במדינת ישראל קיימות שתי מערכות שיפוט בעלות סמכות מקבילה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין (מזונות, חלוקת רכוש, אחזקת ילדים, חינוך הילדים וכו') בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
במצב זה בו קיימות שתי ערכאות משפטיות כאמור בעלי סמכויות מקבילות, נוצרת סיטואציה של "מירוץ סמכויות" בין שתי הערכאות.
הכוונה המעשית בפועל היא לאותם מקרים בהם אחד מבני הזוג הקדים את הצד השני והגיש תביעות לאחת הערכאות – הערכאה הנוחה לו. בדרך כלל הבעל ימהר להגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני שכן נהוג לחשוב כי ביה"ד נוטה לטובת הגבר, בעוד שהאישה תעדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. אולם, בהחלט ישנם מקרים מסויימים בהם הדבר יכול להיות גם ההפך.
במרבית המקרים קיימת חשיבות גדולה לשאלה מי מהערכאות תדון בעניינם של הצדדים, שכן הדבר יכול להכריע את גורלו של התיק, ולכן מושג זה נקרא "מירוץ סמכויות" וכשמו כן הוא, משמע – מי ירוץ קודם לכן ,הבעל או האישה לתפיסת סמכות כאשר כל צד יפנה לערכאה הנוחה לו.
בשל "מרוץ הסמכויות" כאמור, מי שמקדים ופונה לערכאה הנוחה לו קובע את "סדר היום" של הסכסוך, את אופיו, וקיים סיכוי כי התוצאה אשר תתקבל תהיה לשביעות רצונו.
הדעה הרווחת היא כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאשה היא בית המשפט לענייני משפחה, ואולם חשוב לציין כי לא תמיד דעה זו נכונה. קיימים מקרים מסויימים בהם לאשה עדיף מבחינה אסטרטגית כי ההליכים בין בני הזוג ייערכו דווקא בבית הדין הרבני.