במסגרת הליך אימוץ ילדים מוגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, הוא בית המשפט המוסמך לדון בענייני אימוץ ילדים, להכרזת הקטין כבר אימוץ.
הבקשה תוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו ומנגד יהיו הוריו הביולוגיים של הקטין כמשיבים. ככלל, על בית המשפט ליתן את הכרעתו בפסק דינו תוך שנה מיום הגשת הבקשה.
מהו הליך האימוץ?
בקשה להכרזת הקטין כבר אימוץ – בקשה אשר בסיסה הינו הוצאת הקטין ממשמורתם ומחזקתם של ההורים הביולוגיים, האפוטרופסיים הטבעיים, וזאת בשל חוסר מסוגלותם הלכאורי לשמש לקטין כהורים לכל דבר ועניין. המשיבים לבקשה זו יהיו ההורים הביולוגים – האפוטרופסיים הטבעיים של הקטין.
במסגרת בקשה מעין זו מבקש בית המשפט לבחון את מסוגלותם ההורית של המשיבים, הוריו הביולוגים של הקטין, לדאוג לו ולספק לקטין את הצרכים הדרושים לו על מנת להתפתח, תוך למידת עברם של הצדדים, בחינת ההווה והסיכויים של ההורים לעשות כן בעתיד.
הליך האימוץ הינו הליך דו שלבי. בשלב הראשון נדרש בית המשפט להכריע בסוגיה המובאת בפניו ולקבוע באם הקטין הינו בר אימוץ, דהיינו האם כנטען על ידי המבקשים, הורי הקטין אינם בעלי מסוגלות הורית כלפי הקטין.
חוק האימוץ מעמיד תנאים לפיהם בשל חוסר מסוגלות ההורים יש להוציא הקטין מידי הוריו הביולוגיים, ממשמורתם ומחזקתם ולהעבירו למשפחה אומנת, די בהתקיימותו של אחד מהתנאים המפורטים בחוק על מנת לבסס תביעה בעילה של העדר מסוגלות הורית שתעמוד בבסיס הבקשה להכרזת הילד כבר אימוץ. חוק האימוץ דורש דרישות מחמירות על כך שאין סיכוי כי העדר מסוגלותם של ההורים תשתנה בעתיד נראה לעין. רק לאחר שבית משפט קבע כי הקטין הינו בר אימוץ, ויש מקום להוציא את הקטין ממשמורתם וחזקתם של הוריו הביולוגיים, האפוטרופסיים הטבעיים, נדרש בית המשפט להכריע בסוגית תוצאת האימוץ וזאת במסגרת השלב השני.
משמעות הדבר היא כי בית המשפט מכריע באם יש לצמצם את תוצאות האימוץ, ולקבוע "אימוץ פתוח" ובכך לאפשר להוריו הביולוגיים לבקר את הקטין ולקיים עימו מפגשים משותפים, או להימנע מצמצום תוצאות האימוץ וממפגשים בין הקטין לבין הוריו הביולוגיים, ולקבוע "אימוץ סגור".
בנסיבות שונות ובוודאי במקרים הקשים יותר, ייטה בית המשפט שלא לצמצם את תוצאות האימוץ ולא לאפשר קיום מפגשים בין הורים הביולוגיים לבין בנם הקטין.
עורך דין משפחה רן רייכמן – ניסיון של אלפי תיקים ולקוחות – 0777277964
