הוכחת בגידה בהליך גירושין

הוכחת בגידה בהליך גירושין לעיתים מתרחשת כאשר ההליך מתנהל בבית הדין הרבני, כאשר לבגידה עלולה להיות משמעות רבה ודיינים רבים מכניסים בגידה לסל שיקוליהם בעודם כותבים את פסקי הדין. בעבר ניתן משקל רב יותר לנושא הבגידה במהלך תיקי גירושין, אך כיום על פניו אין לתת משקל לבגידה, ודאי שלא בתחומים של חלוקת רכוש. עם זאת לנושא עדיין ישנה השפעה רבה על שיקול דעת הדיינים, ולכן יש להתייעץ עם עורך דין מנוסה ובעל ניסיון בתחום הוכחת בגידה בהליך גירושין, זאת על מנת לשמור על האינטרסים שלכם בצורה המיטבית. עורך דין רן רייכמן מתמחה בתחום זה ובעל שנים רבות של ניסיון, תוך שישמח להעניק לכם שירות מקצועי ואדיב.

 

נפקותה של הוכחת בגידה בהליך גירושין

פסק הדין המרכזי שעסק בתחום הוא בג"צ 4602/13 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה, המכונה גם- בג"צ הבוגדת. מדובר בעתירה כנגד פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול העוסק בסוגיה של שיתוף ספציפי בבית המגורים שהובא לנישואין על ידי הבעל ונרשם על שם הבעל. על הצדדים חל המשטר הרכושי על פי חוק יחסי ממון. בני הזוג התגוררו בנכס עם ילדיהם למעלה מעשרים שנים, עד לגירושין. האישה טענה לקיומה של שותפות שוות זכויות בנכס, בעוד הבעל טען כי הנכס כולו שלו. בית הדין האזורי קיבל את עמדת האישה ואולם ערעור שהגיש הבעל לבית הדין הרבני הגדול התקבל ונקבע ברוב דעות כי אין לעותרת כל חלק במגרש ובבית. לטענת העותרת, במניין שיקוליו לשלילת השיתוף, ייחס בית הדין הרבני הגדול משקל לטענה העובדתית כי האישה בגדה בבעלה בעודה נשואה לו. זאת תוך טענה להוכחת בגידה בהליך גירושין. בכך לשיטתה יישם בית הדין את הדין הדתי על הסוגייה של שיתוף ספציפי בבית המגורים, ובכך חרג מסמכותו.

 

בגידה וחלוקת רכוש

במקרה האמור לא התקיימה הלכת השיתוף כיוון שהזוג נישא אחרי שנת 1973, ולכן חל חוק יחסי ממון, לפיו השיתוף בממון נרכש על נכסים שנרכשו על ידי מי מבני הזוג במהלך הנישואין. כאן דובר בדירת מגורים שבני הזוג גרו בו יחד למעלה מעשרים שנים וגידלו בה את ילדיהם, אך הרישום של הדירה היה על שם הבעל עוד טרם הנישואין. לפי החוק היבש אין צורך להתחלק, אך כאן נכנסת פסיקה מאוד מבוססת שקובעת את הקונסטרוקציה של "שיתוף ספציפי" (הלכת השיתוף הספציפי) שאומרת שגם כשיש נכס מלפני הנישואין, בהתקיים תנאים מסוימים ובמיוחד כאשר מדובר בדירה בה המשפחה התגוררה לאורך כל שנות הנישואין (ריהטו ושיפצו אותו לאורך השנים באמצעות אמצעים כלכליים משותפים), מדובר ברכוש משותף שאמור להתחלק בין בני הזוג.

 

מה שקרה כאן זה שהבעל טען שאשתו בגדה בו וקיימה קשר אינטימי עם גבר אחר תוך שהשתמש בטיעון של הוכחת בגידה בהליך גירושין, ולכן הלכת השיתוף הספציפי לא חלה. עם זאת, בית הדין האזורי בכלל לא התייחס לבגידה, והוא חילק את הרכוש לפי המקובל בהלכת בבלי. בערעור לבית הדין הרבני הגדול הפכו את ההחלטה וכל הדיינים הזכירו את עניין הבגידה לאורך כל פסק הדין.

 

האם ממדובר בכרסום בהלכת בבלי?

השופט עמית אומר באופן חד משמעי כי יש מקום להתערבות בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, הן באשר תוכנו של פסק הדין והן הרטוריקה של פסק הדין המסיגים אותנו לימים של טרום הלכת בבלי- הכנסת שיקולים דתיים בנוגע לחלוקת הרכוש. הכנסת שיקול "הבגידה" הנטענת יש בו משום סטייה מהוראות הדין וחריגה מסמכות. כלומר- לא ניתן להכניס שיקולים של הוכחת בגידה בהליך גירושין למכלול השיקולים, שכן בהתאם להלכת בבלי, בנושא של חלוקת רכוש, הדין האזרחי הוא המחייב.

 

דעת הרוב תחת השופטים מינץ ושטיין, שופטים שמרניים, דחתה האפשרות שבית הדין הרבני החליט לבצע את החלוקה האמורה עקב הבגידה, אלא כהכרעה עובדתית, לפיה לא נעשה שיתוף בנכס- "יש בפסק דינו של השופט עמית משום כרסום בהלכה הנוגעת להיקף התערבותו של בית משפט זה בפסקי הדין של בית הדין הרבני. מסכים עם השופט עמית כי דיננו אינו מתיר שלילת רכוש מבן זוג אשר נמצא "בוגד" בבן זוגו. עם זאת, השאלה בענייננו נסובה על נתינה ולא על לקיחה. בעניין הזה יש חשיבות מכרעת לכוונתו של בן הזוג שהוא בעל הנכס. כוונה זו יכול שתצביע על העדר רצון לשתף את בן הזוג "הבוגד" בנכס, ושומה על בית המשפט/בית הדין לכבד ולאכוף גם כוונות אלה. ישנו החשש כי בית הדין נתן לעניין זה משקל יתר, אולם החשש הזה אינו מעלה ואינו מוריד, שכן הביקורת השיפוטית של בג"צ על פסקי הדין של בתי דין דתיים מוגבלת מעיקרה לשאלת הסמכות ולתיקון פגמים שיורדים לשורשו של ההליך." -ציטוט מפסק דינו של השופט שטיין.

 

יש כאן ניסיון להראות שאין מדובר בנסיגה מהלכת בבלי תוך שלא ניתן משקל להוכחת בגידה בהליך גירושין, וכי אין חריגה מסמכות של בית הדין הרבני, אך כפי שנוכל לראות בפסק דינו של השופט עמית לא ניתן לפרש זאת אחרת, ועקב הפוטנציאל המסוכן של הותרת פסיקת בג"צ על כנה, עורך הדין של האישה הגיש בקשה לקיום דיון נוסף לבג"צ והנשיאה חיות נעתרה לבקשה וקבעה הרכב מורחב של תשעה שופטים.

 

ההלכה באשר להוכחת בגידה בהליך גירושין

פסק הדין בדנג"צ הופך את פסיקת בג"צ. האם קיבלנו תשובות ברורות מה בדיוק האופי של הזכויות הנוצרות מכוח השיתוף הספציפי? האם הוא חוזי או קנייני?- לא קיבלנו תשובות ברורות, אך התמונה התבהרה קצת יותר. נראה כי עדיין יש עדיין מחלוקת מתוקף מה התקבלו הזכויות האלה- מתוקף הסכמה משותפת או חקיקה נורמטיבית, אך מה שכן ברור זה שאלו הן זכויות של קבע (לדברי חיות). נראה כי הזכויות קרובות יותר לקנייניות מאשר חוזיות, ולדברי חיות הן אינן יכולות להישלל בגלל מעשים שנעשו בתקופה בציר הזמן אחרי שהזכויות כבר התגבשו- וודאי שלא יכול שיהיה מדובר בזכויות תלויות במעין תנאי מתלה המבוסס על שמירת נאמנות מינית, כלומר- אין לשקול שיקולים של הוכחת בגידה בהליך גירושין. השופט שטיין, שמתנגד לעמדה זו ומחזיק עדיין בעמדה המדברת על זכויות מוטלות – מנסה לתאר את הכל כניטרלי לחלוטין מבחינה מגדרית, ואפילו בדנג"צ מדבר בלשון אישה כ"בעלת רכוש", כלומר על מצב שהבעל לא נאמן מינית לאישה וכאילו היא בעלת הרכוש, על מנת להראות שזה לא באמת משנה אם זה אישה או גבר שבוגד, וטוען כי השופטים האחרים הם אלו שלא ניטרליים וכי על ביהמ"ש להימנע מכל הכתבה של תפיסת עולם ערכית כזאת או אחרת. לגישת השופט שטיין צריך להתעלם מפערי הכוח המגדריים.

 

מעוניינים במידע נוסף? פנו לעו"ד רן רייכמן

נושא הוכחת בגידה בהליך גירושין הוא נושא מורכב ורגיש, שעבר עליות ומורדות בכל הקשור לגישה כלפיו מצד בתי המשפט ובתי הדין. על מנת לפעול על הצד הטוב ביותר למען האינטרסים שלכם יש להיוועץ עם עורך דין מנוסה ומקצועי, שידע לתת לכם את המענה הנכון. משרדו של רן רייכמן מתמחה בתחום זה כמו גם ביתר תחומי דיני המשפחה, וישמח להעניק לכם שירות. 

התקשרו עוד היום: 072-3955001

 

משרד עורך דין רן רייכמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן נחשבת למובילה בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות, ירושות ועיזבון. לעורך דין רן רייכמן ולצוות המשרד ניסיון של למעלה מ-20 שנה בערכאות השונות.

זמינים בשבילך 24/7

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות התקשרו:

לשיחה ראשונית ללא עלות וללא התחייבות התקשרו:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב בהקדם: