מהו איזון משאבים?
איזון משאבים במובן הפשטני ביותר הוא איזון בין הנכסים שיש לכל אחד מבני הזוג וחלוקתם השוויונית ביניהם. החוק ליחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 בגרסתו הישנה, קובע כי איזון הרכוש בין בני זוג יהיה מותנה בגירושין בפועל או בפטירתו של אחד מבני הזוג.
לפני כמעט עשור נכנס לתוקפו התיקון לחוק יחסי הממון, אשר מסדיר את הזכות לאיזון המשאבים בין בני הזוג. על פי התיקון לחוק, שנכנס לתוקפו ב-2008, לכל אחד מבני הזוג יש את הזכות לאיזון המשאבים והרכוש, גם אם בטרם הגירושין, כל עוד התקיימו אחד מהתנאים הבאים:
- חלפה שנה מיום שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג תביעת גירושין או תביעה בענייני רכוש.
- בני הזוג חיים בנפרד, גם אם תחת קורת גג אחת, בתקופה מצטברת של 9 חודשים מתוך שנה.
התיקון לחוק, כאמור, מטרתו למנוע מצב בו בעל סרבן סוחט את אישתו ומסרב לתת לה גט, ומאפשר לבני הזוג להקל על הליכי גירושין ולחלק את רכושם ביניהם לאחר שהפסיקו להתנהג כתא משפחתי אחד.
מתי המשאבים לא יחולקו באופן שווה?
יש הטוענים כי התיקון לחוק והחידושים שנוספו מעניק לבעלים נטייה לקבל יותר כוח בכל הנוגע לסמכויות הרכוש. כך, למשל בית המשפט לענייני משפחה יכול לעכב את התביעה עד שמבקש הצו יסכים לתת גט. לכאורה התיקון לחוק יכול לדרבן את הגבר להעניק גט לאישתו, אבל מהצד השני האישה תאבד את המזונות שלה. בנוסף, בית המשפט יכול לקבוע כי בנסיבות מסוימות חלוקת הרכוש לא תתחלק שווה בשווה אלא על פי חלקים יחסיים שווים, זאת לאחר שהתיקון מאפשר פירוק שיתוף של מקרקעין.
החידוש לחוק מעניק לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה את הסמכות לקבוע חלוקה לא שוויונית של המשאבים עקב התחשבות במוניטין של אחד מבני הזוג, וכתוצאה מכך נוצר מצב שבו לבעלים תהיה סמכות גדולה יותר מול אותם גופים כדי לשלול מהאישה זכויות הנוגעות לרכוש, וחלוקה לא שוויונית עקב מוניטין.
לסיכום, כדי להגיע למצב אופטימלי של חלוקת המשאבים בין בני הזוג כדאי להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה וגירושין, אשר בקיא ומכיר את החוק ויכול לייעל ולקצר את תהליך הגירושין כך שתהיה חלוקת משאבים הוגנת בין בני הזוג.