עסקאות בירושה עתידית – מה אסור, מה מותר ומה עושים במקום?

מהן עסקאות בירושה עתידית ולמה הן אסורות?

כאשר מדברים על עסקאות בירושה עתידית, מתכוונים לכל התחייבות שבה אדם מנסה לקבוע בחייו מה יקרה לרכושו אחרי מותו – בלי להשתמש בצוואה.
למשל: הורה שמתחייב בהסכם כי "הדירה תעבור לבת הבכורה כאשר אלך לעולמי", או אחים שמסכימים ביניהם "מי יקבל מה" עוד בחיי ההורה.

על פניו, זה נשמע הגיוני: אנשים רוצים לתכנן מראש, להסדיר עניינים משפחתיים ולהימנע מריבים.
אבל מבחינה משפטית – בדיוק כאן מתחילה הבעיה.

למה החוק אוסר על עסקאות כאלה?

הסיבה נעוצה בליבה של דיני הירושה בישראל:
רצון המצווה יכול להשתנות בכל רגע עד פטירתו.

המשמעות:
החוק מגן על זכותו של כל אדם לשנות את דעתו בנוגע לרכושו עד יומו האחרון – בלי להיות כבול להתחייבויות שעשה בעבר.

עסקה בירושה עתידית נחשבת מסוכנת משום שהיא “קושרת את ידיו” של האדם, גורמת לו להתחייב לעתיד שאיננו ידוע, ועלולה להפוך לכלי של לחץ או מניפולציה מצד בני משפחה.

לכן המחוקק קבע:
רק צוואה – מסמך אישי, חד־צדדי, שנכתב בהתאם להוראות החוק – יכולה להסדיר ירושה.

דוגמאות לעסקאות אסורות

כדי להבין היטב את המונח, הנה כמה מקרים נפוצים שכלל הציבור אינו מודע לכך שהם אסורים לפי חוק:

1. הורה שחותם לבנו: “הדירה תהיה שלך אחרי שאמות”.
2. בן זוג שמתחייב בהסכם ממון: “לאחר מותי אעביר לך את העסק”.
3. אחים החותמים ביניהם על חלוקת רכוש של ההורה בחייו.
4. התחייבות לתת כספים בעתיד “כאשר תיפתח הירושה”.

בכל המקרים האלה – העסקה בטלה.
היא חסרת תוקף משפטי, גם אם הצדדים חתמו עליה מרצון.

למה זה חשוב להבין?

משום שהרבה אנשים מסתמכים על מסמכים או הסכמות שאינן תקפות – ואז, אחרי הפטירה, מתגלה שהכול בטל.
התוצאה: סכסוכים משפחתיים, תביעות, טענות להשפעה בלתי הוגנת, ועיכובים בחלוקת העיזבון.

 

סעיף 8 לחוק הירושה – הפירוק המלא: מה אסור ומה בטל?

כל דיני עסקאות בירושה עתידית מבוססים על סעיף אחד: סעיף 8 לחוק הירושה.
זהו סעיף קצר – אך משמעותו עמוקה מאוד.

מה קובע הסעיף?

הוא כולל שני איסורים מרכזיים:

1. איסור על הסכם בדבר ירושתו של אדם בחייו

כלומר:
אדם אינו יכול להתחייב בחוזה מה יקרה לרכושו לאחר פטירתו, ואחרים אינם יכולים לקבל זכות מוקדמת בעיזבון שלו.

דוגמאות:

1. “מבטיח לך את הדירה אחריי”.
2. “מוותר מראש על חלקי בירושה”.
3. “מבצע עסקה שתיכנס לתוקף אחרי מותי”.

כל התחייבות כזו – בטלה מעיקרה.

2. איסור על מתנה המותנית במוות

כלומר:
אם אדם נותן “מתנה” שתהפוך תקפה רק לאחר מותו – היא אינה תקפה, אלא אם נעשתה בצוואה.

דוגמה:
“אני נותן לך את התכשיט שלי, אבל המתנה תחול רק אחרי מותי.”
זהו ניסוח שנחשב לצוואה, ולכן חייב לעמוד בכל כללי הצוואות.

מהי המשמעות המעשית של סעיף 8?

1. כל חוזה או מסמך שסותר את הסעיף – בטל.
2. אי אפשר להכריח אדם לכבד הבטחה עתידית שנוגעת לירושה.
3. אי אפשר “לסגור עניינים” מראש בין יורשים פוטנציאליים.
4. הדרך היחידה לקבוע מי יקבל מה – היא צוואה תקפה בלבד.

האם יש חריגים?

כן, אבל הם מצומצמים מאוד.
החריג המרכזי הוא צוואות הדדיות בין בני זוג (סעיף 8א) – תידון בהמשך המאמר.
זהו למעשה ההסדר היחיד שבו החוק מאפשר מעין עסקה “למחצה” לגבי ירושה.

סעיף 8 מגן על המצווה – אבל גם מגן על המשפחה

הסעיף לא נועד להקשות על אנשים, אלא להפך:
להבטיח שהחלטות לגבי ירושה יתקבלו מתוך שיקול דעת מפוכח, לא תחת לחץ, ולא באופן שמגביל את האדם בעודו בחיים.

הוא מונע:

1. ניצול של קשישים או חולים.
2. התחייבויות פזיזות.
3. הבטחות שמקורן בקונפליקטים משפחתיים.
4. מאבקי כוח בין יורשים פוטנציאליים.

ההבחנה הקריטית בין “ירושה” לבין “עיזבון” – ומה מותר כן לעשות

אחד הנושאים המבלבלים ביותר בדיני ירושה הוא ההבדל בין ירושה לבין עיזבון.
רבים חושבים שמדובר במושגים זהים – אך בפועל, ההבחנה ביניהם היא המפתח להבנה מתי מדובר בעסקאות בירושה עתידית האסורות, ומתי מדובר בעסקאות מותרות לחלוטין.

מהי "ירושה"?

ירושה היא הזכות העתידית לקבל חלק בעיזבון של אדם שנפטר.
זהו מעמד משפטי, לא נכס מוגדר.
ירושה נוצרת רק לאחר פטירה — עד אז אין ליורש כל זכות קניינית ממשית.

לדוגמה:
הורה יכול לשנות את צוואתו בכל עת.
הילדים אינם “בעלי זכויות” בעיזבון כל עוד ההורה חי.

לכן:
כל ניסיון “לחלק ירושה” בחיים הוא אסור.

מהו "עיזבון"?

עיזבון הוא סל הנכסים בפועל שנשאר לאחר המוות:
דירות, כספים, רכבים, עסק, קופות גמל, מטלטלין וכן הלאה.

להבדיל מירושה — עיזבון הוא קניין ממשי.
כל עוד האדם חי, הוא רשאי לבצע בו עסקאות רגילות:
למכור, להעביר, לשעבד, לתת במתנה, לבצע הסכמים.

לכן:
עסקה בעיזבון (בנכס עצמו) מותרת, כל עוד היא אינה מותנית במוות.

דוגמאות להמחשת ההבחנה

עסקה מותרת: מתנה בחיים

אדם מעביר בחייו נכס לבנו — המתנה תקפה.
זו עסקה בעיזבון, לא בירושה.

עסקה אסורה: “הדירה תהיה שלך אחרי שאמות”

זו התחייבות על ירושה עתידית — אסורה ובטלה.

עסקה מותרת: מכירת דירה לאדם זר

אין קשר לירושה – בעלים רשאי למכור רכושו.

עסקה אסורה: ויתור של ילד על חלקו בירושה בעוד ההורה חי

ילד לא יכול לוותר על ירושה שעדיין לא קיימת.

למה ההבחנה חשובה כל כך?

כי אנשים רבים חותמים על הסכמים שנראים תמימים, אך למעשה מהווים עסקה אסורה בירושה:

1. "נסדר את הירושה מראש בין האחים"
2. "אני מבטיח שהנכס יישאר אצלך בעתיד"
3. "תקבל את הכסף כשתיפתח הירושה"

בכל המקרים — ההתחייבות בטלה.

מנגד, מי שמבין את ההבחנה יכול למצוא פתרונות חוקיים, כמו מתנות בחיים, הסכמי שיתוף בנכס, עסקה אמיתית ברכוש ועוד — ולא להסתבך.

 

צוואות הדדיות – החריג המותר לעסקאות בירושה עתידית

כמעט כל האתרים המתחרים מזכירים את סעיף 8א “על הדרך” בלבד.
אך למעשה, צוואות הדדיות הן החריג המהותי והיחיד שבו החוק מאפשר מעין “עסקה” המתייחסת לירושה עתידית — וזהו נושא שהציבור חייב להכיר לעומק.

מהי צוואה הדדית?

צוואה הדדית היא צוואה משותפת של בני זוג, הנעשית מתוך הנחה כי כל אחד מהם מסתמך על השני.
זהו מצב שבו שני אנשים מבטיחים זה לזה מה יקרה ברכוש לאחר פטירה — אך עושים זאת באמצעות צוואה, לא חוזה.

במילים אחרות:
החוק אוסר על התחייבות חוזית לגבי ירושה עתידית,
אבל מאפשר לבני זוג לקבוע הדדית הוראות מירושה באמצעות צוואה, כל עוד היא עומדת בתנאי החוק.

למה זו “עסקה” מותרת?

בצוואות הדדיות, ההתחייבות נעשית בצוואה — ולכן אינה מפרה את סעיף 8.
עם זאת, יש לה אלמנטים חוזיים: בני הזוג מסתמכים זה על זה, ולכן החוק נותן לכך משמעות משפטית.

איך זה עובד בפועל?

בדרך כלל:

1. בן הזוג הראשון שנפטר מוריש את רכושו לשני.
2. לאחר פטירת בן הזוג השני, הרכוש עובר לילדים המשותפים או למוטבים מוסכמים.

כל עוד שני הצדדים חיים — ניתן לשנות את הצוואות יחד.
לאחר שאחד נפטר — שינוי הצוואה של בן הזוג הנותר מוגבל מאוד.

האם אפשר לבטל צוואה הדדית?

כן, אבל:

1. אם שני בני הזוג בחיים – חייבים לבטל ביחד.
2. אם אחד נפטר – הנותר חייב:
   1. להודיע ליורשים שלו על רצונו לבטל,
   2. להחזיר טובת הנאה שקיבל מכוח הצוואה הדדית.

כלומר, מדובר בכלי חזק — אבל גם מחייב.

למי מיועדת צוואה הדדית?

לרוב — לזוגות בפרק א’ או זוגות שרוצים להבטיח יציבות והגינות הדדית בירושת בן הזוג.
בפרק ב’, לעומת זאת, לעיתים יש צורך בתכנון מורכב יותר כדי להגן גם על הילדים מנישואין קודמים וגם על בן/בת הזוג החדש/ה.

מדוע חיוני להכיר את החריג הזה בנושא עסקאות בירושה עתידית?

משום שזו הדרך היחידה שבה החוק מאפשר:

1. להבטיח יציבות בין בני זוג,
2. לתכנן את חלוקת הרכוש גם לעתיד,
3. ולהגן מפני שינויים חד־צדדיים.

כל זאת — מבלי לעבור על האיסור של סעיף 8.

 

עסקאות אסורות מול עסקאות מותרות – טבלת דוגמאות מהחיים

עד עכשיו דיברנו על העיקרון: יש פעולות שמותר לעשות בעיזבון, ויש פעולות שנחשבות עסקאות בירושה עתידית ולכן אסורות.
כאן נרד לשטח – למקרים אמיתיים.
זהו אחד הנושאים שהמתחרים כמעט לא מרחיבים עליו, ובפועל הוא קריטי להבנת החוק.

כדי להמחיש בצורה ברורה מה מותר ומה אסור, נפרט מקרים נפוצים:

 

עסקה אסורה: התחייבות להעביר נכס לאחר המוות

דוגמה נפוצה:
הורה אומר לבנו — בכתב או בעל־פה — “הדירה תהיה שלך אחרי שאמות”.

הבעיה:
זו התחייבות לעתיד שמותנית במוות ולכן בטלה.
אי אפשר לאכוף אותה, וגם אם כל הצדדים חשבו שזו “סגירת מעגל”, משפטית אין לה תוקף.

 

עסקה מותרת: מתנה בחיים (כולל רישום בפועל)

אם אדם נותן מתנה בחייו ומעביר בעלות כעת, זו עסקה בעיזבון, לא בירושה — והיא מותרת לחלוטין.

דוגמה:
הורה שמעניק לבתו מחצית מהדירה ומעדכן רישום בטאבו.
זו מתנה תקפה שאינה תלויה בפטירה, ולכן אינה נופלת בסעיף 8.

טיפ חשוב:
ללא רישום בפועל — המתנה נחשבת כמתנה המותנית במוות ועלולה להיות בטלה.

 

עסקה אסורה: הסכם חלוקת ירושה בין אחים בעוד ההורה חי

אחים רבים מנסים “למנוע ריבים בעתיד” וקובעים בחיי ההורה מי יקבל מה.
למשל: הבן יקבל את הדירה, הבת תקבל כספים.

לפי החוק:
העסקה בטלה.
אי אפשר לחלק ירושה שלא נוצרה.

 

עסקה מותרת: הסכם חלוקת עיזבון לאחר פטירה

לאחר שהמצווה נפטר, היורשים רשאים להסכים ביניהם על חלוקה חדשה:
אחות אחת תקבל את הדירה, השני יקבל את הכסף, השלישי יקבל את המגרש.

זו עסקה מותרת, משום שהירושה כבר נפתחה והזכויות קיימות בפועל.

 

עסקה אסורה: מתנה שתינתן רק לאחר מוות

לדוגמה:
“אתן לבתי את תכשיטי, אבל המתנה תחול רק אחרי מותי.”

זו לא מתנה — זו צוואה במסווה של מתנה, ולכן בטלה.

כל דבר המותנה במוות — מתחייב להיעשות רק בצוואה תקפה.

 

עסקה מותרת: מכירת נכס בחיים (גם אם הכוונה למנוע סכסוך ירושה)

אדם רשאי למכור את נכסיו בכל שלב.
גם אם המטרה היא למנוע מחלוקת בין הילדים, כל עוד מדובר בעסקה בחיים — היא מותרת לחלוטין.

 

עסקה אסורה: ויתור על ירושה בעוד המצווה חי

ויתור על ירושה אפשר לעשות רק לאחר הפטירה, באמצעות הסתלקות פורמלית.
כל ויתור בחיים — בטל.

 

עסקה מותרת: הסכם מתנה שייתן נכס בהווה, אך ימשיך לשמש את נותן המתנה

דוגמה:
הורה מעניק לילדו דירה, אבל מסדיר זכות מגורים לכל חייו.

זה מותר — כל עוד המתנה נכנסת לתוקף עכשיו, לא בעת המוות.

 

הערך המוסף בטבלה הזו

ההבחנה בין המותר לאסור לא מופיעה בצורה פרקטית אצל המתחרים.
כאן הקורא מקבל כלי שימושי שמבהיר בפשטות מהי עסקה תקפה, ומה יוביל להפסד זמן, כסף ומלחמות משפחה.

 

מקרים רגישים – עסקאות בירושה עתידית בפרק ב’, משפחות מורכבות ובעלי עסקים

הפרקטיקה מלמדת שהאיסור על עסקאות בירושה עתידית “תופס” במיוחד בסיטואציות מורכבות.
חלק גדול מהסכסוכים מתחיל דווקא כשאנשים מנסים לנהוג בהגינות — אבל עושים זאת בצורה משפטית אסורה.

הנה המקרים שבהם הכי חשוב להיזהר:

 

1. זוגות בפרק ב’ – כשיש ילדים משני הצדדים

זוגות בפרק ב’ מתמודדים לעיתים עם שילוב בין רצון להגן על הילדים לבין רצון לדאוג לבן הזוג החדש.

טעויות נפוצות:

1. התחייבויות הדדיות “שלא ישנו את הירושה”.
2. הסכמות שבעל־פה על חלוקת רכוש בעתיד.
3. ניסוח הסכמים שבהם בן הזוג מבטיח נכסים לאחר מותו.

כולן נופלות תחת האיסור — ובסוף מתגלות כבטלות, מה שיוצר סכסוכים בין ילדים לבן/בת הזוג.

הפתרון החוקי:
צוואה, צוואה הדדית או מתנות בחיים — לא חוזה.

 

2. בעלי עסקים שמעוניינים “להבטיח” את העסק לילד מסוים

עסק משפחתי הוא מוקד להתנגשויות קשות.

בעיות נפוצות:

1. הבטחה מראש שילד אחד יקבל את העסק.
2. הסכם עם בן משפחה המעורב בעסק שיקבל חלק לאחר פטירת ההורה.
3. התחייבות שהעסק יוקנה למישהו רק “אחרי שאעזוב את העולם”.

כל ההסכמות האלה אסורות ומהוות עסקה בירושה עתידית.

לעומת זאת:
הורה רשאי להעביר מניות כבר עכשיו — בעסקה תקפה — ולשמור לעצמו זכויות נלוות (כמו שליטה או משכורת).
זו עסקה מותרת.

 

3. הורים מבוגרים עם כמה דירות ורצון “לסדר את הילדים”

זהו תרחיש נפוץ במיוחד:
ההורה רוצה שדירה מסוימת תעבור לילד אחד, ואחרת לילד אחר.
אך הוא מבקש “לא לעבור תהליכי רישום מסובכים”.

הפתרון הנפוץ — הסכם בין הילדים בחיי ההורה — אסור ועלול להוביל לבטלות.

לשם כך, קיימים כלים חוקיים:

1. מתנה בחיים,
2. רישום משותף,
3. צוואה עם הוראות חלוקה ברורות.

 

4. הורים לילדים עם מוגבלות – ניסיון “לקבע הגנה” מראש

לעיתים הורים רוצים להבטיח שילד עם מוגבלות יזכה בנכס או בכספים לאחר מותם.
אך התחייבות כלשהי לילדים האחרים להימנע מתביעות או לשמור על חלוקה מסוימת בחיי ההורים — בטלה.

כאן יש חשיבות גבוהה לתכנון מקצועי:
צוואה נאמנות (trust), מינוי אפוטרופוס ברצון, הוראות ייעודיות ועוד.

 

5. אחים שמעוניינים למנוע סכסוך עתידי

הרבה אחים מנסים “לסגור מראש” חלוקת ירושה של ההורים.
אבל כל עוד ההורה חי — אין להם זכות להחליט דבר.

רק לאחר הפטירה הם יכולים לערוך הסכם חלוקת עיזבון, שהוא חוקי לחלוטין.

 

למה חשוב להבין את המקרים האלה?

משום שדווקא המצבים שבהם המשפחה מנסה להיות “מסודרת” — הם אלה שמולידים הסכמים בטלים.
כשהמסמך בטל, מתרחשים שלושה דברים קבועים:

1. ההסכמות המשפחתיות מתפרקות.
2. בית המשפט מתעלם מההתחייבויות.
3. נפתחים סכסוכים שיכלו להימנע.

הכוח של הבנת סעיף 8 הוא לא רק לדעת מה אסור —
אלא להבין איך לתכנן נכון, בצורה חוקית וברורה.

דוגמאות מפתח מפסיקה – מה בתי המשפט קבעו על עסקאות בירושה עתידית

הפסיקה בישראל מעניקה עומק ומשמעות לאיסור שבסעיף 8. היא חושפת כיצד בתי המשפט מפרשים “עסקאות בירושה עתידית” ומה מוביל לפסילתן.
להלן שלוש דוגמאות מרכזיות שממחישות היטב את עמדת בתי המשפט ואת העקרונות שמנחים אותם.

 

דוגמה 1: התחייבות של הורה לילד – בטלה מעיקרה

במקרים רבים הורים מבטיחים לילד מסוים נכס “כשאלך לעולמי”.
בית המשפט פסק באופן עקבי כי התחייבות כזו – גם אם נחתמה, גם אם הועלתה על הכתב – אינה תקפה.

ההיגיון:
אדם רשאי לשנות את דעתו כל עוד הוא חי, ולכן כל התחייבות שמגבילה את חופש הרצון העתידי שלו בטלה.
אין לילד זכות “להסתמך” על ההבטחה.

לקח מעשי:
אי אפשר להבטיח ירושה בחיים. אם הורה רוצה לתת נכס לילד – עליו לעשות זאת עכשיו, או לקבוע זאת בצוואה.

 

דוגמה 2: הסכם בין אחים בחיי ההורה – נדחה

אחים רבים חותמים ביניהם על חלוקת רכוש של הורה מזדקן, מתוך רצון להימנע מסכסוכים בעתיד.
בתי המשפט פסקו שוב ושוב כי הסכמים כאלה הם עסקאות בירושה עתידית, ולכן בטלים.

הנימוק:
הירושה טרם נפתחה, אין להם זכויות, והם אינם יכולים “לחלק” משהו שאינו בבעלותם.

לקח מעשי:
חלוקה בין אחים אפשרית רק אחרי שהעיזבון נפתח, במסגרת הסכם חלוקת עיזבון.

 

דוגמה 3: מתנה שלא הושלמה – הוגדרה כעסקה המותנית במוות

במקרים בהם הורה חתם על “מסמך מתנה” לילד, אך לא העביר את הנכס בפועל ולא שינה רישום – המשפט קבע כי מדובר במתנה המותנית במוות.

וכיוון שמתנה כזו חייבת להיעשות בצוואה לפי סעיף 8(ב) – היא בטלה.

לקח מעשי:
רק פעולה קניינית מלאה (רישום) נחשבת מתנה אמיתית. בלי רישום – זו מתנה שלא הושלמה ואין לה תוקף.

 

מה משותף לכל הפסיקה הזו?

העיקרון ברור:
המשפט הישראלי מגן על חופש הרצון של המצווה עד יומו האחרון.
כל ניסיון ליצור “הסדר ירושה” בחיים – נדחה.
לעומת זאת, פעולות אמיתיות בנכסים בחיים (מכירה, מתנה, הסכם בעלות) – תקפות לחלוטין.

 

הפתרונות החוקיים במקום עסקה אסורה – איך מתכננים ירושה בצורה נכונה וחוקית

אחרי שהבנו מה אסור ומה ייפסל מיידית, חשוב להבין אילו כלים כן עומדים לרשות משפחות שמעוניינות לתכנן את העתיד:

 

1. צוואה – הכלי המרכזי והיחיד להסדרת ירושה

רק צוואה מאפשרת לקבוע באופן תקף מי יקבל מה לאחר המוות.
היא גמישה, חד־צדדית, ניתנת לעדכון בכל עת, ומוכרת בחוק בכל ארבעת צורותיה:
בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בע"פ (במקרים חריגים).

 

2. צוואה הדדית – כשמבקשים יציבות והתחייבות הדדית

לזוגות – במיוחד בפרק א’ או זוגות מבוגרים – צוואה הדדית יכולה לספק ביטחון גבוה, כיוון שהיא מגבילה שינוי חד־צדדי לאחר פטירת בן הזוג הראשון.
זהו המנגנון החוקי היחיד שבו מותרת הסתמכות בין בני זוג.

 

3. מתנה בחיים – הכלי החזק ביותר למי שרוצה “להסדיר מראש”

כאשר אדם מעוניין להבטיח נכס לילד מסוים, לבן זוג או למישהו אחר, הדרך החוקית ביותר היא העברת מתנה בהווה, כולל:

1. שינוי רישום בטאבו
2. חתימה על מתנה בלתי הדירה
3. קביעה של זכויות שימוש לכל החיים

כל עוד מדובר בהעברה בחיים, היא תקפה ואינה נופלת לסעיף 8.

 

4. הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים – רק לאחר הפטירה

אחת הדרכים היעילות והחוקיות למנוע סכסוכים היא לאפשר ליורשים להסכים ביניהם על חלוקה שונה מזו שנקבעה בחוק או בצוואה — אבל רק לאחר שהעיזבון נפתח.

ההסכם מאפשר התאמה למציאות:
ילד אחד מקבל נכס, אחר מקבל פיצוי כספי, וכך נוצר פתרון גמיש שעומד בדרישות החוק.

 

5. הסכם ממון מתואם + צוואה – חיוני למשפחות בפרק ב’

במקרים של זוגות בפרק ב’, משפחות מורכבות או פערי רכוש משמעותיים – שילוב של הסכם ממון עם צוואה הוא הדרך היחידה להבטיח:

1. חלוקת רכוש ברורה בחיים
2. חלוקת ירושה הוגנת לאחר הפטירה
3. הימנעות מסכסוכים בין ילדים לבן/בת הזוג

השילוב בין המסמכים חייב להיות מדויק כדי להימנע מסתירה.

 

6. תכנון רב־דורי – למשפחות עם נכסים משמעותיים

משפחות שיש להן:
דירות רבות, נכסי מסחר, עסק משפחתי, נכסים בחו"ל או ילדים עם צרכים מיוחדים — זקוקות לתכנון עומק.

התכנון עשוי לכלול:

1. נאמנויות
2. מנגנוני הגנה לילדים עם מוגבלות
3. הוראות מיוחדות בצוואה
4. הקצאת נכסים מראש
5. תכנון מס נכון

אלו כלים שמבטיחים שגם לאחר שנים ארוכות, החלוקה תיעשה בצורה ברורה וצודקת.

 

רוצים תכנון ירושה מסודר וחוקי? צריכים מניעה אמיתית של סכסוכים?

דיני ירושה הם מהתחומים המורכבים והרגישים במשפט הישראלי.
טעות אחת – מסמך לא תקף, התחייבות אסורה, מתנה שלא הושלמה – עלולה להפוך את כל התכנון למלחמת ירושה.

כאן נכנס לתמונה עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בדיני משפחה, צוואות וירושות.

עם ניסיון של יותר מ־25 שנה, עשרות תקדימים והשפעה ישירה על פסיקות בתי המשפט, עו"ד רייכמן מסייע ללקוחות לבנות תכנון ירושה חוקי, יציב ועמיד בפני מחלוקות.

הוא מתמחה במיוחד ב־

1. ניסוח ובדיקת צוואות מורכבות
2. מניעת השפעה בלתי הוגנת וזיהוי זיופי צוואה
3. טיפול בסכסוכי ירושה ותיקים משפטיים מורכבים
4. הכנת הסכמי ממון מותאמים למשפחות פרק ב’
5. ניהול עיזבונות והסדרים משפחתיים
6. הגנה על אנשים מבוגרים, חולים או בעלי מוגבלות
7. תכנון נכסים רב־דורי והבטחת חלוקה הוגנת

המשרד מלווה לקוחות מכל רחבי הארץ, בגישה המשלבת מקצועיות ללא פשרות, אסטרטגיה משפטית מתקדמת ורגישות אנושית עמוקה.

צרו קשר – ונבנה יחד תכנון ירושה שמגן באמת על המשפחה שלכם

בין אם אתם מול דילמה משפחתית, רוצים להיערך לעתיד או זקוקים להגנה משפטית מלאה — אנחנו כאן בשבילכם.
פנו אלינו בכל שאלה, התייעצות או צורך בליווי – ונעניק לכם מענה אישי, דיסקרטי ומדויק עד להשגת הוודאות והביטחון שאתם צריכים.

 

שאלות ותשובות נפוצות בנושא עסקאות בירושה עתידית

1. מהן עסקאות בירושה עתידית ומה הופך אותן לאסורות?
   עסקאות בירושה עתידית הן התחייבויות שנעשות בחיי אדם לגבי מה יקרה לרכושו אחרי מותו. החוק אוסר עליהן משום שהן מגבילות את חופש המצווה לשנות את דעתו עד לפטירתו.
2. האם ניתן להבטיח בחוזה שנכס מסוים יעבור לילד לאחר הפטירה?
   לא. הבטחה כזו נחשבת עסקה אסורה בירושה עתידית. הדרך היחידה להבטיח העברה לאחר מוות היא באמצעות צוואה תקפה.
3. האם הורה יכול להחתים ילד על ויתור מראש על ירושה?
   לא. ויתור על ירושה מותר רק לאחר הפטירה, באמצעות הסתלקות מעיזבון. כל ויתור בחיים חסר תוקף.
4. האם הסכם בין אחים בחיי ההורה לגבי חלוקת רכושו תקף?
   לא. כל חלוקה או הסכמה שנעשית בחיי המצווה מהווה עסקה אסורה. אחים יכולים לחלק את העיזבון רק לאחר הפטירה.
5. מה ההבדל בין עסקה בירושה לבין עסקה בעיזבון?
   עסקה בירושה עוסקת בזכות עתידית לקבל ירושה ולכן אסורה. עסקה בעיזבון עוסקת בנכס קיים, וניתנת לביצוע בחיים — ולכן מותרת.
6. האם מותר לתת מתנה בחיים כדי למנוע סכסוך ירושה?
   כן. מתנה בחיים היא פעולה חוקית, כל עוד ההעברה מתבצעת בפועל, כמו רישום נכס בטאבו או העברת כספים.
7. האם מתנה שתינתן רק לאחר המוות תקפה?
   לא. מתנה המותנית במוות חייבת להיעשות באמצעות צוואה. כל התחייבות אחרת בטלה לפי החוק.
8. האם ניתן לערוך הסכם עם בן הזוג שיקבע מה יירש בעתיד?
   לא בחוזה רגיל, שכן זו עסקה אסורה. במקרים מסוימים אפשר להשתמש בצוואות הדדיות, שהן החריג המותר בחוק.
9. מהן צוואות הדדיות וכיצד הן קשורות לנושא?
   צוואה הדדית היא מסמך שבו בני זוג קובעים הוראות משותפות, מתוך הסתמכות הדדית. זו הדרך החוקית היחידה שבה ניתן ליצור התחייבות מסוימת לגבי ירושה עתידית.
10. האם ניתן לבטל צוואה הדדית לאחר פטירת בן הזוג הראשון?
    כן, אך רק בתנאים מוגבלים: על בן הזוג הנותר להשיב את מה שקיבל מכוח הצוואה או לפעול לפי כללי הביטול שבחוק.
11. מה קורה אם ההורה חתם על "מסמך מתנה" אך לא העביר בפועל את הנכס?
    אם לא בוצעה העברה אמיתית, המסמך עלול להיחשב מתנה המותנית במוות — ולכן להיפסל.
12. האם בן משפחה יכול לקבל התחייבות בכתב לקבלת נכס בעתיד?
    לא, התחייבות כזו בטלה. רק צוואה יכולה לקבוע הורשת נכס.
13. מהו הסכם חלוקת עיזבון ומתי הוא מותר?
    זהו הסכם בין יורשים הנערך לאחר שהעיזבון נפתח. הוא חוקי לחלוטין, בניגוד להסכמים שנעשים בחיי המצווה.
14. האם ניתן להבטיח מראש שילד מסוים יקבל עסק או דירה לאחר הפטירה?
    אין דרך חוקית לעשות זאת בחיי המצווה אלא אם ההורה מעביר את הנכס כמתנה בחיים או מסדיר זאת בצוואה.
15. כיצד ניתן לתכנן את העתיד בצורה חוקית בלי להפר את איסור העסקאות בירושה עתידית?
    באמצעות צוואה, צוואה הדדית, מתנות בחיים, הסכמי ממון מתואמים והסכמים בין יורשים לאחר הפטירה. כלים אלה מאפשרים תכנון מדויק, מבלי להפר את החוק.