במקרים מסוימים, מרגישים אבות שהם משלמים סכומי כסף גבוהים ביחס לזמני השהות של הילדים במחיצתם. אחד המקרים שהגיע לתכנית 'שאלה משפטית', דיבר על ארבעה ילדים משותפים בגילאים 8 עד 20, כאשר הוריהם מצויים בעיצומו של הליך גירושין. המזונות הזמניים שנפסקו הם 3,200 ש"ח, מתוך הנחה שהילדים ישהו רוב הזמן אצל האם. בפועל, הילדים מצויים רבות אצל האב, הוא מספק את כל צורכיהם, אבל גם משלם מזונות ילדים.
על חבות במזונות מדין חובה ומדין צדקה
ההלכה היהודית מחייבת את האב במזונות ילדיו מכוח דין תורה, באופן אבסולוטי ובלעדי, בצורכיהם ההכרחיים, עד הגיעם לגיל 6. במשך השנים הורחבה תקופת החיוב הזו על ידי הרבנות הראשית עד לגיל 15. מעבר לכך, החיוב במזונות הוא מדין צדקה והאב מסיים את חובתו על פי ההלכה, כאשר הקטין מגיע לגיל 18.
כאשר הילדים עוברים את גיל 18, קיימת חובה על שני ההורים לשאת במזונות הילדים הבגירים, לתקופת בגרותם בזמן השירות הצבאי – והחובה הזו מגיעה מן החוק האזרחי. המזונות ייקבעו בהתאם למבחנים מסוימים שבחוק: אם למשל, הילד לא יכול לספק את מזונותיו ממקורות אחרים, אם הוא נצרך ואם להורה יש מספיק משאבים כדי לספק את צרכיו של הילד, לאחר שסיפק את הצורך שלו, של בן או בת הזוג וצורכי הילדים הקטינים, אם יש.
האם ניתן להפחית את גובה המזונות?
במקרה הספציפי המתואר, ישנם שני ילדים מתחת לגיל 15 ושני ילדים מעל גיל זה. כלומר, החבות במזונות עבור שניים מהילדים, היא מדין צדקה, ועבור שני הילדים האחרים, היא חובה. לא מעט פעמים קורה שגובה המזונות אינו תואם את זמני השהות של הילדים אצל הוריהם, ושהאב מוציא כספים על הילדים באופן שגרתי, וגם משלם מזונות עבורם.
במקרים מסוג זה, על האב לפעול בעצמו ולהגיש לבית המשפט תביעה לשינוי תנאי המשמורת (לרוב, או משמורת מלאה או משמורת משותפת). כנגזרת מאופי המשמורת על הילדים, ייקבע גובה מזונות הילדים. בתי המשפט למשפחה בישראל נוקטים גישות שונות באשר להפחתת המזונות במקרים אלו. כך למשל, בחיפה מפחיתים 25%, לעומת תל אביב, שם הורכבה נוסחה מורכבת לחישוב ההפחתה.
הפרמטרים העיקריים שלפיהם נקבע גובה המזונות הם כושר ההשתכרות של שני ההורים וחלוקת זמני השהות בין הבתים, ולאורם פועלים בתי המשפט.
