הכלל הוא כי אישה שאינה עובדת ו/או אישה שבעלה הרגיל אותה לרמת חיים גבוהה חרף השתכרותה, זכאית למזונות אישה. כל עוד היא נשואה לבעלה וכל עוד הזוג לא התגרש האישה זכאית למזונותיה. היקף המזונות לו זכאית האישה יקבע בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה על ידי בעלה , כאשר מקובל לומר שהכלל הוא "עולה עימו ואינה יורדת".
מתי אישה זכאית למזונותיה?
הכלל הוא כי על מנת שהאישה תקבל מזונות צריכים להתקיים מספר תנאים:
- בני הזוג עדיין נשואים זה לזה.
- אין חיוב בגט כלפי האישה.
- האישה אינה עובדת ו/או חרף השתכרותה הבעל ספק לה רמת חיים גבוהה.
כאמור, לעתים קיימים מקרים בהם חרף היות האישה עובדת, הבעל בכל זאת חב במזונותיה. מדובר במקרים בהם מוכח לביהמ"ש כי הבעל סיפק לאישה רמת חיים גבוהה בהרבה מגובה השתכרותה, רמת חיים שהעניק לה הבעל בנוסף להכנסתה. הכלל הוא כי על הבעל לשמר את רמת החיים אליה הרגיל את האישה, על פי הכלל הידוע 'עולה עמו ואינה יורדת'. במובחן ממזונות ילדים, אשר להם הילדים זכאים, הן בתקופת נישואי ההורים והן לאחר הגירושין, הרי שזכאות האישה למזונות אישה מופסקת עם גירושיה.
חשוב לציין. קיימים מקרים בהם אם יוכיח הבעל את התקיימותם, חרף העובדה כי האישה אינה עובדת ו/או השתכרה סכום נמוך, וחיה מתחת לרמת החיים אשר הבעל הרגיל אותה, תאבד האישה את זכאותה למזונות. מדובר במקרים בהם מוכח כי האישה הנה מורדת , עפ"י ההלכה או עשתה "מעשה כיעור".
מתי תיחשב האישה מורדת ?
א. כאשר האישה בגדה בבעלה. על הבעל להוכיח זאת עם ראיות קבילות.
ב. כאשר האישה עזבה את הבית/את הבעל ללא אמתלא מבוררת, דהיינו ללא סיבה מוצדקת.
ג. במקרים שהאישה מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה ללא אמתלא מבוררת ומסיבות
שקשורות בה ולא בבעלה.
כמו כן, ייתכנו מקרים בהם האישה לא תהיה מורדת ואולם בכל זאת תאבד את זכאותה למזנות. מדובר במקרים בהם היא תוכר כמי שביצעה "מעשה כיעור" .
- כאשר מקללת או מגדפת את בעלה.
- כאשר האישה מתנהגת בצורה לא מכובדת כלפי בעלה.
איזו ערכאה תדון במזונות האישה ומדוע זה כל כך חשוב ?
הכלל הוא כי הן בית הדין הרבני והן בית המשפט למשפחה יכולים לדון במזונות האישה.
איך קובעים מי הערכאה המוסמכת?
על פי מבחן הקדימות הכרונולוגית, דהיינו הערכאה אליה הגיש צד את תביעת המזונות קודם לכן, היא הערכאה שתהא מוסמכת לדון במזונות האישה.
הבעל יכול למסור לביה"ד את הסמכות לדון במזונות האישה באמצעות כריכת מזונות האישה בתביעת הגירושין שמוגשת על ידו לביה"ד. אישה יכולה להפקיד הסמכות לדון במזונות האישה בבימ"ש באמצעות הקדמת הבעל והגשת תביעה למזונות אישה לביהמ"ש למשפחה.
מרוץ זה בין הצדדים, שבו כל צד מנסה להיות הראשון שיקבע את הסמכות לדון במזונות האישה, נקרא מרוץ הסמכויות. הכלל הוא כי צד אחד מקדים את האחר ומפקיד את הסמכות לערכאה אחת. מתוך כיבוד הערכאות הקיים בין הערכאה האזרחית, כיבוד הידוע כ"כלל כיבוד הערכאות" , תמשוך הערכאה השנייה את ידיה מלדון במזונות האישה.
מהי החשיבות של מרוץ הסמכויות?
הכלל הוא כי "הדין הולך אחרי הדיין" כלומר – כל שופט/דיין היושב בדין מפרש את החוק על פי פרשנותו את החוק האזרחי או הדתי. מתוך פרשנות בתי הדין את החוק, נהוג כי בתי הדין פוסקים לאישה מזונות אישה נמוכים יותר, ולפיכך כדאי ורצוי לאישה למהר ולהגיש תביעותיה לביהמ"ש למשפחה.
ובכן. הנחה זו לא תמיד נכונה. לעיתים דווקא כדאי לאישה להגיש תביעתה למזונות אישה בבית הדין הרבני. למשל במקרה בו האישה מבקשת לחסום את ביצוע פירוק השיתוף בדירת המגורים. היא יכולה לקבל מביה"ד צו מניעה כאמור, הנקרא צו למדור ספציפי, הנותן לה זכות מגורים ספציפית בדירת המגורים. צו זה יוכל להינתן בביה"ד או במסגרת וכחלק מתביעת שלום בית או כחלק מתביעה למזונות אישה. צו זה יוכל להינתן אך ורק בביה"ד הרבני ואינו יכול להינתן ע"י ביהמ"ש למשפחה.
בכל מקרה – כל מקרה לגופו ויש חשיבות רבה להיוועץ עם עורך דין משפחה שיוכל להמליץ לאישה לפתוח את תביעת המזונות בערכאה המתאימה, או לגבר לנקוט הליך משפטי להבטחת זכויותיהם.
