העברת משמורת מהורה אחד לאחר ובאילו נסיבות – לאחרונה נידון בבית המשפט המחוזי מקרה של העברת משמורת על שני קטינים (בן 13 ובת 12) מידיה של האם לידיו של האב. הורי הילדים נישאו ב-2001 והתגרשו כ-9 שנים לאחר מכן. הקטינים נותרו במשמורת האם מאז הגירושין. לפני מספר חודשים הוגשה על ידי האב לבית המשפט לענייני משפחה תביעה כדי שמשמורת הילדים תעבור אליו – הוא ביקש להוציא את הילדים מביתם של האם ובן זוגה, שכן לטענתו הם עוברים שם התעללות.

העברת משמורת מהורה אחד לאחר ובאילו נסיבות

האב טען כי התברר לו שחיי הילדים מתנהלים בפחד ובהשפלה, שכן הם סובלים מאלימות מילולית ופיזית, מעונשים ומעלבונות – הן מצד האם והן מצד בן זוגה. יתרה מזאת, הילדה בת ה-12 שלחה הודעת SMS לאביה כשבוע לאחר שזה הגיש את התביעה. בהודעה סיפרה שהאם הכתה את אחיה בן ה-13. בעקבות המקרה, הגיש האב בקשה בהולה לבית המשפט למשמורת זמנית, שכן לטענתו, הילדים מצויים בסכנה ממשית. האב ביקש להורות על העברת המשמורת לידיו וכן לקבוע לאם הסדרי ראייה במרכז קשר.

לטענת האם, היו מקרים של אלימות קלה בלבד והיא התחרטה על מעשיה. האם הסבירה שהלחץ שמפעיל עליה האב, ההסתה שלו כנגדה והחרדה הובילו להתנהגות זו. האב טען בנוסף שהאם משתמשת בסמים קלים וצירף תמונות והודעות של בתו כדי שיתמכו בטענות. האם הודתה, אבל לדבריה כבר אינה משתמשת בסמים. בית המשפט קבע כי אין מקום לשינויים משמעותיים בחיי הילדים ולכן יש לחכות לבדיקת שירותי הרווחה.

שירותי הרווחה השתהו בטיפול בנושא ובחודש אפריל 2015 הובאו שני הקטינים בפני השופט יורם שקד. לאחר שהילדים השמיעו את דבריהם, החליט השופט להעביר אותם זמנית למשמורת האב באופן מיידי עד להחלטה אחרת. הוא הסביר שההחלטה ניתנה מחרדה לשלום הילדים. האם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בטענה שההחלטה התקבלה ללא תסקיר או חוות דעת של מומחים וללא נימוק – ובנוסף טענה כי ישנה הסתה של האב. הערעור נדחה והשופט הסביר כי בית המשפט לא מיהר לקבל החלטה, בחן את הראיות, קיים דיונים וקיבל החלטה מחושבת.

הילדים ככלי שרת בידי ההורים

במקרה זה אין מחלוקת – האם נהגה באלימות כלפי הילדים והודתה בכך. מהמקרה עולות כמה שאלות: האם האלימות הייתה חד פעמית או חזרה על עצמה? מה הילדים טענו בבית המשפט? האם האלימות סיכנה את הילדים? האם התנהגות האם היוותה סיכון ממשי המחייב את העברת הילדים לאב עוד לפני חוות דעת מאנשי המקצוע?

תהליך העברת משמורת מהורה אחד לאחר הוא הליך המחייב משנה זהירות, ומניסיוני כעורך דין גירושין, לעתים עניין זה עולה כחלק ממאבקי גירושין בהם הילדים הם בני ערובה לסכסוך הוריהם. לכן, על בית המשפט להבטיח שהילדים לא יהיו כלי שרת בידי אחד מההורים. במקרה זה, בית המשפט ביקש את עמדת הרווחה, אך אלו בוששו להגיע ולכן זימן אליו את הילדים באמצעות יחידת הסיוע והורה להעבירם לאב.

ביהמ"ש טעה כשהשתמש ביחידת הסיוע

באופן עקרוני, יחידת הסיוע אינה הגורם המתאים לחרוץ גורלות בעניין משמורת. זוהי יחידה שהוקמה על מנת לשמש כ"חדר מיון" המספר פתרונות לסוגיות הסדרי ראיה, כדי להביא הורים להסכמות. המקרה שלפנינו קשה יותר – לא ברור מדוע בית המשפט לא הפעיל את חוק הנוער. במקרים בהם סבור בית המשפט כי הילדים בסיכון, הוא יכול למנות פקידת סעד לחוק הנוער ולבקש ממנה לתת דיווח לבית המשפט לאלתר ובמידת הצורך אף לזמנה לדיון חירום. דבר זה לא נעשה.

יתר על כן – גם אם גורמי הרווחה נמנעו או איחרו בטיפול, בית המשפט רשאי למנות מומחה פרטי שיגיש חוות דעת בתוך זמן קצוב שיבחן את כל ההיבטים – כדי לדעת אם ההחלטה להעביר את הילדים מהאם לאב לא שגויה וכדי לא לגרום נזק לילדים. במקרה זה ברור לכל עו"ד משפחה כי אכן היה מקום להעברת הילדים, אך הדרך שבה הדבר נעשה אינה ראויה. לעניין זה, בית המשפט לא היה צריך לזמן את הילדים לשעריו. הבאתם אל בית המשפט כדי להעיד כנגד אחד ההורים, עלולה להיות טראומתית, כזו שתלווה אותם שנים רבות ותשפיע על עיצוב אישיותם.

מזונות הילדים מובילים למאבקי משמורת

כל עו"ד גירושין מכיר סוגיות דומות, בין אם שנים לאחר הגירושין ובין אם תוך כדי ההליכים עצמם. הדבר, פעמים רבות, נוגע גם לשיקולים כספיים. סוגיית המשמורת טומנת בחובה השלכות כלכליות, לאור העובדה כי ההורה המשמורן זכאי להיות פטור ממזונות ו/או ליהנות ממזונות לפי נסיבות העניין. כלומר – אב המחזיק בילדים למשל, יהיה פטור ממזונות ילדים. בתקופה האחרונה חלה רעידת אדמה בעניין זה ובתי משפט שונים מניעים את המטוטלת לכיוון הפטרת האב ממלוא המזונות ולכל הפחות ממחציתם, במקרה שבו הילדים עוברים למשמורתו.

במצב זה, קיימת נפקות כלכלית אדירה לאב. המצב החדש מביא את סוגיית המשמורת להיות נדבך משמעותי במאבקי גירושין – כל צד מבקש לקבל לידיו את הילדים בטענה כי הוא הורה טוב יותר. לכן, כיום קיימים הרבה יותר מאבקי משמורת בהשוואה לעבר, כאשר הילדים מצויים בעין הסערה. זה מצב בלתי ראוי וראוי שנושא המזונות ככלל יעבור שינוי רדיקלי, באופן שגובה מזונות הילדים ייקבע בהתאם להכנסות הפנויות של ההורים. דין זה חלק ביחס לבני זוג מעורבים ואין זה ראוי כי הורה לילד שאינו יהודי ישלם פחות מאב יהודי. יש לקבוע מזונות ילדים בכל מקרה נתון על פי הנסיבות, בהינתן ההכנסות של ההורים והצרכים האמיתיים של הקטינים.