מה הסמכות של ביהמ"ש למשפחה וביה"ד הרבני בגירושין – להבין אחת ולתמיד מי מטפל במה ואיך לבחור נכון

מה הסמכות של ביהמ"ש למשפחה וביה"ד הרבני בגירושין היא אחת השאלות החשובות ביותר שכל זוג הנמצא בתחילת הליך פרידה חייב להבין. בישראל קיימות שתי ערכאות משפטיות נפרדות המטפלות בנושאים הקשורים לגירושין – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני – אך סמכויותיהן שונות, והבחירה היכן לפתוח את התיק עלולה להשפיע באופן דרמטי על תוצאות ההליך.

במאמר זה נבין לעומק מה הסמכות של ביהמ"ש למשפחה וביה"ד הרבני בגירושין, מהם הנושאים שכל אחד מהם מוסמך לדון בהם, איך נקבעת הערכאה שתטפל בתיק, ומה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן.

מדוע קיימות שתי ערכאות שונות בישראל

מדינת ישראל היא מדינה ייחודית בכך שנישואין וגירושין של יהודים מתנהלים לפי הדין הדתי – ההלכה היהודית.
לכן, רק בית הדין הרבני מוסמך לבצע את הליך הגירושין עצמו (כלומר, את סידור הגט).
עם זאת, לצדו פועל גם בית המשפט לענייני משפחה, שנוסד בשנת 1995 ומוסמך לדון בכל יתר העניינים המשפחתיים – רכוש, מזונות, משמורת, אפוטרופסות, ירושות, צוואות ועוד.

התוצאה היא שברוב מקרי הגירושין בישראל קיימת חלוקת סמכויות בין שתי הערכאות, ולעיתים אף “מירוץ סמכויות” – תחרות מי מהן תטפל ראשונה בתיק.

הסמכות הייחודית של בית הדין הרבני

ישנם נושאים שבהם רק בית הדין הרבני מוסמך לדון, והם נובעים ישירות מהדין הדתי:

1. עצם הליך הגירושין ומתן הגט

רק בית הדין הרבני מוסמך לקבוע מועד לסידור הגט ולוודא שהליך הגירושין נעשה על פי ההלכה.
בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך “להפריד נישואין” של יהודים, אלא רק להסדיר עניינים נלווים.

2. תביעת שלום בית

כאשר אחד מבני הזוג מבקש לשקם את הנישואין, ניתן להגיש תביעה לשלום בית אך ורק בבית הדין הרבני.

3. תביעות לגירושין עם עילות הלכתיות

כאשר אחד מבני הזוג מבקש להתגרש בטענה לעילה דתית (כגון בגידה, עקרות, אלימות או הפרת חיי נישואין), הסמכות נתונה לבית הדין הרבני בלבד.

הסמכויות המקבילות של ביהמ"ש לענייני משפחה ובית הדין הרבני

ישנם נושאים רבים שבהם שתי הערכאות מוסמכות לדון, כלומר – מי שיפתח ראשון את התיק יקבע היכן יתנהל הדיון.
נושאים אלה כוללים:

1. משמורת ילדים והסדרי שהות.
2. מזונות ילדים ואישה.
3. חלוקת רכוש ונכסים.
4. שימוש בדירת המגורים.
5. אפוטרופסות וחינוך הילדים.

כאן נכנס לתמונה מירוץ הסמכויות – מצב שבו שני בני הזוג ממהרים להגיש את התביעה ראשונים, כדי לקבוע איזו ערכאה תדון בתיק.

מהו מירוץ הסמכויות בגירושין

מירוץ הסמכויות נוצר משום שלפעמים הערכאה הראשונה שאליה מוגשת התביעה – היא זו שתדון בעניין כולו.
לדוגמה:
אם הבעל הגיש ראשון לבית הדין הרבני תביעת גירושין “כרוכה”, הכוללת גם משמורת ורכוש – ייתכן שבית הדין יקבל סמכות לדון בכל הסוגיות יחד.
אם האישה הגישה קודם לבית המשפט לענייני משפחה תביעת מזונות ומשמורת – סמכות הדיון תעבור לבית המשפט.

לכן, תזמון וייעוץ משפטי נכון הם קריטיים. מי שפועל ראשון – לעיתים “מנצח” במירוץ.

ההבדלים בגישה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה

מתי כדאי לפנות לבית הדין הרבני ומתי לבית המשפט

אין תשובה אחת נכונה, והבחירה תלויה באופי התיק ובמטרות הצדדים:

עדיף לפנות לבית הדין הרבני כאשר:

1. קיים רצון לפתוח בהליך גירושין מהיר הכולל גם את הגט.
2. אחד הצדדים בעל יתרון הלכתי, כמו במקרה של בגידה או עילה ברורה לגירושין.
3. בני הזוג מסכימים לנהל את ההליך לפי ההלכה.

עדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כאשר:

1. מדובר במחלוקות רכושיות מורכבות או בחלוקת נכסים גדולה.
2. יש צורך בהגנה משפטית על ילדים, משמורת או מזונות שוויוניים.
3. אחד הצדדים חושש מהטיה מגדרית בדיון בבית הדין הרבני.

איך מתמודדים עם חפיפה בסמכויות

כאשר מתגלות מחלוקות בשאלה מי מוסמך לדון בתיק, ניתן להגיש בקשה לקביעת סמכות שיפוט.
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, מוסמך להתערב ולהכריע במקרה של התנגשות בין הערכאות.
לכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין מנוסה שיודע כיצד לפעול במהירות ובאסטרטגיה מדויקת למניעת אובדן יתרון משפטי.

מה הסמכות של ביהמ"ש למשפחה וביה"ד הרבני בגירושין

1. בית הדין הרבני מוסמך באופן בלעדי לטפל בגירושין עצמם (מתן גט) ובתביעות שלום בית.
2. בית המשפט לענייני משפחה מטפל ביתר הנושאים האזרחיים – רכוש, מזונות, משמורת וכדומה.
3. בשאר העניינים קיימת סמכות מקבילה, והערכאה שאליה פונים ראשונה עשויה לקבוע את כל מהלך התיק.
4. ייעוץ משפטי מוקדם ומדויק הוא המפתח לבחירה נכונה בין הערכאות ולניהול הליך חכם ויעיל.

שאלות ותשובות נפוצות – מה הסמכות של ביהמ"ש למשפחה וביה"ד הרבני בגירושין

1. מה הסמכות של ביהמ"ש למשפחה וביה"ד הרבני בגירושין?
   בית הדין הרבני מוסמך לדון ולהכריע בענייני הנישואין והגירושין עצמם בין יהודים בישראל, ואילו בית המשפט לענייני משפחה עוסק בנושאים הנלווים לגירושין, כגון משמורת, מזונות ורכוש – בהתאם לנסיבות ולמקום פתיחת ההליך.
2. מה ההבדל העיקרי בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה?
   בית הדין הרבני פועל לפי הדין הדתי (ההלכה היהודית), בעוד שבית המשפט לענייני משפחה פועל לפי הדין האזרחי, תוך התמקדות בזכויות ובאינטרסים של כל הצדדים.
3. מי מוסמך לתת גט בישראל?
   רק בית הדין הרבני מוסמך להוציא פסק דין לגירושין ולבצע את טקס סידור הגט, שכן מדובר בהליך דתי לכל דבר.
4. האם ניתן לבחור באיזו ערכאה תידון תביעת הגירושין?
   כן. בני הזוג יכולים לבחור היכן להגיש את התביעה, אך הערכאה הראשונה שאליה פונים עשויה לקבל את "הקדימות" (הכרוכה בסמכות ייחודית על חלק מהנושאים).
5. מהי "מרוץ הסמכויות" בגירושין?
   זהו מצב שבו שני בני הזוג ממהרים להגיש תביעות בערכאות שונות כדי לקבוע איזו מהן תדון בעניינם – הרבנות או בית המשפט לענייני משפחה.
6. האם ניתן לדון בענייני משמורת בבית הדין הרבני?
   כן, אך רק אם נושא זה נכרך בתביעת הגירושין כדין, ובתנאי ששני הצדדים מסכימים לכך או שלא הוגשה תביעה לבית המשפט קודם.
7. מי מוסמך לדון במזונות הילדים?
   לרוב, הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, אם הוגשה תביעת גירושין כדין בבית הדין הרבני הכוללת גם מזונות, ייתכן שהנושא יידון שם.
8. האם בית הדין הרבני מוסמך לדון בחלוקת רכוש?
   כן, אך רק אם הצדדים כרכו את הנושא באופן חוקי לתביעת הגירושין. אחרת, הנושא יידון בבית המשפט לענייני משפחה.
9. מה המשמעות של כריכת נושאים לתביעת גירושין?
   כריכה פירושה הכללת נושאים נלווים – כמו רכוש, מזונות או משמורת – באותה תביעה. אם הכריכה נעשתה כדין, הסמכות לדון בהם עוברת לבית הדין הרבני.
10. מה קובע החוק לגבי סמכות בענייני גירושין בישראל?
    חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, קובע שכל ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נדונים בבתי הדין הרבניים בלבד.
11. האם ניתן לערער על החלטת בית הדין הרבני?
    כן. ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, שהוא הערכאה העליונה בענייני דת ומשפחה לפי הדין הדתי.
12. האם החלטת בית המשפט לענייני משפחה ניתנת לערעור?
    כן. ניתן לערער עליה לבית המשפט המחוזי, בהתאם לכללי סדרי הדין האזרחיים.
13. האם קיימים מקרים שבהם שתי הערכאות מוסמכות יחד?
    כן. במקרים מסוימים לשתי הערכאות יש סמכות מקבילה, כמו בענייני משמורת ומזונות, ואז נקבעת הסמכות לפי הערכאה שאליה פנו תחילה.
14. האם ניתן להעביר תיק מערכאה אחת לאחרת?
    במקרים חריגים בלבד. אם מתברר שהתיק נדון בערכאה לא מוסמכת, ניתן לבקש להעבירו לגוף המתאים בהחלטת שופט.
15. מה ההבדל בגישה של בית הדין הרבני לעומת בית המשפט בענייני משמורת?
    בית המשפט נוטה להתמקד בעקרון טובת הילד, בעוד שבית הדין הרבני עשוי לשלב שיקולים הלכתיים ומשפחתיים בהתאם למסורת היהודית.
16. האם בני זוג לא יהודים נידונים בבית הדין הרבני?
    לא. זוגות שאינם יהודים נידונים בבתי משפט אזרחיים בלבד, לפי הדין האזרחי וללא מעורבות הרבנות.
17. האם ניתן לפתוח בהליך גירושין אזרחי בישראל?
    לא בישראל. נישואין וגירושין של יהודים מוכרים בישראל אך ורק לפי הדין הדתי. עם זאת, נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל יכולים להיות מוכרים לצורכי רישום.
18. האם בית הדין הרבני מוסמך לדון גם לאחר סידור הגט?
    כן. בית הדין רשאי לדון בנושאים שנותרו פתוחים, כמו תביעות רכושיות או מזונות אישה, אם הן נכרכו כדין לפני סיום ההליך.
19. האם המדינה מתערבת בקביעת הסמכות?
    לא ישירות, אך בתי המשפט פועלים לפי חוקים ופסיקות שמגדירים בבירור את תחומי הסמכות של כל ערכאה.
20. למי כדאי לפנות כדי להבין באיזו ערכאה לפתוח את ההליך?
    מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בדיני משפחה, שיבחן את נסיבות המקרה וייעץ באיזו ערכאה עדיף לנהל את ההליך כדי להבטיח תוצאה מיטבית.

מתלבטים איפה לפתוח את תיק הגירושין?

פירמת עורכי הדין רן רייכמן, מהמובילות בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, מתמחה בניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני גם יחד.
עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה, נבנה עבורכם אסטרטגיה משפטית מדויקת שתבטיח את התוצאה הטובה ביותר – בכל ערכאה ובכל נושא.

צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ דיסקרטית – ונדריך אתכם כיצד לפעול נכון כבר מהצעד הראשון בהליך הגירושין.