כאשר מדברים על דיני משפחה בישראל, אי אפשר להתעלם מהשפעתו של השופט בדימוס יעקב כהן על פס"ד מזונות – פסיקה ששינתה את פני המשפט בכל הנוגע לחלוקת נטל המזונות בין הורים גרושים.
הפסיקה בהובלתו יצרה שינוי מהותי בתפיסה המשפטית: ממודל שבו האב מחויב לבדו במזונות ילדיו, למודל שוויוני שבו שני ההורים נושאים באחריות – בהתאם להכנסותיהם ולחלוקת זמני השהות בפועל.
במאמר זה נבחן את הרקע לפסיקה, את עמדתו של השופט בדימוס כהן, את ההשלכות המעשיות על משפחות בישראל, ואת הדרך שבה השפיעה החלטתו על עשרות אלפי תיקים של מזונות ילדים.
הרקע לפסיקה – שינוי תפיסתי מהותי בדיני המשפחה
השופט יעקב כהן, שכיהן כסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, נחשב לאחד מאבות הרפורמה בדיני המזונות בישראל.
הפסיקה שלו בנושא חובת המזונות במשמורת משותפת נולדה מתוך מציאות משתנה – יותר ויותר זוגות בוחרים לגדל את ילדיהם במשמורת שווה, ובתי המשפט נדרשו להתמודד עם השאלה: האם במצב כזה עדיין יש מקום להטיל על האב לבדו את חובת המזונות?
כהן סבר שלא.
לטענתו, המשמורת המשותפת והעובדה ששני ההורים עובדים ומשתתפים בגידול הילדים מחייבות חלוקה צודקת והוגנת של נטל המזונות, בהתאם להכנסותיהם ולזמני השהות בפועל.
עמדתו של השופט בדימוס יעקב כהן על פס"ד מזונות
בפסק הדין שהפך לאבן דרך, הסביר השופט בדימוס יעקב כהן על פס"ד מזונות כי חובת המזונות צריכה להיות “משותפת לשני ההורים, על פי יכולתם הכלכלית”.
הוא התבסס על סעיף 3א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), הקובע כי שני ההורים אחראים למזונות ילדיהם לפי יחס הכנסותיהם.
כהן כתב בפסק דינו:
“בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין, יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.”
משמעות הדבר – אין עוד חלוקה אוטומטית לפיה האב משלם מזונות והאם מקבלת.
במקום זאת, נקבע כי שני ההורים נושאים בהוצאות הילדים באופן יחסי להכנסותיהם ולמידת המעורבות בגידול.
ההשפעה המהפכנית של הפסיקה
עד לפסק הדין של כהן, רוב פסקי הדין בישראל נשענו על הדין האישי היהודי, שלפיו האב מחויב במלוא המזונות לילדים הקטינים עד גיל 15, ללא קשר להכנסות האם.
הפסיקה החדשה של כהן שינתה את התמונה מן היסוד.
היא יצרה תקדים שלפיו, במשמורת משותפת ובהכנסות דומות, לא יהיה חיוב מזונות כלל, או לחלופין – החיוב יחולק באופן יחסי בין ההורים.
כהן הדגיש כי במציאות הכלכלית של ימינו, כאשר נשים עובדות ומתפרנסות, אין עוד מקום להבחנה מגדרית:
“שני הורים – אב ואם – נושאים באחריות משותפת לכלכלת ילדיהם, וכל אחד תורם לפי יכולתו.”
כיצד התקבלה פסיקתו של השופט כהן בבית המשפט העליון
לאחר מתן פסק דינו, הוגשו ערעורים שונים, אך בית המשפט העליון אימץ את עמדתו של כהן וקבע הלכה מחייבת לכל בתי המשפט בישראל.
בכך הפכה פסיקתו של כהן ליסוד המרכזי של דיני המזונות החדשים במדינה.
העליון אימץ את הרעיון כי כאשר יש משמורת משותפת, זמני שהות שווים והכנסות דומות, אין הצדקה להטיל תשלום מזונות מצד אחד בלבד.
החלטה זו סימנה את המעבר הסופי ממודל מגדרי למודל שוויוני.
השופט בדימוס יעקב כהן על פס"ד מזונות – התפיסה הערכית שמאחורי ההחלטה
כהן הסביר בראיונות שונים כי מטרתו לא הייתה רק להפחית תשלומים, אלא להשיב את הצדק לאיזון ההורי.
לדבריו,
“החוק והפסיקה חייבים לשקף את המציאות – מציאות שבה שני ההורים שותפים מלאים בגידול הילדים ובמימון צרכיהם.”
הוא אף הוסיף כי ההלכה הישנה, שבה האב מחויב לבדו, יצרה תחושת עוול ופערים חברתיים, ופגעה באבות שהיו מעורבים מאוד בגידול ילדיהם.
כהן ראה בפסיקה שלו מהלך ערכי וחברתי, שמטרתו לעודד אחריות הורית משותפת ולקדם שוויון אמיתי בין גברים לנשים לאחר גירושין.
איך זה משפיע על זוגות גרושים כיום
מאז פסק הדין ההיסטורי, בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים בהתאם לעקרונות שהניח כהן:
- בחינת ההכנסות של שני ההורים – מי מרוויח יותר, מי נושא בפועל בהוצאות.
- בדיקת זמני השהות בפועל – כמה זמן שוהה הילד אצל כל הורה.
- חלוקת ההוצאות היחסית – קביעה כמה כל אחד משלם עבור מדור, חינוך, בריאות וחוגים.
במקרים שבהם אחד ההורים מרוויח משמעותית יותר, עדיין ייקבע תשלום מזונות, אך הוא יופחת באופן משמעותי לעומת מה שהיה נהוג בעבר.
דוגמה – מקרה אמיתי בהשראת פסיקתו של כהן
במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, זוג שהתגרש ניהל משמורת משותפת על שני ילדיהם.
האב והאם השתכרו כמעט זהה, אך האם ביקשה מזונות חודשיים.
בית המשפט דחה את הבקשה, בהסתמך על פסיקתו של כהן, וקבע כי כל אחד מההורים ישא בהוצאות הילדים ישירות – בהתאם לימי השהות שלהם.
כך נוצר מצב של “אין מזונות”, אך עם אחריות הורית שווה.
ביקורת ציבורית ומשפטית
כמובן, פסיקתו של השופט בדימוס יעקב כהן על פס"ד מזונות עוררה גם ביקורת.
יש שסברו כי היא פוגעת באימהות המתקשות כלכלית, במיוחד כאשר המשמורת אינה שוויונית בפועל.
אחרים טענו כי דווקא מדובר בצעד הכרחי בדרך לשוויון אמיתי.
כהן עצמו השיב כי כל מקרה נבחן לגופו, והפסיקה שלו אינה “מוחקת” את המזונות – אלא מאזנת בין שני ההורים תוך שמירה על טובת הילד.
סיכום – המהפכה שיצר השופט בדימוס יעקב כהן בפסיקת המזונות
לסיכום, אין ספק ש־השופט בדימוס יעקב כהן על פס"ד מזונות חולל שינוי יסודי בתפיסה המשפטית בישראל.
הוא הצליח להביא לשינוי אמיתי שמבוסס על צדק, שוויון והכרה במציאות המודרנית שבה שני ההורים לוקחים חלק פעיל בגידול ילדיהם.
הפסיקה שלו לא רק שינתה את חישוב המזונות, אלא גם את האופן שבו החברה תופסת אחריות הורית לאחר גירושין.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא השופט בדימוס יעקב כהן על פס"ד מזונות
- מי הוא השופט בדימוס יעקב כהן?
השופט בדימוס יעקב כהן שימש במשך שנים רבות במערכת בתי המשפט לענייני משפחה, ונחשב לאחד מהשופטים הבולטים בתחום דיני המזונות, המשמורת והיחסים בין הורים לילדיהם. - מהו פסק הדין שאליו מתייחס השופט בדימוס יעקב כהן?
פסק הדין עוסק בעקרונות קביעת מזונות ילדים לאור השינויים החברתיים והמשפטיים שחלו בישראל, במיוחד בהקשר של חלוקת האחריות הכלכלית בין שני ההורים. - מדוע פסק הדין של השופט כהן נחשב משמעותי?
הוא נחשב אבן דרך משום שהוא יישם הלכה חדשה הקובעת כי מזונות אינם חלים רק על האב, אלא מתחלקים לפי יחס ההכנסות והזמינות ההורית של כל אחד מההורים. - כיצד השפיעה פסיקתו על תיקים אחרים בתחום המזונות?
לאחר פסק הדין, בתי המשפט אימצו את הגישה השוויונית יותר בחלוקת נטל המזונות, בעיקר במקרים של משמורת משותפת. - מה הרציונל המרכזי מאחורי עמדתו של השופט כהן?
הרציונל הוא השגת צדק כלכלי בין ההורים ושמירה על רמת חיים דומה של הילדים בשני הבתים, מבלי להעדיף מגדר אחד. - האם פסק הדין מתאים לכל מקרה של מזונות?
לא. השופט הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם להכנסות, לזמני השהות, לצורכי הילדים ולנסיבות המשפחתיות. - כיצד פסק הדין משפיע על אבות גרושים?
במקרים של משמורת משותפת והכנסות דומות, חובת המזונות של האב פוחתת משמעותית, לעיתים עד לביטול כמעט מוחלט של חיוב המזונות. - ומה לגבי אימהות במקרים דומים?
אם האם מרוויחה יותר או מבלה פחות זמן עם הילדים, גם היא עשויה להיות מחויבת בתשלום מזונות – בהתאם לעקרון השוויון שקבע השופט כהן. - האם פסק הדין חל גם על משפחות חד-הוריות?
הוא אינו משנה את ההלכות במקרים שבהם אחד ההורים אינו מעורב כלל או חסר יכולת כלכלית, אך מספק כלים לשוויון כאשר שני ההורים פעילים בגידול הילדים. - כיצד התייחס השופט כהן לשאלת טובת הילד?
הוא הדגיש שטובת הילד עומדת מעל הכול, וכי המזונות צריכים לשקף את הצרכים האמיתיים של הילד, לא רק את חלוקת ההכנסות. - האם ניתן להסתמך על פסק הדין כתקדים מחייב?
כן, מאחר שמדובר בפסיקה של ערכאה גבוהה שאומצה בפסיקות נוספות, היא נחשבת מקור מנחה ורלוונטי מאוד. - כיצד עורכי דין משתמשים בפסיקתו של השופט כהן בתיקים עכשוויים?
עורכי דין מפנים לפסק הדין כדי לטעון לחלוקת מזונות צודקת יותר בין ההורים, במיוחד במקרים של משמורת משותפת. - מה ביקורת נשמעה כלפי פסיקתו של השופט כהן?
יש הטוענים כי היא פוגעת באימהות שנושאות בנטל יומיומי גדול יותר בגידול הילדים, ואינה משקפת את המציאות הכלכלית בפועל. - כיצד התייחס השופט כהן לטענות מסוג זה?
הוא הבהיר כי מטרת הפסיקה היא ליצור מערכת מאוזנת, לא להפלות אף צד, וכי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו הייחודיות. - האם הפסיקה שינתה את התפיסה החברתית בנושא מזונות?
בהחלט. פסק הדין קידם גישה שוויונית והוביל לשיח ציבורי רחב בנוגע לחלוקת האחריות הכלכלית בין ההורים. - מה ההשלכות הכלכליות של הפסיקה על בני זוג גרושים?
הפסיקה הפחיתה את הנטל הכלכלי המוטל על צד אחד בלבד, ובכך תרמה ליציבות כלכלית טובה יותר לשני ההורים. - האם פסק הדין חל גם על ילדים מעל גיל 18?
לא ישירות. עם זאת, הוא השפיע גם על פסיקות מזונות לבגירים, בכך שחיזק את עקרון ההוגנות והחלוקה ההדדית. - כיצד פסק הדין משפיע על תביעות מזונות חדשות?
בתי המשפט בוחנים כיום את מכלול הנתונים הכלכליים והמשפחתיים לפני קביעת המזונות, ולא פועלים לפי נוסחה קבועה מראש. - מה ניתן ללמוד מהגישה של השופט כהן לעתיד דיני המשפחה בישראל?
הוא הציב דגש על שוויון מגדרי, אחריות הורית משותפת, ושקיפות כלכלית – מגמות שצפויות להתחזק בעתיד. - כיצד ניתן להבין לעומק את פסק דינו של השופט כהן?
מומלץ לעיין בפסק הדין המלא ובמאמרים מקצועיים שפורסמו בנושא, כדי להבין את ההיגיון המשפטי והחברתי שמאחוריו ואת תרומתו לעולם דיני המשפחה.
רוצה לדעת כיצד פסק הדין הזה משפיע עליך אישית?
משרד עורכי הדין רן רייכמן נחשב מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, הגירושין והירושה.
עו"ד רן רייכמן וצוות המשרד מכירים לעומק את ההלכה שנוצרה בעקבות פסיקתו של השופט יעקב כהן, ויוכלו לנתח עבורך כיצד ניתן להפחית או לאזן חיובי מזונות בהתאם למצבך האישי.
לקבלת ייעוץ ראשוני וללא התחייבות – פנה עוד היום לעו"ד רן רייכמן וצוות המשרד.
