מתי ביהמ"ש ימנה אפוטרופוס להורה מבוגר?

מתי ביהמ"ש ימנה אפוטרופוס להורה מבוגר? – בתכנית שאלה משפטית קיבל עו"ד משפחה רן רייכמן את השאלה הבאה, הנוגעת לתחום צוואות וירושות:

שמי אלישבע, אבי נפטר לפני 5 שנים והותיר את אימי לבדה. אימי בת 80 שנה, היא חלשה וחולה במחלות רבות ועייפה. אנו שני אחים. בשנה האחרונה היא נתנה לאחי, לנהל את רכושה וכספה. הוא משפץ את ביתה, מנהל את נכסיה ולפי דעתי מנצל אותה כלכלית. אני רוצה לפנות לבית המשפט ולבקש כי ימונה לה אפוטרופוס, שידאג לה ויגן עליה מפניו. אחי שמע שאני שוקלת הליך משפטי, הוא שלח את אימנו לבדיקה פסיכיאטרית וקיבל אישור שהיא צלולה. היא מצידה מתנגדת לאפוטרופוס בכל תוקף. אני דואגת לאימי ומבקשת לדעת איך אני יכולה להגן עליה כך שאחי לא יוכל לנצלה כלכלית.

צפו בתשובתו של עורך דין משפחה רן רייכמן:

עו"ד משפחה רן רייכמן משיב:

המצב שבו אנחנו רואים אחים ואחיות מתקוטטים אל מול השליטה על הרכוש של ההורים החולים, היא תופעה שכיחה לדאבוני. אני קורא לזה מלחמת עיזבון בחיים, ובעיניי זה דבר נוראי. אבל לשאלתך, קודם כל נסביר מהי אפוטרופסות ומתי ממנה בית המשפט אפוטרופסות.

יש שני סוגים של אפוטרופסות. סוג אחד הוא אפוטרופוס לגוף, כאשר ההורה לא מסוגל לקבל החלטות והוא נמצא במצב שהוא זקוק לטיפול רפואי ועליו לקבל החלטות בנוגע לכך. אם ההורה לא במצב שהוא מסוגל להחליט, מבקשים מבית המשפט למנות את האדם הקרוב לו כאפוטרופוס לגוף כדי לקבל את ההחלטות הרפואיות עבורו. לא זה המקרה שאנו עוסקים בו, אלא במקרה של אפוטרופסות לרכוש, בו למעשה ההורה לא מסוגל לטפל בענייניו הכלכליים והרכושיים, למשוך לעצמו את הקצבה ולהתנהל ברמה הפיננסית – ולכן יש צורך שאדם קרוב יעשה זאת.

המקרה הזה הוא לא מקרה פשוט כי זו תופעה שבה אדם מבוגר לא יכול לנהל את ענייניו ואנחנו פוקדים אותה מדי יום. אבל יש להבדיל בין מקרה שבו אחד האחים חש חוסר נוחות, ובמקרה הזה אלישבע חשה חוסר נוחות שהאם נתנה לאחיה לטפל בעניינים הכספיים של אימה, לבין מצב שבו אימה לא מסוגלת באמת לטפל ויש צורך להכריע מי מהאחים יטפל. חוסר נוחות לא אומר שההורה לא מסוגל לטפל.

מה שבית משפט נוהג במקרים כאלה לעשות, כאשר יש מחלוקת בין אחים (וזה המקרה של מה שבית המשפט יעשה במקרה של אלישבע) הוא יביא את כל הגורמים הקשורים לדיון ולפעמים בית המשפט אומר לילדים או לאחים לצאת החוצה מהאולם. בית המשפט נמצא לבד עם ההורה, משוחח איתו מתרשם באופן בלתי אמצעי מאותו הורה, שואל אותו לרצונו, איך הוא מנהל את חייו ובית המשפט מתרשם אם מדובר בהורה שהוא צלול ומסוגל לנהל את ענייניו ואם גם הוא מסוגל לבטא את רצונו בשאלה מי מהאחים יסייע לו בטיפול.

אם בית המשפט יתרשם שמדובר בהורה שמסוגל לקבל החלטות והוא צלול ומבין את מצבו, בית המשפט לא ימנה לו אפוטרופוס וזכותו להחליט שילד אחד יסייע לו בענייניו לפי רצונו. לפעמים גם בית המשפט מבקש תזכיר מפקיד הסעד שיבוא וישוחח עם ההורה במקום ניטרלי ומגיש דוח לבית המשפט. במקרה זה, אם בית המשפט יתרשם שהאם מבינה את מצבה והיא רוצה שהאח יסייע לה, בית המשפט יתקשה למנות לה אפוטרופוס.

משרד עורך דין רן רייכנמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן נחשבת למובילה בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות, ירושות ועיזבון. לעורך דין רן רייכמן ולצוות המשרד ניסיון של למעלה מ-20 שנה בערכאות השונות.

זמינים בשבילך 24/7

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות השאירו פרטים:

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות התקשרו

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

We’d love to hear from you

נלחם עבורך ועבור הזכויות שלך כל הדרך אל הניצחון!

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם העורך דין המוביל בישראל חייגו:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם