בשנת 1985 נטבע המונח 'סינדרום הניכור ההורי' על ידי ריצ'ארד גרדנר, אשר ראה אותו כתת סוג של התעללות רגשית של ההורה בילד.
לעתים מתוך הקונפליקט שנוצר בתהליך פרידה או לאחריו נוצר מצב בו ילד מתנכר לאחד מהוריו. מצב כזה נקרא ניכור הורי. הניכור ההורי מתבטא בדרכים שונות אשר נוגעות הן להורה אליו מתנכר הילד והן להורה ה"אהוב": הילד המתנכר יצהיר באינטנסיביות על פחדיו או סלידתו מההורה שהיה אהוב קודם לכן ויפגין נאמנות מוחלטת להורה השני, ה"מושלם".
תהליך הגירושין הוא תהליך רב רבדי וכואב לכל המשתתפים בו, שיש לו היבטים רגשיים, טכניים, כלכליים, ואחרים. במקרים בהם בהליך הגירושין מעורבים גם ילדים, זה הופך מורכב יותר.
במרבית המקרים ישנה פגיעה רגשית, כעסים, תסכולים, קשיים בתקשורת, ואפילו תחושות נקם של בן זוג אחד ביחס לשני או של שניהם, זה בזה. תחושות אלה הן טבעיות, אולם הן עלולות להפוך לבעיה לא פשוטה כאשר הילד או הילדים "לוקחים צד", ומתנכרים לאחד ההורים. סינדרום הניכור ההורי הינו תופעה פסיכולוגית של אי מוכנות מצד הילד לשמור על קשר בריא ואוהב עם אחד ההורים שלו לאחר שאלה התגרשו. זו תופעה שהיא אופיינית במיוחד כאשר ההורים מסוכסכים והקשר ביניהם אינו טוב – עד כדי כך, שנפוץ לשמוע מהילד טענות בעניין ההורה המנוכר (זה שמתנתקים ממנו) שאינן מתאימות לגילו (כלומר, שברור שהוא שמע אותן נאמרות על ידי אדם בוגר).
חשוב לציין, כי סינדרום הניכור ההורי מתרחש (אמנם במיעוט של המקרים) גם מבלי שההורים מעורבים ביצירתו או בתחזוקת הניכור (למשל על ידי שיתוף הילד בתחושות קשות בקשר להורה השני, תוך עידוד שלו לתמוך בהורה המנכר, לבחור צדדים, או להדגים חוסר מוכנות לשתף פעולה עם ההורה המנוכר). אבל ברוב המכריע של המקרים, מדובר בילד שמוצא את עצמו מתוגמל או מחויב "לבחור צדדים", והוא עושה כן על מנת לעזור להורה, שאותו הוא תופש כקורבן בהליך הפרידה, ולעמוד בצד שלו.
גארדנר הגיד ניכור הורי (1987) Parental Alienation Syndrome: "כהפרעה המתרחשת בעקבות גירושין או פירוד, שבה הילד מפתח ניכור בוטה כלפי ההורה שאינו משמורן ומסרב ליצור עמו קשר", וכן שם את הדגש על החיבור הפתולוגי הנוצר בין הילד הכועס להורה הפגוע. הילד משתתף במסע הכפשה נגד אחד מהוריו, וכאשר לתוכן ההכפשה אין יסוד במציאות. מצב זה נובע, משילוב של "שטיפת מוח" של אחד ההורים, בתוספת תרומה של הילד עצמו. הבנת תרומת הילד חשובה לגיבוש שיטת הטיפול. היינו הנה תופעה כאובה המתבטאת בעיקר בניכור של ילד כלפי ההורה שאינו המשמורן שלו בעקבות הליך גירושין וזאת ללא צידוק.
עוד חשוב לומר, כי בתי המשפט אינם רואים בעין יפה אי טיפול בתסמונת הניכור ההורי, לא כל שכן גרימתו או עידודו. כל הורה, גם זה שעובר גיהינום רגשי בתהליך הגירושין שלו – נדרש להפגין דאגה כנה לילד ולעודד אותו לקיים מערכת יחסים עם שני ההורים שלו על פי מיטב היכולת. במקרים בהם ניראה כי ישנו הורה מנכר אשר פועל לטובת, או שאינו פועל דיו נגד התופעה של ניכור הורי מצד ילד אחד או יותר במשפחה כלפי ההורה המנוכר – בסמכות בית המשפט לפעול על מנת להשתדל למגר את התופעה.
ניכור הורי – מה שחשוב לעשות
ראשית נאמר בהקשר של ניכור הורי, כי טובת הילד בתהליך היא מעל הכל, וכי חשוב וראוי לספק לילד סביבה יציבה ואוהבת בתהליך של פרידה. מומלץ לעודד את הילד לוותר על הכעסים שיש לו כלפי כל אחד מההורים, להסביר לו כי מי שנפרד הם ההורים ולא הוא, ושהוא נשאר ילד עם שני הורים שאוהבים אותו ודואגים לו – וידאגו לו תמיד. מומלץ לעודד את הקשר של כל ילד עם שני ההורים – גם אם יש כעסים ורצון להרע להורה השני, וזה טבעי – על מנת שהילד לא ישלם מחירים גבוהים על הבחירות שלכם.
כידוע הליכי הגירושים כרוכים לעתים קרובות במטענים רגשיים קשים ועמוקים בין בני הזוג. במידה ולבני הזוג יש גם ילדים משותפים, המאבק ביניהם עלול להסלים עוד יותר בשל סוגיית משמורת הילדים והסדרי הראיה.
למרבה הצער ישנם הורים אשר מבחינתם המטרה של פגיעה בבן הזוג השני מקדשת כל אמצעי, לרבות הסתה של ילדיהם המשותפים כנגד אותו בן זוג וזאת אף במחיר פגיעה בילד עצמו. במקרים אלה הורים רבים מתקשים להפריד בין האינטרסים האישיים שלהם לבין אינטרס העל של טובת הילד, ומשתמשים במאבק המשמורת ככלי לניגוח בן הזוג השני והטחת האשמות בדבר חוסר מסוגלותו של בן הזוג השני לשמש כהורה טוב לילד. חלקם גם מסיתים את הילד באופן מפורש, בוטה וסדרתי כלפי ההורה השני, עד שיש מי שמגדיר תסמונת זו כמעין חטיפה נפשית של הילד.
ההורה המנכר מפעיל על הילד אמצעים פסיכולוגיים שונים הגורמים לניתוקו מההורה המנוכר ופיתוח תלות בהורה המנכר. במקרה כזה קשה לתת משקל לרצון הילד בכל הקשור להכרעת מאבק המשמורת, מאחר שהרצון של הילד עלול להיות למעשה תוצר מעוות של הלחץ שההורה המנכר מפעיל עליו.
בדרגה הקלה יותר הילד מסכים לקיים קשר עם ההורה השני ולהתראות עמו במסגרת הסדרי הראיה, אך במהלך מפגשיהם הוא מביע כלפיו כעסים ולעתים אף גידופים, וכן משתמש כלפיו בטון דיבור מנוכר ועוין. בדרגה החמורה יותר הילד מסרב לקיום כל קשר שהוא עם ההורה השני, ממאן להיפגש עמו במסגרת הסדרי הראיה ומתרחק ממנו באופן מוחלט. הילד המתנכר יצהיר בנחרצות על סלידתו מההורה השני, תוך הפגנה אהבה ונאמנות להורה המשמורן.
יצוין כי התסמונת עדיין שנויה במחלוקת בקרב אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והמשפט. מבקרי התסמונת אינם שוללים את עצם תופעת הניכור, אלא טוענים כי יש ניכור מוצדק או ניכור סביר בהתאם לנסיבות, וכי גרדנר מתעלם ממקרים בהם הניכור נובע מאירועים שיש להם השפעה שלילית על הילד מצד ההורה המנוכר, כגון התעללות נפשית או גופנית.
מבחינה משפטית, ניתן לבקש הן הפחתה של תשלום המזונות כאשר ההורה המנוכר הוא האב והוא זה המשלם מזונות לאם. עוד, ניתן לתבוע את ההורה המנכר לתשלום קנס בשל עידוד התופעה אצל הילדים.
על רקע של ניכור הורי, ניתן גם לבקש לשקול מחדש את המשמורת והסדרי הראייה, כולל בדיקות מסוגלות הורית והעברת המשמורת להורה המנוכר. זה לא תמיד בטובת הילד, במיוחד כאשר הוא בטוח שההורה המנוכר הוא "הרוע בהתגלמותו" – אבל ייתכן שלאור אי מסוגלות הורית של האם, שבאה לידי ביטוי גם בהסתת הילדים נגד האב – העברת המשמורת תהיה הצעד החכם לטובת שמירה על איכות החיים של הילדים.
ראוי להדגיש כי לא בכל מקרה בו ילד מסרב לקיים קשר עם הורה, קיימים כל מרכיבי תסמונת הניכור ההורי. יש מקרים בהם אופן ההתנהלות של ההורה הוא הגורם העיקרי לסירובם של ילדים לקיים קשר עם הורה, ולא הסתה של ההורה השני. אין זה אומר כי במקרים אלה יש להשלים עם ניתוק בין הורים לילדים, אלא שיש לכוון את המאמצים הטיפוליים לכיוון הנכון.
אם הנכם נמצאים בקונפליקט שנוצר בתהליך פרידה או לאחריו ונוצר מצב בו ילדיכם מתנכר לאחד מכם ושרוי תחת "ניכור הורי" יש לייחס לכך חשיבות ולהקדיש את כל תשומת הלב לילדיכם על מנת לשמור על הקשר שלכם עמו, היות ואין דבר יותר חשוב מהילדים.
במקרה של ניכור הורי, חשוב שתיוועצו עם עורך דין משפחה איכותי ותפעלו לטיפול בתופעה. דעו, כי על חודשים או שנים של ניכור מצד הילד, הוא עלול לשלם בתקופות ארוכות של ייסורי מצפון ואשמה בבגרותו. הקשר של הילד עם כל אחד מהוריו חשוב לו, להתפתחות והתבגרות תקינים, ואם חלילה קשר זה מופרע על ידי ניכור הורי – יש הרבה מה לעשות. קבלו ייעוץ מעורך דין מנוסה ומפסיכולוג טוב – ועזרו לילד לצלוח את הגשר שמולו.
תסמונת הניכור ההורי בפסיקה הישראלית
תסמונת הניכור ההורי זוכה להכרה רחבה בפסיקה הישראלית. אציין מספר דוגמאות לכך:
בתמ"ש 12870/97 (חיפה) דחה בית המשפט את הגנתו של אב נגד תביעה להגדלת מזונות, בית המשפט סירב לקשור תשלום מזונות בקיום הסדרי ראייה, אולם תוך התייחסות לעבודתו של גרדנר הדגיש בית המשפט את אחריות ההורים לקיום הסדרי הראיה של הילדים.
במקרה מרגש ומתוקשר מאוד של שתי בנות אשר נחטפו על ידי אמן היהודייה מאביהן הקתולי, הורה בית המשפט על החזרתן לאיטליה. בדחיית ערעורה של האם, אמר בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 5062/97):
"אכן, ידוע הן מן הספרות בארץ ובחו"ל, והן מן הפסיקה כי מצב של חטיפה גורר מעצם מעשה החטיפה, מצב של שטיפת מח, משום שילדים קטנים אינם יכולים לשרוד ללא מבוגר לצידם ואין הם עושים ביקורת מוסרית ומפעילים שיקול דעת בוגר אודות אותו האדם הבוגר שבחברתו הן נמצאות. נוהגים להשוות בספרות מצב של חטיפה למצב של שבי, וכפי שנוצרת תלות בין שבוי לשובה כך נוצרת תלות בין הילדים להורה החוטף. יתר על כן, נוצרת תסמונת של התנכרות להורה ממנו נחטפו" (ר' מאמרם של ד"ר ברגמן וד"ר ויצטום: חטיפת ילד בידי הורה והתסמונת של התנכרות להורה, שפורסם בכתב העת "שיחות" כרך ט' חוברת 2, במארס 1995 בעמ' 115.
בתי המשפט התייחסו לנושא הניכור ההורי גם בהקשר חוק אמנת האג. כך בתמ"ש 41/97 אומר בית המשפט:
"מצב זה ידוע בספרות וקשור כמעט בכל תיק חטיפה… רוב הדיונים בתיק של בית המשפט קמא התנהלו סביב סירובה של האם לאפשר לאב לפגוש את הילדה והמניפולציות שנעשו כדי למנוע את המפגשים והמאמצים הרבים שצריך היה לעשות כדי שיקוימו מפגשים, למרות ששום סכנה לא צפויה לילדה מאביה והיא, כאמור, אינה פוחדת מאביה אלא מדקלמת את הפחד מפי אמה (המומחים עמדו על כך שהילדה מדקלמת מה שהיא מרגישה שהאם מצפה ממנה לדקלם, וזוהי אחת התופעות היותר אופייניות בתהליך של ניכור הורים כתוצאה מהשפעת אחד מההורים)…"
ניכור הורי תביעה
במאה ה-21 יש יותר ויותר מקרי גירושין, ולמרבה הצער גם יותר ויותר מקרים שבהם ילדים הופכים לכלי משחק בידי אחד ההורים כנגד ההורה השני. תופעה זו זכתה לשם ספציפי, "סינדרום הניכור ההורי" (ע"י פרופ' ריצ'רד גרדנר, פסיכיאטר אמריקאי שהבחין במניפולציות שונות על ילדים מצד הורים גרושים). במקרה של ניכור הורי תביעה עשויה לשנות את המציאות, ובפרט אם מסתייעים בעורכי דין מנוסים. במשרד עורכי דין רן רייכמן מטפלים במקרים אלה ברגישות ובמקצועיות.
האם במקרים של ניכור הורי תביעה מאפשרת לשפר את המצב?
* בהיבט של הקשר עם הילד – באופן טבעי, זהו ההיבט המורכב ביותר. על-מנת לשפר את הקשר עם הילד המתנכר, נדרש טיפול מקצועי, ובהקשר זה כדאי לדעת שבסמכות בית המשפט לחייב את ההורים לעבור טיפול במטרה להוביל לנטרול הניכור. כלי נוסף שעומד לרשות הערכאות השיפוטיות הרלוונטיות הוא שינוי זמני הזהות, במטרה לשקם את היחסים עם הילד ולבסס אמון מחודש.
* בהיבט הפונקציונלי – ניתן לדרוש במסגרת תביעת ניכור הורי גם שינוי של זמני השהות וגם שינוי משמורת. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי שינוי המשמורת נתפש בדרך כלל ע"י בתי המשפט כמוצא אחרון, ולכן פסיקה שכזו תינתן רק לאחר שדרכים אחרות נוסו ולא הובילו לתוצאה הרצויה.
* בהיבט הכלכלי – ניכור הורי עשוי להוביל לביטול דמי המזונות עבור אותו ילד שמסרב להיות בקשר עם ההורה. בית משפט עשוי גם להטיל קנסות על הורה שמפר שוב ושוב את הסדרי השהות, וניתן גם להגיש תביעת נזיקין כנגד ההורה השני שמחבל בקשר עם הילד.
בחינה מדוקדקת של המצב ופעולה מדויקת
בכל מקרה של ניכור הורי תביעה מוגשת רק כשיש הצדקה לכך. בהתאם מתנהל משרד עורכי דין רן רייכמן מתוך יושרה מוחלטת ומספק המלצות מדויקות רק לאחר בחינה מדוקדקת של המצב. השירות כולל מענה סבלני לכל שאלה, בגובה העיניים, ומתאפיין בזמינות גבוהה ובליווי צמוד עד להשגת התוצאה הרצויה. כל פעולה נבחנת גם היא בקפידה, גם בהיבט המשפטי וגם בהיבט המשפחתי, על-מנת להבטיח מקסימום תועלת ולוודא שלא ייגרם נזק למרקם היחסים הרגיש גם כך.
