מס ירושה הינו תשלום לרשות המיסים של חלק מהירושה שיורשים קיבלו. מס ירושה מוטל על כספים, מקרקעין ורכוש אחר שעובר בירושה. על פי רוב החיוב הוא אחוזים מסוימים מהירושה ומוטל כאשר שווי הירושה עולה על תקרת פטור שקבועה בחוק. חוקי מס ירושות קיימים במדינות רבות בעולם, כמו למשל – בריטניה או ארצות הברית, ובכל מדינה נקבעו הוראות אחרות. מס ירושה מוטל לשם גביית מיסים לקופת אוצר המדינה, ואף במטרה להפחית את ריכוז ההון מקבלת ירושות בידי מעטים. מרבית האנשים לא מבינים יותר מדי את הנושא של מס ירושה. ועל כן, על מנת להרחיב את ההשכלה שלכם בתחום, פשוט תקראו את הדברים שפה מראשיתם ועד תומם, כי היום נדון אודות – מס ירושה.
מה הינו מס ירושה?
מס ירושה הוא מס המוטל על רכוש, כספים או נכסים אשר מועברים בירושה. סכום המס המוטל על ירושה נקבע כאחוזים מסוימים מתוך כלל הירושה ומוטל לעתים קרובות רק על ירושה בגובה מסוים, הנקבע על פי חוק. חוקי מס הירושה קיימים במדינות שונות בעולם והם משתנים ממדינה למדינה. במדינת ישראל היה פעם מס ירושה, החל מ- 1950 אבל ביטלו אותו בשנת 1981. מאז ועד היום מתקיימים דיונים בנושא, חלקם תומכים בהשבת המס ואילו אחרים מתנגדים אליו בחירוף נפש. בשנת 2000 המליצה ועדת בן בסט, אשר דנה בנושא לחדש את מס העיזבון אבל המלצותיה לא יושמו. אם כך, הורשת נכסים בישראל אינה כרוכה בתשלום מס, אבל לא מדובר בפטור גורף – חיובי מס אחרים עשויים לחול בשל פעולות הכרוכות במימוש צו הירושה או צו קיום הצוואה.
האם שיורשים נכס מחויבים במס ירושה?
שלא כמו נכסי מיטלטלין או כסף מזומן, שלא ממוסים בעוד שהם עוברים בירושה, עת שאדם יורש נכס נדל"ן, הוא יכול להיות מחויב במס בעת מכירתו של הנכס. במקרה זה מדובר על מס שבח, מס המוטל על הרווח שהניבה המכירה למוכר. אין עסקינן אודות סכום זניח משמס שבח הוא אחד מהמיסים הגבוהים ביותר במדינת ישראל. הדבר נכון עוד יותר כאשר מדובר על נכס מקרקעין שניתן בירושה. וזאת מכיוון שחישוב הרווח ממנו נגזר שיעור המס, הוא ממועד רכישת הנכס באמצעות הנפטר ועד ליום מכירתו באמצעות היורשים. זאת להבדיל ממצב רגיל בו התקופה הרלוונטית לחישוב היא המועד בו רכש המוכר את הנכס. משכך, חבות המס עשויה להיות גבוהה מאוד.
מה ההיבט של מס ירושה במקרקעין?
מיסוי מקרקעין בגין פעולות שנעשות בהם, מוסדר במסגרת חוק מיסוי מקרקעין, שנחקק בשנת 1963. בהתאם לחוק, למעט פעולות שהמחוקק הגדיר מלכתחילה והכיר בהן ככאלו שלא מהוות עסקה או מכירה, כל פעולה המבוצעת במקרקעין, נחשבת לעסקה וככזאת, חייבת בתשלום מס. קיימים מצבים שבהם המחוקק קבע לגביהם תנאים מפורשים לקבלת פטור מלא או חלקי מתשלום מס. בגין העברת הזכויות מן המוריש ליורש, וניתן לרשום את הנכס על שם היורש ללא צורך בהצגת אישורי מסים.
סע' 4 לחוק המקרקעין קובע, כי "הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לעניין חוק זה". הווה אומר משאין מדובר במכירת מקרקעין, הרי שלא קמה חבות במס (רכישה או שבח). אולם, אין מדובר בפטור גורף מכל עסקה עתידית שתתבצע בנכס המועבר בירושה, אלא בדחיית מס, עד למועד מימוש הנכס. יובהר בזאת, שעם פטירת בעלי המקרקעין, נכנסים יורשיו לנעליו לעניין הזכויות במקרקעין מתוקף היותם יורשים. בפועל אין כל שינוי במצב המקרקעין, לא שולמה עבורם כל תמורה ולא נעשתה כל עסקה לגביהם. משכך, העברת זכויות המקרקעין של המוריש על שם היורשים, אינה נחשבת למכירה ועל כן אינה חייבת בכל מס ואף אינה חייבת בדיווח לרשויות המס. ברם, כאשר נכס של המצווה נרשם על שמו של היורש ולאחר זמן מה הוא מחליט שברצונו למכור את הנכס לצד שלישי כלשהו, הרי שעשויה לקום לו חבות במס. מקום בו הנכס המדובר הינו מגרש או קרקע ,למעט דירה, היורש יחויב בתשלום מיסי מקרקעין. אם הנכס המדובר הינו דירה, היורש יחויב בתשלום מסים אלא אם הוא עומד בתנאים הקבועים לצורך קבלת פטור מתאים.
האם יהיה מס ירושה במדינת ישראל?
על פי דוח העושר של בנק ההשקעות השווייצרי קרדיט סוויס מ- 2020, סך העושר הממוצע שיש לאזרח ישראלי הוא כ- 221 אלף דולר. בתחשיב פשוט נקבל שכמות הכסף של אזרחי המדינה עומדת על כשישה וחצי טריליון ₪. אן נתבונן על נתון לא פחות ממדהים – ממחקר שנערך בשנת 2014 על-ידי שני חוקרים בכירים עבור אותו בנק השקעות נמצא שהעשירון העליון בישראל מחזיק כשישים ושבעה אחוזים מסך העושר, בעוד שהמאיון העליון לבדו מחזיק בכשלושים ושמונה אחוזים. הווה אומר – כשניים וחצי טריליון ₪ מוחזקים באמצעות כתשעים אלף אנשים מהמאיון העליון, שכולו ככל הנראה ימוסה אם יחול מס ירושה בארץ. עסקינן אודות רמת הכנסות שהמדינה בשלב מסוים לא תוכל להתעלם ממנה, במיוחד כשקטר ההייטק דוהר קדימה, ומיליונרים חדשים נולדים מדי יום. נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2015, הנוגעים למס ירושה, מצביעים על כך שבמרבית המדינות מתוך שלושים ושש המדינות החברות בארגון ה-OECD ישנו כבר מס ירושה. ביוני 2010 הפכה ישראל לחברה ב-OECD, ונראה כי מס ירושה הינו עניין שסביר להניח שיחול גם במדינת ישראל בשנים הקרובות. הרגולציה במדינת ישראל הכינה את התשתית ובנתה את המסגרת החוקית הבסיסית ואת מסגרת המס לבניית נאמנות משפחתית, ויש לא מעט משפחות שכבר נעזרות בה. צעד חשוב נוסף שהרגולציה עשתה הוא אישור הטבות מס לתיק השקעות לתרומה, המאפשר למשפחות בעלות הון להפריש חלק מהנכסים לפילנתרופיה אסטרטגית ומתמשכת. בכל אופן, מס ירושה הוא רק טריגר לתכנון נכון בראייה קדימה. הפרקטיקה של תכנון נכונה מביאה ערך משמעותי בסוגיות חשובות לא פחות.
מה ההבדלים בין מס עיזבון לבין מס ירושה?
מס ירושה הוא חיוב שחל על כל יורש באופן פרטי בגין ירושה שקיבל. מס עיזבון הוא חיוב שמוטל על כל העיזבון בעת פטירת המנוח, עוד לפני שהוא עבר ליורשים. במציאות העכשווית אין מס על ירושה בארץ. פעם היה במדינת ישראל מס ירושה משנת 1950 בו החל חוק מס עזבון, תש"ט 1949. חוק זה הטיל מיסוי על בישראל על יורשים בשיעור אחוזים מסוימים מהעיזבון. בשנת 1981 בוטל החיוב במס עיזבון בישראל בגלל הטענה שאינו רווחי למדינה מכיוון שההוצאות שנדרשו לגבייתו התקרבו לרווח שהתקבל ממנו, ואף עברו אותו. כן הייתה ביקורת על המס משום שהרכוש שמועבר בירושה כבר מוסה במיסי הכנסה ומיסוי בעת רכישת נכס באמצעות הנפטר ואין זה הוגן להטיל פעם נוספת מסים על היורשים. בשנים בהם היה מס עיזבון בישראל הייתה נערכת שומת מס כדי לדעת מה שווי העיזבון ובהתאם כמה מסים יש לשלם. חשוב לציין כי לשומת מס עיזבון יש השפעה עד היום בעת מכירת מקרקעין שהתקבלו בירושה בשעה שהיה מס. כיום ירושה אינה נחשבת לעסקה במקרקעין ובשל כך בעת חישוב מס שבח, מועד ושווי הרכישה מחושבים לפי מועד רכישת המוריש. אולם, אם הפטירה הייתה כאשר חל מס עיזבון, אותו מועד נחשב למועד הרכישה ולכן שווי מועד הרכישה הוא מועד פטירת המוריש, ושווי הרכישה הוא בהתאם לשווי במועד פטירת המוריש.
לסיכום
חווית הלקוחות שלנו מסתכמת בחוויה הכוללת של הלקוחות עם המוצרים שלנו, המותגים שלנו וכל מה שקשור לחברה שלנו. הבחנה חשובה כאן היא שזה מתייחס לנקודת המבט של הלקוח שלנו ולאופן שבו אנחנו תופסים את הניסיון שלהם עם המשרד שלנו, אשר עשוי להיות שונה מהאופן שבו אנחנו חושבים על המשרד שלנו, בשל כך מומלץ שתצרו קשר עם צוות עורכי הדין שלנו כיוון שאנחנו מתמחים בתחום מס ירושה.
