כאשר ישנם ילדים משותפים לבני זוג הנמצאים בהליכי גירושין, משמורת ילדים היא מושג אינטגרלי בכל הקשור לגירושין. המשמורת היא ההחזקה הפיזית בקטינים והאחריות של ההורה לגדל אותם ולדאוג לצורכיהם הפיזיים והרוחניים. אם ההורים, בני הזוג, מגיעים להסכמה בשאלת המשמורת, הדבר יעוגן בהסכם הגירושין בין השניים.
עם זאת, במקרה שבו אין הסכמה בנוגע למשמורת הילדים, רשאים כל אחד משני בני הזוג להגיש תביעת משמורת לבית המשפט למשפחה. אמנם התביעה תוגש ותידון בבית המשפט למשפחה, אבל אם תביעת הגירושין הוגשה לבית הדין הרבני ולא הוגשה סוגיה כלשהי לבית המשפט למשפחה קודם לכן, יכרוך בית הדין הרבני את סוגיית המשמורת לתביעת הגירושין.
קביעת משמורת ילדים
העיקרון המנחה את בית המשפט או בית הדין הרבני בדיוניהם בסוגיות משמורת, הוא טובת הילד – ולכן ההחלטה היכן ישהה הילד תהיה לפי התרשמות ובחינה של הערכאה שבה הסוגיה נדונה. בית המשפט / ביה"ד ישקול את גיל הילד, מעורבות ההורה בחייו, זמינות ההורה לילד ביומיום, טיב הקשר בין ההורה לילד ועוד. בדרך כלל, רשאי בית המשפט לשמוע את רצונו של הילד ולהתחשב בו, אם הוא הגיע לגיל 10.
