גבר סירב לשלם מזונות בטענה שהבת אינה שלו – לאחרונה הותר לפרסום פסק דין שגילה את דרך ההתמודדות של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, עם סירוב של גבר להעביר מזונות ילדים לאשתו, וזאת בשל הטענה לפיה אחת משתי בנותיו נולדה בעקבות בגידה של גרושתו. על מנת לא 'להכתים' את הבת המשותפת כממזרה, לא אישר השופט לגבר לבצע בדיקת אבהות באמצעות בדיקת רקמות. עם זאת, התאפשר לגבר לנסות ולהוכיח את דבריו דרך ראיות לא עובדתיות. הגבר כשל במבחן שהציב השופט וזה קבע שהוא יהיה חייב לשלם מזונות ילדים עבור שתי הבנות.
שני הצדדים נפרדו בתום שלוש שנות נישואין, משום שהגבר חשד שהאישה בוגדת בו. לאחר שנפרדו, הגישה האישה תביעה למזונות ילדים בגובה כ-15,000 ש"ח עבור הבנות. בשלב זה טען הבעל שהבת הקטנה שנולדה מספר חודשים לפני פרידתם, לא שייכת לו. לשם כך סיפק התכתבויות עם האישה ברשת החברתית פייסבוק, בהן היא הודתה בפניו שניהלה רומן עם אדם אחר.
האישה הכחישה שבגדה ודחתה את הטענה לפיה הייתה שותפה להתכתבויות שהציג הגרוש. היא ציינה שבכל מקרה אין מקום לדבר על הנושא במסגרת תביעת מזונות, ושהבעל צריך להגיש תביעת אבהות נפרדת. השופט לא קיבל טענה זו – הוא קבע שטענת האבהות רלוונטית מאוד, משום שאם היא תתקבל, אין חובה לחייב אותו במזונות של ילדה שאינה בתו. בקביעת השופט נאמר שהבעל יכול לנסות להפריך על ידי ראיות את חזקת "רוב בעילות אחר הבעל", דהיינו שהוא אבי הבנות בהכרח – וזאת מבלי לבצע בדיקת רקמות.
במהלך הדיונים שהתנהלו בנושא, לא הצליח להוכיח שהוא לא אביה של הילדה. הוא לא דחה את הטענה שקיים יחסי מין עם האישה באותו זמן, והעלה את הטענה הזו רק בחקירה הנגדית. בשל העובדה שהגבר הזכיר זאת בשלב מאוחר, ושאל בתמיהה אם לגבר לא היה מוזר שאשתו בהריון, אם הוא לא קיים איתה יחסים באותה העת. מלבד זאת, לא הובן למה הבעל לא סיפק רישומים מקופת החולים על כך שסוג הדם שלו שונה מזה של הילדה.
פסיקת השופט – גבר סירב לשלם מזונות בטענה שהבת אינה שלו
"מהתכתבות בפייסבוק אי אפשר להגיע למסקנה שהאישה הודתה שבגדה", ציין השופט והוסיף שגם אם היא הודתה, הדבר לא אומר שגבר אחר שלא זומן כלל למתן עדות, הוא אביה של הילדה. השופט קבע שגרסת הבעל מופרכת ולכן ייאלץ לשלם מזונות ילדים עבור הבנות. מנגד, הכריע השופט שהאישה לא הצליחה להוכיח את הסכום המופרז למזונות שדרשה מהגבר. בנקודה זו, דווקא הטענות שהושמעו על ידי הגבר התיישבו עם הכנסות השניים ונשמעו הגיוניות.
כך נקבע שהבעל ישלם מזונות מינימליים, כפי שקלו נקבעו בפסיקה: 1,200 ש"ח עבור הבת הגדולה ו-1,400 ש"ח עבור הקטנה – כמו כן, יישא הגבר בהוצאות חינוך. יתרה מזאת – אם האישה שגרה אצל הוריה יחד עם הבנות תצטרך לשלם שכר דירה, יעביר לה הבעל 40% משיעור השכירות. ביתר ההוצאות, יחלקו השניים באופן שוויוני.
