האם ניתן לתבוע את האב במקרה שמתברר שהוא האב הביולוגי?
במקרה שבו מתגלה בבדיקת אבהות שהנתבע הוא אכן אביו הביולוגי של העותר (הבן) – לבן זה שהאב התכחש להורותו כלפיו, קיימת זכות לתביעה עצמאית ונזיקית. באפשרותו לתבוע את אביו במשך שבע שנים מהיותו בגיר ועד גיל 25 ו/או שבע שנים מהיום שבו גילה את דבר אבהותו של האב.
תביעות נזיקיות מסוג זה אינן פשוטות כלל. מדובר בתביעות מכוח עוולת הרשלנות שכן על הבן להוכיח כי בשל התנערות האב מההורות כלפיו, נגרם לו נזק נפשי ו/או תפקודי. לפיכך, תנאי להגשת תביעה הוא להוכיח כי נגרם לו נזק כילד וכי קיים קשר סיבתי בין התנערות האב לבין הנזק שנגרם לו.
זכותו של העותר הטוען להיותו בנו של האב לדעת מיהו אביו הביולוגי גוברת על זכותו של האב לפרטיות ולאוטונומיה על גופו. לשאלת זהות האב הביולוגי השלכות אף כלפי הבן עצמו מבחינה פסיכולוגית, רפואית ואף לדורות הבאים.