נושא דיני המשפחה זהו נושא מעניין, אך לא קל להיות בקיא בכל התחומים שבו היות וישנם אין ספור חידושי פסיקה וחקיקה חדשות לבקרים. סכסוך גירושין עלול להיות לא קל, ואף מורכב ומסובך, היות ונכללים בתוכו נושאים רבים, למשל נושאים רכושיים ורגשיים, נושאי דת, משמורת ומזונות ילדים ועוד. על מנת ליישב את סכסוך הגירושין בדרך העדיפה והנכונה בשבילך, עליך לפנות לעורך דין מקצועי המתמחה בתחום דיני המשפחה ככלל, ובתחום יישוב סכסוך גירושין בפרט. משרדו של רן רייכמן מתמכה בתחום זה שנים רבות, וישמח להעניק לכם ייעוץ מקצועי.
סטטוס קוו, שמירת דינים ובתי הדין הרבניים
מאיפה הגיע ההסדר הייחודי של תחום דיני המשפחה בישראל?
ניתן היטב את המורכבות של דיני המשפחה בישראל- חלוקה בין מערכת הדין הדתית ומערכת הדין האזרחית; לעיתים כל הסוגייה נמצאת תחת הדין הדתי ולעיתים ישנה חלוקה או תחרות בין שתי מערכות הדין. כך אנו רואים מצד אחד מערכת של זכויות אדם, ליברליות, הפרט במוקד ההתעניינות המשפטית- הדין האזרחי לעומת מערכת שמרנית ופטריארכלית שמטילה לא מעט מגבלות, שמציבה את המשפחה במוקד ההתעניינות; כך אנו מאלצים שתי מערכות משפט מנוגדות לחלוק תחום משפטי אחד, תחום מאוד רגיש ומאוד קרוב לזהות העצמית של כל אחד ואחת ומסדיר את תחום הדינים הבעייתי ביותר עם ההתרחשויות המשפטיות, שלעיתים הכואבות ביותר (כמו גירושין ופרידה) עבור האדם, ואם יש לנו שיטת משפט שאת התחום הרגיש הזה מראש מסדירה בדרך שמועדת לפורענות וקונפליקטים, אז אנו כבר יודעים שזה לא טוב. את כל האמור צריך לקחת בחשבון בעת יישוב סכסוך גירושין, שכאמור, לעיתים רבות הינו הליך מורכב למדי.
מורכבות הליך יישוב סכסוך גירושין
נשאלת השאלה- מדוע זה ככה? מה השורש? ולמה זה נמשך? הסדר זה, של שליטת הדין הדתי (והמקביל עם האזרחי) על דיני המשפחה, זו אינה המצאה ישראלית, אלא מורשת של השליטה העותומנית על ארץ ישראל במשך 400 שנים, ששלטה בכל המרחב של המזרח התיכון, שהשרישה תפיסה בה כל קבוצת שמוגדרת כאומה, הכוללת מערכת כללים שמנהיגים אותה, שמהווה קולקטיב המושתתת על מערכות דינים פרטיות, תינתן לה אוטונומיה לנהל את מערכות הדין שלה בעצמה, וכך גם היהודים קיבלו את הזכות לנהל את עניינם- זה כולל נושאי דת, רכוש ומעמד אישי, וכחלק ממנו גם את תחום יישוב סכסוך גירושין (מתוך התפיסה שניהול והסדרת חיי המשפחה הם הגרעין המכונן לזהות הקולקטיב שנבדל מכל החברה ומכל ציבור שסובבים אותו).
לאחר מכן תפיסה זו חלחלה גם אל השליטות הקולוניאליות, של צרפת, בריטניה, הולנד ועוד, ששלטו באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, שם אנו יכולים עדיין לראות את השליטה של הדין הדתי, לעיתים באופן מוחלט ולעיתים באופן מקביל למערכת האזרחית, על דיני המעמד האישי/דיני המשפחה. כך, לאורך שליטת המנדט הבריטי בארץ ישראל, המשיכו דינים אלו לפעול. כאשר מדינת ישראל נוסדה עם הכרזת העצמאות, נוסחה הפקודה החשובה של סדרי השלטון והמשפט, אשר אמרה "מה שהיה הוא שיהיה" בכדי למנוע ריק משפטי למדינה החדשה, וכך התעגנה למעשה לראשונה התנהלות זו במסגרת מדינת ישראל. לפיכך, קיבלנו הסדר זה בירושה והמשכנו אותו- ואליו כיום נמשכים כל המחלוקות והמתחים של דת ומדינה, שוויון מגדרי וכו', אך הוא לא התחיל שכזה.
מעורבות בתי הדין הרבניים
כאמור, בשנת 1953 חוקק חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, שבעצם לא רק שימר את המצב שהיה קיים בדבר המלך, בסימן 47, אלא למעשה צירף והוסיף את הסמכות של בתי דין רבניים לפי כל בית דין כשלעצמו. חוק זה לא רק חוקק את מה שהיה קבוע בסימן 47 לדברי המלך, אלא הרחיב את הסמכויות של בתי הדין הרבניים בין היתר היישוב סכסוך גירושין, כאשר ההרחבה הדרמטית ביותר היא סעיף 3 לחוק- סעיף הכריכה, הקובע כי ברגע שמוגשת תביעת גירושין וכורכים עליה נושאים נוספים, ישנה סמכות ייחודית של בית הדין הרבני לאותן הסוגיות. אז מה בעצם התרחש בשנים הראשונות של קום המדינה? האם לא היו אז ניסיונות לשנות את המציאות הזו? כי אנו רואים כי לא רק שהנושא לא השתנה, אלא התרחב.
בדרך כלל אומרים שבתי הדין הרבניים נשמרו כי הם היו חלק מהסטטוס קוו, אך לא בוצעה איזו שהיא פעולה המבטיחה שלטונית את שליטת הדין הדתי בדיני המשפחה ובתחום יישוב סכסוך גירושין. כמו בתחומים נוספים במדינה, החליטו להשאיר את נושא זה, נושא בעייתי ומורכב לפתרון, ללא הכרעה. ברגע שאנו אומרים שזה מעוגן בסטטוס-קוו, אנחנו בעצם ממשיכים לשמר את התופעה.
בנוסף, ניתן להגיד כי מדובר בכפייה דתיה- ניתן להגיד היום כי המפלגות הדתיות חוסמות כל שינוי לכיוון אחר, אך השאלה האם זה היה נכון בשנת 1953, כאשר נחקק חוק בתי הדין הרבניים והורחבו הסמכויות- האם זה נעשה בגלל לחץ וכפייה של המפלגות החרדיות? עקרונית כך אומרים, אך מספר חוקרים אומרים לנו כי זה לא נכון, וכי לא היה אז כזה כוח לחרדים, וכי הם היוו אחוז קטן מחברי הכנסת ולא היוו לשון מאזניים, כפי שהם משמשים כיום. החוקרים הללו אומרים לי כי לא מדובר באיזו ניצול הזדמנות של החרדים לכפות את רצונם ולנצל את כוחם על החילוניים שאולצו לוותר על זכויותיהם, אלא מדובר באינטרס של המפלגות הציוניות לקבל שליטה וזכויות יתר.
מדוע ההסדר הנוכחי נשמר?
אם מחוקקים חוק אזרחי של נישואין וגירושין, לא יעלה על הדעת שחוק נישואין יחיל מגבלות שכאלו (מדינת ישראל תכיר בנישואין של איש ואישה, כאשר בני הזוג יהיו רק מאותו הדת)- זה לא יכול להיות. לכן המחוקק הישראלי משמר את המגבלות הללו ואת השמירה על הגבולות המאוד ברורים בין הלאומים המסוכסכים כאן במדינת ישראל, אך הוא לא עושה זאת בעצמו, הוא משאיר את העבודה המלוכלכת לדין הדתי, ששולט בנישואין ובגירושין וכחלק מכך התחום יישוב סכסוך גירושין.
שמירת דינים לנצח?
קודם דיברנו על אי-היתכנות פוליטית לשינוי, עקב הכוח של המפלגות הדתיות והחרדיות ועקב האינטרס חוצה המגזרים לשמור על מניעת נישואי תערובת. אך האם ישנן דרכים אחרות להוביל לשינוי? באמצעים משפטיים? האם דרך עתירה לבג"צ יכולה לשנות את זה? שאלות אלו מראות את המורכבות שישנה בדיני המשפחה בפרט וכנושא יישוב סכסוך גירושין בפרט.
מעוניינים לשמוע עוד על יישוב סכסוך גירושין? פנו לעו"ד רן רייכמן
ישנם חששות רבים בקרב בני הזוג טרם פתיחת הליך גירושין. מדובר בהליך שלעיתים רבות מורכב ומייגע. בחירת עורך השין הנכון עבורכם לליווי בהליך זהו המפתח להצלחתו במידה רבה, ועל כן יש להיות ערים לכך ולבחור בעורך דין מקצועי וותיק המתמחה בתחום יישוב סכסוך גירושין. עורך דין רן רייכמן בעל וותק ומקצועיות רבה בתחום זה וישמח להעניק לכם שירות וייעוץ מקצועי ללא פשרות, תוך שמירת האינטרסים שלכם והגנה עליהם על הצד הטוב ביותר. צוות משרדו של רן רייכמן יקבל אתכם בחיוך, במקצועיות וברגישות, תוך שייתן לכם מענה על כל החששות שמקננים בלבבכם בעת המורכבת בה אתם עלולים להימצא. התקשרו עוד היום: 072-395001
