האב התנגד למהלך והציע במקום זאת לצבוע את שיער הבן באמצעות ספריי זמני או פאה, אך האם התעלמה מהתנגדות האב וצבעה את שערו. האב, שזעם על החלטת האם, פנה בעזרת עורך דין גירושים לגורמים משפטיים, ומקרה זה מובא כעת להכרעת בית המשפט לענייני משפחה. בעקבות המקרה, נשאלת השאלה: האם הורה אחד יכול לנהג בילד המשותף כבקניינו מבלי לשתף את ההורה השני בהחלטות המתקבלות לגביו?
הכלל המשפטי בעניין זה הנו סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית, אשר קובע כי ענייני אפוטרופסות, בפרט בנושאי חינוך ובריאות של הילדים המשותפים, שיש בהם חוסר הסכמה בין שני ההורים – יוכרעו ע"י בית המשפט, אם השניים לא הצליחו להגיע להבנה משותפת.
האם בית המשפט צריך להתערב בכלל?
בנושא המדובר, אומנם אין מדובר בהחלטה המזיקה לילד, אלא בתספורת בלבד, ולכן לא בטוח שבית המשפט יסכים להתערב ולהיות במקום ההורים, שכן מדובר בהחלטה משותפת שהם צריכים לקבל יחד. בית המשפט אינו שש לתפקד כ'גננת של ההורים', ולכן מצופה מהם להגיע להבנות שבעניינים אלה בעצמם, ללא עירוב של בית המשפט והפעלת עו"ד גירושין לשם כך. להבדיל ממקרה זה, אם מדובר היה בניתוח פלסטי שמשנה את מראה הילד, או במעבר מחינוך חילוני לדתי למשל, אזי בית המשפט היה מחויב להתערב.
בית המשפט מצדו אומנם אינו יכול להחזיר את המצב לקדמותו, שכן האם כבר ביצעה את המעשה, אך הוא בהחלט יכול להטיל על האישה קנס כספי בגין התנהגותה, שימנע ממצבים דומים לקרות שוב בעתיד.
