החוק החדש סוגר את מערכת המשפט בפני האזרחים – זוהי אחת האמירות המדוברות ביותר בשיח הציבורי־משפטי בישראל בשנה האחרונה. מדובר בביטוי חריף המשקף ביקורת על שינויים מבניים שמבוצעים בשנים האחרונות במערכת המשפט, אשר עלולים לצמצם את נגישות הציבור לערכאות השיפוטיות ולהגביל את יכולת בתי המשפט לבקר את פעולות הרשויות.
בעוד התומכים בחוק טוענים כי מטרתו להחזיר את האיזון בין הרשויות ולייעל את ההליך המשפטי, מתנגדיו מזהירים מפני פגיעה מהותית בזכויות הפרט וביכולת של אזרח פשוט למצוא צדק. במאמר זה נבחן לעומק מהו אותו “חוק חדש”, מדוע נטען שהוא “סוגר את מערכת המשפט בפני האזרחים”, כיצד הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בפועל – ומה ניתן לעשות כדי להגן על הזכויות שלכם.
מהו החוק החדש שעליו מדובר?
כאשר מדברים על הביטוי “החוק החדש סוגר את מערכת המשפט בפני האזרחים”, מתייחסים למעשה למספר תיקוני חקיקה והצעות חוק שמטרתן לשנות את יחסי הכוחות בין שלוש הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת.
במרכזם עומדים כמה שינויים מרכזיים:
- הגבלת סמכויות בג״ץ ובתי המשפט – ובפרט ביטול או צמצום “עילת הסבירות”, המאפשרת כיום לבית המשפט לפסול החלטות מנהליות שנעשו בחוסר סבירות קיצוני.
- שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים – כך שלממשלה יהיה רוב בקביעת מינויי השופטים.
- העברת כוח הכרעה מהשופטים לנבחרי הציבור – מהלך שעלול להפוך את בתי המשפט לפחות עצמאיים.
- פגיעה בזכות העמידה בבג״ץ – העלאת רף הסף שיאפשר לאזרח רגיל או לעמותה להגיש עתירה.
שילוב של צעדים אלה, כך לפי מבקרי הרפורמה, עלול להביא למצב שבו האזרח הפשוט לא יוכל עוד לפנות למערכת המשפט כדי להגן על זכויותיו, מאחר שהסמכויות של בתי המשפט יצומצמו, והגישה לערכאות תהפוך קשה יותר.
מדוע נטען שהחוק "סוגר" את מערכת המשפט בפני האזרחים
מערכת המשפט מהווה עבור אזרחים רבים קו ההגנה האחרון מפני שרירות לב של רשויות המדינה. כאשר מצמצמים את סמכויותיה או משנים את הרכבה כך שתהיה כפופה יותר לגורמים פוליטיים – נפגעת העצמאות שלה, וכך גם יכולת ההגנה על הפרט.
בעיקרון, ניתן לזהות שלוש סכנות מרכזיות שנובעות מהחוק החדש:
- ירידה בנגישות לאזרח הקטן – העלאת רף הסף לעתירות, דרישות מקדמיות והליכי גישור חובה הופכים את ההליך המשפטי למורכב ויקר יותר.
- פגיעה בעצמאות השיפוטית – כאשר הרכב הוועדה לבחירת שופטים נתון להשפעה פוליטית, האמון במערכת נפגע.
- חשש לפגיעה בשוויון בפני החוק – בתי המשפט נועדו להבטיח שכל אזרח יקבל יחס הוגן ושווה, אך רפורמות מסוימות עלולות ליצור פער בין מי שיש לו כוח והשפעה לבין מי שאין לו.
מה המשמעות של פגיעה בזכות הפנייה לערכאות
הזכות לפנות לבית המשפט היא אחת מאבני היסוד של משטר דמוקרטי. כאשר מצמצמים אותה, נוצר מצב שבו אזרח שנפגע ממעשה של רשות – רשות מקומית, משרד ממשלתי או גורם ציבורי – אינו יכול עוד לקבל סעד אפקטיבי.
לדוגמה:
- אזרח שנפגע מהחלטת עירייה לא יוכל לעתור אם עילת הסבירות תבוטל.
- עובד ציבור שחש שנעשה לו עוול לא יוכל להסתמך על ביקורת שיפוטית אם הסמכות תועבר לידי פוליטיקאים.
- זוג שמתמודד עם החלטות בירוקרטיות בתחום המשפחה, המזונות או הירושה ימצא את עצמו חסר הגנה משפטית מול מערכת גדולה ממנו.
כך, במובן המעשי – החוק החדש סוגר את מערכת המשפט בפני האזרחים, משום שהוא מקשה עליהם להגן על עצמם מפני עוולות שלטוניות.
תומכי החוק – הצד השני של המטבע
חשוב לציין כי קיימת גם גישה הפוכה. מצדדי החוק טוענים כי:
- מערכת המשפט ריכזה בידיה כוח רב מדי, על חשבון נבחרי הציבור.
- בתי המשפט התערבו בנושאים פוליטיים ומנהליים יתר על המידה.
- החזרת האיזון בין הרשויות תחזק את הדמוקרטיה ותשיב את האחריות לידי הציבור באמצעות נציגיו.
לכן, לטענת התומכים, החוק אינו “סוגר” את מערכת המשפט, אלא דווקא מאזן אותה, ויוצר גבולות ברורים לסמכויות השופטים.
עם זאת, גם מבין התומכים יש המזהירים כי כל צעד צריך להיעשות בזהירות רבה, תוך שמירה על יכולתו של כל אזרח לפנות לבית המשפט בבקשת סעד, אחרת האיזון עלול להפוך לפגיעה מהותית בזכויות.
כיצד הדבר עשוי להשפיע על דיני המשפחה והאזרח הפשוט
בפועל, השפעת החוק אינה מצטמצמת רק לבג"ץ. היא עלולה לחלחל גם לתחומים כמו:
- דיני משפחה וגירושין – אם סמכויות השיפוט יחולקו אחרת או אם מערך הגישור ייעשה מחייב, צד חלש (לרוב נשים או ילדים) עלול להיפגע.
- צוואות וירושות – שינוי במינויים ובפסיקה עשוי להשפיע על פרשנות דינים עדינה אלו.
- משפט מנהלי ועתירות ציבוריות – אזרחים יתקשו לערער על החלטות שרירותיות של רשויות מקומיות וממשלתיות.
מכאן שהחשש אינו תיאורטי בלבד – מדובר בשינוי שעשוי להשפיע על חיי היום־יום של כל אחד מאיתנו.
איך ניתן להתמודד עם המצב ולהגן על זכויותיכם
- ליווי משפטי מקצועי – במיוחד בתקופה של חוסר ודאות משפטית, חשוב יותר מאי פעם להיעזר בעורך דין מומחה שיבחן את מצבכם ויפעל בשמכם.
- היכרות עם החוק החדש – הבינו כיצד השינויים עשויים להשפיע על התחום הספציפי שלכם – משפחה, ירושה, עבודה או קניין.
- שמירה על תיעוד מלא – כל מסמך, החלטה או מכתב רשמי מהרשויות עשוי לשמש ראיה במקרה הצורך.
- פנייה לערכאות בהקדם – אם נפגעתם, אל תמתינו – ייתכן שתהליכים חדשים יקשו על פתיחת הליך מאוחר יותר.
- שיתוף פעולה עם גורמי סיוע ציבוריים – עמותות זכויות אדם, מרכזי סיוע משפטיים וארגוני חברה אזרחית עדיין מספקים סיוע במקרים שבהם נדרשת גישה למערכת המשפט.
עמדתו של משרד עו"ד רן רייכמן
משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, הירושה והגירושין, רואה בחשיבותה של מערכת משפט עצמאית ונגישה יסוד חיוני בהגנה על זכויות האזרחים.
לאורך 25 שנות פעילות, המשרד טיפל באלפי תיקים שבהם בית המשפט שימש מגן לצדדים החלשים – נשים, ילדים ויורשים שנפגעו מעוולות. צמצום נגישות זו, לדעת המשרד, עלול לפגוע ישירות באזרח הפשוט וביכולתו להגן על זכויותיו.
לסיכום – החוק החדש משנה את כללי המשחק
לשאלה האם החוק החדש סוגר את מערכת המשפט בפני האזרחים, ניתן להשיב כך: הוא בהחלט עשוי לעשות זאת – אם לא יישמרו מנגנוני האיזון והביקורת הנחוצים בדמוקרטיה. כל שינוי במערכת המשפט חייב להיעשות בזהירות, תוך שמירה על זכותו הבסיסית של כל אדם – לפנות לערכאות משפטיות עצמאיות ולהישמע בפני שופט הוגן.
ההגנה על הזכות לצדק אינה רק סוגיה פוליטית – זו זכות אנושית בסיסית של כל אזרח במדינת ישראל.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא החוק החדש סוגר את מערכת המשפט בפני האזרחים
- מהי המשמעות של האמירה "החוק החדש סוגר את מערכת המשפט בפני האזרחים"?
הכוונה היא לטענה ציבורית ולחשש שהחקיקה החדשה מגבילה את היכולת של אזרחים לפנות לערכאות משפטיות או לקבל ביקורת שיפוטית הוגנת על החלטות שלטוניות. - האם מדובר בחוק אחד או ברפורמה רחבה?
מדובר בסדרה של חוקים ושינויים מבניים שנכללים במה שמכונה "הרפורמה המשפטית", ולאו דווקא בחוק יחיד. - כיצד עלול החוק להשפיע על אזרחים מן השורה?
החשש הוא שהליך קבלת סעד מבתי המשפט יהיה קשה יותר, והגישה לצדק תצטמצם, במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות. - האם בית המשפט העליון יוכל עדיין לפסול חוקים?
לפי חלק מהשינויים המוצעים, סמכות זו עשויה להצטמצם, כך שבמקרים מסוימים לא תהיה אפשרות לערער על חקיקה הפוגעת בזכויות הפרט. - מהי מטרת המחוקקים במהלך השינוי הזה?
לטענת המחוקקים, המטרה היא להשיב איזון בין הרשויות ולחזק את כוח הציבור באמצעות נבחריו. מנגד, מתנגדים סבורים כי החוק החדש סוגר את מערכת המשפט בפני האזרחים בפועל. - כיצד מתייחסת הקהילה המשפטית לשינויים?
רוב המשפטנים הביעו חשש מפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ומהיחלשות האיזונים בין כוח השלטון לבין ההגנה על זכויות האזרח. - האם יש מדינות אחרות שבהן מתקיימת רפורמה דומה?
כן, אך במדינות רבות שינויים דומים עוררו מחלוקות ציבוריות עזות, במיוחד במקומות שבהם נפגעה עצמאות מערכת המשפט. - האם החוק משנה את דרך מינוי השופטים?
כן. אחד הסעיפים המרכזיים עוסק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים וביכולת הממשלה להשפיע יותר על המינויים. - האם האזרח יוכל עדיין לעתור לבג"ץ?
במקרים מסוימים כן, אך יש חשש שהיקף הסמכויות של בג"ץ יוגבל, וכתוצאה מכך כוחו להגן על זכויות ייפגע. - כיצד מושפעת הביקורת הציבורית מהחקיקה החדשה?
החוק גרם לעלייה חדה בשיח הציבורי סביב מערכת המשפט, והציב את מערכת היחסים בין הרשויות במוקד הדיון הציבורי. - האם השינויים משפיעים על דיני משפחה או רק על עניינים חוקתיים?
השפעתם עקיפה – אך עלולה לבוא לידי ביטוי גם בתחומים אזרחיים, מאחר שכל מערכת המשפט פועלת תחת אותן סמכויות בסיסיות. - האם החוק מגביל את חופש הביטוי או את פעילות התקשורת?
לא באופן ישיר, אך אם הפיקוח המשפטי על החלטות שלטוניות יחלש, ייתכן שהשלכות עקיפות יגבילו גם את יכולת הציבור למחות. - האם ניתן לשנות או לבטל את החוק בעתיד?
כן, אך הדבר דורש רוב פוליטי בכנסת, ולכן תלוי בהרכב הקואליציה וביחסי הכוחות הציבוריים. - מה יקרה אם החוק יעמוד למבחן בג"ץ?
ייתכן שבית המשפט יצטרך לקבוע אם מדובר בחוק העומד בעקרונות יסוד חוקתיים, או בכזה הפוגע בדמוקרטיה ובאיזון הרשויות. - האם קיימת פגיעה בשוויון בפני החוק?
אם רשות אחת תקבל כוח רב מדי, עשויה להיווצר פגיעה עקיפה בשוויון, שכן יכולת ההגנה של האזרח תיחלש. - האם מערכת המשפט עדיין עצמאית תחת החוק החדש?
פורמלית כן, אך רבים חוששים שהעצמאות המעשית תפגע בשל מעורבות פוליטית מוגברת בתהליכי המינוי והפסיקה. - האם האזרח הקטן יוכל לקבל צדק באותה מידה כמו בעבר?
ייתכן שלא, משום שהגבלות על ביקורת שיפוטית ועל פנייה לערכאות עלולות לצמצם את יכולת האזרח להיאבק בהחלטות שרירותיות. - האם מדובר בשינוי זמני או קבוע?
השינויים קבועים בחוק, אך ניתן לתקנם בעתיד אם יימצא רוב מתאים בכנסת. - מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם השפעת החוק?
אזרחים יכולים להיעזר בארגוני חברה אזרחית, לפנות לייעוץ משפטי, ולעקוב אחרי עתירות עקרוניות שמוגשות בנושא. - מה המשמעות הרחבה של הטענה שהחוק החדש סוגר את מערכת המשפט בפני האזרחים?
מדובר בביטוי לחשש שמערכת המשפט, שנועדה להגן על זכויות הפרט ולשמש משקל נגד לממשלה, עלולה להפוך לפחות נגישה ופחות עצמאית — ובכך תיפגע יכולת ההגנה של כל אזרח מול השלטון.
מרגישים שמערכת המשפט אינה נגישה לכם עוד? פנו אלינו
משרד עו"ד רן רייכמן, מהמובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והירושה, מעניק ייעוץ וליווי אישי לאזרחים שנפגעו מהליכים בירוקרטיים או משפטיים. אנו מאמינים בזכות של כל אדם לקבל ייצוג אמיתי וצודק, גם מול מערכת משתנה.
☎️ לקביעת פגישה אישית וייעוץ משפטי – צרו קשר עם משרד עו"ד רן רייכמן עוד היום.
