טענת "מאיס עלי" הוא מושג הלכתי יהודי והיא משמשת בהליך גירושין בבית הדין הרבני כאשר בן/בת הזוג נמאסו על הצד שמנגד (גבר או אישה). עם זאת, הצד שמשתמש בטענה זו (גבר או אישה) צריך להוכיח שמאיסותו בבן/בת הזוג נובעת מסיבה מוצדקת ומבוררת, כלומר מסיבה שהיא בלתי הפיכה, בלתי פתירה וכזו שאינה ניתנת לשינוי. למשל: מחלה כרונית וקשה שמונעת מהצדדים קיום של יחסי אישות. למעשה, על הצד הטוען (גבר או אישה) מוטלת חובת הוכחה כפולה כי הוא צריך להוכיח את קיומה של סיבה כלשהי שממאיסה עליו את בן/בת הזוג ואת היותה של סיבה זו בלתי הפיכה, בלתי פתירה ושאינה ניתנת לשינוי.
כל מקרה אחר של מאיסות אינו מחייב את בית הדין הרבני לקבוע גט כי אין בכך הוכחה כלשהי של עילת הגירושין. כמו כן, הוכחה של מרכיב אחד ממרכיבי המאיסות גם כן אינו מחייב בגט ויש כאמור להוכיח את שני המרכיבים.
טענה זו כאמור משמשת את ההלכה היהודית בלבד בהליכי גירושין דרך בתי דין רבניים ואין נעשה בטענה זו כל שימוש בגירושין דתיים אחרים במדינת ישראל (נוצריים, מוסלמים וכו') או בגירושין באמצעות בתי המשפט למשפחה.
