ידועים בציבור פרידה

נושא הידועים בציבור הוא נושא בתוך דיני המשפחה שלרוב לא מוכר על ידי כל אחד. לא כולם יודעים כי ישנם כללים ברורים באשר לנשואים בציבור, אמנם לא כפי נישואים כדת משה וישראל, אך גם בתחום זה כמו ביתר דיני המשפחה ישנה צורך במומחיות משפטית ספציפית, ולא כל עורך דין שאינו מתמחה בדיני משפחה יוכל לתת מענה מיטבי לסוגיות כדוגמת ידועים בציבור פרידה. עורך דין רן רייכמן הינו עורך דין מנוסה וותיק, המתמחה בתחום דיני המשפחה וישמח לתת לכם מענה שאלותיכם וללוות אתכם בהליך המשפטי בפניו אתם עומדים.

 

חוק הירושה, ה'תשכ"ה-1965:

סעיף 55- מעין צוואה:

"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש."

 

סעיף זה מגדיר לנו בהגדרה די מורכבת וקצת משונה את המצב של הידועים בציבור והוא אחד החוקים החשובים ביותר שמכניס את מוסד הידועים בציבור לחקיקה ולתודעה הישראלית. מוסד הידועים בציבור בישראל ראשיתו הייתה נעוצה במצוקות חברתיות-כלכליות שהייתה בחברה שהכילה מצד אחד את שארית הפליטה והתחילה מצד שני את קיומה כמדינה, וסיפקה מענה לאנשים למסד את קשריהם בישראל. באופן הדרגתי כל נושא הידועים בציבור הפך להיות יותר ויותר שנוי במחלוקת, והידועה בציבור הפכה להיות בעצם אבן נגף בכל מיני הסכמים קואליציוניים- דבר שעיכב גם את חיקוק חוק הירושה, על אף שאינו כולל את המילים "ידועים בציבור".

בכל אופן, אנו כבר קרוב לעשרים שנים בהכרה ההולכת וגוברת ומתרחבת במוסד הידועים בציבור, שמהווה הלכה למעשה דרך המילוט ודרך המעקף של כל מגבלות של הדין הדתי והפך להיות המענה האזרחי של מצוקות החיתון בישראל, אז המחוקק האזרחי כן חייב לתת פה הכרה ולהשוות את מעמד הידועים בציבור למעמד הנשואים בהקשר של חוק הירושה, ולכן זה נעשה דרך הכרה מאוד מסועפת, הכוללת הן ידועים בציבור פרידה והן אימוץ הסטטוס של ידועים בציבור.

 

אין לנו אפשרות בחוק ואין לנו בעצם כלל מנחה בפסיקה שיגיד שאת ההכרה הזו בידועים בציבור שעודם נשואים לאחרים נגביל רק למקרים בהם אחד מבני הזוג מעוכב גט. ייתכן כי במידה והיינו מבצעים את ההגבלה הזו, היינו רואים יחס אחר בחקיקה ובפסיקה, כמו בחוק הירושה למשל, דבר שהיה מוריד משמעותית את החשש מניצול המסלול האמור למטרות ביגמיה. מדובר ברציונל העיקרי של מדינות אחרות לאיסור על הכרה כידועים בציבור עבור אנשים נשואים. ההבדל הקיים בישראל, בה הגירושין הן קשים, לעיתים אין מדובר ברצון לקיים ביגמיה, אלא באי יכולת מעשית להתיר ולסיים את קשר הנישואין/הפרק הקודם, ובענייננו- ידועים בציבור פרידה, ורק לאחר מכן לעבור לפרק הבא, במדינות אחרות, בהן קיימים נישואין אזרחים, בהן הגירושין קלים, כל התסבוכת האמורה פשוט לא מתקיימת.

 

 

ההתפתחות החקיקתית-

חשוב לערוך הבחנה בין ההשלכות של הסטטוס במעגל הפנימי (מע' היחסים של בני הזוג בינם לבין עצמם, שאלת הזכויות והחובות, כניסה לסטטוס, יציאה מהסטטוס), מנגד, המעגל החיצוני בין היחידה הזוגית לבין מי שמחוצה לה (רשויות המדינה, צד שלישי).

נציג את בע"מ 7252/14 עזבון פלוני, בו ניתן לראות את תופעת הידועים בציבור פרידה. מדובר בזוג מהעדה הבדואית עם 6 ילדים. הגבר היה בקשר כ20 שנה עם אישה נוספת ונולדו לו עמה 9 ילדים. בביהמ"ש לענייני משפחה היא לא הוכרה כידועה בציבור שלו לאחר שנפטר, בעליון הכירו בה כידועה בציבור שלו. מתייחסים לשיקולים של פגיעות, נזקקות וקורבנות של אותה אישה שניה וילדיה, מעל האידיאולוגיה של אנטי-פוליגמיה.

נקודה חשובה בפסק הדין- הדגש על הילדים. קיומם של ילדים משותפים מגדיל את הסיכוי להיות מוכרים כידועים בציבור עד כדי הוכחה קונקלוסיבית. כמו כן, דגש נוסף הינו שלא בכל פעם שמכירים בידועים בציבור הכרנו בהכרח בשיתוף בנכסים ביניהם.

חקיקה סוציאלית מעניקת זכויות וחקיקה המטילה נטלים- חקיקה שמעניקה בידועים בציבור יותר מתייחסת למעגל החיצוני. החקיקה של זכויות סוציאליות. אפשר לומר שהחוק היחיד שמכיר בידועים בציבור ונוגע במעגל הפנימי זהו חוק הירושה.

חקיקה שמטילה נטלים- אישה תאבד את המעמד של כ"הורה עצמאי" עם כל הזכויות שמגיעות עם המעמד הזה, ברגע שיכירו בה כידועה בציבור, מה שרלוונטי גם בשלב ידועים בציבור פרידה. היבט נוסף  של חקיקה שמטילה נטלים זה ההיבט של חוקים שמתייחסים לצד האפל של המשפחה- אלימות במשפחה, אלימות נגד נשים. רמת החקיקה נוגעת גם כאשר היחסים המשפחתיים הם במסגרת חיים של ידועים בציבור.

 

הסדרת מעמד לצורך זכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי

שאלון ידב"צ: המוסד לביטוח לאומי נותן סדרה שלמה של הטבות שהמדינה מעניקה גם לידועים בציבור. המוסד לביטוח לאומי אמור לפקח על זה. למשל- הזכות לחופשת לידה במימון. חופשת לידה לאב שאשתו ילדה משולמת ע"י הביטוח הלאומי בחלקה. אם זה קשר של ידועים בציבור, צריך להוכיח את זה. יש נטל הוכחה. לשם כך ישנו שאלון אותו יש למלא לצורך הגדרת מעמד עבור הביטוח הלאומי- בוחנים מגורים משותפים, חשבון בנק משותף ועוד. אם הוסדר המעמד כידועים בציבור בבט"ל, אין ספק שזהו מעמד לצרכים שונים (ויזה, הנחות וכו'). במובן זה זה מעמד. אבל, אם בני הזוג יפרדו- ידועים בציבור פרידה, לא לעניין ירושה ועזבון ותתעורר מחלוקת על שאלות של מזונות וחלוקת רכוש, האם בתביעה העובדה שהם רשומים בבט"ל היא הוכחה קונקלוסיבית לכך שבני הזוג ידועים בציבור ולכן יש השלכה של מזונות ורכוש? לא בטוח. לכן, זה מאוד טריקי ולא ניתן לומר שזהו סטטוס של ידועים בציבור.

 

הטכניקה החקיקתית:

  1. במרבית החוקים מופיע המונח "ידועים בציבור" בחלק הראשון של החוק בתוך הגדרת המושגים: "קרוב משפחה", "קרוב", "קרוב משפחה מדרגה ראשונה" או הגדרת: "בן זוג". הנוסח בחוקים אלה הוא לרוב- "בן זוג, לרבות ידוע בציבור", או- "בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג".
  2. במשך שנים רבות נמנע המחוקק מלכלול הגדרות מפורשת, אלא כלל את הידועים בציבור על דרך ההפניה אחורה, לחוקי ההכרה הראשונים (חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), ה'תש"י-1950).
 

התפתחות פסיקתית:

מדובר בנושא מרתק, בו ניתן לראות את הדעות בבית המשפט העליון ששיקפו תמיד את הלכי הרוח החברה הישראלית, לרבות המחלוקות בין הדתיים לחילוניים. תחילה יכולנו לראות את השלב הראשון במסגרת ההכרה בכך שהסכם למזונות ידועים בציבור אינו נוגד את תקנת הציבור. תחילה ראו בהסכם כזה כמנוגד לתקנת הציבור, וחוזה שנוגד את תקנת הציבור בטל, בהתאם לדיני החוזים. קו זה נדחה באופן קטגורי על ידי פסיקת בית המשפט העליון.

ניתן נקפוץ כמה עשרות שנים קדימה, ולראות שורת פסקי דין בהן אנו יכולים לראות איך בעצם המוסד הזה שראשיתו הייתה מעט מפוקפקת בפסיקה, בעוד החקיקה חיבקה אותו בשתי ידיים מההתחלה, באופן הדרגתי רכש מעמד ערכי מאוד גבוה, הן ביצירת המעמד של ידועים בציבור והן בידועים בציבור פרידה. אנו יכולים לראות את השופט ברק אומר כי לא רק שזה לא נוגד את תקנת הציבור, אלא הוא אבן יסוד על תקנת הציבור הישראלית ומהווה חלק מאוד גדול מתקנת הציבור הישראלית, בין היתר על רקע המענה שהוא מקים למצוקות והעובדה שהוא מעניק לנו את היכולת לסייע לאלו שהזכויות האזרחיות נשללות מהם עקב מסגרת הנישואין הדתיים בישראל.

 

מעוניינים לשמוע עוד על ידועים בציבור פרידה? פנו לעו"ד רן רייכמן

נושא הידועים בציבור פרידה הינו נושא מורכב, אך עם היעוץ והליווי המתאים אין כלל ממה לחשוש. משרדו של עורך דין רן רייכמן מתמחה בתחום, תוך שצוות המשרד ישמח להעניק לכם שירות על הצד הטוב ביותר. התקשרו עוד היום: 072-3955001

 

 

משרד עורך דין רן רייכנמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן נחשבת למובילה בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות, ירושות ועיזבון. לעורך דין רן רייכמן ולצוות המשרד ניסיון של למעלה מ-20 שנה בערכאות השונות.

זמינים בשבילך 24/7

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות השאירו פרטים:

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות התקשרו

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

זמינים בשבילך 24/7

נלחם עבורך ועבור הזכויות שלך כל הדרך אל הניצחון!

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם העורך דין המוביל בישראל חייגו:

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם