פיצויי גירושין

ישנם מקרים בהם במסגרת הליך הגירושין זכאי אחד הצדדים לקבל פיצויי גירושין. בדרך כלל מדובר באישה שזכאית לקבל פיצוי ממי שממנו מתגרשת, אך היות ומדובר בתחום מורכב ומסועף ישנו צורך בליווי של עורך דין מנוסה, שידע לתת לך את העצה הטובה ביותר למקרה שלך. משרדו של רן רייכמן בעל ניסיון עתיר שנים בתחום פיצויי גירושין, וישמח לתת לך סיוע מקצועי ורגיש בנושא.

 

מקורם של פיצויי גירושין

הנוהג של פיצויי גירושין מקורו ביהדות, כאשר הדבר היה נהוג במשך שנים רבות הן בקהילות ספרד והן בקהילות אשכנז בגלות. הדבר תלוי בין היתר בגודל הסכום שנהוג היה לכתוב בכתובה באותה הקהילה, תוך שבמקומות בהם הסכום הנקוב בכתובה קטן, התפתח מנהג לשלם פיצויים בנוסף לסכום המופיע בכתובה, זאת על מנת לא להשאיר את האישה חסרת כל, ומתוך רצון לתת לאישה יכולת להתקדם בחייה ולא לחיות בחרפת רעב. פיצויי גירושין ניתנו גם במקרים בהם אישה גורשה בעל כורכה, כלומר במקרים בהם הגבר היה מעוניין בגירושין אך האישה לא הייתה מעוניינת להתגרש, ולכן ניתן דבר מה בדמות פיצוי על מנת לפצות אותה על כך שנישואיה מתפרקים בלא רצונה.

 

מתי ישנה זכאות לפיצויי גירושין?

דוגמא מקרה בו נדון הנושא הוא מקרה בו זוג התגרש ב2010, ונקבע כי נושא הפיצוי של האישה ידון לאחר מתן הגט. הגרוש טען שהאישה אינה זכאית לסכום הנקוב בכתובה, זאת היות וקיבלה חצי מסכום הפנסיה שלו. מנגד, האישה טענה כי היא זכאית הן לסכום הנקוב בכתובה והן לפיצויי גירושין, היות ומדובר בהליך נזיקי, שנדון בנפרד מההליך בדיני המשפחה. המקרה נדון בבית הדין, כאשר הדיינים החליטו לבסוף לדחות את תביעתה של האישה היות שקיבלה כבר חצי מכספי הפנסיה של בעלה לשעבר, וכי אין לאישה צורך אמיתי בכספים נוספים שכן היה מדובר בסכום גדול דיו. על מנת להגיע להסדר הטוב ביותר עבורך עליך לקבל סיוע מצוות משפטי בקיא בתחום זה שכן יש לצפות את החלטות בית המשפט ובתי הדין ולהקדים תרופה למכה.

 

פיצויי נזיקין בגין סרבנות גט

נמחיש במסגרת מאבקי הסמכות בין מערכת האזרחית למערכת הרבנית. נשק יום הדין סיים את המערכה כאשר ידו של בית הדין הרבני על העליונה, אך ברגע שנפתחה הדלת בפני המערכת האזרחית לפסוק פיצויים נזיקיים בגין סרבנות גט, המערכה החלה מחדש.

בתי הדין הרבניים הבינו כי במידה וכל אישה יכולה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל פיצויי גירושין, מדובר באיום ממשי על הבעלים מבחינה כלכלית, וכל הכוח שיש בידם יכול להפוך להיות לא רלוונטי. לכן, ניתן לראות כי בתגובה התקיימה שורה של פסקי דין של בתי הדין הרבניים בה הם סירבו לסדר גט עד לביטול פסקי הדין הנזיקיים, שכן זה מוביל לגט מעושה. בסופו של דבר, ניתן לראות כי בתי הדין הרבניים טיפה הסתבכו עקב המלצות לעורכי דין שלא לתבוע נזיקית- דבר שהוביל לאיום כנגדם על רשלנות מקצועית; דבר שלבסוף השפיע על בית הדין שסידר גט חרף פסקי הדין הנזיקיים, כך שלבסוף פסקי הדין הנזיקיים הועילו. עם זאת, אנו אף פעם לא יכולים להיות בטוחים, עקב יכולת סירוב התמידית של בית הדין הרבני לסדר גט וכוחו לבטל גט בדיעבד.

יש 2 פרשיות שהגיעו לעליון הקשורות לפיצוי נזיקי בגין סרבנות גט:

בע"מ 3151/14 ובע"מ 997/15 שני פסקי הדין האחרונים עוסקים בנשים סרבניות ולא בגברים סרבנים. זוהי הסיבה שמלצר אמר כי זה לא המקרה הטיפוסי, לא יקבעו כאן מסמרות בנוגע לפיצויים נזיקיים בגין סרבנות גט.

פסק דין הדן בשאלה מה דינה של סרבנות גט במשקפיים אזרחיות- במצב שבו אישה מסרבת לגט האם זה צריך להשליך על שאלת זכותה למזונות: מדובר בפס"ד חשוב.

המקום היחיד בו אנו יכולים לחוש את הדעות השונות בבג"צ ביחס לשאלת התערבות בהליכים הרבניים, הוא במסגרת בע"מ 3151/14, אשר יש בו שלושה פסקי דין שונים עם שלוש דעות שונות, כאשר אין ביניהם הסכמה על כלום- בסופו של דבר הוחלט על קיום פסיקתם של ברק-ארז עם זילברטל, בעוד רובינשטיין הגיע לתוצאה אחרת לגמרי.

במקרה זה מדובר על מקרה קלאסי של אישה מבוגרת בת יותר מ50 שמסרבת להתגרש, אך היא אינה באמת סרבנית גט. היא ישבה שלושים שנים בבית וטיפלה בילדים ואין לה שום יכולת להשתכרות עצמאית שכן היא מבוגרת ולא רכשה מקצוע. במידה ואישה זו מקבלת גט היא נשארת ללא יכולת קיום עצמאית וכל עוד היא נשואה היא ממשיכה לקבל מזונות אישה מהבעל, ולכן התקבל הרושם כי היא סרבנית גט ולכן נקצבו מזונות האישה למשך שנתיים בלבד, ללא פיצויי גירושין. בית המשפט המחוזי הבין את סירובה, אך אינו מעוניין למשוך את המצב עד אין סוף ופסק מזונות למשך שלוש שנים. האישה תבעה לפי ס'8(2)לחוק יחסי ממון המאפשר לחלק את הרכוש לא חצי חצי אלא לתת לה יותר בנסיבות מסוימות אך התביעה הזו נדחתה. נדגיש כי לא היה חיוב בגט מטעם ביה"ד הרבני. פסק הדין משלב שאלה של סמכות ושאלה של מהות. סמכות- האם יש סמכות לבית המשפט האזרחי לפסוק שיש עילת גט והיא מסרבת לקבל את הגט (מתקשר לנושא של תביעות נזיקין בגין סרבנות גט שם נשאלת אותה השאלה- ממתי נפסוק שיש סרבנות המצדיקה מתן פיצויים- האם רק כשיש פסד רבני שמחייב את האיש או האישה בגט, או שהמערכת המשפטית היא אוטונומית להכריע בעמה בעניין הזה, ולכן יש קוום מקבילים בין בסיס הדיון בפסק הדין לבין נושא הפיצוי הנזיקי). האם לביהמ"ש האזרחי יש יכולת לדון בנושא בסמכות נגררת?

 

סמכות הדיון

כאן עולה שאלה כפולה- האם למערכת האזרחית יש סמכות לדון בשאלה של סרבנות הגט באופן עצמאי או שהסמכות להכריע בשאלה, האם האישה היא סרבנית גט, נתונה תמיד רק לבית הדין הרבני? רובינשטיין וזילברטל אומרים כי יש סמכות למערכת האזרחית, בגררה, לדון בשאלה האם האישה סרבנית או לא, וכי המערכת האזרחית יכולה להכריע האם האישה סרבנית או לא. לעומת זאת, זילברטל גורס כי עקב הסיטואציה של גירושי עקרת בית אין להגביל את המזונות, מאחר ואין לה את היכולת לצאת לשוק העבודה לאור כך שמעולם היא לא הייתה חלק ממנו ואין לה יכולת קיום כלכלית-עצמאית. ברק-ארז אומרת כי פיצויים נזיקיים או פיצויי גירושין בגין סרבנות גט זה דבר אחד, והשאלה של אי-הרצון או אי-היכולת של האישה להתגרש כאן ושאלת קציבת המזונות זה דבר אחר- אין כאן סימטריה. היא קובעת שהמערכת האזרחית כפופה לרבנית בשאלת סרבנות הגט, אך אין מקום להגביל את מזונות האישה לשנתיים בגין סרבנותה. ברק ארז אומרת שבמזונות אין סמכות לביהמ"ש האזרחי אך בפיצויים נזקיים כן יש סמכות שכן זה עניין אזרחי טהור, ולכן מדובר בשני דברים שונים לגמרי. עיקר פסק הדין של ברק ארז זה המהות- במהות לדעת ברק ארז בכלל אין דבר כזה לקצוב את הזכאות למזונות על רקע סרבנות. לדעתה לא נכון רעיונית לומר שמי שמסרבת לקבל את הקט לא תהיה זכאית למזונות- לא אחרי שנתיים ולא אחרי 3 ולא בכלל. לדעת ברק ארז המשפט בישראל לא נותן מענה מניח את הדעת לנשים בעניין הכלכלי- כמו בפסק הדים- בו אין פתרון כלכלי לאשה, ולדעתה כאשר אין מענה ראוי אז היא לא מוכנה לקצוב לאישה את המזונות ולהגבילם.

 

נמצאים בהליך גירושין? פנו לעו"ד רן רייכמן

נושא פיצויי גירושין עלול להיות מורכב לאדם מן המניין שאינו בקיא בדיני המשפחה, תוך שייעוץ עם עורך הדין הנכון עשוי להביא להבדל של שמים וארץ בית תוצאה אחת לתוצאה אחרת. פנו עוד היום למשרדו של עו"ד רן רייכמן המתמחה בתחום זה, ותקבלו מענה לכל שאלותיכם וחששותיכם באופן המקצועי ביותר. עו"ד רן רייכמן יספק לכם ליווי אישי שיאפשר לכם להשיג את מבוקשכם על הצד הטוב ביותר. התקשרו עוד היום: 072-3955001

 

משרד עורך דין רן רייכמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן נחשבת למובילה בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות, ירושות ועיזבון. לעורך דין רן רייכמן ולצוות המשרד ניסיון של למעלה מ-20 שנה בערכאות השונות.

זמינים בשבילך 24/7

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות התקשרו:

לשיחה ראשונית ללא עלות וללא התחייבות התקשרו:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב בהקדם: