ביקש שלום בית ופרסם עצמו כפנוי מה החליט ביה"ד? – מקרה מעניין בתחום הגירושין התרחש לאחרונה בבית הדין הרבני, בין שני בני זוג מאזור הצפון. השניים, להם שני ילדים, היו מצויים במשבר זוגי כעשור ולא קיימו קשר אינטימי מאז. כמו כן, הם מתגוררים בחדרים נפרדים בדירה שברשותם. לפני מספר שנים פנתה האישה לבית המשפט למשפחה וביקשה לסיים את קשר הנישואין, אך הבעל פנה לבית הדין הרבני בתגובה, וביקש שלום בית.
הדיינים פסקו להפתעת הבעל כי לא קיים סיכוי לשלום בית בינו לבין האישה, וכי לא בוצע ניסיון מצד הבעל להשכין שלום בית. בתקופה זו הוציא בית המשפט למשפחה צו לפירוק שיתוף בין הבעל לאישה, אבל הגבר פנה שוב לבית הדין הרבני והאחרון הוציא 'צו החלטה זמנית'. עו"ד משפחה מטעם האישה טענה כי מדובר בחוסר תום לב מצד הבעל לאחר מתן צו הפירוק, ובית הדין הרבני קיבל את הטענה. הבעל לא ויתר והגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.
במעמד זה, טענה עו"ד משפחה שייצגה את האישה כי ישנם פערים בלתי ניתנים לגישור, אך הראיה שהובילה להחלטה הסופית הייתה פרופיל של הבעל באתר היכרויות ובו הוא מציג עצמו כפנוי לקשר, והוצג על ידי עורכת הדין של האישה. בעקבות השתלשלות האירועים והראיה החדשה, קבעו דייני בית הדין הגדול כי על הבעל והאישה להתגרש בהקדם, וכי אין מקום לשלום בית כלל.
על שלום בית כצעד טקטי בהליך הגירושין
עד כאן הכל נשמע לכאורה תקין, ואולם קיימים מקרים לא מבוטלים בהם מי מבני הזוג מבקש להיאחז בכל מחיר בקשר הנישואין ולהתנגד לגירושין, וזאת כצעד טקטי, באמצעות הגשת תביעה לשלום בית. השימוש בתביעה זו נעשה באותם מקרים ממניעים טקטיים וזאת על מנת לשפר את המצב המשפטי של הצד אשר ממאן להתגרש.
אחד הצווים החזקים שיכול להוציא בית הדין הרבני תחת ידו נקרא 'צו למדור ספציפי'. צו זה נותן למעשה לבן הזוג העותר לו (על פי רוב, לאישה) צו ספציפי למגורים בדירת שני הצדדים, ומהווה למעשה צו חוסם המונע את יכולתו של בן הזוג האחר לתבוע פירוק שיתוף בדירה בבית המשפט האזרחי. צו זה כה חזק עד כי אפילו אם הקדים בן הזוג האחר והגיש תביעה לפירוק שיתוף, ובן/בת הזוג הגישו לאחר מכן תביעה לשלום בית, ביקשו (וקיבלו) צו למדור ספציפי, הרי שצו זה גובר על התביעה לפירוק שיתוף ויש בו כדי לחסום את פירוק השיתוף בדירת המגורים.
משמעות הדבר היא כי האוחז בצו למדור ספציפי נהנה מזכויות מוגברות ביחס לבן/בת הזוג האחר, המאפשר לו כוח מיקוח במסגרת הליך הגירושין. בן הזוג האחר מבין עתה כי לא יוכל לנצל את זכותו הקניינית בדירת המגורים, וזאת כל עוד הצו החוסם שניתן על ידי בית הדין עומד על כנו. בכך למעשה נגזר על אותו בן זוג אשר מבקש לממש את זכות הקניין, לבצע ויתורים רכושיים כדי 'לשחרר' את הדירה מאותה צו חוסם – שאם לא כן, ובהיעדר עילת גירושין כנגד בן/בת הזוג, עלול הוא למצוא עצמו במשך שנים עם צו החוסם את יכולתו ליהנות מחלקו בדירת המגורים.
התוצאה המעשית היא כי לא מעט בני זוג ערים לכוח הטקטי שיש בתביעות שלום בית ומנצלים זאת לרעה. מניסיוני כעו"ד גירושין, בתי הדין ערים לכוח אשר צו זה נותן לבן הזוג הנהנה ממנו והם לא חוששים להיכנס 'בין הסדינים' של בני הזוג על מנת לבחון אם בן הזוג המבקש שלום בית פועל מתוך כנות ותום לב או שמא מתוך רצון להשיג הישגים רכושיים.
המקרה הספציפי
במקרה שלפנינו היה זה דווקא הבעל שהגיש תביעה לשלום בית וזאת בחוסר כנות: מחד טען שהוא מעוניין לשקם את קשר הנישואין, ומאידך פרסם עצמו באתרי היכרויות, הציג עצמו כפנוי וביקש להכיר נשים אחרות. התנהלות זו מבססת התרשמות ולו לכאורה, כי מניעים זרים הם אשר עמדו בבסיס הבקשה של הבעל לשלום בית, הכוללים בין השאר השגת יתרונות טקטיים – וזאת ככל הנראה על מנת להכניע את האישה לתכתיביו הרכושיים במסגרת המשא ומתן לגירושין שהתקיים ביניהם.
צפו בהסבר של עו"ד גירושין רן רייכמן בנוגע לתביעת שלום בית:
