פתרון ישיר.

זו הסיבה שמקרי ירושה במשפחות מורכבות הם לא רק משפטיים – הם רגשיים, מוסריים ולעיתים גם נפיצים.

 

ידועים בציבור – זכויות שיש, וזכויות שחייבים להסדיר

בן/בת זוג שאינם נשואים רשמית עשויים להיות מוכרים כיורשים על פי דין רק אם מוכיחים חיי משפחה ומשק בית משותף.
הבעיה:
ללא צוואה מפורשת, בני זוג של המנוח מוצאים עצמם לעיתים במאבק מול ילדי המנוח.

 

זוגות פרק ב’ – הקרקע הפוריה ביותר לסכסוכי ירושה

כאשר יש ילדים משני הצדדים, נכסים מהנישואים הראשונים ונכסים משותפים חדשים – חלוקת הירושה ללא צוואה עלולה ליצור חוסר צדק משווע.

דוגמה קלאסית:
גבר בן 70 מפרק ב’ נפטר ומותיר דירה שנרכשה לפני שהתחתן מחדש.
לפי החוק – אשתו השנייה מקבלת מחצית מהעיזבון.
ילדיו מהנישואים הראשונים עשויים להרגיש שנגזל חלקם.

 

ילדים שאינם ביולוגיים – פחות מוגנים על פי דין

ילדי בן/בת הזוג אינם יורשים על פי דין, גם אם גודלו על ידי המנוח במשך עשרות שנים.
ללא צוואה – הם אינם זכאים לדבר.

 

בני זוג חד-מיניים ותאי משפחה לא מסורתיים

בני זוג חד-מיניים זכאים לכל הזכויות אם הם נשואים או במעמד מוכר כידועים בציבור, אך במקרים של הורות משולבת (תורמים, פונדקאות, אימוץ חלקי וכו’) עשויות להתעורר שאלות מורכבות על זכויות ירושה של הילדים.

 

מצווים עם דמנציה, אלצהיימר או ירידה קוגניטיבית

המצב הרפואי של המצווה משפיע דרמטית על תוקף הצוואה.
בתי המשפט בודקים:

1. כשירות משפטית
2. הבנה
3. רצון חופשי
4. היעדר השפעה בלתי הוגנת

ללא תיעוד רפואי תקין בסמוך לעריכת הצוואה – כל הצוואה עלולה להיפסל.

 

פתרונות יעילים למניעת סכסוכים במשפחות מורכבות

1. עריכת צוואה ברורה ומפורטת שמתייחסת לכל הצדדים.
2. שימוש במנגנונים כמו יורש אחר יורש, נאמנות, מנהל עיזבון.
3. תיעוד מפורט של הצוואה, עדיף בליווי חוות דעת רפואית בגיל מבוגר.
4. אפשרות לעריכת הסכמים משפחתיים בין ילדיו של המנוח.

משפחות מורכבות אינן יכולות להסתמך על “החוק יסדר הכול”.
החוק מסדר – אך לעיתים לא בצורה הוגנת.

 

זקוקים לליווי משפטי מקצועי בתחום הירושה? אנחנו כאן בשבילכם

ההתמודדות עם עיזבון, צוואה או סכסוך משפחתי אינה פשוטה – לא משפטית ולא רגשית. במקרים רבים נדרש ליווי מקצועי של עורך דין שמכיר לעומק את דיני המשפחה והירושה, מבין את הדינמיקה המשפחתית ויודע להוביל את הלקוח לפתרון הצודק והמיטבי עבורו.

עו״ד רן רייכמן – מהמובילים בישראל בדיני ירושה, צוואות וסכסוכי משפחה

עו"ד רן רייכמן הוא מהשמות המרכזיים והמשפיעים בישראל בתחום דיני המשפחה, הצוואות והירושות. עם ניסיון של מעל 25 שנה ואלפי תיקים מורכבים מאחוריו, הוא נחשב לסמכות משפטית מובילה, בעל יכולת אסטרטגית נדירה וידע עמוק בניהול מאבקים משפטיים רגישים.

המשרד מלווה לקוחות בכל תחומי דיני המשפחה והירושה:

1. התנגדויות לצוואות ופסילת צוואות
2. ניהול עיזבונות וצווי ירושה
3. בדיקת זיופים והשפעה בלתי הוגנת
4. גירושין וסכסוכי משפחה מורכבים
5. הסכמי ממון ותכנון עתידי של נכסים
6. טיפול במקרים של מצווים עם ירידה קוגניטיבית, דמנציה, אלצהיימר ומוגבלויות

הגישה משלבת מקצועיות חסרת פשרות, אנושיות עמוקה ופרשנות משפטית ברמה הגבוהה ביותר – כפי שמציג רייכמן גם בתקשורת, בתוכניות בהן הוא משמש כפרשן משפטי מבוקש.

צרו קשר – ונלווה אתכם בדרך בטוחה, שקופה ורגישה

אם אתם מתמודדים עם הליך ירושה, צוואה או סכסוך משפחתי – אתם לא צריכים לעשות זאת לבד.
השאירו פרטים או צרו קשר עם משרד עו"ד רן רייכמן, ונעניק לכם ליווי אישי, דיסקרטי ומקצועי הכולל הבנה מעמיקה של החוק, ניסיון רב־שנים ורגישות למציאות המשפחתית שלכם.

יחד נוביל אתכם לתוצאה הטובה, ההוגנת והנכונה ביותר.

 

שאלות ותשובות נפוצות – ירושה

1. מהי ירושה וכיצד נקבעים היורשים?
   ירושה היא העברת נכסי המנוח ליורשיו מרגע פטירתו. אם קיימת צוואה, היא קובעת מי יקבל מה. אם אין צוואה, חוק הירושה קובע את סדרי הקרבה וחלוקת העיזבון.
2. מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
   צו ירושה נדרש כאשר אין צוואה והוא קובע מי היורשים על פי דין. צו קיום צוואה מעניק תוקף משפטי לצוואה ומאפשר ליישם את הוראותיה.
3. האם כל נכסי המנוח נכללים בעיזבון?
   לא. יש נכסים שאינם חלק מהעיזבון, כגון כספי ביטוח חיים או קופות גמל עם מוטבים. הם עוברים למוטב ישירות ללא קשר לכללי החוק.
4. איך מגישים בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה?
   מגישים בקשה לרשם לענייני ירושה, מצרפים מסמכים רלוונטיים, משלמים אגרות וממתינים לפרסום לציבור ולבדיקות נוספות עד להוצאת הצו.
5. האם בן זוג שאינו נשוי רשמית יורש באופן אוטומטי?
   בן או בת זוג שאינם נשואים מוכרים כיורשים רק אם ניתן להוכיח חיים משותפים כידועים בציבור. ללא הוכחה כזו, ייתכן שלא יוכר כסמכות ירושה.
6. מה תפקידו של הרשם לענייני ירושה?
   הרשם מקבל בקשות לצווים, בודק אותן, מפרסם הודעה לציבור, מאפשר התנגדויות ומנפיק את הצווים. הוא אינו מכריע בסכסוכים – אלו מועברים לבית המשפט.
7. האם אפשר להתנגד לצו קיום צוואה?
   כן. ניתן להגיש התנגדות מנומקת, למשל בטענה להשפעה בלתי הוגנת, זיוף, פגם בצוואה או חוסר כשירות של המצווה במועד החתימה.
8. מה עושים אם קיימות כמה צוואות?
   בודקים איזו צוואה היא המאוחרת ביותר, האם היא תקפה, האם יש פגמים צורניים או מהותיים, ובמידת הצורך מגישים התנגדות או בקשה לבית המשפט.
9. האם ילדים חייבים לרשת חלק שווה?
   לא. המצווה רשאי לחלק את רכושו כרצונו. ילדים אינם זכאים באופן אוטומטי לחלק שווה, אלא אם אין צוואה ואז החוק קובע חלוקה שווה.
10. האם ניתן לוותר על חלק בירושה?
    כן. דבר זה נקרא הסתלקות. הסתלקות חייבת להיעשות בכתב ולרוב רק לטובת בני משפחה קרובים, אחרת עלולות להיות השלכות מס.
11. האם ירושה כוללת גם חובות?
    העיזבון כולל חובות, אך יורשים אינם חייבים לשלם חוב גבוה משווי הנכסים. אם החובות עולים על שווי העיזבון, לא תתקיים חלוקה.
12. כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה?
    בדרך כלל בין חודש לשלושה חודשים, אך תיקים מורכבים או כאלה עם התנגדויות עלולים להימשך הרבה יותר.
13. האם ניתן לחלק דירה שירשו כמה יורשים?
    כן. היורשים יכולים למכור את הדירה, להשכיר אותה או לבצע “פירוק שיתוף”, שבו יורש אחד קונה את חלקם של האחרים.
14. מה עושים כשיש נכסים בחו"ל?
    יש לבצע הליך ירושה נוסף באותה מדינה, בהתאם לחוק המקומי. לעיתים יש צורך בתרגום מסמכים, אפוסטיל וייעוץ מקצועי של עורך דין זר.
15. מתי כדאי לערוך צוואה?
    בכל מצב שבו רוצים להבטיח חלוקה ברורה, למנוע סכסוכים או להגן על בן זוג, ילדים מנישואים קודמים או יורשים שאינם קרובי משפחה על פי דין.